עבודה מודרנית  (דאל אי)
עבודה מודרנית (דאל אי)

המנהלים מזהירים והעובדים מרגישים: ה-AI משנה את שוק העבודה

מה לא נכתב על ההשפעות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה ועל היום שבו בני אדם יוחלפו על ידי טכנולוגיה, אך כעת שורה של מנהלים בחברות מאותתים שהשינויים כבר כאן ומזהירים "מי שלא יתאים את עצמו ישלם את המחיר"

איתן גרסטנפלד | (3)

מאז הפציעה אל תוך חיינו לפני יותר משנתיים, אין כמעט מנהל שלא שאל את עצמו כיצד הבינה המלאכותית עשויה להשפיע על הפעילות של החברה שבראשה הוא עומד. אחת הסוגיות המשמעותיות בהקשר זה הוא כמובן ניהול העובדים, והייעול של תהליכי עבודה מורכבים בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת. בחודשים האחרונים עולים עוד ועוד קולות מצד מנהלים בכירים שסבורים שכבר כיום ניתן להחליף חלק מהעובדים בבינה מלאכותית, ומבקשים להיערך לשינויים שהיא תביא לשוק העבודה.

בשבוע שעבר, פורסם כי טוביאס לוטקה, מנכ"ל פלטפורמת המסחר המקוון שופיפיי, הודיע למנהלים בחברה, כי מעכשיו, מי שיבקשו לגייס עובדים חדשים יצטרכו להוכיח תחילה שכלי AI אינם מסוגלים לבצע את המשימות הנדרשות. "לפני בקשת תוספת כוח אדם ומשאבים, צוותים חייבים להדגים שהם לא יכולים לקבל את מה שהם רוצים באמצעות AI", כתב לוטקה. הוא הוסיף כי הציפייה היא שכל עובד ישלב AI בשטף העבודה שלו, ושהשימוש בטכנולוגיה ייבחן בביקורות התקופתיות.

דברים דומים הושמעו על ידי מנכ"ל חברת פייבר הישראלית, מיכה קאופמן, שפרסם מייל שהעביר לעובדים שלו, בו הוא מסביר מדוע הבינה המלאכותית מאיימת עליהם וקורא להם לבצע התאמות. "הנה אמת לא נעימה: ה-AI בדרך לקחת את העבודה שלכם. הוא אפילו בדרך לעבודה שלי. זו היא קריאת השכמה", כתב קאופמן. "אם לא תהיו יוצאי דופן במה שאתם עושים, תצטרכו לשקול עבודה חדשה תוך חודשים ספורים...האם זה אומר שגורלנו נחתם? לא עבור כולם, אלא רק עבור מי שלא יתעוררו ויבינו את המציאות החדשה במהירות".

לתפיסתו של קאופמן ואחרים העובדים במקצועות שונים צריכים ללמוד לעשות שימוש בכלים החדשים שהולכים ומתפתחים לצורך השיפור והייעול של עבודתם. לדבריו, "גוגל מתה. מודלי שפה ו-GenAI הם הבסיס החדש, ואם אתם לא מתמחים בהם, הערך שלכם ירד לפני שתקלטו את זה בכלל". דברים ברוח אלו עולים כמובן בקנה אחד עם התפיסה של לוטקה - "זה לא הגיוני שנעסיק עוד אנשים לפני שנלמד לעשות יותר עם הכלים שברשותנו היום". עם זאת, לפחות לפי הדבירם שאמרו, התפיסה של לוטקה סבורה שהבינה המלאכותית תחליף את העובדים ואילו קאופמן סבור שהיא תייעל ותשפר את עבודתם של אלה שיאמצו אותה.


הבינה המלאכותית תחליף את העובדים?

על פי סקר שנערך לאחרונה על ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF) 41% מהחברות ענו, כי הן מתכננות לצמצם את כוח האדם שלהן ולהיעזר בכלים של בינה מלאכותית. הסקר, שבדק מאות חברות גדולות ברחבי העולם, מצא גם ש-77% מהחברות מתכננות להכשיר מחדש את העובדים שלהם כדי שיוכלו לעבוד עם מערכות בינה מלאכותית. 


מחברי הדו"ח מציינים כי שוק העבודה משתנה עקב ההתקדמות בטכנולוגיה של בינה מלאכותית. בעוד הביקוש לתפקידים הקשורים לטכנולוגיה, חלק מהתפקידים, כמו מעצבים גרפיים, מתמודדים עם ביקוש מופחת. לפיהם, הכלים השונים הופכים תפקידים מסוימים לפחות נחוצים. כך למשל, משרות כגון פקידי שכר, פקידי דואר ומזכירות צפויות לרדת בעתיד הקרוב. הדו"ח ציין גם כי תפקידים כמו מזכירות משפטיות ומעצבים גרפיים נכנסו לראשונה לרשימת המקצועות שנמצאים בירידה מהירה.

