אגח
צילום: ביזפורטל

איך תרוויחו קרוב ל-20% אם הריבית תרד ל-3.5% ומהם הסיכונים?

בעוד הכלכלנים חלוקים לגבי עיתוי הורדת הריבית, קיים קונסנזוס ששנת 2024 תהיה שנה של הורדות ריבית, וש-12 חודשים מהיום ריבית בנק ישראל תהיה בין 3% ל-3.75%; איך אפשר להרוויח מהורדת הריבית?
רוי שיינמן | (10)

רוב הכלכלנים סבורים שהריבית תרד עוד שנה ל-3.25%-3.75%. יש גם כאלו שסבורים שהיא תרד ל-3%. ממוצע התחזיות הוא כ-3.5%. זו התחזית שלהם ותחזית, אתם יודעים יכולה להיתקל במציאות אחרת לגמרי - דמיינו הסתבכות בבוץ העזתי, דמיינו מלחמה בצפון, דמיינו שנת בחירות ותקציב לא מרוסן והריבית תתקשה לרדת לאזורים האמורים, אבל תחת ההנחות של בנק ישראל עצמו, הכללכנים והאנליסטים, מתווה הורדת הריבית ברור. אם אתם מעריכים את הנחות הקונסנזוס, אתם יכולים להשקיע בהערכות-הנחות שלכם ולהרוויח.

הרווח הכי גדול בהשקעה באג"ח בהינתן הורדת הריבית הוא באגרות חוב לזמן ארוך, מכיוון שתהיה התאמה של הריבית האפקטיבית לרבית השוק וככל שההתאמה הזו היא למח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר, כך העלייה גדולה יותר. באגרת החוב הכי ארוכה בבורסה - באג"ח שקלי ל-18.2 שנה של הממשלה התשואה היא 4.6%, אבל הורדת הריבית בשנה הקרובה צפויה להוריד את התשואה האפקטיבי. השאלה לכמה? התשואה הריאלית באגרות חוב בשנים האחרונות היא עשיריות אחוזים כשכעת היא אפילו שלילית בהינתן שכיוון הריבית למטה. קשה להעריך את התשואה האפקטיבית של אג"ח ארוך עוד שנה גם כי לא ברור מה יהיה אז כיוון הריבית - המשך ירידה או עלייה? א ונניח שהתשואה על האג"ח תהיה 3.8%.

 

בכמה שער האג"ח ישתנה?

שיעור העלייה בשער האג"ח, ככלל אצבע, הוא שיעור הירידה בתשואה האפקטיבית כפול המח"מ. אם נניח שאנחנו עוד שנה אכן נהיה בריבית הצפויה ובהתאמה בתשואה אפקטיבית של 3.8% באג"ח הארוך, אזי שהרווח על האג"ח יהיה סדר גודל של 13.6% כתוצאה מעדכון התשואה האפקטיבית (ירידה של 0.8% כפול 17 שנה) בתוספת של התשואה השנתית - 4.6%. זה מעל 18%. גם אם נתייחס למח"מ שהוא במקרה זה מעט נמוך יותר התמונה לא תשתנה.

צפי הריבית

ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הרווח צפוי להיות גבוה יותר, רק צריך לזכור שאין וודאות. הריבית לא בהכרח תרד כפי שחוזים. הסיכון הגדול באג"ח ארוך הוא העלאת ריבית, אבל התרחיש לזה הוא בסבירות נמוכה. 

כמעט כל הכלכלנים סבורים ששנת 2024 תהיה שנה עם מספר הורדות ריבית, אם כי רובם עדיין סקפטיים שנראה הורדה כבר בהחלטה היום. "ההפתעה כלפי מטה במדד נובמבר תומכת בהפחתת ריבית, אולם להערכתנו בנק ישראל ימתין עם הפחתת הריבית הראשונה להחלטה של סוף פברואר 2024", מציין דר' גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי בלאומי. "זאת, בין היתר, בשל המיקוד של מדיניות בנק ישראל בעת הזו ביציבות השווקים הפיננסיים, אשר ממשיכים לשקף רמת סיכון גבוהה יחסית לישראל, וכן על רקע הארכת והרחבת תוואי ההקלות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, אשר מהווה כלי מדיניות נוסף".

מנגד יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות אמר בשיחה לביזפורטל כי הוא מצפה להורדה של 0.25% וכן הוא מצפה לריבית של 3% בעוד שנה. 

