פרסום ראשון

האוזר סותם פירצה: ההגדרה של 'משקיע כשיר' תשונה - רבים יפלטו מהשוק

בשנים האחרונות ניצלו משקיעים פירצה בחוק ני"ע אשר מאפשרת להם להשתתף במכרזים מוסדיים - זה הולך להשתנות

תומר קורנפלד | 13/10/2014 09:31 (17)

נושאים בכתבה משקיע מוסדי משקיעים כשירים

רשות ני"ע רוצה לעשות סדר בהנפקות האג"ח למשקיעים מוסדיים. לאחרונה פרסמה רשות ני"ע להערות הציבור תיקון לחוק ניירות ערך ולחוק הייעוץ המתייחס להגדרה של 'משקיע כשיר'. על פי הערכות בשוק - המהלך צפוי לחתוך את מספר המשקיעים הכשירים בשיעור של עד 50%, דבר אשר יפגע בנזילות ויעלה את הריביות שבהן נסגרים המכרזים המוסדיים.

התיקון שרוצה לבצע רשות ני"ע מתייחס למכרזים המוסדיים להנפקת אג"ח. נכון להיום, פרט לגופים המוסדיים שמנהלים כספי ציבור - משתתפים בהנפקות גם 'משקיעים כשירים'. כלומר משקיעים שאינם מוסדיים ומשתתפים בהנפקה בעיקר בכדי לקבל את עמלת ההתחייבות המוקדמת (כ-0.5% בממוצע). בדרך כלל השחקנים מוכרים את איגרות החוב שרכשו בימי המסחר הראשונים המאופיינים בסחירות גבוהה יחסית.

ההגדרה מיהו 'משקיע כשיר' אינה חד משמעית. נכון להיום, משקיע נדרש לענות לשניים מבין שלוש הקריטריונים הבאים:

1. שווי כולל של מזומנים, פקדונות וניירות ערך בהיקף של 12 מיליון שקל

2. בעל מומחיות וכישורים בשוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי הדורש מומחיות בשוק ההון.

3. ביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע בכל רבעון במשך ארבעה רבעונים רצופים

נכון להיום, רוב המשקיעים הכשירים נחשבים לכשירים בעקבות שני הקריטריונים האחרונים - קריטריון המומחיות וקריטריון מספר העסקאות. מדובר בשני תנאים שגם סוחר יום ממוצע בשוק ההון מסוגל לעמוד. ברשות ני"ע רוצים להחמיר את הדרישות והוחלט לבטל את שני הקריטריונים האחרונים ולתקן את ההגדרה.

על פי הטיוטה אשר הופצה לציבור להערות מוצע לקבוע שלקוח כשיר אם יעמוד באחת משלוש החלופות הבאות:

1. מבחן נכסים נזילים - נכסים נזילים בהיקף של 8 מיליון שקל (במקום 12 מיליון שקל כיום).

2. מבחן ההכנסות - הכנסות של 1.5 מיליון שקל לאדם בכל אחת מן השנתיים האחרונות (יותר מ-125,000 שקלים בחודש).

3. מבחן משולב - נכסים נזילים של יותר מ-5 מיליון שקל והכנסה שנתית בגובה 750 אלף שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות.

משיחה שערך Bizportal עם מספר משקיעים כשירים בשוק ההון עולה כי השינוי, ככל שיאושר עלול להוריד בצורה דרמטית את מספר המשקיעים הכשירים. בטווח יותר ארוך, הדבר עלול לפגוע בנזילות בהנפקות האג"ח מאחר ומספר המשקיעים אשר יפעלו בשוק ביום המסחר הראשון יהיה נמוך יותר. כמו כן, המשקיעים מטילים ספק רב לגבי האפשרות שישתתפו בהנפקת האג"ח כחלק מהשלב הציבורי - בעיקר בשל אובדן עמלת ההתחייבות המוקדמת.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

