alpha הנחת אבן פינה
alpha הנחת אבן פינה

קמפוס הדאטה סנטרס Alpha יוצא לדרך בהשקעה של 1.3 מיליארד שקל

המיזם, ששותפות בו קבוצת לוינשטין וחברת NED, צפוי להציע תשתית מתקדמת לעולמות הבינה המלאכותית והמחשוב בענן. הקמפוס החדש יתפרס על שטח של 35 אלף מ"ר ויציע הספק כולל של 42 מגה-וואט, עם תכנון להתרחבות עתידית

אביחי טדסה |

טקס הנחת אבן הפינה להקמת קמפוס Alpha - קמפוס דאטה סנטרס שמוקם על-ידי קבוצת לוינשטין ו-NED נערך אתמול (21.4.2025) בעיר נתניה. הקמפוס מיועד לתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב בענן, ונבנה בהשקעה של כ-1.3 מיליארד שקל. מדובר בבנייה של הבניין הראשון בפרויקט, הנבנה על פי הסטנדרטים הבינלאומיים המובילים בעולם.


קמפוס Alpha - חוות שרתים חדשנית ומתקדמת - משתרע על פני 35,000 מ"ר ועל פני מספר מבנים, ומציע הספק כולל של 42 מגה וואט עם תכנון להרחבה עתידית. המתקן זכה להסמכת LEED לבנייה בת קיימא, ומציב סטנדרט חדש בתחום התשתיות החכמות בישראל. הקמפוס מתוכנן לפעול בהתאם למדד יעילות אנרגטית ייעודי לחוות שרתים - PUE (Power Usage Effectiveness), מהטובים בארץ.


האתר תוכנן לתת מענה למגוון רחב של לקוחות, והוא מותאם לעמידה בסטנדרטים ובצרכים של תאגידים הפועלים בתחומי הבינה המלאכותית - AI ומחשוב עתיר ביצועים - HPC, לקוחות AI אשר דורשים צריכת חשמל גבוהה מהרגיל ברמת ארון בודד. לצורך כך, המתקן יציע פתרונות קירור נוזלי ישיר - DLC, התומכים בעומסי עבודה של 100 KW ומעלה לארון. בנוסף, כל מתקן יכלול גם קירור שורתי ומחליפי חום דלתות אחוריות עבור אולמות נתונים שלמים. מהמתקן ייבנו לפי תקן מחמיר יותר (Tier IV). בנוסף, כל מערכת תגובה ותמוגן באופן ייחודי, לטובת הבטחת רציפות עסקית וזמינות מקסימלית ללקוחות.


תכנון הקמפוס נעשה בליווי חברת Kao Data, חברה בריטית החולקת את אותם בעלי שליטה ומייסדים עם NED. החברה תורמת מהידע, הניסיון והמומחיות הרבה שלה בתחום, ומפעילה כיום ארבעה קמפוסים של דאטה סנטרס מובילים בעלי הספק של מעל 160 מגה וואט באנגליה. קמפוסים אלו תוכננו לתמוך ביישומי מחשוב בענן, בינה מלאכותית ובמערכות מחשוב עתירות ביצועים, עבור מגוון לקוחות מסקטורים שונים. Kao Data נחשבת למפעילת חוות שרתים בעלת שם דבר בתחום. האתר נבנה על ידי חברת אלקטרה, וצפוי להתחיל לפעול בתחילת 2027. השותפות נמצאת במשא ומתן מתקדם עם מספר לקוחות בינלאומיים מובילים.



אילוסטרציית חוץ של קמפוס אלפא - NED


דניאל אפרתי, מנכ"ל NED: "מדינת ישראל הינה מובילה טכנולוגית ובעלת מיקום אסטרטגי משמעותי בתעשיית הדאטה העולמית עם יתרון של קרבה גיאוגרפית המשמש כמוקד מרכזי בתעשיית ההייטק המקומית והגלובלית. אנו מזהים את הביקוש הגובר באספקת החשמל והמחסור בתשתיות, הצורך לפתרונות מקומיים ושירות מותאם לשוק הישראלי העומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. יחד עם קבוצת לוינשטין, לה ניסיון עשיר בבניית תשתיות מתקדמות וידע הנדסי וניהולי רב, נוכל להבטיח שהקמפוס יעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בשוק העולמי".


שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל לשעבר, שותפה ויו"ר הוועדה המייעצת בחברת NED: "בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) הופכת למנוע צמיחה בכל תחום – מתעשייה ותחבורה, דרך בריאות וחינוך ועד ביטחון – עולה הצורך בתשתיות מתקדמות שיכולות לתמוך בהיקפים אדירים של עיבוד מידע בזמן אמת. NED מספקת תשתית דיגיטלית חדשנית, שנבנית כדי לאפשר קפיצת מדרגה טכנולוגית ולתמוך בצמיחה בקנה מידה גלובלי. קמפוס Alpha מגלם סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים. מדובר בתשתית אסטרטגית, המהווה תנאי הכרחי לשימור יתרון תחרותי בעידן של התקדמות מואצת".

קיראו עוד ב"BizTech"


שאול לוטן, מנכ"ל ובעלים קבוצת לוינשטין: "אבן הפינה הזו מייצגת את כניסתנו לתחום פעילות חדש, שנחשב לאחד התחומים החמים ביותר כיום, ושצפויה לו התפתחות משמעותית בעתיד הקרוב. אנו שמחים לעשות זאת עם חברת NED אשר מביאה איתה ניסיון מקצועי עשיר ומוצלח בתחום. אנו מצידנו נתרום מניסיוננו בניהול פרויקטים מורכבים מבחינה תכנונית והנדסית. אנו בוחנים כל העת הזדמנויות להשקעות נוספות בתחום".


מרים פיירברג-איכר, ראשת העיר נתניה: "אני מבקשת להודות לכל השותפים שבחרו בעיר נתניה כ - HUB בינלאומי משמעותי. לשמחתי, נתניה מובילה בנושא של מוכנות עירונית לקראת אתגרי ה – AI ובכלל זה נושא של דאטה סנטרס, אשר לו צפויה השפעה אסטרטגית על תנופת פיתוח תעשיית הטק של העיר. העירייה פעלה על מנת לסייע ליזמים לפתח את החזון שלהם ופרסה שטיח אדום בהנחייתי, כדי שנוכל להגיע לרגע המרגש הזה בחיי העיר של פתיחת קומפלקס מרכזי שהינו מן המובילים בעולם בתחומו". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

עמית בר |
נושאים בכתבה עובדים קריירה

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.

במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.

בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.

זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.

לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית

חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.

עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

עמית בר |
נושאים בכתבה עובדים קריירה

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.

במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.

בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.

זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.

לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית

חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.