שוק האג"ח: רמות המינוף הגבוהות יעסיקו חברות רבות ב-2012

בשנה הקרובה רוב החברות יחפשו דרכים למזער את החוב למשקיעים ופחות בעסקים השוטפים. הערב: אסיפת מחזיקי אג"ח של אורכית
רוס קרוטקין |

השבוע האחרון של 2011 בשוק אגרות החוב הקונצרניות הסתיים בנימה אופטימית. מדד תל בונד 20 סיכם את השבוע האחרון בעלייה של כ-1.1%, תל בונד 40 התחזק בכ-1.3% ותל בונד 60 הוסיף לערכו 1.15%. בשבוע שחלף לא קרו אירועים מיוחדים בשוק האג"ח הקונצרניות.

אי.די.בי פרסמה הודעה רשמית בעניין הצעת הרכש באגרות חוב של מעריב. המחיר המיועד שפורסם הוא 84 אגורות ואגרות החוב מסדרה ד' של החברה המשיכו את דרכן כלפי מעלה גם בשבוע שעבר (5.6%) ונסקו למחיר המיועד בהצעת רכש.

אפריקה ישראל פרסמה ביום חמישי האחרון הודעה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית לרכישה עצמית של אגרות החוב. תוכנית תכלול רכישה של אגרות החוב של החברה בסך של 1 מיליארד ש'. זאת בהמשך לתוכנית הרכישה שאושרה על ידי החברה בסוף שנת 2010 על סך של כ-1.5 מיליארד ש'. במהלך השנה האחרונה רכשה החברה כחלק מהתוכנית הקודמת כ-83 מיליון ש' בסדרה כו', וביצעה פדיון מוקדם בסך כ מיליארד ש' של אגרות החוב מסדרה כה'. אישור התוכנית החדשה מעיד על כוונות החברה להמשיך ולהקטין את החוב בשנה הקרובה, אך איננו מבטיח את ביצועה.

באופן כללי, נראה כי בשנה הקרובה רוב החברות יחפשו דרכים למזער את החוב למשקיעים ופחות בעסקים השוטפים. רמות המינוף הגבוהות איתן סגרו חברות את שנת 2011 יעסיקו את רובן ב-2012.

יש לנגיד חופש פעולה בנושא הריבית

גם מבחינת המאקרו, השנה הסתיימה באווירה של אופטימיות מסוימת. עדיין לא מדובר בשינוי מגמה או כיוון, אלא שיפור נקודתי של הנתונים. נתחיל בכך שהנגיד הותיר את הריבית על כנה בהחלטתו האחרונה מיום שני בשבוע שעבר. בצעד זה הנגיד הביע אמון מסוים במשק הישראלי, לפחות בנקודת זמן ספציפית זו. בהודעה שלוותה את ההחלטה, התייחס הנגיד לנקודות חיוביות במשק הישראלי אשר השפיעו על החלטתו.

תחילה, הנגיד התייחס לשיעור האינפלציה במשק. נכון להיום, ולאחר הירידה במדד המחירים לצרכן האחרון ברמה של 0.1%, האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הקרובים על פי בנק ישראל מתייצבת במרכז היעד שנקבע. מחלקת המחקר של בנק ישראל ציינה את רמת האינפלציה לשנה הקרובה סביב 2.2%. זאת לעומת האינפלציה הגלומה הנגזרת משוק אגרות החוב הממשלתיות העומדת כיום אפילו מתחת ל-2%. על פי הנתונים אין כרגע סכנת אינפלציה במשק, דבר המאפשר לנגיד חופש פעולה בנושא הריבית ולשמור את השימוש בכלי זה לתקופות קשות יותר.