16.
אם הריביות יעלו הצמיחה במשק תיפגע לא? (ל"ת)
שאלה 14/10/2014 13:23
הגב לתגובה זו
15.
בובו 14/10/2014 12:02
הגב לתגובה זו
מס הכנסה רוצה הגשת דוח שנתי מי משקיעים קטנים
14.
לא כשיר 14/10/2014 09:23
הגב לתגובה זו
לא מבין איך נותנים להאוזר שבשיטתיות הורס את הבורסה עם עודף רגולציה להמשיך בתפקידו? במבחן התוצאה הבורסה דועכת מאז הבן אדם נכנס לתפקידו
13.
מי שעוד לא קלט מה הולך בבורסה כבר 4 שנים (ל"ת)
אז בורסה רק למוסדיים 14/10/2014 00:29
הגב לתגובה זו
12.
כשיר זועם 13/10/2014 19:01
הגב לתגובה זו
אתה צודק אבל וא אסביר לך כתוצאה מכך ה"נוכלים" שאתה מתאר רק יתחזקו מהמהלך.ל "נוכלים" אין בעיה של הון עצמי והם יעמדו בתקנות בלי בעיגה ויגבירו את אחיזתם בשוק ההנפקות מי שידפק הם הכשירים ה"קטנים" שרק רוצים לעשות כמה לירות שחלק גדול מהם מומחה בשוק ההון רק לא שפר מזלו להיו מפוצץ מזומנים. בקיצור בישראל כמו בישראל העשירים יתעשרו והמעמד הבינוני ילך וישחק
11.
רן 13/10/2014 17:53
הגב לתגובה זו
התיקון בא להגן על המשקיעים מעצמם . ניתן לראות שבהזמנות הכשירים נותנים הוראות בסט ולמעשה אינם יודעים לתמחר את נכס הבסיס
10.
סוחר אגח 13/10/2014 16:51
הגב לתגובה זו
מה השארת האוזר? מה השארת? חתיכת אביל
9.
ניסים 13/10/2014 14:06
הגב לתגובה זו
המבחן האמיתי להיותו של מישהו משקיע כשיר, זה ממש לא כמה כסף יש לו. נניח איש עשיר ללא שום מושג בשוק ההון, מיד נחשב לכשיר, לעומת זאת איש שכל חייו עובד בשוק ומכיר אותו מלפני ומלפנים, אבל לא הגיע להון הדרוש, הוא לא כשיר. נשמע לאיזה בר דעת הגיוני?
8.
זה קצת סותר את הצורך להגדיל מחזורים בבורסה, לא? (ל"ת)
בני 13/10/2014 13:21
הגב לתגובה זו
7.
חובבן 13/10/2014 12:40
הגב לתגובה זו
את ההזויים האלו שלא סחרו בחיהם ובדברים האמיתיים כמו עמלות הבורסה השערורייתיות שאין לה אח ורע בעולם- בזה הם לא מתעסקים. הרשות הפכב לאחד ממוסדות הציבור המאפיינים משטרים קומוניסטיים בהם שרירות הלב וחוסר המקצועיות היא נר לרגלם.
6.
כאילו שחסרה לנו רגולציה כאן (ל"ת)
astern 13/10/2014 10:52
הגב לתגובה זו
5.
בעל פנסיה 13/10/2014 10:47
הגב לתגובה זו
אין לי שום פיקוח. אם אני לא רוצה שכספי הפנסיה ילכו למי שכבר עשה תספרורת למשל. בפועל זה מס חדש, אבל ללא פיקוח מצד הגוף הבוחר- בניגוד למס הכנסה עליו הממשלה והכנסת שולטות, והעם בוחר כל ארבע שנים, שם עוד יש פיקוח עקיף.
4.
nnavv 13/10/2014 10:07
הגב לתגובה זו
להגביל מכירת אגח בהנפקה מגבלת באחוזים למשל שבוע ראשון 20 אחוז מהקמות שקבלתה שבוע שני עוד 20 אחוז והלאה
3.
הרבה נוכלים נדחפו להיות "מוסדי" וגזרו קופונים! (ל"ת)
חובה לבצע 13/10/2014 09:46
הגב לתגובה זו
2.
עוזי 13/10/2014 09:40
הגב לתגובה זו
הזוי קצת, לא?
כשיר זועם 13/10/2014 14:17
הגב לתגובה זו
גם כאן ההון והשלטון חוברים יחד כדי למנוע מאנשים מהמעמד הבינוני להתפרנס גועל נפש!!
1.
סתם כסת"ח 13/10/2014 09:36
הגב לתגובה זו
דוחקים שחקנים החוצה => תמחור פחות טוב => פחות הנפקות. קרי הורסים את הפינה שעוד איך שהוא מקרטעות בהנפקות בתל-אביב. הרגולציה בישראל עושה ככל הניתן על מנת להרוס את שוק ההון המקומי.

צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון | 26/10/2025 13:13

נושאים בכתבה אגרות חוב שקליות אגרות חוב צמודות אגרות חוב ממשלתיות

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.

כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?

מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן