עבודה מודרנית  (דאל אי)
עבודה מודרנית (דאל אי)

המנהלים מזהירים והעובדים מרגישים: ה-AI משנה את שוק העבודה

מה לא נכתב על ההשפעות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה ועל היום שבו בני אדם יוחלפו על ידי טכנולוגיה, אך כעת שורה של מנהלים בחברות מאותתים שהשינויים כבר כאן ומזהירים "מי שלא יתאים את עצמו ישלם את המחיר"

איתן גרסטנפלד | (3)

מאז הפציעה אל תוך חיינו לפני יותר משנתיים, אין כמעט מנהל שלא שאל את עצמו כיצד הבינה המלאכותית עשויה להשפיע על הפעילות של החברה שבראשה הוא עומד. אחת הסוגיות המשמעותיות בהקשר זה הוא כמובן ניהול העובדים, והייעול של תהליכי עבודה מורכבים בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת. בחודשים האחרונים עולים עוד ועוד קולות מצד מנהלים בכירים שסבורים שכבר כיום ניתן להחליף חלק מהעובדים בבינה מלאכותית, ומבקשים להיערך לשינויים שהיא תביא לשוק העבודה.

בשבוע שעבר, פורסם כי טוביאס לוטקה, מנכ"ל פלטפורמת המסחר המקוון שופיפיי, הודיע למנהלים בחברה, כי מעכשיו, מי שיבקשו לגייס עובדים חדשים יצטרכו להוכיח תחילה שכלי AI אינם מסוגלים לבצע את המשימות הנדרשות. "לפני בקשת תוספת כוח אדם ומשאבים, צוותים חייבים להדגים שהם לא יכולים לקבל את מה שהם רוצים באמצעות AI", כתב לוטקה. הוא הוסיף כי הציפייה היא שכל עובד ישלב AI בשטף העבודה שלו, ושהשימוש בטכנולוגיה ייבחן בביקורות התקופתיות.

דברים דומים הושמעו על ידי מנכ"ל חברת פייבר הישראלית, מיכה קאופמן, שפרסם מייל שהעביר לעובדים שלו, בו הוא מסביר מדוע הבינה המלאכותית מאיימת עליהם וקורא להם לבצע התאמות. "הנה אמת לא נעימה: ה-AI בדרך לקחת את העבודה שלכם. הוא אפילו בדרך לעבודה שלי. זו היא קריאת השכמה", כתב קאופמן. "אם לא תהיו יוצאי דופן במה שאתם עושים, תצטרכו לשקול עבודה חדשה תוך חודשים ספורים...האם זה אומר שגורלנו נחתם? לא עבור כולם, אלא רק עבור מי שלא יתעוררו ויבינו את המציאות החדשה במהירות".

לתפיסתו של קאופמן ואחרים העובדים במקצועות שונים צריכים ללמוד לעשות שימוש בכלים החדשים שהולכים ומתפתחים לצורך השיפור והייעול של עבודתם. לדבריו, "גוגל מתה. מודלי שפה ו-GenAI הם הבסיס החדש, ואם אתם לא מתמחים בהם, הערך שלכם ירד לפני שתקלטו את זה בכלל". דברים ברוח אלו עולים כמובן בקנה אחד עם התפיסה של לוטקה - "זה לא הגיוני שנעסיק עוד אנשים לפני שנלמד לעשות יותר עם הכלים שברשותנו היום". עם זאת, לפחות לפי הדבירם שאמרו, התפיסה של לוטקה סבורה שהבינה המלאכותית תחליף את העובדים ואילו קאופמן סבור שהיא תייעל ותשפר את עבודתם של אלה שיאמצו אותה.


הבינה המלאכותית תחליף את העובדים?

על פי סקר שנערך לאחרונה על ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF) 41% מהחברות ענו, כי הן מתכננות לצמצם את כוח האדם שלהן ולהיעזר בכלים של בינה מלאכותית. הסקר, שבדק מאות חברות גדולות ברחבי העולם, מצא גם ש-77% מהחברות מתכננות להכשיר מחדש את העובדים שלהם כדי שיוכלו לעבוד עם מערכות בינה מלאכותית. 


מחברי הדו"ח מציינים כי שוק העבודה משתנה עקב ההתקדמות בטכנולוגיה של בינה מלאכותית. בעוד הביקוש לתפקידים הקשורים לטכנולוגיה, חלק מהתפקידים, כמו מעצבים גרפיים, מתמודדים עם ביקוש מופחת. לפיהם, הכלים השונים הופכים תפקידים מסוימים לפחות נחוצים. כך למשל, משרות כגון פקידי שכר, פקידי דואר ומזכירות צפויות לרדת בעתיד הקרוב. הדו"ח ציין גם כי תפקידים כמו מזכירות משפטיות ומעצבים גרפיים נכנסו לראשונה לרשימת המקצועות שנמצאים בירידה מהירה.

קיראו עוד ב"BizTech"


מצד שני, הביקוש למיומנויות הקשורות לבינה מלאכותית עולה בחדות. כמעט 70% מהחברות שנסקרו אמרו שהן מתכננות להעסיק עובדים בפיתוח פתרונות וכלי בינה מלאכותית. למרות החששות לגבי אובדן מקומות עבודה, הדו"ח סיים בטון אופטימי, והציע שההשפעה המשמעותית ביותר של ביה מלאכותית עשויה להיות בשיפור היכולות האנושיות, באמצעות שיתוף פעולה בין אנשים ומכונות. זה יכול להפוך את הכישורים האנושיים הייחודים לחיוניים עוד יותר בעתיד.


מה התחליף שמציעה הבינה המלאכותית?

