alpha הנחת אבן פינה
alpha הנחת אבן פינה

קמפוס הדאטה סנטרס Alpha יוצא לדרך בהשקעה של 1.3 מיליארד שקל

המיזם, ששותפות בו קבוצת לוינשטין וחברת NED, צפוי להציע תשתית מתקדמת לעולמות הבינה המלאכותית והמחשוב בענן. הקמפוס החדש יתפרס על שטח של 35 אלף מ"ר ויציע הספק כולל של 42 מגה-וואט, עם תכנון להתרחבות עתידית

אביחי טדסה |

טקס הנחת אבן הפינה להקמת קמפוס Alpha - קמפוס דאטה סנטרס שמוקם על-ידי קבוצת לוינשטין ו-NED נערך אתמול (21.4.2025) בעיר נתניה. הקמפוס מיועד לתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב בענן, ונבנה בהשקעה של כ-1.3 מיליארד שקל. מדובר בבנייה של הבניין הראשון בפרויקט, הנבנה על פי הסטנדרטים הבינלאומיים המובילים בעולם.


קמפוס Alpha - חוות שרתים חדשנית ומתקדמת - משתרע על פני 35,000 מ"ר ועל פני מספר מבנים, ומציע הספק כולל של 42 מגה וואט עם תכנון להרחבה עתידית. המתקן זכה להסמכת LEED לבנייה בת קיימא, ומציב סטנדרט חדש בתחום התשתיות החכמות בישראל. הקמפוס מתוכנן לפעול בהתאם למדד יעילות אנרגטית ייעודי לחוות שרתים - PUE (Power Usage Effectiveness), מהטובים בארץ.


האתר תוכנן לתת מענה למגוון רחב של לקוחות, והוא מותאם לעמידה בסטנדרטים ובצרכים של תאגידים הפועלים בתחומי הבינה המלאכותית - AI ומחשוב עתיר ביצועים - HPC, לקוחות AI אשר דורשים צריכת חשמל גבוהה מהרגיל ברמת ארון בודד. לצורך כך, המתקן יציע פתרונות קירור נוזלי ישיר - DLC, התומכים בעומסי עבודה של 100 KW ומעלה לארון. בנוסף, כל מתקן יכלול גם קירור שורתי ומחליפי חום דלתות אחוריות עבור אולמות נתונים שלמים. מהמתקן ייבנו לפי תקן מחמיר יותר (Tier IV). בנוסף, כל מערכת תגובה ותמוגן באופן ייחודי, לטובת הבטחת רציפות עסקית וזמינות מקסימלית ללקוחות.


תכנון הקמפוס נעשה בליווי חברת Kao Data, חברה בריטית החולקת את אותם בעלי שליטה ומייסדים עם NED. החברה תורמת מהידע, הניסיון והמומחיות הרבה שלה בתחום, ומפעילה כיום ארבעה קמפוסים של דאטה סנטרס מובילים בעלי הספק של מעל 160 מגה וואט באנגליה. קמפוסים אלו תוכננו לתמוך ביישומי מחשוב בענן, בינה מלאכותית ובמערכות מחשוב עתירות ביצועים, עבור מגוון לקוחות מסקטורים שונים. Kao Data נחשבת למפעילת חוות שרתים בעלת שם דבר בתחום. האתר נבנה על ידי חברת אלקטרה, וצפוי להתחיל לפעול בתחילת 2027. השותפות נמצאת במשא ומתן מתקדם עם מספר לקוחות בינלאומיים מובילים.



אילוסטרציית חוץ של קמפוס אלפא - NED


דניאל אפרתי, מנכ"ל NED: "מדינת ישראל הינה מובילה טכנולוגית ובעלת מיקום אסטרטגי משמעותי בתעשיית הדאטה העולמית עם יתרון של קרבה גיאוגרפית המשמש כמוקד מרכזי בתעשיית ההייטק המקומית והגלובלית. אנו מזהים את הביקוש הגובר באספקת החשמל והמחסור בתשתיות, הצורך לפתרונות מקומיים ושירות מותאם לשוק הישראלי העומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. יחד עם קבוצת לוינשטין, לה ניסיון עשיר בבניית תשתיות מתקדמות וידע הנדסי וניהולי רב, נוכל להבטיח שהקמפוס יעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בשוק העולמי".


שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל לשעבר, שותפה ויו"ר הוועדה המייעצת בחברת NED: "בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) הופכת למנוע צמיחה בכל תחום – מתעשייה ותחבורה, דרך בריאות וחינוך ועד ביטחון – עולה הצורך בתשתיות מתקדמות שיכולות לתמוך בהיקפים אדירים של עיבוד מידע בזמן אמת. NED מספקת תשתית דיגיטלית חדשנית, שנבנית כדי לאפשר קפיצת מדרגה טכנולוגית ולתמוך בצמיחה בקנה מידה גלובלי. קמפוס Alpha מגלם סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים. מדובר בתשתית אסטרטגית, המהווה תנאי הכרחי לשימור יתרון תחרותי בעידן של התקדמות מואצת".

