המנהלים מזהירים והעובדים מרגישים: ה-AI משנה את שוק העבודה
מה לא נכתב על ההשפעות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה ועל היום שבו בני אדם יוחלפו על ידי טכנולוגיה, אך כעת שורה של מנהלים בחברות מאותתים שהשינויים כבר כאן ומזהירים "מי שלא יתאים את עצמו ישלם את המחיר"
מאז הפציעה אל תוך חיינו לפני יותר משנתיים, אין כמעט מנהל שלא שאל את עצמו כיצד הבינה המלאכותית עשויה להשפיע על הפעילות של החברה שבראשה הוא עומד. אחת הסוגיות המשמעותיות בהקשר זה הוא כמובן ניהול העובדים, והייעול של תהליכי עבודה מורכבים בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת. בחודשים האחרונים עולים עוד ועוד קולות מצד מנהלים בכירים שסבורים שכבר כיום ניתן להחליף חלק מהעובדים בבינה מלאכותית, ומבקשים להיערך לשינויים שהיא תביא לשוק העבודה.
בשבוע שעבר, פורסם כי טוביאס לוטקה, מנכ"ל פלטפורמת המסחר המקוון שופיפיי, הודיע למנהלים בחברה, כי מעכשיו, מי שיבקשו לגייס עובדים חדשים יצטרכו להוכיח תחילה שכלי AI אינם מסוגלים לבצע את המשימות הנדרשות. "לפני בקשת תוספת כוח אדם ומשאבים, צוותים חייבים להדגים שהם לא יכולים לקבל את מה שהם רוצים באמצעות AI", כתב לוטקה. הוא הוסיף כי הציפייה היא שכל עובד ישלב AI בשטף העבודה שלו, ושהשימוש בטכנולוגיה ייבחן בביקורות התקופתיות.
דברים דומים הושמעו על ידי מנכ"ל חברת פייבר הישראלית, מיכה קאופמן, שפרסם מייל שהעביר לעובדים שלו, בו הוא מסביר מדוע הבינה המלאכותית מאיימת עליהם וקורא להם לבצע התאמות. "הנה אמת לא נעימה: ה-AI בדרך לקחת את העבודה שלכם. הוא אפילו בדרך לעבודה שלי. זו היא קריאת השכמה", כתב קאופמן. "אם לא תהיו יוצאי דופן במה שאתם עושים, תצטרכו לשקול עבודה חדשה תוך חודשים ספורים...האם זה אומר שגורלנו נחתם? לא עבור כולם, אלא רק עבור מי שלא יתעוררו ויבינו את המציאות החדשה במהירות".
לתפיסתו של קאופמן ואחרים העובדים במקצועות שונים צריכים ללמוד לעשות שימוש בכלים החדשים שהולכים ומתפתחים לצורך השיפור והייעול של עבודתם. לדבריו, "גוגל מתה. מודלי שפה ו-GenAI הם הבסיס החדש, ואם אתם לא מתמחים בהם, הערך שלכם ירד לפני שתקלטו את זה בכלל". דברים ברוח אלו עולים כמובן בקנה אחד עם התפיסה של לוטקה - "זה לא הגיוני שנעסיק עוד אנשים לפני שנלמד לעשות יותר עם הכלים שברשותנו היום". עם זאת, לפחות לפי הדבירם שאמרו, התפיסה של לוטקה סבורה שהבינה המלאכותית תחליף את העובדים ואילו קאופמן סבור שהיא תייעל ותשפר את עבודתם של אלה שיאמצו אותה.
- אורקל הופכת למדד החדש לסיכוני ה-AI: שוק האשראי שולח אותות אזהרה
- אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבינה המלאכותית תחליף את העובדים?
על פי סקר שנערך לאחרונה על ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF) 41% מהחברות ענו, כי הן מתכננות לצמצם את כוח האדם שלהן ולהיעזר בכלים של בינה מלאכותית. הסקר, שבדק מאות חברות גדולות ברחבי העולם, מצא גם ש-77% מהחברות מתכננות להכשיר מחדש את העובדים שלהם כדי שיוכלו לעבוד עם מערכות בינה מלאכותית.
מחברי הדו"ח מציינים כי שוק העבודה משתנה עקב ההתקדמות בטכנולוגיה של בינה מלאכותית. בעוד הביקוש לתפקידים הקשורים לטכנולוגיה, חלק מהתפקידים, כמו מעצבים גרפיים, מתמודדים עם ביקוש מופחת. לפיהם, הכלים השונים הופכים תפקידים מסוימים לפחות נחוצים. כך למשל, משרות כגון פקידי שכר, פקידי דואר ומזכירות צפויות לרדת בעתיד הקרוב. הדו"ח ציין גם כי תפקידים כמו מזכירות משפטיות ומעצבים גרפיים נכנסו לראשונה לרשימת המקצועות שנמצאים בירידה מהירה.
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT והפכה לענקית ה-AI השלישית בעולם
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
מצד שני, הביקוש למיומנויות הקשורות לבינה מלאכותית עולה בחדות. כמעט 70% מהחברות שנסקרו אמרו שהן מתכננות להעסיק עובדים בפיתוח פתרונות וכלי בינה מלאכותית. למרות החששות לגבי אובדן מקומות עבודה, הדו"ח סיים בטון אופטימי, והציע שההשפעה המשמעותית ביותר של ביה מלאכותית עשויה להיות בשיפור היכולות האנושיות, באמצעות שיתוף פעולה בין אנשים ומכונות. זה יכול להפוך את הכישורים האנושיים הייחודים לחיוניים עוד יותר בעתיד.