כלי AI מציעים למעסיקים מגוון יתרונות, כשבראש וראשונה מדובר על כסף - חיסכון בהוצאות ו/או הגדלת הכנסות. הם מאפשרים אוטומציה של משימות שגרתיות וחוזרות על עצמן, כמו ניהול מלאי, ניתוח נתונים או שירות לקוחות בסיסי. כך לדוגמה, בענף הקמעונות, כלים כמו ChatGPT או תוכנות מבוססות AI לניהול שרשרת אספקה יכולים להחליף עובדים במשימות כמו מענה לפניות לקוחות או חיזוי ביקושים. אמזון, לדוגמה, משתמשת כבר שנים ברובוטים ו-AI במחסניה - מה שמאפשר לה להפחית את התלות בכוח אדם אנושי ולשפר את המהירות והדיוק.


שנית, AI חוסך עלויות משמעותיות. על פי דו"ח של מקינזי מ-2023, ארגונים ששילבו AI בצורה אסטרטגית דיווחו על חיסכון של עד 30% בעלויות תפעוליות בתחומים כמו שיווק, שירות לקוחות וניהול משאבים. עבור חברות טכנולוגיה כמו שופיפיי, שמפתחת פלטפורמת סחר מקוון לעסקים קטנים ובינוניים, השימוש ב-AI יכול להפוך את המוצר לנגיש יותר ולשפר את חוויית הלקוח, מבלי להגדיל את מצבת כוח האדם.


לבסוף, AI מביא עמו חדשנות. כלים כמו יצירת תוכן אוטומטית, ניתוח התנהגות לקוחות או אופטימיזציה של קמפיינים שיווקיים מאפשרים לחברות להציע שירותים חדשים ולהגיב במהירות לשינויים בשוק. כך לדוגמה, נטפליקס משתמשת באלגוריתמים של AI כדי להתאים המלצות תוכן לכל משתמש - מה שמגדיל את שביעות הרצון והנאמנות.

מי ישרוד את המהפכה?

ביחס לשאלה אילו מקצועות ישרדו את המהפכה הדעות חלוקות. מצד אחד יש מי שטוענים שהבינה המלאכותית תתקשה להחליף מקצועות בהן נדרשת מומחיות, יצירתיות, אינטראקציה אנושית מורכבת, או שיפוט מקצועי. כך לדוגמא, אחד התחומים הבולטים שלא צפויים להיפגע הוא תחום הבריאות. מקצועות כמו רופאים, אחיות ומטפלים שונים דורשים מיומנויות אנושיות גבוהות, הבנה רגשית וקבלת החלטות מורכבת בזמן אמת ולכן הם יידרשו להעשות בידי בני אדם. זאת, למרות שהבינה המלאכותית יכולה לסייע באבחון ובניתוח נתונים רפואיים.

תחום נוסף שמוזכר בהקשר זה, הוא החינוך. מורים ומחנכים ממלאים תפקיד מרכזי בפיתוח כישורים חברתיים ולימודיים אצל תלמידים, דבר שבשלב זה לא בטוח שניתן להחליף באמצעות בינה מלאכותית. גם תחום האמנות והתרבות אינו צפוי להיפגע. אמנים, מוזיקאים וסופרים יוצרים תוכן ייחודי המבוסס על חוויות אישיות ורגשיות. היצירתיות והיכולת להביע רעיונות מורכבים בדרכים חדשות הן תכונות שקשה מאוד לאוטומציה. למרות שהבינה המלאכותית יכולה לסייע בתהליכי יצירה מסוימים, היא אינה יכולה להחליף את היצירתיות האנושית במלואה


מצד שני, יש מי שסבורים שגם מקצועות אלו יעברו בשנים הקרובות מהפכות ושינויים משמעותיים.  בעשור הבא, ההתקדמות בבינה מלאכותית תביא לכך שבני אדם לא יהיו נחוצים יותר "לרוב הדברים" בעולם. את הדברים האלו אמר המיליארדר האמריקאי ביל גייטס,לפני כחודשיים. לדבריו, גם מקצועות שדורשים מומחיות צפויים להיות מושפעים מהמהפכה, כשהבינה המלאכותית תציע "עצות רפואיות נהדרות, שיעורים מצוינים". 

הוויכוח על האופן שבו, רוב בני האדם ישתלבו בעולם שנעזר בבינה מלאכותית עדיין נמשך. יש מי שאומרים שהבינה המלאכותית תעזור לבני אדם לעבוד בצורה יעילה יותר - במקום להחליף אותם לגמרי - ולדרבן צמיחה כלכלית שתוביל ליותר מקומות עבודה. אחרים, כמו מנכ"ל מיקרוסופט, סבורים כי המשך ההתקדמות הטכנולוגית במהלך השנים הקרובות ישנה את מראה רוב המשרות בכל ענף כמעט, ויהיה לה השפעה "מערערת יציבות" על שוק העבודה. בין כה ובין כה, נדמה שהמהפכה דורשת מכל אחד מאיתנו להתאים את עצמו לעידן החדש.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבינה היא די טיפשה ולכן היא באז חולף (ל"ת)
    אנונימי 16/04/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 16/04/2025 15:39
    הגב לתגובה זו
    זה כלי מדהים לצערי הכלי הזה יחליף אותי ב 80 אחוז מהדברים שאני עושה. לכן התחלתי ללמוד עליו אין ברירה. מציע לך גם במקום סתם לכתוב תגובות חסרות משמעות.
  • אנונימי 17/04/2025 01:39
    אין לך מה ללמוד עליו הוא יחליף אותך בכל מקרה.
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיות

דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם

הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת,  אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים

רן קידר |
נושאים בכתבה AI אינטרנט

המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות. 

עם זאת, למרות שכרגע הם אינם תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.

דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.

מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד. 

במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך, אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.