עליה חדה בגיוס כספים של סטארטפים ישראלים מאירופה
הסטארטאפים הישראלים גייסו בשנת 2022 1.66 מיליארד דולר ממקורות אירופאיים, מה שאומר שהיקף ההשקעה הממוצעת מאירופה עלה ב- 55% מאז 2018. בנוסף מספר העסקאות בהן היה מעורב כסף אירופאי עמד על 239. סך הכסף שגייסו סטארטאפים ישראלים ב- 2022 ממקורות אירופאיים עמד על כ-10% מסך ההשקעות שגויסו בישראל.
לפי הנתונים של חברת המחקר IVC, שנת השיא בגיוסים מאירופה הייתה 2021 - בה סך ההשקעות עמד על 2 מיליארד ו-141 מיליון דולר. בהתאם למגמה העולמית, סך ההשקעות מאירופה ירד אף הוא ב-2022, אולם המגמה ארוכת הטווח של ההשקעה הממוצעת על ידי ׳ישות׳ אירופאית עלתה מ- 3 מיליון דולר לעסקה ב-2018, ל 4.65 מיליון דולר בשנת 2022 – עליה של 55%.
על פי IVC, בין הגופים שמובילים במספר ההשקעות בין השנים 2018-2022 בולטים מועדון אנג׳לים מלוכסמבורג, La Maison Compagnie d’investissement, שביצע 50 השקעות בהייטק הישראלי וקרנות ההון סיכון Target Global מגרמניה שהשקיעה ב- 45 חברות ו-LocalGlobe האנגלית שהשקיעה ב- 37 חברות ישראליות.
עוד עולה מהנתונים כי במהלך 2022 נרכשו על ידי גופים אירופאים 9 חברות סטארטאפ ישראליות בסכום של שני מיליארד ו- 336 מיליון דולר - לעומת 29 עסקאות שבוצעו בשנת 2021 - בהיקף של שני מיליארד ו-131 מיליון דולר. העסקה הגדולה בעשור הנוכחי הייתה ב- 2021 - בה נרכשה XM Cyber של תמיר פרודו ונעם ארז ב- 700 מיליון יורו על ידי קבוצת שוורץ הגרמנית - קבוצת קמעונות גרמנית גדולה עם מחזור של למעלה מ- 133 מיליארד יורו בשנה.
- עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
- עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל פועלים כיום 66 גופי השקעות אירופאיים, מתוכן 36 ממדינות האיחוד, 10 משווייץ ו-20 מבריטניה, הכוללים קרנות הון סיכון, בנקי השקעות, קרנות פרטיות וסוכנויות השקעה ממשלתיות. בין הקרנות הבולטות עם משרדים בארץ הן ניתן למצוא את Target Global, שהוקמה מברלין על ידי זוג הישראלים ירון וולר ושמואל חפץ, כיום לקרן משרדים גם בלונדון וישראל והיא מנהלת כ- 1.5 מיליארד אירו, את DTCP, קרן ההשקעות של דויטשה טלקום שמנהלת כמיליארד אירו וכבר השקיעה בלמעלה מ- 10 סטארטאפים ישראלים ואת Direct Round הישראלית שבאמצעות שותפיה האירופאים השקיעה ב- 13 סטארטאפים עד כה.
איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.
פיטורים במדטרוניק ובלייטריקס: מהמרות על שינויים מבניים וארגוניים
בעקבות מהלכי ארגון מחדש בישראל, מדטרוניק הודיעה על פיטוריהם של כ-60 עובדים מתוך כ-200 במרכז הפיתוח בירושלים, במסגרת מהלך גלובלי. במקביל, לייטריקס צפויה לפטר כ-85 עובדים, לצד גיוס כ-30 עובדים חדשים בתחומי הבינה המלאכותית, כחלק מאסטרטגיה חדשה של החברה,
שמקדמת שינוי עסקי מובהק
מדטרוניק, שפועלת בישראל במערכת פיתוח בה מעסיקה כ-1,000 עובדים בפריסה של שמונה מרכזים, הודיעה כי היא צפויה לפטר כ-60 עובדים ממרכז הפיתוח שלה בירושלים, שבו מועסקים כ-200 עובדים. על פי החברה, המהלך מתבצע כחלק מתהליך ארגון מחדש גלובלי, שבמסגרתו הוחלט לרכז חלק מהפעילויות במיקומים בודדים, ולפחות במחלקה אחת, זו העוסקת בפיתוח מערכות הנשמה, צפויה להיסגר פעילותה בישראל. מדטרוניק מסרה כי העובדים המושפעים מקודמים להגיש מועמדות למשרות חלופיות, וכי החברה תומכת בהם בהתאם לחוקים המקומיים.
באותו זמן, לייטריקס, שמוכרת בעיקר כאחת מחברות הפיתוח והעריכה הדיגיטלית, הודיעה על שינוי ארגוני מהותי: היא תפרד מכ-85 עובדים ופועלת לגיוס כ-30 עובדים חדשים בתחום הבינה המלאכותית. השינוי יבוא לידי ביטוי בעיצוב מחדש של מבנה החברה, כך שיכלול שתי מחלקות עיקריות: אחת שתתמקד בפיתוח מודלים וטכנולוגיות בינה מלאכותית לשילוב במוצרי החברה, והשנייה שתתמקד בערוצי B2C והאפליקציות לצרכן. לייטריקס ציינה שהיא שינתה את המיקוד העסקי שלה במטרה להפוך למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, והשיקה באחרונה את פלטפורמת LTX Studio ומודל LTX-2 לעיבוד וידאו מבוסס AI.
שני המקרים משקפים את האופן שבו חברות טכנולוגיה ישראליות גלובליות מותאמות למציאות המשתנה: מדטרוניק שבוחרת לצמצם פעילות בישראל כחלק ממהלך גלובלי, ולייטריקס שמבצעת מעבר אסטרטגי פנימי לעולמות ה-AI. הפיטורים, גם אם לא בהיקפים עצומים ביחס לכוח האדם הכולל, מדגישים את הלחצים ואת הצורך לשינוי מתמיד בענף ההייטק. העובדים המושפעים עומדים בפני אתגרים אמיתיים, גם אם החברה משדרת רצון לתמוך ולהקל על תהליך המעבר.
