ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג: ההכנסות ברבעון קפצו ב-26.5% ל-623 מ' שקל; NOI של 463 מ' שקל

החברה העלתה את תחזית התרומה להכנסות של 5 המרכזים החדשים - כולל ביג פאשן גלילות - מ-160 מיליון שקל ל-180 מיליון שקל

רוי שיינמן |

ההכנסות של ביג ביג -1.35%   ברבעון הרביעי קפצו בכ-26.5% לכ-623.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-492.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI ברבעון גדל בכ-26.7% לכ-463 מיליון שקל, בהשוואה לכ-365.5 שקל ברבעון המקביל בשנת 2023, וה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-19.9% לכ-239.3 מיליון שקל, לעומת כ-190.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


החברה סיימה את הרבעון הרביעי לשנת 2024 עם עלייה של כ-8.4% ברווח הנקי לכ-366.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-338.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. את העלייה ייחסה החברה למגידול בפעילות התפעולית כפי שבא לידי ביטוי ב-NOI וכן מעליית שווי של נדל"ן להשקעה בסך כ-421.6 מיליון שקל ברבעון בהשוואה לעליית שווי הוגן מתונה יותר של כ-235.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה קוזז מהפרשי שער בסך כ-156.6 מיליון שקל.


ב-2024 כולה ההכנסות של ביג עלו בכ-22.1% לכ-2.31 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.89 מיליארד שקל ב-2023. את הגידול מייחס החברה בעיקר לעלייה בהכנסות אפי נכסים בשל פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ואירופה. בנוסף, ציינה החברה כי הגידול נבע גם מהמשך הרחבת הפעילות של ביג באירופה כאשר מנגד השפעת מלחמת חרבות ברזל שבאה לידי ביטוי כאמור בעיקר ברבעון האחרון של השנה אשתקד וכן מעלייה ריאלית ואינפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.


ה-NOI בשנת 2024 גדל בכ-23.8% לכ-1.73 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.40 מיליארד שקל בשנת 2023. ה-FFO מפעילות נדל"ן עלה בכ-17.9% לכ-920.1 מיליון שקל, לעומת כ-780.7 מיליון שקל בשנה הקודמת. בשורה התחתונה רשמה ביג גידול של כ-70% ברווח הנקי לכ-1.46 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-861 מיליון שקל בשנת 2023.


שיעור התפוסה בנכסים המסחריים בישראל עומד על 100% בקירוב, ובאירופה על כ-99%. בשנת 2024 נרשם גידול של כ15.5% בפדיונות בישראל לעומת שנת 2023, וגידול של 6.7% בפדיונות באירופה.במרכזי אפי ברומניה החברה ציינה כי בשנת 2024 נרשם גידול של 10.2% בפדיונות לעומת שנת 2023.


במהלך החודשים האחרונים החברה השלימה הקמת 5 מרכזי קניות: ביג פאשן גלילות, ביג גדרה, ביג אור עקיבא, כרמי גת, וכפר החורש, וכן שתי הרחבות במרכזים באשדוד ובבאר שבע. החברה ציינה כי תרומת המרכזים בתוספת מגדל המשרדים בגלילות שצפוי להיפתח ברבעון השני של 2025 בתפוסה מלאה צפויה להגדיל את ה-NOI של החברה בהיקף של כ-180 מיליוני שקל. בנוסף, החברה מקימה בימים אלו את מתחם ביג פאשן פ"ת (שלב א'), שהשלמת הקמתו צפויה ב-2028. עד כה שיווקה החברה קרוב ל-60% מהחלק המסחרי וזאת בנוסף לחתימת חוזה ארוך טווח על כמחצית משטח מגדל המשרדים עם קבוצת פוקס והוא צפוי לתרום לחברה תוספת NOI באיכלוס מלא של כ-200 מיליון שקל בקירוב.


מניית ביג נסחרת לפי שווי של 12.9 מיליארד שקל אחרי ירידה של 3% מתחילת השנה אך קפיצה של 34.5% בשנה האחרונה.

מניית ביג בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.