קיראו עוד ב"BizTech"


מצד שני, הביקוש למיומנויות הקשורות לבינה מלאכותית עולה בחדות. כמעט 70% מהחברות שנסקרו אמרו שהן מתכננות להעסיק עובדים בפיתוח פתרונות וכלי בינה מלאכותית. למרות החששות לגבי אובדן מקומות עבודה, הדו"ח סיים בטון אופטימי, והציע שההשפעה המשמעותית ביותר של ביה מלאכותית עשויה להיות בשיפור היכולות האנושיות, באמצעות שיתוף פעולה בין אנשים ומכונות. זה יכול להפוך את הכישורים האנושיים הייחודים לחיוניים עוד יותר בעתיד.


מה התחליף שמציעה הבינה המלאכותית?

כלי AI מציעים למעסיקים מגוון יתרונות, כשבראש וראשונה מדובר על כסף - חיסכון בהוצאות ו/או הגדלת הכנסות. הם מאפשרים אוטומציה של משימות שגרתיות וחוזרות על עצמן, כמו ניהול מלאי, ניתוח נתונים או שירות לקוחות בסיסי. כך לדוגמה, בענף הקמעונות, כלים כמו ChatGPT או תוכנות מבוססות AI לניהול שרשרת אספקה יכולים להחליף עובדים במשימות כמו מענה לפניות לקוחות או חיזוי ביקושים. אמזון, לדוגמה, משתמשת כבר שנים ברובוטים ו-AI במחסניה - מה שמאפשר לה להפחית את התלות בכוח אדם אנושי ולשפר את המהירות והדיוק.


שנית, AI חוסך עלויות משמעותיות. על פי דו"ח של מקינזי מ-2023, ארגונים ששילבו AI בצורה אסטרטגית דיווחו על חיסכון של עד 30% בעלויות תפעוליות בתחומים כמו שיווק, שירות לקוחות וניהול משאבים. עבור חברות טכנולוגיה כמו שופיפיי, שמפתחת פלטפורמת סחר מקוון לעסקים קטנים ובינוניים, השימוש ב-AI יכול להפוך את המוצר לנגיש יותר ולשפר את חוויית הלקוח, מבלי להגדיל את מצבת כוח האדם.


לבסוף, AI מביא עמו חדשנות. כלים כמו יצירת תוכן אוטומטית, ניתוח התנהגות לקוחות או אופטימיזציה של קמפיינים שיווקיים מאפשרים לחברות להציע שירותים חדשים ולהגיב במהירות לשינויים בשוק. כך לדוגמה, נטפליקס משתמשת באלגוריתמים של AI כדי להתאים המלצות תוכן לכל משתמש - מה שמגדיל את שביעות הרצון והנאמנות.

מי ישרוד את המהפכה?

ביחס לשאלה אילו מקצועות ישרדו את המהפכה הדעות חלוקות. מצד אחד יש מי שטוענים שהבינה המלאכותית תתקשה להחליף מקצועות בהן נדרשת מומחיות, יצירתיות, אינטראקציה אנושית מורכבת, או שיפוט מקצועי. כך לדוגמא, אחד התחומים הבולטים שלא צפויים להיפגע הוא תחום הבריאות. מקצועות כמו רופאים, אחיות ומטפלים שונים דורשים מיומנויות אנושיות גבוהות, הבנה רגשית וקבלת החלטות מורכבת בזמן אמת ולכן הם יידרשו להעשות בידי בני אדם. זאת, למרות שהבינה המלאכותית יכולה לסייע באבחון ובניתוח נתונים רפואיים.

תחום נוסף שמוזכר בהקשר זה, הוא החינוך. מורים ומחנכים ממלאים תפקיד מרכזי בפיתוח כישורים חברתיים ולימודיים אצל תלמידים, דבר שבשלב זה לא בטוח שניתן להחליף באמצעות בינה מלאכותית. גם תחום האמנות והתרבות אינו צפוי להיפגע. אמנים, מוזיקאים וסופרים יוצרים תוכן ייחודי המבוסס על חוויות אישיות ורגשיות. היצירתיות והיכולת להביע רעיונות מורכבים בדרכים חדשות הן תכונות שקשה מאוד לאוטומציה. למרות שהבינה המלאכותית יכולה לסייע בתהליכי יצירה מסוימים, היא אינה יכולה להחליף את היצירתיות האנושית במלואה


מצד שני, יש מי שסבורים שגם מקצועות אלו יעברו בשנים הקרובות מהפכות ושינויים משמעותיים.  בעשור הבא, ההתקדמות בבינה מלאכותית תביא לכך שבני אדם לא יהיו נחוצים יותר "לרוב הדברים" בעולם. את הדברים האלו אמר המיליארדר האמריקאי ביל גייטס,לפני כחודשיים. לדבריו, גם מקצועות שדורשים מומחיות צפויים להיות מושפעים מהמהפכה, כשהבינה המלאכותית תציע "עצות רפואיות נהדרות, שיעורים מצוינים". 

