איך תרוויחו קרוב ל-20% אם הריבית תרד ל-3.5% ומהם הסיכונים?
רוב הכלכלנים סבורים שהריבית תרד עוד שנה ל-3.25%-3.75%. יש גם כאלו שסבורים שהיא תרד ל-3%. ממוצע התחזיות הוא כ-3.5%. זו התחזית שלהם ותחזית, אתם יודעים יכולה להיתקל במציאות אחרת לגמרי - דמיינו הסתבכות בבוץ העזתי, דמיינו מלחמה בצפון, דמיינו שנת בחירות ותקציב לא מרוסן והריבית תתקשה לרדת לאזורים האמורים, אבל תחת ההנחות של בנק ישראל עצמו, הכללכנים והאנליסטים, מתווה הורדת הריבית ברור. אם אתם מעריכים את הנחות הקונסנזוס, אתם יכולים להשקיע בהערכות-הנחות שלכם ולהרוויח.
הרווח הכי גדול בהשקעה באג"ח בהינתן הורדת הריבית הוא באגרות חוב לזמן ארוך, מכיוון שתהיה התאמה של הריבית האפקטיבית לרבית השוק וככל שההתאמה הזו היא למח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר, כך העלייה גדולה יותר. באגרת החוב הכי ארוכה בבורסה - באג"ח שקלי ל-18.2 שנה של הממשלה התשואה היא 4.6%, אבל הורדת הריבית בשנה הקרובה צפויה להוריד את התשואה האפקטיבי. השאלה לכמה? התשואה הריאלית באגרות חוב בשנים האחרונות היא עשיריות אחוזים כשכעת היא אפילו שלילית בהינתן שכיוון הריבית למטה. קשה להעריך את התשואה האפקטיבית של אג"ח ארוך עוד שנה גם כי לא ברור מה יהיה אז כיוון הריבית - המשך ירידה או עלייה? א ונניח שהתשואה על האג"ח תהיה 3.8%.
בכמה שער האג"ח ישתנה?
שיעור העלייה בשער האג"ח, ככלל אצבע, הוא שיעור הירידה בתשואה האפקטיבית כפול המח"מ. אם נניח שאנחנו עוד שנה אכן נהיה בריבית הצפויה ובהתאמה בתשואה אפקטיבית של 3.8% באג"ח הארוך, אזי שהרווח על האג"ח יהיה סדר גודל של 13.6% כתוצאה מעדכון התשואה האפקטיבית (ירידה של 0.8% כפול 17 שנה) בתוספת של התשואה השנתית - 4.6%. זה מעל 18%. גם אם נתייחס למח"מ שהוא במקרה זה מעט נמוך יותר התמונה לא תשתנה.
צפי הריביתככל שהמח"מ ארוך יותר כך הרווח צפוי להיות גבוה יותר, רק צריך לזכור שאין וודאות. הריבית לא בהכרח תרד כפי שחוזים. הסיכון הגדול באג"ח ארוך הוא העלאת ריבית, אבל התרחיש לזה הוא בסבירות נמוכה.
כמעט כל הכלכלנים סבורים ששנת 2024 תהיה שנה עם מספר הורדות ריבית, אם כי רובם עדיין סקפטיים שנראה הורדה כבר בהחלטה היום. "ההפתעה כלפי מטה במדד נובמבר תומכת בהפחתת ריבית, אולם להערכתנו בנק ישראל ימתין עם הפחתת הריבית הראשונה להחלטה של סוף פברואר 2024", מציין דר' גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי בלאומי. "זאת, בין היתר, בשל המיקוד של מדיניות בנק ישראל בעת הזו ביציבות השווקים הפיננסיים, אשר ממשיכים לשקף רמת סיכון גבוהה יחסית לישראל, וכן על רקע הארכת והרחבת תוואי ההקלות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, אשר מהווה כלי מדיניות נוסף".
מנגד יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות אמר בשיחה לביזפורטל כי הוא מצפה להורדה של 0.25% וכן הוא מצפה לריבית של 3% בעוד שנה.
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
לגבי הטווח הבינוני-ארוך יש כאמור קונסנזוס שנתמך במתווה האמריקאי. בנק ישראל עושה בשנים האחרון "העתק-הדבק" למה שעושה ג'רום פאוול ושם מדברים על 3-5 הורדות ריבית ב-2024. אז כנראה שזה ייתן לו ביטחון להוריד גם אצלנו.
מחזיקי האג"ח ירוויחו פעמיים
אם הריבית אכן תרד, הרי שמחזיקי האג"ח ירוויחו פעמיים: פעם אחת הם ירוויחו את התשואה/ ריבית של האג"ח עצמה, ובפעם השנייה הם ירוויחו רווח הון שנובע מעליית ערך הנייר המשקפת את הריבית הנמוכה יותר. זה צפוי להיות נכון לרוב אגרות החוב השקליות הנסחרות בבורסה, אך ככל שהמח"מ ארוך כך הרווח גדול יותר, כאשר באגרות חוב שאינן ממשלתיות מריך להתחשב גם בסיכון המנפיק. הנחת הבסיס של המשקיעים היא שהסיכון הכי נמוך נמצא באג"ח ממשלתיות בעוד שאג"ח קונצרניות מסוכנות יותר. הסיכון הזה מבטא חשש שהחוב לא יוחזר ולכן המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר.
