ביג: ההכנסות ברבעון קפצו ב-26.5% ל-623 מ' שקל; NOI של 463 מ' שקל
החברה העלתה את תחזית התרומה להכנסות של 5 המרכזים החדשים - כולל ביג פאשן גלילות - מ-160 מיליון שקל ל-180 מיליון שקל
ההכנסות של ביג ביג -0.29% ברבעון הרביעי קפצו בכ-26.5% לכ-623.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-492.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI ברבעון גדל בכ-26.7% לכ-463 מיליון שקל, בהשוואה לכ-365.5 שקל ברבעון המקביל בשנת 2023, וה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-19.9% לכ-239.3 מיליון שקל, לעומת כ-190.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
החברה סיימה את הרבעון הרביעי לשנת 2024 עם עלייה של כ-8.4% ברווח הנקי לכ-366.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-338.2 מיליון שקל
ברבעון המקביל. את העלייה ייחסה החברה למגידול בפעילות התפעולית כפי שבא לידי ביטוי ב-NOI וכן מעליית שווי של נדל"ן להשקעה בסך כ-421.6 מיליון שקל ברבעון בהשוואה לעליית שווי הוגן מתונה יותר של כ-235.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה קוזז מהפרשי שער בסך
כ-156.6 מיליון שקל.
ב-2024 כולה ההכנסות של ביג עלו בכ-22.1% לכ-2.31 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.89 מיליארד שקל ב-2023. את הגידול מייחס החברה בעיקר לעלייה בהכנסות אפי נכסים בשל פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ואירופה. בנוסף, ציינה החברה כי הגידול נבע גם מהמשך הרחבת הפעילות של ביג באירופה כאשר מנגד השפעת מלחמת חרבות ברזל שבאה לידי ביטוי כאמור בעיקר ברבעון האחרון של השנה אשתקד וכן מעלייה ריאלית ואינפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.
ה-NOI בשנת 2024 גדל בכ-23.8% לכ-1.73 מיליארד
שקל, בהשוואה לכ-1.40 מיליארד שקל בשנת 2023. ה-FFO מפעילות נדל"ן עלה בכ-17.9% לכ-920.1 מיליון שקל, לעומת כ-780.7 מיליון שקל בשנה הקודמת. בשורה התחתונה רשמה ביג גידול של כ-70% ברווח הנקי לכ-1.46 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-861 מיליון שקל בשנת 2023.
- מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור התפוסה בנכסים המסחריים בישראל עומד על 100% בקירוב, ובאירופה על כ-99%. בשנת 2024 נרשם גידול של כ15.5% בפדיונות בישראל לעומת שנת 2023, וגידול של 6.7% בפדיונות באירופה.במרכזי אפי ברומניה החברה ציינה כי בשנת 2024 נרשם גידול של 10.2%
בפדיונות לעומת שנת 2023.
במהלך החודשים האחרונים החברה השלימה הקמת 5 מרכזי קניות: ביג פאשן גלילות, ביג גדרה, ביג אור עקיבא, כרמי גת, וכפר החורש, וכן שתי הרחבות במרכזים באשדוד ובבאר שבע. החברה ציינה כי תרומת המרכזים בתוספת מגדל המשרדים
בגלילות שצפוי להיפתח ברבעון השני של 2025 בתפוסה מלאה צפויה להגדיל את ה-NOI של החברה בהיקף של כ-180 מיליוני שקל. בנוסף, החברה מקימה בימים אלו את מתחם ביג פאשן פ"ת (שלב א'), שהשלמת הקמתו צפויה ב-2028. עד כה שיווקה החברה קרוב ל-60% מהחלק המסחרי וזאת בנוסף לחתימת
חוזה ארוך טווח על כמחצית משטח מגדל המשרדים עם קבוצת פוקס והוא צפוי לתרום לחברה תוספת NOI באיכלוס מלא של כ-200 מיליון שקל בקירוב.
מניית ביג נסחרת לפי שווי של 12.9 מיליארד שקל אחרי ירידה של 3% מתחילת השנה אך קפיצה של 34.5% בשנה האחרונה.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
