פייסבוק תציע שימוש ללא מודעות תמורת תשלום; יעמוד במבחן זכויות היסוד?
ענקית הטכנולוגיה מטא META PLATFORMS צפויה להציע בתקופה הקרובה למשתמשי אינסטגרם ופייסבוק באירופה, לעשות שימוש בפלטפורמה מבלי להיחשף לפרסומות, כך על פי מספר דיווחים מעבר לים. על פי ההערכות עבור השירות תדרוש החברה תשלום של 10 אירו (10.49 דולר) לחודש.
המהלך מגיע כחלק מניסיונות החברה להתמודד עם תקנות המידע המחמירות של האיחוד האירופי הגנת המידע הכללית (GDPR), אשר מאיימות על היכולת של החברה להתאים אישית מודעות עבור משתמשים מבלי לקבל את הסכמתם, מה שעשוי לפגוע במקור ההכנסה העיקרי של מטא. הצעת בחירה בין תוכנית חינמית הנתמכת בפרסומות לבין מנוי בתשלום עשויה להוביל רבים מהמשתמשים לבחור באפשרות הראשונה, ובכך לסייע לחברה לציית לתקנות מבלי לפגוע בעסקי הפרסום שלה.
על פי הדיווח בסוכנות הידיעות רוייטרס, עבור השירות התשלום במכשירים ניידים, תדרוש החברה תשלום גבוה יותר של כ-13 יורו, מכיוון שהוא יכלול עמלות שגובות על ידי חנויות האפליקציות של אפל וגוגל. לשם השוואה, ענקית הסטרימינג נטפליקס גובה 7.99 יורו עבור תוכנית מנוי בסיסית הכוללת פרסומות, בעוד שיוטיוב פרמיום (YouTube Premium) של אלפבית (גוגל) גובה כ-12 יורו ואילו שירות הפרימיום של ספוטיפיי (Spotify) מתומחר בכ-11 יורו.
עם זאת, המהלך של החברה צפוי להיתקל בקשיים משפטיים, שכן ניתן לראות בו כמי שחורג מרוח זכויות היסוד של האיחוד האירופי, היות וההגנה עליהן אמורה להיות כללית ולא תלויה ביכולות הכלכליות של הפרטים. על כן, סביר להניח שבתי המשפט של האיחוד יצטרכו לדון בנושא, ולהבהיר את הפרשנות של חוקי ה-GDPR הנוגעים להסכמה של המשתמשים.
- המשבר שסגר את הבורסה בת"א ליותר משבועיים והאפליקציה שהושקה ועשתה מהפכה
- מטא: רוצים פרטיות? תשלמו על פייסבוק ואינסטגרם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשר זה כדאי לציין, כי בימים אלו מקודמת על ידי הרשות להגנה על הפרטיות הצעת חוק גדולה, שתחולל רפורמה בחוק להגנת הפרטיות. הצעת החוק בדומה לחוקים שונים ברחבי העולם צפויה להתבסס במידה רבה על ה-GDPR האירופאי, שהפך לסוג של סטנדרט בכל הקשור להגנה על הפרטיות. ככל הנראה, הרפורמה שצפויה להיות מקיפה, עתידה לכולל גם היבטים דומים של הסכמת משתמשים. עם זאת, גורמים עמם שוחחנו, הביעו ספקנות ביחס לחוקיות ולהתכנות של מהלכים מעין אלו בארץ.
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
