פייסבוק תציע שימוש ללא מודעות תמורת תשלום; יעמוד במבחן זכויות היסוד?
ענקית הטכנולוגיה מטא META PLATFORMS צפויה להציע בתקופה הקרובה למשתמשי אינסטגרם ופייסבוק באירופה, לעשות שימוש בפלטפורמה מבלי להיחשף לפרסומות, כך על פי מספר דיווחים מעבר לים. על פי ההערכות עבור השירות תדרוש החברה תשלום של 10 אירו (10.49 דולר) לחודש.
המהלך מגיע כחלק מניסיונות החברה להתמודד עם תקנות המידע המחמירות של האיחוד האירופי הגנת המידע הכללית (GDPR), אשר מאיימות על היכולת של החברה להתאים אישית מודעות עבור משתמשים מבלי לקבל את הסכמתם, מה שעשוי לפגוע במקור ההכנסה העיקרי של מטא. הצעת בחירה בין תוכנית חינמית הנתמכת בפרסומות לבין מנוי בתשלום עשויה להוביל רבים מהמשתמשים לבחור באפשרות הראשונה, ובכך לסייע לחברה לציית לתקנות מבלי לפגוע בעסקי הפרסום שלה.
על פי הדיווח בסוכנות הידיעות רוייטרס, עבור השירות התשלום במכשירים ניידים, תדרוש החברה תשלום גבוה יותר של כ-13 יורו, מכיוון שהוא יכלול עמלות שגובות על ידי חנויות האפליקציות של אפל וגוגל. לשם השוואה, ענקית הסטרימינג נטפליקס גובה 7.99 יורו עבור תוכנית מנוי בסיסית הכוללת פרסומות, בעוד שיוטיוב פרמיום (YouTube Premium) של אלפבית (גוגל) גובה כ-12 יורו ואילו שירות הפרימיום של ספוטיפיי (Spotify) מתומחר בכ-11 יורו.
עם זאת, המהלך של החברה צפוי להיתקל בקשיים משפטיים, שכן ניתן לראות בו כמי שחורג מרוח זכויות היסוד של האיחוד האירופי, היות וההגנה עליהן אמורה להיות כללית ולא תלויה ביכולות הכלכליות של הפרטים. על כן, סביר להניח שבתי המשפט של האיחוד יצטרכו לדון בנושא, ולהבהיר את הפרשנות של חוקי ה-GDPR הנוגעים להסכמה של המשתמשים.
- האיחוד האירופי: הרשתות החברתיות יישאו באחריות על הונאות כלכליות
- המשבר שסגר את הבורסה בת"א ליותר משבועיים והאפליקציה שהושקה ועשתה מהפכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשר זה כדאי לציין, כי בימים אלו מקודמת על ידי הרשות להגנה על הפרטיות הצעת חוק גדולה, שתחולל רפורמה בחוק להגנת הפרטיות. הצעת החוק בדומה לחוקים שונים ברחבי העולם צפויה להתבסס במידה רבה על ה-GDPR האירופאי, שהפך לסוג של סטנדרט בכל הקשור להגנה על הפרטיות. ככל הנראה, הרפורמה שצפויה להיות מקיפה, עתידה לכולל גם היבטים דומים של הסכמת משתמשים. עם זאת, גורמים עמם שוחחנו, הביעו ספקנות ביחס לחוקיות ולהתכנות של מהלכים מעין אלו בארץ.
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