הוויכוח על האופן שבו, רוב בני האדם ישתלבו בעולם שנעזר בבינה מלאכותית עדיין נמשך. יש מי שאומרים שהבינה המלאכותית תעזור לבני אדם לעבוד בצורה יעילה יותר - במקום להחליף אותם לגמרי - ולדרבן צמיחה כלכלית שתוביל ליותר מקומות עבודה. אחרים, כמו מנכ"ל מיקרוסופט, סבורים כי המשך ההתקדמות הטכנולוגית במהלך השנים הקרובות ישנה את מראה רוב המשרות בכל ענף כמעט, ויהיה לה השפעה "מערערת יציבות" על שוק העבודה. בין כה ובין כה, נדמה שהמהפכה דורשת מכל אחד מאיתנו להתאים את עצמו לעידן החדש.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבינה היא די טיפשה ולכן היא באז חולף (ל"ת)
    אנונימי 16/04/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 16/04/2025 15:39
    הגב לתגובה זו
    זה כלי מדהים לצערי הכלי הזה יחליף אותי ב 80 אחוז מהדברים שאני עושה. לכן התחלתי ללמוד עליו אין ברירה. מציע לך גם במקום סתם לכתוב תגובות חסרות משמעות.
  • אנונימי 17/04/2025 01:39
    אין לך מה ללמוד עליו הוא יחליף אותך בכל מקרה.
מייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שורמייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שור

פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21

אנבידיה קני אותי - ענקית השבבים מלאה במזומנים ומניה חזקה - שווי של 5 טריליון, והיא מחפשת צמיחה; במו"מ לרכישת AI21 במעל 2 מיליארד דולר
רן קידר |
נושאים בכתבה AI21 אמנון שעשוע

AI21 של פרופ' אמנון שעשוע היא עוד חברת חלום. החברה ובשמה המלא - AI21 Labs מפתחת פלטפורמות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית, עם דגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) ברמת עומק שמאפשרת קריאה, כתיבה, סיכום והבנה של טקסטים מורכבים. היא מתהדרת ביכולת ניתוח טקסט לעומק, וכפי שאמרו מייסדיה היא יכולה לעשות זאת בפחות שגיאות מהמודלים הגדולים. בפועל, היא נחשבת לאחת מהמתחרות של OpenAI, גרוק, ג'ימיני ו־Anthropic. (להרחבה -  מה הבשורה בסטארטאפ החדש של פרופ' שעשוע והאם הוא יכול להיות גדול ממובילאיי?)

החברה מנהלת מו"מ למכירתה לאנבידיה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. השווי בגיוס האחרון היה 1.4 מיליארד דולר כשעד היום גייסה החברה קרוב ל-700 מיליון דולר. בהינתן החלום ששעשוע והמייסדים דיברו עליו, עולה השאלה - למה לא להתקדם לבד? האם זה עוד חלום של שעשוע שבסוף נשאר בגדר חלום - את מובילאיי הוא הצליח למכור לאינטל ב-16 מיליארד דולר, כשמאז, כמעט  עשור אחרי, היא עברה שינויים וטלטלות וחזרה לוול סטריט  ואיכזבה כשהשווי כעת הוט 8.6 מיליארד דולר. שעשוע סיפר חלום, מכר חלום, הפך למיליארדר, אבל בפועל, מובילאיי לא סיפקה את הסחורה, ושעשוע לא קונה מניות באופן משמעותי. לדבר זה קל להוציא כסף מהכיס זה קשה. ובכלל, בזמן שהוא המוביל של מובילאיי הוא עוסק בהקמת סטארטאפים, זו לדעתנו הסיבה או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצבה של מובילאיי - למה נפלה מובילאיי? התשובה במנהלים 

אקזיט של 2-3 מיליארד דולר ל-AI21 הוא מרשים, הצלחה גדולה, למרות שהציפיות היו בשמיים. המרוויחים הגדולים נוסף לשעשוע יהיו יואב שוהם ואורי גושן.  ל-AI21 כ-200 עובדים, רובם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וניסיון בתחום הבינה המלאכותית, אך הכנסותיה נמוכות יחסית ונעות סביב 50 מיליון דולר. מבחינת אנבידיה, העסקה מהווה הזדמנות להגדיל במהירות את כוח האדם בישראל לצד רכישת טכנולוגיה, אם כי לא ברור מה אנביידה מחפשת בצ'אט-מחולל של החברה, היא הרי לא רוצה להתחרות בלקוחות שלה.  

