ביג: ההכנסות ברבעון קפצו ב-26.5% ל-623 מ' שקל; NOI של 463 מ' שקל
החברה העלתה את תחזית התרומה להכנסות של 5 המרכזים החדשים - כולל ביג פאשן גלילות - מ-160 מיליון שקל ל-180 מיליון שקל
ההכנסות של ביג ביג 1.68% ברבעון הרביעי קפצו בכ-26.5% לכ-623.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-492.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI ברבעון גדל בכ-26.7% לכ-463 מיליון שקל, בהשוואה לכ-365.5 שקל ברבעון המקביל בשנת 2023, וה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-19.9% לכ-239.3 מיליון שקל, לעומת כ-190.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
החברה סיימה את הרבעון הרביעי לשנת 2024 עם עלייה של כ-8.4% ברווח הנקי לכ-366.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-338.2 מיליון שקל
ברבעון המקביל. את העלייה ייחסה החברה למגידול בפעילות התפעולית כפי שבא לידי ביטוי ב-NOI וכן מעליית שווי של נדל"ן להשקעה בסך כ-421.6 מיליון שקל ברבעון בהשוואה לעליית שווי הוגן מתונה יותר של כ-235.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה קוזז מהפרשי שער בסך
כ-156.6 מיליון שקל.
ב-2024 כולה ההכנסות של ביג עלו בכ-22.1% לכ-2.31 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.89 מיליארד שקל ב-2023. את הגידול מייחס החברה בעיקר לעלייה בהכנסות אפי נכסים בשל פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ואירופה. בנוסף, ציינה החברה כי הגידול נבע גם מהמשך הרחבת הפעילות של ביג באירופה כאשר מנגד השפעת מלחמת חרבות ברזל שבאה לידי ביטוי כאמור בעיקר ברבעון האחרון של השנה אשתקד וכן מעלייה ריאלית ואינפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.
ה-NOI בשנת 2024 גדל בכ-23.8% לכ-1.73 מיליארד
שקל, בהשוואה לכ-1.40 מיליארד שקל בשנת 2023. ה-FFO מפעילות נדל"ן עלה בכ-17.9% לכ-920.1 מיליון שקל, לעומת כ-780.7 מיליון שקל בשנה הקודמת. בשורה התחתונה רשמה ביג גידול של כ-70% ברווח הנקי לכ-1.46 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-861 מיליון שקל בשנת 2023.
- מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור התפוסה בנכסים המסחריים בישראל עומד על 100% בקירוב, ובאירופה על כ-99%. בשנת 2024 נרשם גידול של כ15.5% בפדיונות בישראל לעומת שנת 2023, וגידול של 6.7% בפדיונות באירופה.במרכזי אפי ברומניה החברה ציינה כי בשנת 2024 נרשם גידול של 10.2%
בפדיונות לעומת שנת 2023.
במהלך החודשים האחרונים החברה השלימה הקמת 5 מרכזי קניות: ביג פאשן גלילות, ביג גדרה, ביג אור עקיבא, כרמי גת, וכפר החורש, וכן שתי הרחבות במרכזים באשדוד ובבאר שבע. החברה ציינה כי תרומת המרכזים בתוספת מגדל המשרדים
בגלילות שצפוי להיפתח ברבעון השני של 2025 בתפוסה מלאה צפויה להגדיל את ה-NOI של החברה בהיקף של כ-180 מיליוני שקל. בנוסף, החברה מקימה בימים אלו את מתחם ביג פאשן פ"ת (שלב א'), שהשלמת הקמתו צפויה ב-2028. עד כה שיווקה החברה קרוב ל-60% מהחלק המסחרי וזאת בנוסף לחתימת
חוזה ארוך טווח על כמחצית משטח מגדל המשרדים עם קבוצת פוקס והוא צפוי לתרום לחברה תוספת NOI באיכלוס מלא של כ-200 מיליון שקל בקירוב.
מניית ביג נסחרת לפי שווי של 12.9 מיליארד שקל אחרי ירידה של 3% מתחילת השנה אך קפיצה של 34.5% בשנה האחרונה.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
