המדד שלא הפתיע, הריבית הצפויה והתחזקות האפיק השקלי

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, ראה את נתון המדד, ומסכם כיצד הפרסומים והחלטת הריבית הצפויה ישפיעו על תיק ההשקעות
גלעד גרומר | (4)

מדד המחירים לצרכן לא הפתיע וממשיך מגמה של התמתנות משמעותית בקצב האינפלציה, לא רק אצלנו, אלא במרבית המדינות המפותחות. ב-12 חודשים האחרונים נרשמה אינפלציה מצטברת של 0.3% בלבד ולהערכתנו תוך חודשיים-שלושה האינפלציה המצטברת 12 חודשים אחורה, תהיה אפס ואולי אפילו שלילית קלה.

בינתיים, מתחילת השנה הוסיף המדד 0.1% ובניכוי סעיף הדיור מדובר בירידה של 0.7%. כלומר, במרבית הסעיפים אנו נמצאים בדפלציה, ולכך משמעויות מעכבות לגבי מצב המשק, אך חיוביות למשקיעי האג"ח בכלל ואלו המתמקדים באפיק השקלי בפרט.

בהקשר זה צריך להפריד בין התמחור לבין האפיקים שעשויים להניב את התשואה הגבוהה ביותר. איגרות החוב הצמודות נוטות להיסחר בתשואה נמוכה ביחס לשקליות, בעיקר בשל הציפייה למדדים חיוביים שיסגרו את הפער. זוהי הפרשנות המילולית לנוסחת פישר הידועה. כרגע ציפיות האינפלציה לשנתיים עומדות על כ-1.4% והן עולות עד כ-2% בטווחים הארוכים.

קשה לדעת כעת אם האינפלציה הממוצעת בטווח של מספר שנים תהיה בהתאם לציפיות השוק. מה שיותר קל זה להעריך את המדדים הקרובים שאמורים להיות נמוכים ולקחת את האינפלציה לרמות שפל שלא ממש עושים חשק להחזיק צמודים.

אם ננסה לנתח את ירידת התשואות בשבוע האחרון בשוק האג"ח, להבנתנו המפתח נמצא באירופה. התשואות לעשר שנים של ממשלת גרמניה ירדו בסוף השבוע ל- 0.95% ללא הצמדה ובריבית קבועה. זו רמה כה נמוכה אשר גוררת את יתר איגרות החוב בעולם לירידת תשואות, ולשמחתנו, מורידים המשקיעים בעולם את התשואות באירופה וארה"ב והשוק הממשלתי המקומי נהנה מכך.

להערכתנו, מי שרוצה ליהנות מתשואה לפדיון גבוהה מהמק"מ, מבלי להיחשף לסטיית התקן הכרוכה בהשקעות ארוכות, יכול ליצור לעצמו מח"מ בינוני סינטטי של 2-5 שנים, תלוי במבנה העקום באותו זמן, בדיוק כפי שאנו שואפים לעשות.

בנוסף, הצמיחה במשק ברבעון השני וההשפעה שלה על הריבית במשק עניינה את המשקיעים השבוע. צריך לזכור שמדובר בקריאה ראשונה וברבעון הקודם ראינו תיקון משמעותי כלפי מעלה בין הקריאה הראשונה לסופית. יחד עם זאת, אין ספק שמדובר בקצב צמיחה נמוך והנתונים השוליים תומכים בהורדת ריבית.

קיראו עוד ב"אג"ח"

המדד ב-12 החודשים האחרונים נמצא ברמה נמוכה בהרבה מהרף התחתון של בנק ישראל וגם הצמיחה לנפש אפסית. על כל פנים, חשוב לזכור שריבית בנק ישראל עומדת על 0.5% ולכן קשה לראות השפעה מהותית בהורדת ריבית נוספת, במיוחד כשישנם סימנים להתחזקות אפשרית בשער הדולר.

מצד שני, אולי בנק ישראל יבחר להשתמש בתחמושת כשהשוק עוד מופתע, ולהערכתנו, זו אכן תהיה הפתעה אם הוא יעשה זאת בישיבה הקרובה. דוגמא לכך היא המגמה בשוק המק"מ: בשבוע שעבר מק"מ לשנה גילם ריבית של 0.6% ואילו היום הוא נסחר סביב רמות של 0.45% לאותה תקופה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משה ראשל"צ 31/08/2014 09:30
    הגב לתגובה זו
    אבל החגיגה נגמרה לא נשאר בשר
  • 3.
    פשוט גרועים 24/08/2014 12:11
    הגב לתגובה זו
    כנראה שמסתמכים על העצות שלו שם ..
  • 2.
    רומן 24/08/2014 09:29
    הגב לתגובה זו
    נראה שבאמת בזמן הקרוב אלטרנטיבה הטובה לחו"ל היא אג"ח עם מח"מ סינטטי
  • 1.
    כל ליצן נותן דעתו... 20/08/2014 11:27
    הגב לתגובה זו
    וגם לא בטוח שהוא הכותב..
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.