לאחרונה רכשה אנבידיה גם את Deci ו-Run:ai בישראל בסכום כולל של מעל מיליארד דולר כשבמקביל היא נערכת להרחבת הפעילות שלה בארץ שמעסיקה כיום כ-5,500 עובדים. הקמפוס החדש בקריית טבעון אמור להעסיק אלפי עובדים ולפי ההערכות תוך שלוש-ארבע שנים יעסיק לפחות 5,000 עובדים נוספים ובעתיד רחוק יותר כ-10,000 עובדים.   


שעשוע מתמקד כעת בפרויקט הבא שלו עם הסטארט-אפ החדש דאבל AI, שהוקם לפני כשנתיים ושואף לפתח טכנולוגיות AI מתקדמות בתחום הסופר-אינטיליגנציה. דאבל AI מתמקדת במחקר ופיתוח ברמה גבוהה, במטרה לבנות כלים שיביאו תגליות מדעיות משמעותיות. במייסדיה נמנים חוקרים מובילים מתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, חלקם עבדו עם שעשוע בעבר במיזמים שונים, כולל מובילאיי. אל תתפלאו אם גם החלום הזה יימכר, וזה לא משנה מה יהיה בעוד 10 שנים. שעשוע הוא פרופסור למדעי המחשב, אבל הוא מצטיין בלמכור חלומות ובשוק הטק זה עובד. 

ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

OpenAI שוקלת הוספת פרסומות ל-ChatGPT

החברה נדרשת לעלות את ההכנסות ופרסום היא אחת האפשרויות

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT

OpenAI, החברה שמאחורי צ'אטבוט ה-ChatGPT, בוחנת כיוון חדש שכולל שילוב פרסומות בשיחות עם המשתמשים. המהלך, שנמצא בשלבי תכנון ראשוניים, נועד לסייע במימון בניית מרכזי נתונים עצומים ולהתמודד עם ההשקעות הגדולות בפיתוח המוצר. הכוונה היא לבנות מודל עסקי סולידי ובר-קיימא באמצעות פרסומות.

עד כה, מקור ההכנסה העיקרי של OpenAI היה ממנויים בתשלום לגרסת הפרימיום של ChatGPT, בעלות של 20 דולר לחודש. עם זאת, רוב המשתמשים בעולם משתמשים בשירות בחינם. המערכת, שמספקת תשובות בזמן אמת למיליוני משתמשים, דורשת משאבי מחשוב נרחבים, מה שמביא לעלויות של מאות מיליוני דולרים בחודש. אימון מודלי שפה גדולים מגדיל את ההוצאות ומחייב את החברה לפתח דרכים נוספות למימון פעילותה.

פרסומות מותאמות אישית בתוך השיחה

OpenAI שוקלת לשלב פרסומות בתוך השיחות עם המשתמשים. במקום לספק רק תשובות ישירות, המערכת תוכל להציע גם המלצות מותאמות אישית. לדוגמה, משתמש ששואל כיצד להתכונן לריצת מרתון עשוי לקבל המלצות לעסקים מקומיים שמציעים שירותי ריצה, מותגי נעליים או אביזרים. כמו כן, ישנם ניסיונות לפתח "פרסומות גנרטיביות" שייווצרו באופן אוטומטי, כאשר ChatGPT יבחר אילו תכונות של מוצר להבליט.

השוק של פרסום דיגיטלי נמצא בשינוי מתמיד. עם יותר ויותר פלטפורמות דיגיטליות שמאפשרות מיקוד מדויק של קהלי יעד, פרסום בתוך שיחות עם בינה מלאכותית יכול להוות מקור הכנסה משמעותי. חברות כמו גוגל ופייסבוק כבר מנצלות יכולת זו, וההתפתחות של OpenAI בכיוון הזה היא טבעית.

משמעות המהלך והשלכותיו

הוספת פרסומות ל-ChatGPT יכולה לשנות את חוויית המשתמשים. מצד אחד, זה יכול לספק מקור הכנסה חדש, אך מצד שני, זה מעלה שאלות לגבי האיזון בין מידע חופשי לאינטרסים מסחריים. היכולת להתאים פרסומות להקשר השיחה מאפשרת מיצוי פוטנציאל שיווקי, אך דורשת שקיפות ורגולציה.