אינטל מכריזה כי תבנה מחשבים אישיים מודולרים
אינטל מציגה תכנית למחשבים מודולריים שיאפשרו תיקון ושדרוג פשוטים יותר, תחזוקה זולה והפחתת פסולת אלקטרונית; החברה מציעה לפצל את לוח האם לרכיבים נפרדים, כדי להחליף או לשדרג רק את מה שצריך
חברת אינטל Intel Corp 10.19% הציגה את התכנית שלה למחשבים אישיים מודולריים, הכוללת הצעה לתכנון אב-טיפוס (Blueprint) שנועד לשמש קו מנחה ליצרני המחשבים. המטרה היא להפוך את המחשבים האישיים לקלים יותר לתיקון, פשוטים יותר
לשדרוג, גמישים יותר לייצור ובעלי השפעה סביבתית מופחתת לאורך כל חייהם. את הדברים הציג גוקול סוברמניאם, סגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי (Client Computing Group) ונשיא אינטל הודו.
בעוד הרעיון של מחשוב מודולרי אינו חדש, סוברמניאם הדגיש
כי צירוף נסיבות ייחודי הופך את המעבר לגישה זו לרלוונטי וקריטי דווקא עכשיו. לדבריו, המעבר למחשבים מודולריים אינו מקרי, אלא תוצאה של הצטלבות מספר מגמות משמעותיות שדוחפות את התעשייה לאמץ את הגישה הזו.
ראשית, הצרכנים עצמם מגלים מודעות
גוברת ומעלים דרישות חדשות, הם כבר לא מסתפקים במכשיר פשוט, אלא רוצים את היכולת לתקן חלקים שהתקלקלו (כמו חיבור USB או מסך) בעלות סבירה, ואף לשדרג רכיבים כמו זיכרון או אחסון כדי להאריך את חיי המכשיר היקר שרכשו ולהתאימו לצרכים שלהם, תוך הפחתת ייצור פסולת אלקטרונית
מיותרת.
במקביל, מחלקות המחשוב בארגונים גדולים (IT), המתמודדות עם ניהול ציי מחשבים גדולים, מחפשות פתרונות שיפחיתו את עלויות התחזוקה והשירות ויצמצמו את זמן ההשבתה של עובדים כאשר מחשב מתקלקל. האפשרות להחליף מודול תקול במהירות, במקום
לשלוח מחשב שלם לתיקון, היא פתרון אטרקטיבי עבורן, כולל היכולת לשדרג או להשמיש מחדש מחשבים ישנים יותר לשימושים משניים בתוך הארגון.
- פרשת "הדלפת הסודות": חיפוש בביתו של בכיר לשעבר ב-TSMC והחרמת מחשבים במסגרת חקירה פלילית
- הקרב על השבבים: TSMC תובעת בכיר לשעבר שהצטרף לאינטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו מסתכלים על קיימות והפחתת טביעת הרגל הפחמנית כגישה מקיפה לאורך כל מחזור חיי המוצר", הסביר סוברמניאם.
"החל משלב הייצור, דרך השימוש היומיומי וצריכת האנרגיה, ועד לסוף חייו הראשונים של המחשב, עם דגש על שימוש חוזר ומיחזור. מודולריות נוגעת בכל אחד מהשלבים הללו ומסייעת לנו לעמוד ביעדים אלה בצורה יעילה יותר".
הגישה של אינטל למודולריות מתמקדת
בשלוש רמות עיקריות:
1. רמת המערכת: מאפשרת ליצרנים לבנות תצורות שונות - למשל, מחשבים עם גדלי מסך שונים או פתרונות קירור מגוונים, עם או בלי מאווררים, או בצינורות חום שונים, על בסיס רכיבי ליבה משותפים. הדבר מייעל את הייצור ומקל על ניהול מגוון הדגמים
(SKUs) .
2. רמת הלוח: במקום לוח אם אחוד וגדול, אינטל מציעה לפצל אותו ללוח מרכזי המכיל את המעבד ורכיבי ליבה נוספים, ולוחות קטנים נפרדים עבור יציאות וחיבורים (I/O). גישה זו לא רק מקלה על החלפת יציאות ספציפיות (כמו USB או HDMI) במקרה
של תקלה, אלא גם פותחת פתח לשדרוג קל יותר של רכיבים נפוצים כמו זיכרון (למשל, באמצעות סטנדרטים מודולריים דוגמת LPCAMM) ואחסון (כמו כונני M.2), מבלי להחליף את כל המערכת. בנוסף, היא מאפשרת שימוש חוזר בלוחות I/O בין דורות ומוצרים שונים, ומסייעת באיזון עלויות על
ידי שימוש בחומרים שונים לכל לוח בהתאם לצורך.
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...
3. רמת הרכיב: מודולריות המאפשרת להחליף או לשדרג מודולים ספציפיים המחוברים למערכת דרך ממשקים סטנדרטיים (כמו FPC או M.2). לדוגמה, יצרן או משתמש יוכלו לבחור ולהחליף בין מודולים שונים המספקים
פונקציות I/O מגוונות (USB-C, HDMI, DisplayPort ועוד) המחוברים לאותו ממשק בלוח האם, תוך שמירה על תאימות תוכנתית אחידה.
סוברמניאם הדגיש כי תפקידה של אינטל הוא לספק את היסודות הטכנולוגיים, את אבני הבניין ואת תכנוני הייחוס המאפשרים מודולריות. "זה לא רק חומר מייעץ", הבהיר. "אנחנו בונים תכנוני ייחוס ממשיים שעליהם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם האקוסיסטם - יצרני המחשבים, יצרני החוזים (ODMs) וספקי הרכיבים, כדי לאפשר להם ליישם את הגישות הללו במוצרים הסופיים, בהתאם לאסטרטגיה ולצרכים העסקיים שלהם. הטכנולוגיה הבסיסית הדרושה לכך כבר קיימת ומתפתחת".