גם אג"ח ממשלתי יכול להיות מסוכן, אך למרות המלחמה, למרות ההאטה הכלכלית, ישראל רחוקה מלהיות בסיכון של החזר חוב. היקף החוב הכולל מסתכם ב-61% מהתוצר וצפוי לעלות לכל היותר ל-70% מהתוצר. אלה לא מספרים של מדינה במצקוקה כלכלית. רוב מדינות ה-OECD ביחס הרבה יותר גבוה משלנו.
- 10.כלכלן 01/01/2024 14:04הגב לתגובה זואם אני מבין נכון אז התשואה המדוברת מתפרסת לאורך 17 שנה אז זה נחמד אבל יש השקעות טובות יותר
- 9.פרי ניסן 01/01/2024 13:03הגב לתגובה זומציאות לא המצאות
- 8.אבג 01/01/2024 11:29הגב לתגובה זוהתיאוריה נחמדה חוץ מבעיה קטנה שהשוק כבר העלה את המחמ הרחוק ב20 אחוז. כך לדוגמא אגח שקלי 1152 עלה כ20 אחוז תוך כחודש כי על ירידת הריבית כבר דיברו קודם והבורסה מקדימה לפי הציפיות . בקיצור זה כתבה טובה רק חבל שלא נכתבה לפני חודש.
- 7.אבל עם שר אוצר נוכל מטורלל שבוזז את הקופה עם אמסלם 01/01/2024 11:15הגב לתגובה זואבל עם שר אוצר נוכל מטורלל שבוזז את הקופה עם אמסלם,גפני,דרעי ,סטרוק ושאר מחריבי המדינה,אין ולא יהיה אמון בכלכלה ואם אין אמון אזי יהיה דירוג נמוך למדינה ואזי האגחים יירדו. אנו לא מדינה נורמאלית עם שילטון מיקצועי וישר ואנו במלחמה כך שבתיאוריה הכל נכון. במציאות לא בטוח
- 6.יחזקאל 01/01/2024 11:00הגב לתגובה זויש תעודת סל שנותנות יותר
- 5.ביבי=גולדה 01/01/2024 10:50הגב לתגובה זוכמה מפסידים ?
- 4.אוהד 01/01/2024 10:32הגב לתגובה זואחרי הורדת ריבית אם וכאשר תיהיה כזו החוב שלקח נקבע על הריבית הגבוה ועל מיחזור יהיו כנסות.
- 3.חייל אלמוני 01/01/2024 10:25הגב לתגובה זומכפילים במח"מ האגרת(נמוך יותר מאורך האגרת) ולא כפי שחישבת...
- 2.ZZ 01/01/2024 09:33הגב לתגובה זומן הראוי להגיד שהמחירים כבר לוקחים 3 הורדות ריבית קדימה... והעקום יחזור להיות "נורמאלי" לאחר הורדות ריבית קרי הארוך יהיה עם פרמיה על הקצר...
- 1.מעניין אם יצליח 01/01/2024 09:25הגב לתגובה זוכעת מנסים להכניס משקיעים פרטיים
המדריך למשקיע הסולידי: פק"מ, קרן כספית, מק"מ, אג"ח או קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת
קרנות כספיות - מה התשואה שהן מניבות?
הקרנות הכספיות אמורות לתת לכם פחות או יותר את ריבית בנק ישראל - 4.75% (אבל בתחילת השנה הריבית עוד הייתה נמוכה יותר ולכן בפועל הן צפויות להניב השנה תשואה של כ-4.4%). יתרון של קרן כספית לעומת פיקדון בבנק, הוא שבקרן כספית המס הוא רק על הרווח הריאלי (25%), לעומת מס של 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון. וזה אומר שבקרן כספית תשלמו קצת פחות מס לעומת פיקדון, לפחות בסביבת האינפלציה הנוכחית. יתרון חשוב נוסף של הקרנות הכספיות הוא שהריבית עולה יחד עם ריבית בנק ישראל. אם הכנסתם כסף לפיקדון כשהריבית הייתה 3% זה מה שתקבלו. בקרן הכספית אתם נהנים מעליית הריבית גם אחרי שהפקדתם את הכסף. בכל מקרה, גם פיקדון וגם קרן כספית הם מכשירים שבעיקר נועדו לשמור על ערך הכסף שלכם. הם לא מייצרים לכם תשואה ריאלית משמעותית (כשמקזזים את האינפלציה - 4.1% כעת בישראל).
מק"מ - אגרת חוב שקלית לשנה
מק"מ - מלווה קצר מועד לתקופה של שנה אחת, שאותו מנפיק בנק ישראל בכל חודש. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, בגלל הסיכון הנמוך, אבל קיים, במקמ 914 לחודש ספטמבר 2024 (עוד שנה) אתם תקבלו ריבית של 4.793%, קצת יותר מריבית בנק ישראל. רק תזכרו - כאן המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח (ולא 25% על הרווח הריאלי כמו בקרן כספית).
