פייסבוק
צילום: iStock

פייסבוק תציע שימוש ללא מודעות תמורת תשלום; יעמוד במבחן זכויות היסוד?

ענקית הטכנולוגיה מטא צפויה להציע למשתמשים שירות פרמיום בתשלום עבור שימשו בפלטפורמות ללא מודעות, במטרה לעקוף את תקנות הגנת הפרטיות המחמירות של האיחוד האירופי, אך כלל לא בטוח שהמהלך יזכה לתמיכת בתי המשפט שידרשו לפרש את החוק  
איתן גרסטנפלד |

ענקית הטכנולוגיה מטא META PLATFORMS צפויה להציע בתקופה הקרובה למשתמשי אינסטגרם ופייסבוק באירופה, לעשות שימוש בפלטפורמה מבלי להיחשף לפרסומות, כך על פי מספר דיווחים מעבר לים. על פי ההערכות עבור השירות תדרוש החברה תשלום של 10 אירו (10.49 דולר) לחודש.

המהלך מגיע כחלק מניסיונות החברה להתמודד עם תקנות המידע המחמירות של האיחוד האירופי הגנת המידע הכללית (GDPR), אשר מאיימות על היכולת של החברה להתאים אישית מודעות עבור משתמשים מבלי לקבל את הסכמתם, מה שעשוי לפגוע במקור ההכנסה העיקרי של מטא. הצעת בחירה בין תוכנית חינמית הנתמכת בפרסומות לבין מנוי בתשלום עשויה להוביל רבים מהמשתמשים לבחור באפשרות הראשונה, ובכך לסייע לחברה לציית לתקנות מבלי לפגוע בעסקי הפרסום שלה.

על פי הדיווח בסוכנות הידיעות רוייטרס, עבור השירות התשלום במכשירים ניידים, תדרוש החברה תשלום גבוה יותר של כ-13 יורו, מכיוון שהוא יכלול עמלות שגובות על ידי חנויות האפליקציות של אפל וגוגל. לשם השוואה, ענקית הסטרימינג נטפליקס גובה 7.99 יורו עבור תוכנית מנוי בסיסית הכוללת פרסומות, בעוד שיוטיוב פרמיום (YouTube Premium) של אלפבית (גוגל) גובה כ-12 יורו ואילו שירות הפרימיום של ספוטיפיי (Spotify) מתומחר בכ-11 יורו.

עם זאת, המהלך של החברה צפוי להיתקל בקשיים משפטיים, שכן ניתן לראות בו כמי שחורג מרוח זכויות היסוד של האיחוד האירופי, היות וההגנה עליהן אמורה להיות כללית ולא תלויה ביכולות הכלכליות של הפרטים. על כן, סביר להניח שבתי המשפט של האיחוד יצטרכו לדון בנושא, ולהבהיר את הפרשנות של חוקי ה-GDPR הנוגעים להסכמה של המשתמשים.

בהקשר זה כדאי לציין, כי בימים אלו מקודמת על ידי הרשות להגנה על הפרטיות הצעת חוק גדולה, שתחולל רפורמה בחוק להגנת הפרטיות. הצעת החוק בדומה לחוקים שונים ברחבי העולם צפויה להתבסס במידה רבה על ה-GDPR האירופאי, שהפך לסוג של סטנדרט בכל הקשור להגנה על הפרטיות. ככל הנראה, הרפורמה שצפויה להיות מקיפה, עתידה לכולל גם היבטים דומים של הסכמת משתמשים. עם זאת, גורמים עמם שוחחנו, הביעו ספקנות ביחס לחוקיות ולהתכנות של מהלכים מעין אלו בארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייסדי Echo, צילום: ג'ני רוכליןמייסדי Echo, צילום: ג'ני רוכלין

חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה

החברה מפתחת מערכת הפעלה מאובטחת ליישומי ענן, המבוססת AI, ונוסדה על ידי צמד היזמים שהקים את Argon ב-2020 ונמכרה תוך שנה בסכום של 100 מיליון דולר


הדס ברטל |

חברת הסייבר Echo, המפתחת תשתיות תוכנה מאובטחות מבוססות AI, גייסה 35 מיליון דולר בסבב מסדרה A. הסבב הובל על ידי קרן N47 ובהשתתפות המשקיעים Notable Capital, Hyperwise Ventures ו-SentinelOne. גיוס סבב A נעשה ארבעה חודשים בלבד לאחר גיוס סיד בהיקף 15 מיליון דולר, והוא מביא את סך ההשקעות בחברה ל-50 מיליון דולר בתוך עשרה חודשים מאז הקמתה. 

Echo הוקמה בתחילת 2025 על ידי אילון אלחדד, מנכ"ל ועילם מילנר, CTO, יוצאי יחידות 8200 ואופק עם ניסיון של עשור בתחום הסייבר. אילון ועילם הקימו בשנת 2020 את Argon שנמכרה תוך שנה לאקווה סקיוריטי בסכום של 100 מיליון דולר. הפתרון של Echo כבר מותקן ופועל בהצלחה בעשרות ארגונים בהם Vectra AI, EDB, Port, UiPath, Varonis ועוד. בין שותפי החברה שביצעו עימה אינטגרציה נמנות החברות Wiz, Orca, Aqua, Mend, Anchor ורבים נוספים. Echo מעסיקה כיום 35 עובדים בישראל ובניו יורק ותשתמש בכספי ההשקעה לגיוס כוח אדם, האצת הפיתוח והתרחבות בשוק. 