קיראו עוד ב"אג"ח"

לגבי הטווח הבינוני-ארוך יש כאמור קונסנזוס שנתמך במתווה האמריקאי. בנק ישראל עושה בשנים האחרון "העתק-הדבק" למה שעושה ג'רום פאוול ושם מדברים על 3-5 הורדות ריבית ב-2024. אז כנראה שזה ייתן לו ביטחון להוריד גם אצלנו.

 

מחזיקי האג"ח ירוויחו פעמיים

אם הריבית אכן תרד, הרי שמחזיקי האג"ח ירוויחו פעמיים: פעם אחת הם ירוויחו את התשואה/ ריבית של האג"ח עצמה, ובפעם השנייה הם ירוויחו רווח הון שנובע מעליית ערך הנייר המשקפת את הריבית הנמוכה יותר. זה צפוי להיות נכון לרוב אגרות החוב השקליות הנסחרות בבורסה, אך ככל שהמח"מ ארוך כך הרווח גדול יותר, כאשר באגרות חוב שאינן ממשלתיות מריך להתחשב גם בסיכון המנפיק. הנחת הבסיס של המשקיעים היא שהסיכון הכי נמוך נמצא באג"ח ממשלתיות בעוד שאג"ח קונצרניות מסוכנות יותר. הסיכון הזה מבטא חשש שהחוב לא יוחזר ולכן המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר.

גם אג"ח ממשלתי יכול להיות מסוכן, אך למרות המלחמה, למרות ההאטה הכלכלית, ישראל רחוקה מלהיות בסיכון של החזר חוב. היקף החוב הכולל מסתכם ב-61% מהתוצר וצפוי לעלות לכל היותר ל-70% מהתוצר. אלה לא מספרים של מדינה במצקוקה כלכלית. רוב מדינות ה-OECD ביחס הרבה יותר גבוה משלנו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    כלכלן 01/01/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
    אם אני מבין נכון אז התשואה המדוברת מתפרסת לאורך 17 שנה אז זה נחמד אבל יש השקעות טובות יותר
  • 9.
    פרי ניסן 01/01/2024 13:03
    הגב לתגובה זו
    מציאות לא המצאות
  • 8.
    אבג 01/01/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
    התיאוריה נחמדה חוץ מבעיה קטנה שהשוק כבר העלה את המחמ הרחוק ב20 אחוז. כך לדוגמא אגח שקלי 1152 עלה כ20 אחוז תוך כחודש כי על ירידת הריבית כבר דיברו קודם והבורסה מקדימה לפי הציפיות . בקיצור זה כתבה טובה רק חבל שלא נכתבה לפני חודש.
  • 7.
    אבל עם שר אוצר נוכל מטורלל שבוזז את הקופה עם אמסלם 01/01/2024 11:15
    הגב לתגובה זו
    אבל עם שר אוצר נוכל מטורלל שבוזז את הקופה עם אמסלם,גפני,דרעי ,סטרוק ושאר מחריבי המדינה,אין ולא יהיה אמון בכלכלה ואם אין אמון אזי יהיה דירוג נמוך למדינה ואזי האגחים יירדו. אנו לא מדינה נורמאלית עם שילטון מיקצועי וישר ואנו במלחמה כך שבתיאוריה הכל נכון. במציאות לא בטוח
  • 6.
    יחזקאל 01/01/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    יש תעודת סל שנותנות יותר
  • 5.
    ביבי=גולדה 01/01/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    כמה מפסידים ?
  • 4.
    אוהד 01/01/2024 10:32
    הגב לתגובה זו
    אחרי הורדת ריבית אם וכאשר תיהיה כזו החוב שלקח נקבע על הריבית הגבוה ועל מיחזור יהיו כנסות.
  • 3.
    חייל אלמוני 01/01/2024 10:25
    הגב לתגובה זו
    מכפילים במח"מ האגרת(נמוך יותר מאורך האגרת) ולא כפי שחישבת...
  • 2.
    ZZ 01/01/2024 09:33
    הגב לתגובה זו
    מן הראוי להגיד שהמחירים כבר לוקחים 3 הורדות ריבית קדימה... והעקום יחזור להיות "נורמאלי" לאחר הורדות ריבית קרי הארוך יהיה עם פרמיה על הקצר...
  • 1.
    מעניין אם יצליח 01/01/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
    כעת מנסים להכניס משקיעים פרטיים
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%. 
יונתן כץיונתן כץ

"זה הזמן לקצר מח"מ באגרות החוב"