- 5.קשקש 23/04/2025 11:03הגב לתגובה זולפי דעתי לחברות התעשיה אין כל כך רצון לשווק מוצרים שיחזיקו הרבה שנים כי זה לא טוב לעסקים ובפרט בתעשיית המחשבים לכן החידוש של אינטל הוא טוב לצרכנים
- 4.יעקב 18/04/2025 17:55הגב לתגובה זואינטל באמת בבעייה מתעסקת בזוטות זה מתאים להודו באמת.
- 3.אנונימי 17/04/2025 12:37הגב לתגובה זוהגיע זמן שיהיה משהו כזה. מבחינה כלכלית אינטל בצרות צרורות זה כנראה גרם להם להוציא את זה. זה יכול לשנות את עולם החומרה.כשגוגל עשו משהו דומה עם חלקים אוניברסליים לטלפון עצרו להם את התהליך כי זה היה שובר את השוק. עכשיו אינטל עושים את זה כי הם מאבדים אחיזה בשוק. מלא פיטורים מצב לא טוב בכלל אין סוף כתבות שמעידות על כך.
- 2.החברה גמורה בחייאת (ל"ת)שושני 17/04/2025 08:36הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 16/04/2025 17:59הגב לתגובה זוהמחשב האישי הוא כבר מודולרי.הבעיה היא לא במודולריות היא שברגע שרוצים לשדרג מלשב הטכנולוגיה החדשה לא תןמכת לאלחור וזה משהו שאינטל לא יכולה לפתור כי היא לא יצרנית ram למשל....
Quantum Systems (אתר חברה)סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
שוק הרחפנים הצבאיים רותח; גיוסי ההון גדלים והערכים של החברות מזנקים
Quantum Systems, חברת הרחפנים הגרמנית שהוקמה ב-2015, השלימה לאחרונה גיוס הון של 180 מיליון אירו שהעלה את שוויה ליותר מ-3 מיליארד אירו (כ-3.5 מיליארד דולר). העלייה בשווי, שהוכפל פי שלושה לעומת הסבב הקודם, משקפת את הביקוש הגובר למערכות הרחפנים של החברה בעקבות שינויים גיאופוליטיים, בעיקר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. החברה, שמנוהלת על ידי מייסדה פלוריאן זייבל, קצין לשעבר בצבא גרמניה, התבססה כשחקנית מרכזית בשוק הטכנולוגיה הביטחונית עם חוזים מממשלות באירופה, ארה"ב ואוסטרליה.
מחקלאות לביטחון: המעבר שהכתיב את ההצלחה
Quantum Systems נוסדה במקור כחברה אזרחית שהתמקדה בפיתוח רחפנים קלים ליישומים כמו מיפוי, ניטור סביבתי וחקלאות מדויקת. הדגם הראשון, מסדרת Tron, שוחרר ב-2017 והתמקד בטיסה אוטונומית עם מטענים קלים של עד 2 ק"ג. עם זאת, הפריצה הגיעה לאחר 2022, כאשר החברה הסיטה את מוקד פעילותה לטכנולוגיות "שימוש כפול" (dual-use): רחפנים שמתאימים הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, כולל איסוף מודיעין, סיור ותצפית.
הדגמים המרכזיים כוללים את סדרת Vector, רחפן נייד עם טווח טיסה של עד 100 ק"מ ומערכות סנסורים מתקדמות, ואת סדרת Trinity שמאפשרת טיסה אנכית (VTOL) ומשמשת למשימות מיפוי. בשנה האחרונה פיתחה החברה גם את Jaeger, רחפן יירוט נגד רחפנים עוינים, ואת Sparta – "רחפן-אם" (mothership) שיכול לשאת ולשחרר רחפנים קטנים יותר. הטכנולוגיה משלבת בינה מלאכותית לעיבוד נתונים בזמן אמת, מה שמאפשר החלטות אוטונומיות בשטח. עד כה סיפקה החברה למעלה מ-600 יחידות Vector לאוקראינה דרך ממשלת גרמניה, לצד חוזים עם צבאות הולנד, ניו זילנד, רומניה וספרד.
הביקוש למערכות כאלה גדל בעקבות עלייה באיומים גיאופוליטיים. באירופה, המתח עם רוסיה דחף מדינות להגדיל תקציבי הגנה ב-20%-30% מאז 2022, עם דגש על טכנולוגיות זולות וגמישות כמו רחפנים. בארה"ב נוספה החברה לרשימת ה-UAS הכחולים (Blue UAS) של משרד ההגנה בספטמבר 2025, מה שמקל על מכירות לצבא. באוקטובר 2025 חשפה Quantum Systems גרסה אמריקאית של Reliant, פלטפורמת שיגור רחפנים, כחלק מחוזה עם הצבא האמריקאי.
- משרד התחבורה מקדם תשתית לשוק רחפנים מסחרי
- מירוץ של מיליארדים: מי יפתור את איום הרחפנים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התרחבות החברה כוללת פתיחת מפעל בקליפורניה ב-2024 והגדלת קווי ייצור בגרמניה. ההכנסות צפויות לגדול ב-50% בשנה הקרובה, בעיקר ממכירות צבאיות שמהוות כ-70% מסל המוצרים. עם זאת, השוק האזרחי נותר חלקי: יישומים כמו ניטור תשתיות וחקלאות תורמים כ-20% מההכנסות, אך הביקוש כאן יציב יותר מאשר בתחום הביטחוני.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
