אפי קפיטל: 283 יחידות דיור נמכרו ברבעון הרביעי
חברת הנדל"ן מכרה במהלך הרבעון החולף 283 יחידות דיור, כך שמתחילת השנה היא רשמה מכירה של 1,018 יחידות דיור; המחיר הממוצע לדירה עמד על כ-1.88 מיליון שקל
חברת הנדל"ן אפי קפיטל אפי קפיטל -2.79% מכרה במהלך שנת 2024 מעל 1,000 יחידות דיור, בסכום כולל של כ-1.9 מיליארד שקל, גידול של כ-365% ביחס לשנת 2023.
על פי הדיווח של החברה, במהלך השנה היא חתמה על הסכמי מכר מחייבים למכירת 1,018 יחידות דיור, עליה משמעותית ביחס ל-219 יחידות אותן מכרה בשנת 2023. המשמעות היא שברבעון הרביעי מכרה החברה 283 יחידות דיור, לעומת 62 יחידות שנמכרו בתקופה המקבילה אשתקד.
המחיר הממוצע לדירה מתוך כלל הדירות עומד על כ-1.88 מיליון שקל. בפילוח לשוק החופשי בלבד, המחיר הממוצע של דירה עומד על כ-2.25 מיליון שקל. הפרויקט עם מספר המכירות הגבוה ביותר נמצא באופקים שם החברה מכרה 379 דירות בממוצע של 1.7 מיליון שקל לדירה בשוק החופשי. ירושלים נמצאת במקום השני בכמות המכירות של החברה, עם 234 יח"ד במחיר ממוצע של כ-3.3 מיליון שקל לדירה בשוק החופשי. עיר נוספת שהציגה הפתעה בכמות המכירות בפרויקטים של החברה היא נהריה שהייתה אחת מהערים המטווחות ביותר מלבנון בשנה האחרונה ובה נמכרו 55 דירות בשוק החופשי במחיר ממוצע של כ-2 מיליון שקל לדירה.
את הרבעון השלישי של 2024 סיימה החברה עם הכנסות של כ-159.8 מיליון שקל, גידול של כ-75% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בשורה התחתנוה רשמה החברה רווח נקי של 8.2 מיליון שקל, ירידה של כ-60% לעומת 20.3 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.
- אפי קפיטל: מאחורי 888 הדירות - מרוויחה תחת מינוף גדול
- אפי קפיטל ומיכמן מימון מקימות פרויקט של 1.3 מיליארד שקל בביתר עילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עינב
כהן סמנכ"לית השיווק והמכירות באפי קפיטל: "אנו גאים מאוד בהישגי החברה ובהצלחת המכירות. זהו פועל יוצא של פיתוח עסקי ענף והתמקדות באזורים שמציגים ביקושים גבוהים ואינם נמצאים בהכרח במטרופולין תל אביב. השילוב בין תוכניות ממשלתיות לבין פרויקטים שמיועדים
רק לשוק החופשי, מאפשרים לנו להמשיך לצמוח ולהגדיל את צבר הפרויקטים בצורה משמעותית וזאת למרות כל האתגרים ששוק הנדל"ן חווה בעקבות העלאת הריבית ומלחמת חרבות ברזל. לאור הפערים בין ההיצע לביקוש אני צופה כי מחירי הדירות ימשיכו לעלות גם בשנה הקרובה".
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
