קמפוס הדאטה סנטרס Alpha יוצא לדרך בהשקעה של 1.3 מיליארד שקל
המיזם, ששותפות בו קבוצת לוינשטין וחברת NED, צפוי להציע תשתית מתקדמת לעולמות הבינה המלאכותית והמחשוב בענן. הקמפוס החדש יתפרס על שטח של 35 אלף מ"ר ויציע הספק כולל של 42 מגה-וואט, עם תכנון להתרחבות עתידית
טקס הנחת אבן הפינה להקמת קמפוס Alpha - קמפוס דאטה סנטרס שמוקם על-ידי קבוצת לוינשטין ו-NED נערך אתמול (21.4.2025) בעיר נתניה. הקמפוס מיועד לתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב בענן, ונבנה בהשקעה של כ-1.3 מיליארד שקל. מדובר בבנייה של הבניין הראשון בפרויקט,
הנבנה על פי הסטנדרטים הבינלאומיים המובילים בעולם.
קמפוס Alpha - חוות שרתים חדשנית ומתקדמת - משתרע על פני 35,000 מ"ר ועל פני מספר מבנים, ומציע הספק כולל של 42 מגה וואט עם תכנון להרחבה עתידית. המתקן זכה להסמכת LEED לבנייה בת קיימא,
ומציב סטנדרט חדש בתחום התשתיות החכמות בישראל. הקמפוס מתוכנן לפעול בהתאם למדד יעילות אנרגטית ייעודי לחוות שרתים - PUE (Power Usage Effectiveness), מהטובים בארץ.
האתר תוכנן לתת מענה למגוון רחב של לקוחות, והוא מותאם לעמידה בסטנדרטים
ובצרכים של תאגידים הפועלים בתחומי הבינה המלאכותית - AI ומחשוב עתיר ביצועים - HPC, לקוחות AI אשר דורשים צריכת חשמל גבוהה מהרגיל ברמת ארון בודד. לצורך כך, המתקן יציע פתרונות קירור נוזלי ישיר - DLC, התומכים בעומסי עבודה של 100 KW ומעלה לארון. בנוסף, כל מתקן יכלול
גם קירור שורתי ומחליפי חום דלתות אחוריות עבור אולמות נתונים שלמים. מהמתקן ייבנו לפי תקן מחמיר יותר (Tier IV). בנוסף, כל מערכת תגובה ותמוגן באופן ייחודי, לטובת הבטחת רציפות עסקית וזמינות מקסימלית ללקוחות.
תכנון הקמפוס נעשה בליווי
חברת Kao Data, חברה בריטית החולקת את אותם בעלי שליטה ומייסדים עם NED. החברה תורמת מהידע, הניסיון והמומחיות הרבה שלה בתחום, ומפעילה כיום ארבעה קמפוסים של דאטה סנטרס מובילים בעלי הספק של מעל 160 מגה וואט באנגליה. קמפוסים אלו תוכננו לתמוך ביישומי מחשוב בענן,
בינה מלאכותית ובמערכות מחשוב עתירות ביצועים, עבור מגוון לקוחות מסקטורים שונים. Kao Data נחשבת למפעילת חוות שרתים בעלת שם דבר בתחום. האתר נבנה על ידי חברת אלקטרה, וצפוי להתחיל לפעול בתחילת 2027. השותפות נמצאת במשא ומתן מתקדם עם מספר לקוחות בינלאומיים מובילים.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מי משלם על הדאטה סנטרים? 9.4 מיליארד דולר יתגלגלו לצרכנים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילוסטרציית חוץ של קמפוס אלפא - NED
דניאל אפרתי, מנכ"ל NED: "מדינת ישראל הינה מובילה טכנולוגית ובעלת מיקום אסטרטגי משמעותי בתעשיית הדאטה העולמית עם יתרון של קרבה גיאוגרפית המשמש כמוקד מרכזי בתעשיית ההייטק המקומית והגלובלית.
אנו מזהים את הביקוש הגובר באספקת החשמל והמחסור בתשתיות, הצורך לפתרונות מקומיים ושירות מותאם לשוק הישראלי העומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. יחד עם קבוצת לוינשטין, לה ניסיון עשיר בבניית תשתיות מתקדמות וידע הנדסי וניהולי רב, נוכל להבטיח שהקמפוס יעמוד בסטנדרטים הגבוהים
ביותר בשוק העולמי".
שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל לשעבר, שותפה ויו"ר הוועדה המייעצת בחברת NED: "בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) הופכת למנוע צמיחה בכל תחום – מתעשייה ותחבורה, דרך בריאות וחינוך ועד ביטחון – עולה הצורך בתשתיות
מתקדמות שיכולות לתמוך בהיקפים אדירים של עיבוד מידע בזמן אמת. NED מספקת תשתית דיגיטלית חדשנית, שנבנית כדי לאפשר קפיצת מדרגה טכנולוגית ולתמוך בצמיחה בקנה מידה גלובלי. קמפוס Alpha מגלם סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים. מדובר בתשתית אסטרטגית, המהווה תנאי הכרחי לשימור
יתרון תחרותי בעידן של התקדמות מואצת".
- "יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
- 25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
שאול לוטן, מנכ"ל ובעלים קבוצת לוינשטין: "אבן הפינה הזו מייצגת את כניסתנו לתחום פעילות חדש, שנחשב לאחד התחומים החמים ביותר כיום, ושצפויה לו התפתחות משמעותית בעתיד הקרוב. אנו שמחים לעשות זאת עם
חברת NED אשר מביאה איתה ניסיון מקצועי עשיר ומוצלח בתחום. אנו מצידנו נתרום מניסיוננו בניהול פרויקטים מורכבים מבחינה תכנונית והנדסית. אנו בוחנים כל העת הזדמנויות להשקעות נוספות בתחום".
מרים פיירברג-איכר, ראשת העיר נתניה: "אני מבקשת להודות לכל השותפים שבחרו בעיר נתניה כ - HUB בינלאומי משמעותי. לשמחתי, נתניה מובילה בנושא של מוכנות עירונית לקראת אתגרי ה – AI ובכלל זה נושא של דאטה סנטרס, אשר לו צפויה השפעה אסטרטגית על תנופת פיתוח תעשיית הטק של העיר. העירייה פעלה על מנת לסייע ליזמים לפתח את החזון שלהם ופרסה שטיח אדום בהנחייתי, כדי שנוכל להגיע לרגע המרגש הזה בחיי העיר של פתיחת קומפלקס מרכזי שהינו מן המובילים בעולם בתחומו".
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספריוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל
אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.
ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:
החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.
אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב
אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.
לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.
התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.
החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנס. אפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.