קיראו עוד ב"BizTech"


שאול לוטן, מנכ"ל ובעלים קבוצת לוינשטין: "אבן הפינה הזו מייצגת את כניסתנו לתחום פעילות חדש, שנחשב לאחד התחומים החמים ביותר כיום, ושצפויה לו התפתחות משמעותית בעתיד הקרוב. אנו שמחים לעשות זאת עם חברת NED אשר מביאה איתה ניסיון מקצועי עשיר ומוצלח בתחום. אנו מצידנו נתרום מניסיוננו בניהול פרויקטים מורכבים מבחינה תכנונית והנדסית. אנו בוחנים כל העת הזדמנויות להשקעות נוספות בתחום".


מרים פיירברג-איכר, ראשת העיר נתניה: "אני מבקשת להודות לכל השותפים שבחרו בעיר נתניה כ - HUB בינלאומי משמעותי. לשמחתי, נתניה מובילה בנושא של מוכנות עירונית לקראת אתגרי ה – AI ובכלל זה נושא של דאטה סנטרס, אשר לו צפויה השפעה אסטרטגית על תנופת פיתוח תעשיית הטק של העיר. העירייה פעלה על מנת לסייע ליזמים לפתח את החזון שלהם ופרסה שטיח אדום בהנחייתי, כדי שנוכל להגיע לרגע המרגש הזה בחיי העיר של פתיחת קומפלקס מרכזי שהינו מן המובילים בעולם בתחומו". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר

חברת ServiceNow רוכשת את ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס סייבר

חברת ServiceNow האמריקאית הודיעה על רכישת ארמיס הישראלית-אמריקאית בתמורה ל-7.75 מיליארד דולר במזומן, בעסקה שמסמנת אקזיט ענק לסייבר הישראלי. נזכיר שזו שנה מדהימה לסייבר - סייברארק נמכרה לפאלו אלטו בתמורה ל-25 מיליארד דולר, ויז נמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר, ועכשיו ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר, אם לוקחים גם את האקזיטים הנוספים בתחום מגיעים ךהיקף אקזיטים של כ-80 מיליארד דולר בשנה בסייבר.  

העסקה של ארמיס שתלויה באישורים רגולטוריים, צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2026. ארמיס אמורה להשתלב בפלטפורמת ניהול השירותים של ServiceNow. כ-950 עובדי ארמיס יצטרפו לחברה הרוכשת, עם חבילת תגמול מצטברת של 500 מיליון דולר, הכוללת מענקי שימור ותמריצים.

ארמיס, שהוקמה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, בוגרי יחידת 8200, פיתחה פלטפורמה לזיהוי וניהול נכסים דיגיטליים ללא התקנת סוכנים. הטכנולוגיה מאפשרת מיפוי של מיליארדי מכשירים, כולל ציוד תעשייתי, מכשור רפואי ומערכות IoT, שקשה להגן עליהם בשיטות מסורתיות. כיום, ארמיס מנטרת מעל 6.5 מיליארד נכסים ומעבדת טריליוני אותות יומיים, עם הכנסות שנתיות חוזרות של כ-340 מיליון דולר וקצב צמיחה מעל 50%. החברה משרתת יותר מ-35% מחברות Fortune 100, כולל ענקיות כמו סמסונג וקוקה-קולה, שמשתמשות בפלטפורמה לזיהוי סיכונים בזמן אמת, כמו פרצות במכשירי OT שחשופים להתקפות תעשייתיות.

הרכישה משקפת מגמה רחבה בשוק הסייבר, שבו חברות גדולות מחפשות לשלב כלים פרואקטיביים להתמודד עם איומים הולכים וגוברים. בשנת 2025 לבדה, התרחשו מעל 3,000 מתקפות כופר גלובליות, עם נזק ממוצע של 4.5 מיליון דולר לאירוע. ServiceNow, ששוויה בשוק עומד על כ-179 מיליארד דולר, מרחיבה את פעילותה מניהול IT למערכות תפעוליות, כולל תשתיות קריטיות. השילוב עם ארמיס יאפשר יצירת "מגדל פיקוח" דיגיטלי מבוסס AI, שמזהה חריגות, מנתח איומים ומפעיל תגובות אוטומטיות. לדוגמה, במפעל ייצור, הפלטפורמה המשולבת תזהה מכונה פרוצה ותנתק אותה מיד, ללא התערבות אנושית, ותפחית זמן תגובה מימים לשניות.

קרן Insight Partners השקיעה בארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר ב-2019 , והשווי זינק פי שבע תוך פחות משבע שנים. רק בחודש שעבר, ארמיס גייסה 435 מיליון דולר בשווי 6.1 מיליארד דולר, והתכוננה להנפקה ציבורית ב-2027.

ארמיס בולטת במגזר הרפואי, וכבר מונעת התקפות על מכשירי MRI, ש-40% מהם חשופים לפרצות ישנות.


ארמיס מההתחלה ועד האקזיט

הקמה בשנת 2015