סלקט ביומד: הסכם עם בית חולים רמב"ם לביצוע ניסוי קליני

הניסוי במתכונת Phase I-II יבוצע בחולי לאוקמיה המתוכננים להשתלת מח עצם מתורם קרוב משפחה

אבי שאולי |
נושאים בכתבה סלקט ביומד

חברת סלקט ביומד הודיעה היום כי חתמה על הסכם עם בית החולים רמב"ם לביצוע ניסוי ראשון בבני אדם. ההסכם נחתם מול המרכז הרפואי רמב"ם - המחלקה להשתלת מוח עצם, וינוהל על ידי מנהלת המחלקה – פרופסור מ.ק. צילה צוקרמן. לאחר ניסויים פרה קליניים נרחבים שביצעה החברה תוך שימוש בטכנולוגיה שפיתחה, ובהמשך לניסויי כיול שנערכו תחת אישור וועדת הלסינקי המקומית, בכוונת החברה והחוקרים לבצע ניסוי ראשון בחולי לאוקמיה הזקוקים להשתלת מח עצם.

התהליך אותו מבצעת חברת הביומד מכפר סבא בשתל התורם מיועד לברירת תאים  תוך הרס תאים בוגרים היוצרים תופעות לוואי קשות עד תמותה. תופעות הלוואי הללו נגרמות כתוצאה מהתנגשות בין מערכת החיסון מהתורם השונה בין בין התורם והמקבל.

טכנולוגיה של סלקט ביומד מאפשרת הרס של אותם תאים בוגרים של מערכת החיסון  של התורם ובכך נמנעות תופעות הלואי. גישה זו מהווה פריצת דרך עולמית ביכולת לגרום להרס סלקטיבי של אוכלוסיות תאים בוגרים וכך עשויה לשדרג את כל השימושים שנעשים בעולם בהשתלות  לשד עצם.

התחלת הניסוי הינה בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים ובימים אילו נערכת החברה להגשת הניירת הנדרשת לקבלת אישורים אילו.

ד"ר שי ירקוני, מנכ"ל סלקט ביומד: "לאחר שנים של עבודה במעבדה, בדיקת ההיתכנות של הפלטפורמה הטכנולוגית ופיתוח מוצרי החברה, אנו נכנסים כעת לישורת האחרונה לקראת התחלת ניסוייים בבני אדם. השיטה החדשה שפיתחנו עשויה לשפר באופן ניכר את יעילות ההשתלה ולהפחית את רעילות השתל הנגרמת מחוסר יכולת לברור בין התאים הנדרשים להשתלה לבין אילו הגורמים לתופעות הלוואי הקשות. שיטת ההפרדה נבדקה במעבדה תוך שימוש בדגימות משתלים אמיתיים ונמצאה בטוחה ויעילה - כעת בכוונתנו להוכיח זאת בטיפול בבני אדם. הוכחת היתכנות בבני אדם תספק את האישור הנדרש לפלטפורמה הטכנולוגית בכללותה מעל ומעבר ליעילות בחולי לאוקמיה הצפויים להשתתף בניסוי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תרופות
צילום: pixbay

המירוץ אחר חיי נצח - האם יש פוטנציאל השקעה בטיפולים מאריכי ימים?

סרטן, בעיות שרירים, חידוש תאים ואפילו אלצהיימר - ככל שאנו מזדקנים אנו חשופים יותר לבעיות האלה ולאחרות שהיה והיינו יודעים לטפל בהן היינו מאריכים ימים; ההשקעות בטיפולים מאריכי ימים זינקו במהלך 10 השנים האחרונות - האם עוד יש שם פוטנציאל השקעה?
רוי שיינמן |
ההשקעות בחברות המפתחות טיפולים מאריכי חיים, כמו טיפולים בסרטן, בהתחדשות תאים ובניוון שרירים, זינקו מסדר גודל של חצי מיליארד דולר בשנת 2013 ל-9.5 מיליארד דולר בשנת 2021, לפי נתונים של של Longevity.Technology המפרסם נתונים אודות התעשייה. השיא היה בינואר 2022 כאשר הוקמה חברת Altos Labs ששמה לעצמה את היעד השאפתני "לחולל מהפכה רפואית בעזרת תכנות חידוש תאים". החברה קיבלה השקעות בסך של 3 מיליארד דולר כאשר אחד התומכים הבולטים בפרויקט הוא ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון  AMAZON . עם זאת, כמו הרבה ענפים אחרים שסבלו מסביבת הריבית הגבוהה, גם ההשקעות בתחום אריכות הימים נמצאות במגמת ירידה בשנה-שנתיים האחרונות. ועדיין, העורך הראשי של Longevity.Technology, פיל נוימן, מאמין שאנחנו לקראת פריצה: "חלק גדול מהטיפולים עדיין לא מאושרים לשימוש, אבל ב-5-10 השנים הבאות הטיפולים ייכנסו לניסויים קליניים ונראה התקדמות משמעותית".

