מחפשים כרית ביטחון? השקעה באג"ח קונצרניות אל מול ממשלתיות
תשואות האג"ח הקונצרניות ממשיכות לרדת. נראה שבכל יום שומעים על הנפקת אג"ח חדשה, שנותנת תחושה שאנו חוזרים לימי הנפקות האג"ח העליזים. זאת למרות שבנק ישראל התייחס במספר הזדמנויות לאפיק הקונצרני, והביע חשש לכך שהתמחור של איגרות החוב מתחיל להיות מסוכן. לא מעט נשאלת השאלה, "לאן עוד התשואות ירדו?" - האם אכן יש חשש לכך שמתפתחת בועה באפיק זה. אם נעקוב אחר הכסף, נגלה כמה דברים מעניינים, שישפכו יותר אור על מה שייתכן שצפוי לנו בהמשך.
בתרשים מטה ניתן לראות את גיוסי ההון בהנפקות ישירות משנת 2000 ועד אוגוסט 2014. כפי שניתן לראות, אנו מאד רחוקים מ"חגיגת" ההנפקות שהייתה בעבר, אף על פי שבכל חודש קרנות הפנסיה וההשתלמות מגייסות 6-7 מיליארד שקלים. בנוסף, ישנן פדיונות קרן מאד גדולים שצריך למחזר. בשורה התחתונה, למרות שבספטמבר המשיכו גיוסי אג"ח קונצרניות, שהסתכמו בכמעט 9 מיליארד שקלים, עד סוף השנה צפויים להיפדות עוד כ- 11 מיליארד שקלים.
כפי שניתן לראות, אין פיצוי בגיוסים של אג"ח ממשלתיות או במניות על חשבון הירידה בגיוס אג"ח קונצרניות, ושוק ההנפקות לא מדביק את קצב המזומן.
להערכתנו, כל עוד יש הרבה כסף פנוי שמחפש אלטרנטיבות השקעה, נראה המשך זרימת כספים לאפיק הקונצרני, שימנע ירידת מחירים או עליית תשואות משמעותית וממושכת בהעדר אירוע חריג. למעשה, ניתן לראות שרוב ההנפקות בתקופה האחרונה (עד אוגוסט 2014) שייכות חברות בדירוגים בינונים, ויש מחסור משמעותי בהנפקות חדשות של אג"ח בדירוג גבוה.
בנוסף, ישנה ירידה חדה בהנפקות אג"ח מסקטור הבנקים, שתמיד נחשבו להשקעה מאד דפנסיבית, לעומת עלייה בהנפקות מסקטור התעשייה והגז.
רוב איגרות חוב הקונצרניות בדרוגים גבוהים מוחזקות על ידי ידיים "חזקות". מחסור בסחורה מסוג זה צפוי לתמוך בביקושים אליהן. לכן, להערכתנו, משקיע שמחפש כרית ביטחון יכול להרגיש מאד בנוח בהשקעה באג"ח קונצרניות בדרוגים גבוהים, כמו אג"ח בנקים, שמספקות מרווח יחסית אטרקטיבי של כ-0.8% ביחס לאג"ח ממשלתית מקבילה.
- האג"ח הקונצרני עם תשואות טובות יותר מהכללי
- קרנות מעורבות: מהי התשואה השנתית ממוצעת ב-15 השנים האחרונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנו מעריכים שנמשיך לראות המשך הנפקות אג"ח בשוק הקונצרני, כאשר החברות יינצלו את הכסף שמחפש מקום על מנת לגייס כסף בזול. נציין כי לקוחות מוסדיים נהנים מעמלת התחייבות מוקדמת בהנפקות, ולכן לקוח פרטי שרוצה ליהנות מכך יכול לעשות זאת דרך השקעה בקרנות נאמנות שמשקיעות באפיק הקונצרני.
**יעל בקר מכהנת כמנהלת השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והיא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 9.סוחר אגח 05/10/2014 20:33הגב לתגובה זואדמה אגח ב שווה קנייה ב146 אג חברה שמנפיקה את המניות שלה, נכנסת לשווקים חדשים שיגדילו את תזרים המזומנים, ואגח במחמ גבוהה(10) שאלו המקומות היחידים שנשאר עוד בשר. אם יעבור מספיק זמן עם ריביות נמוכות, אנחנו נראה השתטחות של העקום ובכך האגלים במחמ 10 יביאו תשואה ממש דומה לאגחים של 3-4 שנים אבל אז הסיכון באמת לא יהיה מתומחר אז עדיף להיכנס עכשיו לפני שהשוק כולו יבין שהעקום הולך להשתטח(כל זאת אגב רק אם שוק העבודה האמריקאי לא יראה התאוששות מספקת ובכך תימנע לעת עתה העלאת הריבית בארבה) מי שרוצה הסבר יותר מעמיק שיפנה אלי אני יסביר בשמחה: [email protected]
- 8.לא לקנות דרך קרנות - אלא ישירות אגחים ספצפיים (ל"ת)משה ראשל"צ 04/10/2014 22:09הגב לתגובה זו
- 7.חברה בינונית עם ביצועים בינוניים (ל"ת)לא יודעים לנהל כסף 02/10/2014 08:46הגב לתגובה זו
- 6.משקיע 02/10/2014 07:33הגב לתגובה זויש בכתבה הרבה נקודות מעניינות שלדעתי צריך לחשוב עליהם כתבה מעולה
- 5.Flash 01/10/2014 22:45הגב לתגובה זולרוב כולם צועקים "בועה" אבל מתעלמים מסביבת הריבית והעדר אלטרנטיבות ראויות לכספים. כן הייתי מצפה לראות התייחסות לנושא המחמ בכתבה שכן רוב הגיוסים הם במחמ ארוך שעלול להתברר כבעייתי בהמשך.
- 4.לא יודעים לנהל שם השקעות (ל"ת)מאוכזב מהם 01/10/2014 16:14הגב לתגובה זו
- 3.יריב 01/10/2014 14:21הגב לתגובה זושמגלם חוסר הבנה בסיסי. עמלות קרנות הנאמנות גבוהות מאד ובטח שציבור משקיעי הקרנות אינו מרוויח מעמלות ההתחייבות המוקדמת. קשה לי להאימן שאשת מקצוע רצינית יכולה לכתוב שטות כזו.
- 2.ניב 01/10/2014 10:46הגב לתגובה זוזה בערך המשפט הכי לא חכם שנכתב באתר זה . זה השיקול האחרון. עצוב. הציבור צריך לבדוק טוב טוב מה התשואה הפנימית בקרנות אגח ומה דמי הניהול !!!!
- 1.קונה אגח 01/10/2014 10:33הגב לתגובה זוגם טאו,סיביל ג'רמני ואחרות. מוכר כמגן מס. עסקה תמורת מזומן. פרטים במייל: [email protected]

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.