פייסבוק תציע שימוש ללא מודעות תמורת תשלום; יעמוד במבחן זכויות היסוד?
ענקית הטכנולוגיה מטא META PLATFORMS צפויה להציע בתקופה הקרובה למשתמשי אינסטגרם ופייסבוק באירופה, לעשות שימוש בפלטפורמה מבלי להיחשף לפרסומות, כך על פי מספר דיווחים מעבר לים. על פי ההערכות עבור השירות תדרוש החברה תשלום של 10 אירו (10.49 דולר) לחודש.
המהלך מגיע כחלק מניסיונות החברה להתמודד עם תקנות המידע המחמירות של האיחוד האירופי הגנת המידע הכללית (GDPR), אשר מאיימות על היכולת של החברה להתאים אישית מודעות עבור משתמשים מבלי לקבל את הסכמתם, מה שעשוי לפגוע במקור ההכנסה העיקרי של מטא. הצעת בחירה בין תוכנית חינמית הנתמכת בפרסומות לבין מנוי בתשלום עשויה להוביל רבים מהמשתמשים לבחור באפשרות הראשונה, ובכך לסייע לחברה לציית לתקנות מבלי לפגוע בעסקי הפרסום שלה.
על פי הדיווח בסוכנות הידיעות רוייטרס, עבור השירות התשלום במכשירים ניידים, תדרוש החברה תשלום גבוה יותר של כ-13 יורו, מכיוון שהוא יכלול עמלות שגובות על ידי חנויות האפליקציות של אפל וגוגל. לשם השוואה, ענקית הסטרימינג נטפליקס גובה 7.99 יורו עבור תוכנית מנוי בסיסית הכוללת פרסומות, בעוד שיוטיוב פרמיום (YouTube Premium) של אלפבית (גוגל) גובה כ-12 יורו ואילו שירות הפרימיום של ספוטיפיי (Spotify) מתומחר בכ-11 יורו.
עם זאת, המהלך של החברה צפוי להיתקל בקשיים משפטיים, שכן ניתן לראות בו כמי שחורג מרוח זכויות היסוד של האיחוד האירופי, היות וההגנה עליהן אמורה להיות כללית ולא תלויה ביכולות הכלכליות של הפרטים. על כן, סביר להניח שבתי המשפט של האיחוד יצטרכו לדון בנושא, ולהבהיר את הפרשנות של חוקי ה-GDPR הנוגעים להסכמה של המשתמשים.
- האיחוד האירופי: הרשתות החברתיות יישאו באחריות על הונאות כלכליות
- המשבר שסגר את הבורסה בת"א ליותר משבועיים והאפליקציה שהושקה ועשתה מהפכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשר זה כדאי לציין, כי בימים אלו מקודמת על ידי הרשות להגנה על הפרטיות הצעת חוק גדולה, שתחולל רפורמה בחוק להגנת הפרטיות. הצעת החוק בדומה לחוקים שונים ברחבי העולם צפויה להתבסס במידה רבה על ה-GDPR האירופאי, שהפך לסוג של סטנדרט בכל הקשור להגנה על הפרטיות. ככל הנראה, הרפורמה שצפויה להיות מקיפה, עתידה לכולל גם היבטים דומים של הסכמת משתמשים. עם זאת, גורמים עמם שוחחנו, הביעו ספקנות ביחס לחוקיות ולהתכנות של מהלכים מעין אלו בארץ.
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
