ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג: ההכנסות ברבעון קפצו ב-26.5% ל-623 מ' שקל; NOI של 463 מ' שקל

החברה העלתה את תחזית התרומה להכנסות של 5 המרכזים החדשים - כולל ביג פאשן גלילות - מ-160 מיליון שקל ל-180 מיליון שקל

רוי שיינמן |

ההכנסות של ביג ביג 0%   ברבעון הרביעי קפצו בכ-26.5% לכ-623.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-492.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI ברבעון גדל בכ-26.7% לכ-463 מיליון שקל, בהשוואה לכ-365.5 שקל ברבעון המקביל בשנת 2023, וה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-19.9% לכ-239.3 מיליון שקל, לעומת כ-190.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


החברה סיימה את הרבעון הרביעי לשנת 2024 עם עלייה של כ-8.4% ברווח הנקי לכ-366.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-338.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. את העלייה ייחסה החברה למגידול בפעילות התפעולית כפי שבא לידי ביטוי ב-NOI וכן מעליית שווי של נדל"ן להשקעה בסך כ-421.6 מיליון שקל ברבעון בהשוואה לעליית שווי הוגן מתונה יותר של כ-235.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה קוזז מהפרשי שער בסך כ-156.6 מיליון שקל.


ב-2024 כולה ההכנסות של ביג עלו בכ-22.1% לכ-2.31 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.89 מיליארד שקל ב-2023. את הגידול מייחס החברה בעיקר לעלייה בהכנסות אפי נכסים בשל פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ואירופה. בנוסף, ציינה החברה כי הגידול נבע גם מהמשך הרחבת הפעילות של ביג באירופה כאשר מנגד השפעת מלחמת חרבות ברזל שבאה לידי ביטוי כאמור בעיקר ברבעון האחרון של השנה אשתקד וכן מעלייה ריאלית ואינפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.


ה-NOI בשנת 2024 גדל בכ-23.8% לכ-1.73 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.40 מיליארד שקל בשנת 2023. ה-FFO מפעילות נדל"ן עלה בכ-17.9% לכ-920.1 מיליון שקל, לעומת כ-780.7 מיליון שקל בשנה הקודמת. בשורה התחתונה רשמה ביג גידול של כ-70% ברווח הנקי לכ-1.46 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-861 מיליון שקל בשנת 2023.


שיעור התפוסה בנכסים המסחריים בישראל עומד על 100% בקירוב, ובאירופה על כ-99%. בשנת 2024 נרשם גידול של כ15.5% בפדיונות בישראל לעומת שנת 2023, וגידול של 6.7% בפדיונות באירופה.במרכזי אפי ברומניה החברה ציינה כי בשנת 2024 נרשם גידול של 10.2% בפדיונות לעומת שנת 2023.


במהלך החודשים האחרונים החברה השלימה הקמת 5 מרכזי קניות: ביג פאשן גלילות, ביג גדרה, ביג אור עקיבא, כרמי גת, וכפר החורש, וכן שתי הרחבות במרכזים באשדוד ובבאר שבע. החברה ציינה כי תרומת המרכזים בתוספת מגדל המשרדים בגלילות שצפוי להיפתח ברבעון השני של 2025 בתפוסה מלאה צפויה להגדיל את ה-NOI של החברה בהיקף של כ-180 מיליוני שקל. בנוסף, החברה מקימה בימים אלו את מתחם ביג פאשן פ"ת (שלב א'), שהשלמת הקמתו צפויה ב-2028. עד כה שיווקה החברה קרוב ל-60% מהחלק המסחרי וזאת בנוסף לחתימת חוזה ארוך טווח על כמחצית משטח מגדל המשרדים עם קבוצת פוקס והוא צפוי לתרום לחברה תוספת NOI באיכלוס מלא של כ-200 מיליון שקל בקירוב.


מניית ביג נסחרת לפי שווי של 12.9 מיליארד שקל אחרי ירידה של 3% מתחילת השנה אך קפיצה של 34.5% בשנה האחרונה.

מניית ביג בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 0%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הכיוון של מניות הביטוח, דוח חלש למיטרוניקס ועל ההנפקות החדשות

זהירות מהנפקות - תזכורת מ-2021 ומה קרה בנובמבר בחסכונות שלכם?

מערכת ביזפורטל |


נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל,  הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.