אג"ח של בנקים
אפשרות נוספת היא להשקיע באיגרות חוב של בנקים. כאן יש לכם סיכון גבוה יותר לכאורה, הסיכון שבנק ייפול. זה סיכון נמוך מאוד, אבל קיים. כזכור, הבנק למסחר נפל לפני שני עשורים ובתחילת שנות ה-80 מדינת ישראל נאלצה להלאים את הבנקים אחרי הרצת המניות - ההפקרות של הבנקים באותם ימים. אז זה יכול לקרות, אבל - האם סביר שכיום אחד הבנקים הגדולים בישראל יקרוס בקרוב? כנראה שלא.
ומעבר לכך, אין בישראל ביטוח על פיקדונות, כך שאם בנק קורס המדינה לא תהיה חייבת 'להציל' לכם את הפיקדון. יש סבירות מסוימת שהיא תעשה זאת, אבל בעצם המשמעות היא שהסיכון שקול - אם אתם חוששים שבנק בישראל ייפול אז מה זה משנה אם שמתם את הכסף בפיקדון אצל הבנק או באג"ח של הבנק? פער מסוים יכול להיות במצב שבו המדינה תחליט להציל את כספי המשקיעים אבל לא את המשקיעים באגרות החוב של אותו בנק. אבל שוב - צריך להודות ביושר - כל התרחיש של נפילת אחד הבנקים הגדולים בישראל הוא די קיצוני. הפיקוח על הבנקים בישראל הוא אולטרה שמרני, הוא בעיקר דואג ליציבות הבנקים ופחות לתחרות במערכת הבנקאית. אז אם השתכנעתם שהבנקים הגדולים בישראל כנראה יישארו פה בעשורים הבאים, אתם יכולים לשקול קנייה של אג"ח של הבנקים. יש אמנם הבדלים בתקופה (השם הרשמי - מח"מ, משך חיים ממוצע) ובהתאם בתשואות. אבל באופן כללי ניתן למצוא שם איגרות חוב עם תשואות הנושקות ל-5%. לדוגמא, במסלול השקלי אג"ח של בנק לאומי 178 מעניק תשואה של 4.85% עם מח"מ של חצי שנה. גם אג"ח ארוכות יותר נותנות תשואה דומה. במסלול שצמוד למדד מדובר על תשואה ברוטו של 2.3%. מדובר על אג"ח ש'זזות' יחד עם האינפלציה - אם היא תישאר גבוהה יותר תקבלו ריבית גבוהה יותר, אבל אם היא תהיה נמוכה יותר גם התשואה שלכם בפועל תהיה נמוכה יותר. בשוק צופים אינפלציה בעוד שנה של כ-2.7%-3.2% וזה אומר שהריבית שלכם במסלול הזה יכולה לעמוד על 5.5% ואולי אפילו 6%. כך למשל אפשר להסתכל על אג"ח של מזרחי טפחות מז טפ הנפק 46 עם מח"מ 3.93. שם התשואה ברוטו היא 2.34%. אצל לאומי מדובר למשל על אגח 182 עם תשואה ברוטו של 2.27 (מח"מ 4.16). בבינלאומי יש את בינל הנפק אגח י עם תשואה ברוטו של 2.32% ומח"מ 1.96. בכל מקרה, גם כאן יש מס רווחי הון של 25%. ואם נחזור למה שפתחנו בו, יש עוד נקודה מעניינת - הכלכלנים ושוק ההון (גם בארץ וגם בעולם) מאמינים שהריבית של הבנקים המרכזיים בעולם תתחיל לרדת בשנה הבאה. אמנם התחזית הזו נדחית לחצי השני של השנה (ולכו תדעו, זה יכול גם להידחות ל-2025). אבל הנקודה היא שאם וכאשר הריביות בעולם יתחילו לרדת המחיר של אגרות החוב צפוי לרשום עליות ולכן מי שיחזיק את האג"ח (לתקופות הארוכות יותר) גם צפוי להרוויח מקפיצת מחיר האג"ח (רווחי הון). כלומר, אם אתם מאמינים שהריביות בעולם יירדו בשנים הבאות - זו עוד סיבה הגיונית להפנות, לפחות חלק מהכסף, לאג"ח לתקופה של יותר משנה אחת. לא ניכנס כאן לכל ההיבטים של האג"ח אבל נציין שככל שמשך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך צפויים בה רווחי הון יותר גדולים כאשר הריבית תרד (בשנה האחרונה כשהריביות בעולם עלו - אגרות החוב הארוכות יותר 'נפלו' יותר מאשר האגרות הקצרות. זה הסיכון שכרוך באגרות החוב הארוכות, אבל זה גם הסיכוי בהן). מה שבטוח הוא, שאם לאורך השנים האחרונות אגרות החוב היו לא מעניינות - לא היה איך לייצר שם תשואה בסביבת ריבית אפסית - היום הן כבר הרבה יותר רלוונטיות ומעניינות להשקעה למשקיע הסולידי.