אינטרסים מנוגדים לחברות התרופות

נוימן טוען שאין סיבה שהתחום לא יפרח: "אנשים הולכים להיות בריאים יותר ולחיות זמן רב יותר, מי לא ירצה בזה"? יש הגיון במה שנוימן אומר, בסופו של דבר אנשים שחיים יותר זמן גם צורכים יותר מוצרים ומכניסים יותר כסף לחברות השונות, אבל יש תחום אחד שלא ירוויח מאוכלוסיה בריאה יותר - חברות התרופות. כמובן שלא ניתן להגיד שחברות התרופות מעדיפות אוכלוסיה חולה, אבל אין ספק שהן מרוויחות ממנה. בסופו של דבר האינטרס של חברות התרופות היא שהחולים ימשיכו לקנות את התרופות שהן מייצרות, ואם החולה מחלים אז אין לו צורך בתרופה.

הזדקנות היא לא מחלה - אז איך עושים מזה כסף?

אחת הבעיות הגדולות של התחום היא שעדיין לא ברור איך לעשות לו מוניטיזציה. אף קופ"ח או מבטח בריאות לא תאמץ טיפולים שאמורים לטפל בהזדקנות כי הזדקנות היא לא מחלה. במקום זאת, הרבה חברות מכוונות לטיפול בבעיות ספציפיות שמופיעות יותר אצל אוכלוסיה זקנה, כמו מחלות לב, סרטן ובעיות נוירולוגיות. "כשאני חושב מהלב אני אומר לעצמי 'בואו נפתור את בעיית ההזדנקות', אבל כשאני חושב מהראש אני אומר לעצמי 'אולי כדאי שנתחיל עם בעיות ספציפיות יותר'", אומר סרגיי ז'מיקוב, מנהל קרן הון סיכון המשקיעה במיזמים העוסקים בטיפולים מאריכי ימים.  והנה חלק מהחברות בהן הקרן של ז'מיקוב משקיעה: Turn.bio למשל מפתחת תרופה המשתמשת בטכנלוגית mRNA - אותה טכנולוגיה איתה פיתחו חלק מהחיסונים לקורונה - שמטרתה להנחות את תאי הגוף להילחם במחלות ולרפא רקמות שניזוקו. חברה נוספת היא PreComb השוויצרית שדוגמת ביופסיות מגידולים סרטניים, מגדלת אותם במעבדה, ואז בוחנת עליהם שילובים שונים של טיפולים וכימותרפיה בשביל למצוא את השילובים היעילים ביותר. "הם יודעים לחזור לחולה תוך 10 ימים עם טיפול מותאם אישית", אומר ז'מיקוב. חברה נוספת המעוררת עניין בקרב קרנות ההון סיכון היא BioAge Labs - החברה מפתחת תרופה שמחקה את התפקוד של חלבון הנקרא אפלין, חלבון שהגוף מפיק תוך כדי פעילות גופנית שעוזר לשמור על בריאות השריר. התורפה נמצאת בניסויים בשילוב עם התרופה נגד השמנה Zepbound של אלי לילי  ELI LILLY & COMPANY בתקווה שאנשים הנוטלים את הטיפול ישמרו על בריאות שריר גבוהה בשילוב עם משקל נמוך ככל שהם מזדקנים.

האם לחברות יש פוטנציאל גדילה שמצדיק השקעה?

הסיכון בהשקעה בחברות שהזכרנו כאן גבוה. רובן כאמור נמצאות בשלבים מאוד מתקדמים בפיתוח הטיפולים שלהן, ולמרות שהיקף הגיוסים מכובד, לא ניתן לדעת האם הטיפולים באמת יעבדו בסוף. לצד זאת, יעילים הטיפולים ככל שיהיו, קשה לחברות בתחום הרפואי להתקיים כאשר הן מציעות סל מוצרים כה קטן. השוק הזה נשלט על ידי החברות הגדולות כמו פייזר PFIZER , ג'ונסון אנד ג'ונסון JOHNSON & JOHNSON , נובארטיס NOVARTIS AG ADS , אסטרה זנקה ASTRAZENECA PLC -US , גלקסו-סמית'-קליין  GLAXOSMITHKLINE PLC  , באייר BAYER AG ORD ועוד רבות אחרות שמוכרות בעשרות מיליארדים בשנה. לכן הפוטנציאל של החברות הקטנות כנראה מסתכם ברכישה של הטיפולים שלהן על ידי החברות הגדולות, או שהחברות הגדולות פשוט יקנו אותן.