מזרחי טפחות: הרווח טיפס ב-25%; התשואה על ההון - 16.9%
בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 4.77% מסיים את הרבעון הרביעי עם עלייה של כ-13% בהכנסות, לצד קפיצה של 20% ברווח הנקי שעמד על 1.3 מיליארד שקל. התשואה על ההון טיפסה גם היא במהלך הרבעון ועמדה על 16.9%.
הכנסות הבנק עמדו ברבעון הרביעי על כ-3.49 מיליארד שקל, גידול של כ-13% ביחס לכ-3.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה תחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 1.3 מיליארד שקל, גידול של ב-25% ביחס לכ-1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במבט שנתי, הבנק מסיים את 2024 עם הכנסות של כ-14.7 מיליארד שקל, לצד רווח נקי של 5.45 מיליארד שקל. התשואה להון של הבנק (האחוז של הרווח הנקי מההון של הבנק) בתום שנת 2024 עמדה על 18.5%.
האשראי לציבור הסתכם בסוף 2024 בכ-358 מיליארד שקל, גידול של 10% לעומת כ-325.3 מיליארד שקל בסוף 2023. הגידול באשראי כולל צמיחה של 14.2% באשראי לסקטור העסקי בסגמנטים השונים, ועלייה של 9.1% בתיק ההלוואות לדיור. פיקדונות הציבור הגיעו בסוף השנה לסכום של כ-393.4 מיליארד שקל, עליה של 10% בהשוואה לכ-358.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023.
ההון העצמי של הבנק טיפס גם כן ועמד בסוף השנה על כ-31.3 מיליארד שקל, גידול של 14% לעומת כ-27.5 מיליארד שקל בתום שנת 2023.
משה לארי, מנכ"ל הבנק: "הדוחות הכספיים לשנת 2024 שפרסמנו היום, לא מותירים מקום לספק: למרות הקשיים הרבים, עמדנו בכל משימותינו, הערכיות-חברתיות והעסקיות, באופן מלא ומרחיב לב. אלפי העובדות והעובדים המעולים של מזרחי-טפחות, יצקו משמעות מוחשית לסלוגן הפרסומי שלנו: 'בני אדם לפני הכול', ובעשייה יומיומית נחושה ומחויבת, היטו אוזן לכל בעיה ומצוקה ופעלו ברגישות להעמיד פתרונות ייחודיים לכל פונה. בנוסף, השתתפו עובדי הבנק בפעילויות רבות של תרומה והתנדבות, ונתנו ביטוי לרוח הישראלית המיוחדת, של ערבות הדדית וסולידריות."
- 5.השיטה ריבית זכות נמוכה על הפקדונות וריבית גבוה על ההלואות. רווח בלתי נתפס!! (ל"ת)אנונישולמן 27/02/2025 10:38הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 27/02/2025 09:51הגב לתגובה זוחייבים מיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית. חייביםםםםם
- 3.אבנר המתוסכל 27/02/2025 09:23הגב לתגובה זוהיכן הפיקוח היכן האוצר מה עם ריבית זכות! כל הרווחים על הגב של העשירונים התחתונים
- במקום להתלונן תקנה מניות של הבנק ותהיה שותף (ל"ת)משקיע 27/02/2025 10:27הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 27/02/2025 09:15הגב לתגובה זוהעיקר יש פרסומות של דביר..
- 1.אנונימי 27/02/2025 08:56הגב לתגובה זורוצים למנוע אינפלציה ודופקים את כולם במשכמתא
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
"נכון. חברות הביטוח עשו מהלך מאוד גדול, והיום הן נסחרות במכפילים של סביב 2-3 על ההון, וזה גבוה מאוד ביחס למה שהכרנו בעבר. בגלל זה אנחנו נמצאים שם בחשיפת חסר כבר כמה חודשים. יש הרבה אופטימיות סביב הכניסה של חברות הביטוח לתחומים נוספים, הן הופכות במידה מסוימת לבנקים קטנים, אבל זה גם בדיוק מה שמביא עליהן לחץ רגולטורי כבד יותר. זה יכול להזמין עליהם כמו סוג של ועדת בכר 2. למרות התשואות היפות על ההון והשינויים החשבונאיים, אנחנו מעדיפים כרגע להיות בחשיפה נמוכה יותר.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
אז אם אתם הורדתם חשיפה זה אומר שוויתרתם על חלק מהעלייה ב-2025.
"נכון, כמו שכבר התחלתי ואמרתי אי אפשר לתזמן הכול. אנחנו מצמצמים שם בהדרגה כחלק משיקולי סיכון-סיכוי, ומעדיפים להיות במקום מאוזן יותר.
ובכל זאת, אם אתם מחזיקים ביטוח, איפה כן?
