פייסבוק תציע שימוש ללא מודעות תמורת תשלום; יעמוד במבחן זכויות היסוד?
ענקית הטכנולוגיה מטא META PLATFORMS צפויה להציע בתקופה הקרובה למשתמשי אינסטגרם ופייסבוק באירופה, לעשות שימוש בפלטפורמה מבלי להיחשף לפרסומות, כך על פי מספר דיווחים מעבר לים. על פי ההערכות עבור השירות תדרוש החברה תשלום של 10 אירו (10.49 דולר) לחודש.
המהלך מגיע כחלק מניסיונות החברה להתמודד עם תקנות המידע המחמירות של האיחוד האירופי הגנת המידע הכללית (GDPR), אשר מאיימות על היכולת של החברה להתאים אישית מודעות עבור משתמשים מבלי לקבל את הסכמתם, מה שעשוי לפגוע במקור ההכנסה העיקרי של מטא. הצעת בחירה בין תוכנית חינמית הנתמכת בפרסומות לבין מנוי בתשלום עשויה להוביל רבים מהמשתמשים לבחור באפשרות הראשונה, ובכך לסייע לחברה לציית לתקנות מבלי לפגוע בעסקי הפרסום שלה.
על פי הדיווח בסוכנות הידיעות רוייטרס, עבור השירות התשלום במכשירים ניידים, תדרוש החברה תשלום גבוה יותר של כ-13 יורו, מכיוון שהוא יכלול עמלות שגובות על ידי חנויות האפליקציות של אפל וגוגל. לשם השוואה, ענקית הסטרימינג נטפליקס גובה 7.99 יורו עבור תוכנית מנוי בסיסית הכוללת פרסומות, בעוד שיוטיוב פרמיום (YouTube Premium) של אלפבית (גוגל) גובה כ-12 יורו ואילו שירות הפרימיום של ספוטיפיי (Spotify) מתומחר בכ-11 יורו.
עם זאת, המהלך של החברה צפוי להיתקל בקשיים משפטיים, שכן ניתן לראות בו כמי שחורג מרוח זכויות היסוד של האיחוד האירופי, היות וההגנה עליהן אמורה להיות כללית ולא תלויה ביכולות הכלכליות של הפרטים. על כן, סביר להניח שבתי המשפט של האיחוד יצטרכו לדון בנושא, ולהבהיר את הפרשנות של חוקי ה-GDPR הנוגעים להסכמה של המשתמשים.
- האיחוד האירופי: הרשתות החברתיות יישאו באחריות על הונאות כלכליות
- המשבר שסגר את הבורסה בת"א ליותר משבועיים והאפליקציה שהושקה ועשתה מהפכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשר זה כדאי לציין, כי בימים אלו מקודמת על ידי הרשות להגנה על הפרטיות הצעת חוק גדולה, שתחולל רפורמה בחוק להגנת הפרטיות. הצעת החוק בדומה לחוקים שונים ברחבי העולם צפויה להתבסס במידה רבה על ה-GDPR האירופאי, שהפך לסוג של סטנדרט בכל הקשור להגנה על הפרטיות. ככל הנראה, הרפורמה שצפויה להיות מקיפה, עתידה לכולל גם היבטים דומים של הסכמת משתמשים. עם זאת, גורמים עמם שוחחנו, הביעו ספקנות ביחס לחוקיות ולהתכנות של מהלכים מעין אלו בארץ.
חברת Airwallex צילום: איל טואגחברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר
החברה גייסה לפי שווי של 8 מיליארד דולר ובמקביל לגיוס, השיקה סוכני AI שמבצעים פעולות פיננסיות מורכבות
חברת הפינטק Airwallex, בעלת פלטפורמה גלובלית לתשלומים ושירותים פיננסיים המיועדת לעסקים מודרניים, גייסה 330 מיליון דולר בסבב G בהובלת Addition ובהשתתפות T. Rowe Price, Activant, Lingotto, Robinhood Ventures ו-TIAA Ventures. הגיוס התבצע לפי שווי של 8 מיליארד דולר המשקף צמיחה של כ-30% בהשוואה לסבב F מלפני כשישה חודשים. ההון שגויס יתמוך בהמשך הצמיחה של Airwallex בארה"ב ובמספר שוקי מפתח מרכזיים ברחבי העולם.
Airwallex פועלת בישראל בשנתיים וחצי האחרונות בהובלת אור ליבן, שמכהן כסגן נשיא החברה לאזור המזרח התיכון, בלנוקס ולמדינות הנורדיות.
ג'ק ז'אנג, מייסד שותף ומנכ"ל Airwallex: "אנו מאמינים שהבנקאות הגלובלית של העתיד תהיה חסרת גבולות, חכמה ותתבצע בזמן אמת. ספקים של פתרונות מסורתיים לוקים באי התאמה בסיסית לאופן שבו עסקים מודרניים מתנהלים והמשקיעים שלנו מבינים שאנו נמצאים בחזית המרוץ להגדרה של קטגוריה זו. אנו בונים חלופה מודרנית, פלטפורמה אחת שמניעה שירותי בנקאות גלובלית, תשלומים, חיובים, ניהול פיננסי (treasury) והוצאות שרצים כולם מעל תשתית פיננסית קניינית. ההון שגויס יאיץ את הצמיחה שלנו, יבסס את מעמדנו כמובילים טכנולוגיים ויחזק את מעמדנו בארצות הברית ובשווקים מרכזיים ברחבי העולם".
