דוחות

ביג: ההכנסות ברבעון קפצו ב-26.5% ל-623 מ' שקל; NOI של 463 מ' שקל

החברה העלתה את תחזית התרומה להכנסות של 5 המרכזים החדשים - כולל ביג פאשן גלילות - מ-160 מיליון שקל ל-180 מיליון שקל

רוי שיינמן |

ההכנסות של ביג ביג -1.58%   ברבעון הרביעי קפצו בכ-26.5% לכ-623.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-492.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI ברבעון גדל בכ-26.7% לכ-463 מיליון שקל, בהשוואה לכ-365.5 שקל ברבעון המקביל בשנת 2023, וה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-19.9% לכ-239.3 מיליון שקל, לעומת כ-190.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


החברה סיימה את הרבעון הרביעי לשנת 2024 עם עלייה של כ-8.4% ברווח הנקי לכ-366.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-338.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. את העלייה ייחסה החברה למגידול בפעילות התפעולית כפי שבא לידי ביטוי ב-NOI וכן מעליית שווי של נדל"ן להשקעה בסך כ-421.6 מיליון שקל ברבעון בהשוואה לעליית שווי הוגן מתונה יותר של כ-235.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה קוזז מהפרשי שער בסך כ-156.6 מיליון שקל.


ב-2024 כולה ההכנסות של ביג עלו בכ-22.1% לכ-2.31 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.89 מיליארד שקל ב-2023. את הגידול מייחס החברה בעיקר לעלייה בהכנסות אפי נכסים בשל פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ואירופה. בנוסף, ציינה החברה כי הגידול נבע גם מהמשך הרחבת הפעילות של ביג באירופה כאשר מנגד השפעת מלחמת חרבות ברזל שבאה לידי ביטוי כאמור בעיקר ברבעון האחרון של השנה אשתקד וכן מעלייה ריאלית ואינפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.


ה-NOI בשנת 2024 גדל בכ-23.8% לכ-1.73 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.40 מיליארד שקל בשנת 2023. ה-FFO מפעילות נדל"ן עלה בכ-17.9% לכ-920.1 מיליון שקל, לעומת כ-780.7 מיליון שקל בשנה הקודמת. בשורה התחתונה רשמה ביג גידול של כ-70% ברווח הנקי לכ-1.46 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-861 מיליון שקל בשנת 2023.


שיעור התפוסה בנכסים המסחריים בישראל עומד על 100% בקירוב, ובאירופה על כ-99%. בשנת 2024 נרשם גידול של כ15.5% בפדיונות בישראל לעומת שנת 2023, וגידול של 6.7% בפדיונות באירופה.במרכזי אפי ברומניה החברה ציינה כי בשנת 2024 נרשם גידול של 10.2% בפדיונות לעומת שנת 2023.


במהלך החודשים האחרונים החברה השלימה הקמת 5 מרכזי קניות: ביג פאשן גלילות, ביג גדרה, ביג אור עקיבא, כרמי גת, וכפר החורש, וכן שתי הרחבות במרכזים באשדוד ובבאר שבע. החברה ציינה כי תרומת המרכזים בתוספת מגדל המשרדים בגלילות שצפוי להיפתח ברבעון השני של 2025 בתפוסה מלאה צפויה להגדיל את ה-NOI של החברה בהיקף של כ-180 מיליוני שקל. בנוסף, החברה מקימה בימים אלו את מתחם ביג פאשן פ"ת (שלב א'), שהשלמת הקמתו צפויה ב-2028. עד כה שיווקה החברה קרוב ל-60% מהחלק המסחרי וזאת בנוסף לחתימת חוזה ארוך טווח על כמחצית משטח מגדל המשרדים עם קבוצת פוקס והוא צפוי לתרום לחברה תוספת NOI באיכלוס מלא של כ-200 מיליון שקל בקירוב.


מניית ביג נסחרת לפי שווי של 12.9 מיליארד שקל אחרי ירידה של 3% מתחילת השנה אך קפיצה של 34.5% בשנה האחרונה.

מניית ביג בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק

שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק

רן קידר |
נושאים בכתבה בזק סרצ'ילייט

המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.

על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט, מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.

המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל.  העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.


באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.

פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.