בלידר מזהירים כי שוקי האג"ח אינם מתמחרים כראוי את הסיכונים: בישראל מלחמה ממושכת ולחץ גיאופוליטי, ובארה"ב כלכלה שעדיין צומחת ולחצי אינפלציה שימנעו הורדות ריבית חדות; ההעדפה: מח"מ קצר ואפיקים צמודים

תמיר חכמוף |

בסקירה השבועית של לידר שוקי הון, בהובלת הכלכלן הראשי יונתן כץ, ממליצים בבית ההשקעות לקצר את מח"מ האג"ח' ולתעדף את האפיק הצמוד, הנסחר כיום בתמחור אינפלציה נמוך יחסית. בסקירה מסבירים כי לאחר תקופה ארוכה שבה משקיעים נטו "לרדוף" אחרי תשואות גבוהות בעקומים הארוכים, הסיכון למהלך עליות בתשואות עלה.

בתקופה שבה מדיניות מוניטרית ונתוני מאקרו משתנים במהירות, שמירה על מח"מ קצר מאפשרת להגיב לשינויים בשוק ולגלגל את התיק לפי התפתחויות חדשות. במילים אחרות, מדובר לא רק בהקטנת הסיכון מתנודתיות בתשואות, אלא גם בשיפור הנזילות והיכולת לתפוס הזדמנויות אם התמונה האינפלציונית או הגיאופוליטית תשתנה.

ישראל: סיכון גיאופוליטי ואינפלציית ליבה עיקשת

שוק האג"ח הישראלי מתמחר תרחיש אופטימי מדי ואינו לוקח בחשבון במלואו אפשרות של לחימה ממושכת והתגברות סנקציות על ישראל. שוק העבודה המקומי ממשיך להיות הדוק, עם שיעור ההשתתפות גבוה שיוצר מחסור של כ-50 אלף עובדים, דבר שמחזק את לחצי השכר. מחירי השירותים והשכירות עלו בקיץ בקצב שנתי של מעל 4%, ואינפלציית הליבה נותרה סביב 3.36%, מעל היעד של בנק ישראל, גם לאחר שהאינפלציה הכללית ירדה ל-2.9%. בנוסף, הוצאות הביטחון הגבוהות והגירעון התקציבי עולים בהדרגה, בעוד שהרגיעה הגיאופוליטית נראית רחוקה. כל אלה מקשים על בנק ישראל לפתוח במחזור הורדות ריבית, בניגוד לציפיות חלק מהשוק. בלידר סבורים שהחזקת אג"ח ארוכות מסוכנת כעת וממליצים להתמקד במח"מ קצר, עם נטייה קלה לצמודות שנראות זולות ביחס לציפיות האינפלציה הגלומות.

ארה"ב: תשואות ארוכות במגמת עלייה והורדות ריבית מתונות יותר

במקביל, כלכלני לידר מציינים שגם בארה"ב סביבת האג"ח הפכה מאתגרת יותר, כאשר הנתונים הכלכליים חיוביים - הצריכה הפרטית והכנסה פנויה ממשיכות לצמוח, שוק העבודה יציב והאינפלציה, ובעיקר אינפלציית הליבה, יורדת באיטיות. עם זאת, יו"ר הפד ג'רום פאוול נשא נאום ניצי והבהיר כי תוואי הורדות הריבית יהיה מתון יותר מכפי שהשווקים העריכו, מה שדחף את התשואות הארוכות בארה"ב מעל 4%. מגמה זו עלולה להימשך כל עוד הכלכלה אינה מאותתת על האטה ברורה. התוצאה: אג"ח ארוכות בארה"ב חשופות להמשך עליות בתשואה ולירידות מחיר, ולכן בלידר ממליצים גם שם להישאר בצד הקצר של העקום.

גם הקונצרני מושפע

העלייה בתשואות הארוכות לא מתרחשת רק בממשלתי אלא גם בשוק הקונצרני, שם מרווחי הסיכון נותרו נמוכים יחסית למרות חוסר הוודאות המאקרו-כלכלי. מצב זה יוצר פער בין סיכון למחיר, כאשר חברות ממשיכות לגייס חוב ארוך בריביות שנראות זולות היסטורית, אך אם מגמת עליית התשואות תימשך המשקיעים עלולים למצוא את עצמם עם ירידת ערך לא מבוטלת. קיצור מח"מ עשוי לספק גם כאן שכבת הגנה, במיוחד כשלא ברור אם האופטימיות בשוק האג"ח הקונצרני מוצדקת לנוכח הגירעון הממשלתי והוצאות הביטחון המקומיות, או הציפיות המוגזמות להורדות ריבית בארה"ב.