מזרחי טפחות: הרווח טיפס ב-25%; התשואה על ההון - 16.9%
בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 0.63% מסיים את הרבעון הרביעי עם עלייה של כ-13% בהכנסות, לצד קפיצה של 20% ברווח הנקי שעמד על 1.3 מיליארד שקל. התשואה על ההון טיפסה גם היא במהלך הרבעון ועמדה על 16.9%.
הכנסות הבנק עמדו ברבעון הרביעי על כ-3.49 מיליארד שקל, גידול של כ-13% ביחס לכ-3.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה תחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 1.3 מיליארד שקל, גידול של ב-25% ביחס לכ-1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במבט שנתי, הבנק מסיים את 2024 עם הכנסות של כ-14.7 מיליארד שקל, לצד רווח נקי של 5.45 מיליארד שקל. התשואה להון של הבנק (האחוז של הרווח הנקי מההון של הבנק) בתום שנת 2024 עמדה על 18.5%.
האשראי לציבור הסתכם בסוף 2024 בכ-358 מיליארד שקל, גידול של 10% לעומת כ-325.3 מיליארד שקל בסוף 2023. הגידול באשראי כולל צמיחה של 14.2% באשראי לסקטור העסקי בסגמנטים השונים, ועלייה של 9.1% בתיק ההלוואות לדיור. פיקדונות הציבור הגיעו בסוף השנה לסכום של כ-393.4 מיליארד שקל, עליה של 10% בהשוואה לכ-358.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023.
ההון העצמי של הבנק טיפס גם כן ועמד בסוף השנה על כ-31.3 מיליארד שקל, גידול של 14% לעומת כ-27.5 מיליארד שקל בתום שנת 2023.
משה לארי, מנכ"ל הבנק: "הדוחות הכספיים לשנת 2024 שפרסמנו היום, לא מותירים מקום לספק: למרות הקשיים הרבים, עמדנו בכל משימותינו, הערכיות-חברתיות והעסקיות, באופן מלא ומרחיב לב. אלפי העובדות והעובדים המעולים של מזרחי-טפחות, יצקו משמעות מוחשית לסלוגן הפרסומי שלנו: 'בני אדם לפני הכול', ובעשייה יומיומית נחושה ומחויבת, היטו אוזן לכל בעיה ומצוקה ופעלו ברגישות להעמיד פתרונות ייחודיים לכל פונה. בנוסף, השתתפו עובדי הבנק בפעילויות רבות של תרומה והתנדבות, ונתנו ביטוי לרוח הישראלית המיוחדת, של ערבות הדדית וסולידריות."
- 5.השיטה ריבית זכות נמוכה על הפקדונות וריבית גבוה על ההלואות. רווח בלתי נתפס!! (ל"ת)אנונישולמן 27/02/2025 10:38הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 27/02/2025 09:51הגב לתגובה זוחייבים מיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית. חייביםםםםם
- 3.אבנר המתוסכל 27/02/2025 09:23הגב לתגובה זוהיכן הפיקוח היכן האוצר מה עם ריבית זכות! כל הרווחים על הגב של העשירונים התחתונים
- במקום להתלונן תקנה מניות של הבנק ותהיה שותף (ל"ת)משקיע 27/02/2025 10:27הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 27/02/2025 09:15הגב לתגובה זוהעיקר יש פרסומות של דביר..
- 1.אנונימי 27/02/2025 08:56הגב לתגובה זורוצים למנוע אינפלציה ודופקים את כולם במשכמתא
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
