מזרחי טפחות: הרווח טיפס ב-25%; התשואה על ההון - 16.9%
בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 1.12% מסיים את הרבעון הרביעי עם עלייה של כ-13% בהכנסות, לצד קפיצה של 20% ברווח הנקי שעמד על 1.3 מיליארד שקל. התשואה על ההון טיפסה גם היא במהלך הרבעון ועמדה על 16.9%.
הכנסות הבנק עמדו ברבעון הרביעי על כ-3.49 מיליארד שקל, גידול של כ-13% ביחס לכ-3.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה תחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 1.3 מיליארד שקל, גידול של ב-25% ביחס לכ-1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במבט שנתי, הבנק מסיים את 2024 עם הכנסות של כ-14.7 מיליארד שקל, לצד רווח נקי של 5.45 מיליארד שקל. התשואה להון של הבנק (האחוז של הרווח הנקי מההון של הבנק) בתום שנת 2024 עמדה על 18.5%.
האשראי לציבור הסתכם בסוף 2024 בכ-358 מיליארד שקל, גידול של 10% לעומת כ-325.3 מיליארד שקל בסוף 2023. הגידול באשראי כולל צמיחה של 14.2% באשראי לסקטור העסקי בסגמנטים השונים, ועלייה של 9.1% בתיק ההלוואות לדיור. פיקדונות הציבור הגיעו בסוף השנה לסכום של כ-393.4 מיליארד שקל, עליה של 10% בהשוואה לכ-358.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023.
ההון העצמי של הבנק טיפס גם כן ועמד בסוף השנה על כ-31.3 מיליארד שקל, גידול של 14% לעומת כ-27.5 מיליארד שקל בתום שנת 2023.
משה לארי, מנכ"ל הבנק: "הדוחות הכספיים לשנת 2024 שפרסמנו היום, לא מותירים מקום לספק: למרות הקשיים הרבים, עמדנו בכל משימותינו, הערכיות-חברתיות והעסקיות, באופן מלא ומרחיב לב. אלפי העובדות והעובדים המעולים של מזרחי-טפחות, יצקו משמעות מוחשית לסלוגן הפרסומי שלנו: 'בני אדם לפני הכול', ובעשייה יומיומית נחושה ומחויבת, היטו אוזן לכל בעיה ומצוקה ופעלו ברגישות להעמיד פתרונות ייחודיים לכל פונה. בנוסף, השתתפו עובדי הבנק בפעילויות רבות של תרומה והתנדבות, ונתנו ביטוי לרוח הישראלית המיוחדת, של ערבות הדדית וסולידריות."
- 5.השיטה ריבית זכות נמוכה על הפקדונות וריבית גבוה על ההלואות. רווח בלתי נתפס!! (ל"ת)אנונישולמן 27/02/2025 10:38הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 27/02/2025 09:51הגב לתגובה זוחייבים מיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית. חייביםםםםם
- 3.אבנר המתוסכל 27/02/2025 09:23הגב לתגובה זוהיכן הפיקוח היכן האוצר מה עם ריבית זכות! כל הרווחים על הגב של העשירונים התחתונים
- במקום להתלונן תקנה מניות של הבנק ותהיה שותף (ל"ת)משקיע 27/02/2025 10:27הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 27/02/2025 09:15הגב לתגובה זוהעיקר יש פרסומות של דביר..
- 1.אנונימי 27/02/2025 08:56הגב לתגובה זורוצים למנוע אינפלציה ודופקים את כולם במשכמתא
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