אור ליבן, סגן נשיא Airwallex למזרח התיכון, בנלוקס, והמדינות הנורדיות, מסר: "גיוס ההון הגדול שהשלמנו מעיד על האמון העמוק שיש לשוק ולמשקיעים ב-Airwallex. אמון זה נשען על הצמיחה יוצאת הדופן של החברה ברחבי העולם ובכלל זה בישראל, במזרח התיכון ובאירופה ועל ההתרחבות המתמדת בהיצע המוצרים שאנחנו מעניקים ללקוחותינו".
- דוראל זינקה האם המניה יקרה? ״השוק רק מתחיל להבין את האירוע״
- Entrée Capital מגייסת 300 מיליון דולר לקרנות חדשות שמתמקדות ב-AI, דיפ-טק וקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות השנתיות החוזרות לשנת 2025 יגיעו ליותר מ-1 מיליארד דולר שמשקפים צמיחה שנתית של 90% (החישוב לפי ההכנסות באוקטובר). היקף הטרנזקציות השנתי שבוצעו במערכת הוכפל בהשוואה ל-2024 והגיע באוקטובר ליותר מ-235 מיליארד דולר. כמחצית מלקוחות החברה משתמשים במספר שירותים של החברה ומעידים בכך על התאמה עמוקה לצורכי השוק. החברה העניקה רישיונות ללמעלה מ-80 מפיצים והיא מאפשרת ללקוחות לבצע העברות כספים בלמעלה מ-200 מדינות ואזורים גיאוגרפיים ולבצע עסקאות רב מטבעיות בהיקף רחב. בשנת 2025 נכנסה Airwallex ל-12 שווקים חדשים שבהם קיבלה אישורים רגולטוריים, מינתה מפיצים והשיקה מוצרים בצרפת, הולנד, יפן, ישראל, קנדה, קוריאה, ניו זילנד, מלזיה, וייטנאם, ברזיל, מקסיקו, איחוד האמירויות ועוד.
רדיט, לא הניו יורק טיימס: המקורות האמיתיים שמזינים את ChatGPT
אתם שואלים את הצ'אט שאלה, אבל מי בעצם עונה? על המקורות מידע של הצ'אט, על מחקרים שמראים שה-AI Mode של גוגל שונה ב-50% מהחיפוש הרגיל, ועל החשש הגדול שההסתמכות תהיה יותר ויותר על "תוכן סינתטי";
שני מחקרים של חברת Semrush העוסקת ב-SEO (קידום אתרים) חושפים את מאחורי הקלעים של הצ'אטים ועונים על השאלה מאיפה הם משיגים ומקבלים את התשובות? מחקר ראשון לפני כשבעה חודשים מצא כי מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT, Gemini ו-Perplexity שואבות את רוב המידע שלהן מפלטפורמות תוכן גולשים, ולא מכלי תקשורת מבוססים או מקורות אקדמיים.
המחקר בדק מעל 150,000 ציטוטים מתשובות של מערכות AI על פני 7,000 מילות מפתח. התוצאות מצביעות על דומיננטיות של תוכן שנוצר על ידי משתמשים: 40% מהציטוטים מגיעים מרדיט, 26% מוויקיפדיה, 23% מיוטיוב, 23% מגוגל עצמה ו-20% מ-Yelp. אתרי חדשות מסורתיים כמו CNN או הניו יורק טיימס מופיעים ב-5% עד 10% מהציטוטים בלבד.
הנתונים מראים כי כ-70% מהמקורות המובילים מבוססים על תוכן גולשים. רדיט, כפלטפורמה מבוססת דיונים, מספקת תוכן דינמי הכולל חוות דעת אישיות, שאלות-תשובות ודיונים טכניים. בשאלות על המלצות מוצרים או פתרונות טכניים, רדיט מופיעה ב-60% מהתשובות של ChatGPT.
מחקר משלים של החברה מהחודש שעבר ניתח 250,000 שיחות מרדיט שצוטטו בתשובות של מערכות AI שונות. הממצאים: רדיט תופסת 4% מנתח הציטוטים ב-Perplexity, 13% ב-SearchGPT ו-9% ב-Google AI Mode.
- רדיט תובעת את פרפלקסיטי: "מירוץ הבינה המלאכותית הפך לכלכלת גניבת נתונים"
- רדיט ממריאה אחרי הרבעון הרווחי ביותר מאז הנפקתה ועם תחזית צמיחה של 55% ברבעון השלישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונהChatGPT הפחיתה את תדירות הציטוטים לרדיט ולוויקיפדיה. הנתונים ירדו מ-60% לרדיט בתחילת אוגוסט ל-10% באמצע ספטמבר, ומ-55% לוויקיפדיה ל-20%. השינוי מיוחס לעדכוני אלגוריתם שמטרתם להפחית תלות במקורות לא מאומתים ולשלב יותר נתונים מוסדיים או סינתטיים.