סיבה נוספת להחלטת הנגיד היו האינדיקאטורים הכלכליים שהתפרסמו בשבוע לפני כן. על פיהם המשק בישראל המשיך לצמוח, אך בקצב מתון יותר. המדד המשולב לחודש נובמבר רשם עלייה של 0.2%, לעומת 0.1% בחודש הקודם. את העלייה במדד האחרון הובילה התחזקותם של האינדיקאטורים מענף הייצור התעשייתי אשר הוסיפו לערכם כ-2.5% בהמשך לעלייה בחודשים האחרונים. הנתונים המאכזבים יחסית הגיעו להערכתנו מכיוונו של הפדיון של המסחר והשירותים שרשמו ירידה של 0.1% אחרי עלייה של 1.5% במדידה קודמת. גם הייצוא המשיך לרדת בחודשים אוקטובר ונובמבר אך בקצב איטי מחודשים אוגוסט - ספטמבר של 1.1%- לעומת 2.4%- בהתאמה.

כמו כן, בשבוע האחרון התפרסמו נתוני התעסוקה לחודש אוקטובר. מהפרסום עולה כי שיעור הבלתי מועסקים ירד באופן מפתיע לרמה של 5%, כאשר כל האנליסטים הזהירו מפני עליית הנתון לאור המשברים הפיננסיים שפקדו את מדינות אירופה וארה"ב. עדיין יש הטוענים כי הנתון איננו משקף את המציאות, ובשטח רמת האבטלה הרבה יותר גבוהה. העיוות נוצר בעקבות הנשירה של המחפשים המיואשים שהתייאשו מחיפוש אחרי העבודה. הנאומיו האחרונים, הזהיר הנגיד עצמו את המשקיעים בפני הרעה הצפויה בשוק העבודה. בכל זאת, כאמור, מדובר בנתון מפתיע שנתן סיבה נוספת לא לשנות את שער הריבית בהחלטה האחרונה.

בנוסף, התבססה החלטתו של הנגיד על מצב השווקים בחו"ל. פעולות הבנק המרכזי באירופה גרמו להתאוששות קלה בשוקי המניות ביבשת בשבועיים האחרונים ועל הנתונים החיוביים בכלכלת ארה"ב שזרמו מכל אמצעי התקשורת, על פיהם קצב התאוששות של כלכלת ארה"ב היה הרבה יותר גבוה משציפו האנליסטים וראשי השלטון.

אז מה מצפה לנו השבוע?

השבוע הוא יחסית דליל מבחינת הנתונים המאקרו כלכליים. ובכל זאת ביום רביעי הקרוב, ה-4 בינואר, צפוי בנק ישראל לפרסם נתון לגבי השקעות של תושבים זרים בישראל. בחודשים האחרונים אנו עדים לזרימה אל מחוץ לישראל של השקעות פיננסיות זרות.

ראינו כי בחודש אוקטובר האחרון המשקיעים הזרים פדו מק"מ בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר. זאת בהמשך למגמה של החלפת ההשקעה במק"מ בהשקעה באגרות החוב ממשלתיות קצרות עקב מגבלות המס שהוטלו עליהם על ידי המדינה. גם בחודש אוקטובר נמשכו הקניות, אך בכמות נמוכה יותר מהמכירות של מק"מ. לכן ניתן להסיק כי חלק מהשקעות עברו אל מעבר לגבולות המדינה.

אסיפות מחזיקי אגרות החוב השבוע

היום צפויה להתקיים אסיפה של מחזיקי אגרות החוב של אורכית. אתמול הודיעה החברה על כך שהיא פונה לבית משפט בבקשה להקפאת הליכים לאחר שלא הצליחה להגיע להסדר עם מחזיקי אגרות החוב. עד מארס 2012 החברה אמורה לשלם חוב בסך של 25 מיליון דולר מה שאמור לרוקן את קופתה לחלוטין. מחזיקי אגרות החוב פנו לחברה באמצעות הנאמן בבקשה להפקיד את התשלום בנאמנות ובכך להבטיח לעצמם את החזר חוב בחודש מארס. בצעד של פניה לבית המשפט החברה מבטיחה לעצמה המשך פעילות תקינה בחסות בית המשפט ומצד אפשרות ניהול משא ומתן מול מחזיקי אגרות החוב. באסיפה הקרובה יעודכנו מחזיקי אגרות החוב מהנציגות על מצבה של החברה. כמו כן יתקיים דיון לגבי המשך פעולות הנאמן והנציגות בכדי להגן על זכויות הנושים.

רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.