אפי קפיטל: 283 יחידות דיור נמכרו ברבעון הרביעי
חברת הנדל"ן מכרה במהלך הרבעון החולף 283 יחידות דיור, כך שמתחילת השנה היא רשמה מכירה של 1,018 יחידות דיור; המחיר הממוצע לדירה עמד על כ-1.88 מיליון שקל
חברת הנדל"ן אפי קפיטל אפי קפיטל 0% מכרה במהלך שנת 2024 מעל 1,000 יחידות דיור, בסכום כולל של כ-1.9 מיליארד שקל, גידול של כ-365% ביחס לשנת 2023.
על פי הדיווח של החברה, במהלך השנה היא חתמה על הסכמי מכר מחייבים למכירת 1,018 יחידות דיור, עליה משמעותית ביחס ל-219 יחידות אותן מכרה בשנת 2023. המשמעות היא שברבעון הרביעי מכרה החברה 283 יחידות דיור, לעומת 62 יחידות שנמכרו בתקופה המקבילה אשתקד.
המחיר הממוצע לדירה מתוך כלל הדירות עומד על כ-1.88 מיליון שקל. בפילוח לשוק החופשי בלבד, המחיר הממוצע של דירה עומד על כ-2.25 מיליון שקל. הפרויקט עם מספר המכירות הגבוה ביותר נמצא באופקים שם החברה מכרה 379 דירות בממוצע של 1.7 מיליון שקל לדירה בשוק החופשי. ירושלים נמצאת במקום השני בכמות המכירות של החברה, עם 234 יח"ד במחיר ממוצע של כ-3.3 מיליון שקל לדירה בשוק החופשי. עיר נוספת שהציגה הפתעה בכמות המכירות בפרויקטים של החברה היא נהריה שהייתה אחת מהערים המטווחות ביותר מלבנון בשנה האחרונה ובה נמכרו 55 דירות בשוק החופשי במחיר ממוצע של כ-2 מיליון שקל לדירה.
את הרבעון השלישי של 2024 סיימה החברה עם הכנסות של כ-159.8 מיליון שקל, גידול של כ-75% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בשורה התחתנוה רשמה החברה רווח נקי של 8.2 מיליון שקל, ירידה של כ-60% לעומת 20.3 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.
- אפי קפיטל: מאחורי 888 הדירות - מרוויחה תחת מינוף גדול
- אפי קפיטל ומיכמן מימון מקימות פרויקט של 1.3 מיליארד שקל בביתר עילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עינב
כהן סמנכ"לית השיווק והמכירות באפי קפיטל: "אנו גאים מאוד בהישגי החברה ובהצלחת המכירות. זהו פועל יוצא של פיתוח עסקי ענף והתמקדות באזורים שמציגים ביקושים גבוהים ואינם נמצאים בהכרח במטרופולין תל אביב. השילוב בין תוכניות ממשלתיות לבין פרויקטים שמיועדים
רק לשוק החופשי, מאפשרים לנו להמשיך לצמוח ולהגדיל את צבר הפרויקטים בצורה משמעותית וזאת למרות כל האתגרים ששוק הנדל"ן חווה בעקבות העלאת הריבית ומלחמת חרבות ברזל. לאור הפערים בין ההיצע לביקוש אני צופה כי מחירי הדירות ימשיכו לעלות גם בשנה הקרובה".
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