החברה משתמשת בסוכני בינה מלאכותית ייעודיים שפועלים באופן אוטונומי לבניית תשתיות ענן מאובטחות מאפס ולתחזוקתן עם הופעת פגיעויות חדשות. כאשר חולשה (CVE) חדשה מתגלה בעולם, הסוכנים של Echo חוקרים אוטומטית את הפגיעות, מזהים את האימג'ים שמושפעים ממנה, מוצאים או מפתחים תיקונים, כולל ממקורות בלתי שגרתיים כמו תגובות ב-GitHub, פורומים ובלוגים, מיישמים פאצ'ים, מריצים בדיקות תאימות מלאות, ופותחים Pull Request לסקירה אנושית. הגישה מבוססת AI מאפשרת לצוות של 35 עובדים בלבד לתחזק יותר מ-600 אימג'ים מאובטחים, משימה שהייתה דורשת קודם לכן מאות חוקרי אבטחה.

“מחקרים מראים באופן עקבי שלמעלה מ-90% מהפגיעויות בקונטיינרים מקורן בשכבת ה-base image ולא בקוד האפליקציה,” אמר עילם מילנר, שותף-מייסד ו-CTO של Echo. “המשמעות היא שארגונים גדולים עם אלפי שירותי ענן מקבלים בירושה מיליוני בעיות אבטחה עוד לפני שהמהנדסים שלהם כתבו שורת קוד אחת.”

“ה-Time-to-Value שלנו הוא מיידי כאשר לקוחות רואים את מספר הפגיעויות שלהם צונח לאפס ברגע שהם עוברים להשתמש ב-Echo,” אמר אילון אלחדד, שותף-מייסד ומנכ״ל Echo. “צוותי האבטחה אוהבים אותנו כי אנחנו מעצימים אותם בן רגע והמפתחים אוהבים אותנו כי הם מפסיקים לבזבז זמן על תיקון פגיעויות בתשתית שהם בכלל לא יצרו.”

סייארה
צילום: מנש כהן

בלאקסטון מובילה השקעה בהיקף של 400 מיליון דולר בסייארה הישראלית

יוניקורן הסייבר הישראלית שילש את שוויו בשנה אחת, על רקע העלייה בביקוש לפלטפורמות אבטחת מידע בעידן ה-AI

הדס ברטל |

חצי שנה לאחר סבב הגיוס הקודם, חברת הסייבר הישראלית סייארה מגייסת 400 מיליון דולר, בסבב גיוס בהובלת קרן בלאקסטון האמריקנית, כך מדווח הוול סטריט ג'ורנל הבוקר. סבב הגיוס הנוכחי מחזק את יוניקורן הסייבר הממוקם בין הטכנולוגיות המובילות בעולם ומעניק לחברה שווי שוק מוערך של כ-9 מיליארד דולר.

המהלך, לפי מקורות המקורבים למו״מ, כולל א גם משקיעים קיימים צפויים להצטרף לסבב. ביניהן גם כמה מקרנות ההון-סיכון החזקות בתחום כמו Sequoia Capital ו-Accel, שתמכו בחברה גם בעבר. החברה, שהוקמה בשנת 2021 על ידי יותם שגב (CEO) ותמר בר-אילן (CTO), הצליחה לגייס סכום מצטבר של יותר ממיליארד דולר מאז הקמתה, על רקע דרישה גוברת לפתרונות אבטחת מידע כאשר יותר ויותר חברות מאמצות טכנולוגיות בינה מלאכותית ובקצב מהיר. 

צמיחה מהירה 

רק לפני חצי שנה, בסבב הגיוס הקודם, סייארה גייסה 540 מיליון דולר והוערכה בשווי של כ-6 מיליארד דולר, מה שמראה את קצב הצמיחה האדיר של החברה בזמן קצר יחסית. חצי שנה בלבד לפני כן, היא גייסה לפי שווי של 3 מילארד דולר.

החברה דיווחה על קפיצה של מעל ל-300% בהכנסות ועל התרחבות לפעילות ביותר מ-10 מדינות, כאשר ב-18 החודשים האחרונים נראה גידול דרמטי בכמות הלקוחות הנכללים ברשימת Fortune 500. החברה מעסיקה כ-800 עובדים ברחבי העולם ועוקבת אחרי הציפיות לגיוסי כוח אדם נוספים בשווקים שונים. 

הטכנולוגיה שסייארה פיתחה, היא פלטפורמת אבטחת מידע מבוססת בינה מלאכותית, שמטרתה לאפשר לארגונים לזהות, למיין, להגן ולנטר באופן רציף מידע ונתונים  גם בסביבות ענן מרובות, SaaS ושרתים פנימיים. פתרון כזה חשוב במיוחד בעידן שבו מידע רגיש מפוזר כמעט בכל מערכת וגידולו מספק שפע של הזדמנויות עבור תוקפים. הקפיצה המטאורית של החברה באה על רקע האימוץ המהיר של טכנולוגיות AI והצורך הגובר של חברות להגן על המידע הרגיש ביותר שלהן.