מזרחי טפחות: הרווח טיפס ב-25%; התשואה על ההון - 16.9%
בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 0.53% מסיים את הרבעון הרביעי עם עלייה של כ-13% בהכנסות, לצד קפיצה של 20% ברווח הנקי שעמד על 1.3 מיליארד שקל. התשואה על ההון טיפסה גם היא במהלך הרבעון ועמדה על 16.9%.
הכנסות הבנק עמדו ברבעון הרביעי על כ-3.49 מיליארד שקל, גידול של כ-13% ביחס לכ-3.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה תחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 1.3 מיליארד שקל, גידול של ב-25% ביחס לכ-1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במבט שנתי, הבנק מסיים את 2024 עם הכנסות של כ-14.7 מיליארד שקל, לצד רווח נקי של 5.45 מיליארד שקל. התשואה להון של הבנק (האחוז של הרווח הנקי מההון של הבנק) בתום שנת 2024 עמדה על 18.5%.
האשראי לציבור הסתכם בסוף 2024 בכ-358 מיליארד שקל, גידול של 10% לעומת כ-325.3 מיליארד שקל בסוף 2023. הגידול באשראי כולל צמיחה של 14.2% באשראי לסקטור העסקי בסגמנטים השונים, ועלייה של 9.1% בתיק ההלוואות לדיור. פיקדונות הציבור הגיעו בסוף השנה לסכום של כ-393.4 מיליארד שקל, עליה של 10% בהשוואה לכ-358.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023.
ההון העצמי של הבנק טיפס גם כן ועמד בסוף השנה על כ-31.3 מיליארד שקל, גידול של 14% לעומת כ-27.5 מיליארד שקל בתום שנת 2023.
משה לארי, מנכ"ל הבנק: "הדוחות הכספיים לשנת 2024 שפרסמנו היום, לא מותירים מקום לספק: למרות הקשיים הרבים, עמדנו בכל משימותינו, הערכיות-חברתיות והעסקיות, באופן מלא ומרחיב לב. אלפי העובדות והעובדים המעולים של מזרחי-טפחות, יצקו משמעות מוחשית לסלוגן הפרסומי שלנו: 'בני אדם לפני הכול', ובעשייה יומיומית נחושה ומחויבת, היטו אוזן לכל בעיה ומצוקה ופעלו ברגישות להעמיד פתרונות ייחודיים לכל פונה. בנוסף, השתתפו עובדי הבנק בפעילויות רבות של תרומה והתנדבות, ונתנו ביטוי לרוח הישראלית המיוחדת, של ערבות הדדית וסולידריות."
- 5.השיטה ריבית זכות נמוכה על הפקדונות וריבית גבוה על ההלואות. רווח בלתי נתפס!! (ל"ת)אנונישולמן 27/02/2025 10:38הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 27/02/2025 09:51הגב לתגובה זוחייבים מיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית. חייביםםםםם
- 3.אבנר המתוסכל 27/02/2025 09:23הגב לתגובה זוהיכן הפיקוח היכן האוצר מה עם ריבית זכות! כל הרווחים על הגב של העשירונים התחתונים
- במקום להתלונן תקנה מניות של הבנק ותהיה שותף (ל"ת)משקיע 27/02/2025 10:27הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 27/02/2025 09:15הגב לתגובה זוהעיקר יש פרסומות של דביר..
- 1.אנונימי 27/02/2025 08:56הגב לתגובה זורוצים למנוע אינפלציה ודופקים את כולם במשכמתא
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
