סקופ; קרדיט: רשתות חברתיותסקופ; קרדיט: רשתות חברתיות

סקופ מגייסת 150 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים - האם היא מעניינת?

החברה תקצה כ-7.4% מהונה המונפק לקרנות הפנסיה של הפניקס, מנורה, מור וחצבים, לפי מחיר נמוך ב-2.3% ממחיר השוק; הפניקס תהפוך לבעלת עניין חדשה

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה סקופ

סקופ מתכות סקופ 0.55%   הודיעה על הקצאה פרטית בהיקף של כ-150 מיליון שקל לחמישה גופים מוסדיים, בהם הפניקס, מנורה, מור גמל וחצבים. הגיוס מתבצע לפי שווי חברה של קצת מעל 2 מיליארד שקל, כשהמניות מוקצות במחיר הנמוך בכ-2.3% ממחיר השוק. מהלך ההנפקה מעיד על אמון מצד השוק המוסדי, אבל הוא גם מזכיר שהחברה הזו למרות שקט יחסי בשיח הציבורי, בונה בשנים האחרונות נדבכים לפעילות משמעותית מחוץ לישראל, עם פריסה רחבה ומודל עסקי שמבוסס על הבנה עמוקה של שרשרת האספקה התעשייתית.


980 אלף מניות יוקצו במסגרת ההנפקה, שמהווה כ-7.4% מההון בדילול מלא. מרבית הגופים שקיבלו הקצאה אינם בעלי עניין, למעט הפניקס שתהפוך לבעלת עניין לאחר הרכישה. שמואל שילה, בעל השליטה, ימשיך להחזיק בכ-40% מהמניות גם לאחר ההקצאה, כך שמבנה השליטה לא משתנה באופן מהותי.


פעילות מגוונת, פריסה רחבה ומכפיל לא גבוה

סקופ פועלת בתחום שעל פניו נראה "כבד" ומסורתי, יבוא והפצה של מוצרים ממתכת ופלסטיקה הנדסית אבל בפועל מדובר בפלטפורמה רחבת היקף עם אלפי לקוחות, פעילות ב-7 מדינות שונות, ולמעלה מ-80 אלף מוצרים במלאי. החברה מבצעת בפועל מיקור חוץ לרכש, מלאי ולוגיסטיקה עבור חברות תעשייה ומספקת להם זמני אספקה קצרים וניהול מלא של שרשרת האספקה.


ברבעון הראשון של 2025 רשמה החברה עלייה של 17% בהכנסות ל-500 מיליון שקל, עם רווח נקי של 39 מיליון שקל, כמעט ללא שינוי לעומת השנה הקודמת, אך תוך שמירה על רווחיות תפעולית יציבה. הפעילות בהודו, המתמקדת בתעשיות הביטחוניות והתעופתיות, נחשבת לאחת ההתפתחויות המבטיחות עבור החברה, לצידה של פעילות ותיקה ומבוססת בצ’כיה, רומניה, קוריאה וארה"ב.


הפעילות בהודו, שמתבססת בצעדים מדודים אך מראה ניצנים ראשונים של התקדמות. ברבעון הראשון של 2025 רשמה החברה-הבת India Metals Scope הכנסות של כ-3.9 מיליון שקל, זינוק משמעותי לעומת הכנסות זניחות של כ-27 אלף שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד. אמנם מדובר עדיין בהיקף נמוך ביחס לפעילות הכוללת, אך הנתון משקף התחלה של התבססות בשוק ההודי, שנחשב לאסטרטגי מבחינת הקבוצה. במבט כולל, חברות הבנות של סקופ בחו"ל ממשיכות להיות מנוע מרכזי בפעילות העסקית: מכירותיהן הסתכמו בכ-343 מיליון שקל, כ-68.6% מסך המכירות של הקבוצה לעומת 300 מיליון שקל וכ-70% מהרווחים ברבעון המקביל אשתקד. הנתונים מעידים על המשך התחזקות של הפעילות הבינלאומית, בדגש על שווקים כמו ארה"ב, צ’כיה ורומניה.


המניה במכפיל רווח של כ-10-11 לפני ההשקעה היום, לא נמוך מאוד אך גם לא יקר ביחס לאופי העסק, הפיזור הגיאוגרפי והנכסים הריאליים (בעלות על קרקעות ומחסנים בשווי משמעותי). מדובר בחברה עם תשתית גלובלית, ניהול שמרני ופעילות שיכולה ליהנות גם מהתייצבות עולמית וגם מהצורך הגובר בשרשראות אספקה מקומיות ויעילות.


שווי השוק של החברה עומד על כ-1.95 מיליארד שקל, מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-9%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים בכ-32%. ההון העצמי של סקופ מסתכם בכ-1.17 מיליארד שקל, ומכפיל הרווח העתידי על בסיס רווחי הרבעון הראשון ולאחר העליות היום עומד על כ-12.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

דורי יבזורי מנכל עמיעד
צילום: דרור ארצי
דוחות

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח

עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד

רן קידר |
נושאים בכתבה עמיעד

חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .

גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.

תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות 

על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.

בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות. 

במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.