מה התחליף שמציעה הבינה המלאכותית?
כלי AI מציעים למעסיקים מגוון יתרונות, כשבראש וראשונה מדובר על כסף - חיסכון בהוצאות ו/או הגדלת הכנסות. הם מאפשרים אוטומציה של משימות שגרתיות וחוזרות על עצמן, כמו ניהול מלאי, ניתוח נתונים או שירות לקוחות בסיסי. כך לדוגמה, בענף הקמעונות, כלים כמו ChatGPT או תוכנות מבוססות AI לניהול שרשרת אספקה יכולים להחליף עובדים במשימות כמו מענה לפניות לקוחות או חיזוי ביקושים. אמזון, לדוגמה, משתמשת כבר שנים ברובוטים ו-AI במחסניה - מה שמאפשר לה להפחית את התלות בכוח אדם אנושי ולשפר את המהירות והדיוק.
שנית, AI חוסך עלויות משמעותיות. על פי דו"ח של מקינזי מ-2023, ארגונים ששילבו AI בצורה אסטרטגית דיווחו על חיסכון של עד 30% בעלויות תפעוליות בתחומים כמו שיווק, שירות לקוחות וניהול משאבים. עבור חברות טכנולוגיה כמו שופיפיי, שמפתחת פלטפורמת סחר מקוון לעסקים קטנים ובינוניים, השימוש ב-AI יכול להפוך את המוצר לנגיש יותר ולשפר את חוויית הלקוח, מבלי להגדיל את מצבת כוח האדם.
לבסוף, AI מביא עמו חדשנות. כלים כמו יצירת תוכן אוטומטית, ניתוח התנהגות לקוחות או אופטימיזציה של קמפיינים שיווקיים מאפשרים לחברות להציע שירותים חדשים ולהגיב במהירות לשינויים בשוק. כך לדוגמה, נטפליקס משתמשת באלגוריתמים של AI כדי להתאים המלצות תוכן לכל משתמש - מה שמגדיל את שביעות הרצון והנאמנות.
מי ישרוד את המהפכה?
ביחס לשאלה אילו מקצועות ישרדו את המהפכה הדעות חלוקות. מצד אחד יש מי שטוענים שהבינה המלאכותית תתקשה להחליף מקצועות בהן נדרשת מומחיות, יצירתיות, אינטראקציה אנושית מורכבת, או שיפוט מקצועי. כך לדוגמא, אחד התחומים הבולטים שלא צפויים להיפגע הוא תחום הבריאות. מקצועות כמו רופאים, אחיות ומטפלים שונים דורשים מיומנויות אנושיות גבוהות, הבנה רגשית וקבלת החלטות מורכבת בזמן אמת ולכן הם יידרשו להעשות בידי בני אדם. זאת, למרות שהבינה המלאכותית יכולה לסייע באבחון ובניתוח נתונים רפואיים.
תחום נוסף שמוזכר בהקשר זה, הוא החינוך. מורים ומחנכים ממלאים תפקיד מרכזי בפיתוח כישורים חברתיים ולימודיים אצל תלמידים, דבר שבשלב זה לא בטוח שניתן להחליף באמצעות בינה מלאכותית. גם תחום האמנות והתרבות אינו צפוי להיפגע. אמנים, מוזיקאים וסופרים יוצרים תוכן ייחודי המבוסס על חוויות אישיות ורגשיות. היצירתיות והיכולת להביע רעיונות מורכבים בדרכים חדשות הן תכונות שקשה מאוד לאוטומציה. למרות שהבינה המלאכותית יכולה לסייע בתהליכי יצירה מסוימים, היא אינה יכולה להחליף את היצירתיות האנושית במלואה
מצד שני, יש מי שסבורים שגם מקצועות אלו יעברו בשנים הקרובות מהפכות ושינויים משמעותיים. בעשור הבא, ההתקדמות בבינה מלאכותית תביא לכך שבני אדם לא יהיו נחוצים יותר "לרוב הדברים" בעולם. את הדברים האלו אמר המיליארדר האמריקאי ביל גייטס,לפני כחודשיים. לדבריו, גם מקצועות שדורשים מומחיות צפויים להיות מושפעים מהמהפכה, כשהבינה המלאכותית תציע "עצות רפואיות נהדרות, שיעורים מצוינים".
הוויכוח על האופן שבו, רוב בני האדם ישתלבו בעולם שנעזר בבינה מלאכותית עדיין נמשך. יש מי שאומרים שהבינה המלאכותית תעזור לבני אדם לעבוד בצורה יעילה יותר - במקום להחליף אותם לגמרי - ולדרבן צמיחה כלכלית שתוביל ליותר מקומות עבודה. אחרים, כמו מנכ"ל מיקרוסופט, סבורים כי המשך ההתקדמות הטכנולוגית במהלך השנים הקרובות ישנה את מראה רוב המשרות בכל ענף כמעט, ויהיה לה השפעה "מערערת יציבות" על שוק העבודה. בין כה ובין כה, נדמה שהמהפכה דורשת מכל אחד מאיתנו להתאים את עצמו לעידן החדש.
- 1.הבינה היא די טיפשה ולכן היא באז חולף (ל"ת)אנונימי 16/04/2025 11:29הגב לתגובה זו
- אנונימי 16/04/2025 15:39הגב לתגובה זוזה כלי מדהים לצערי הכלי הזה יחליף אותי ב 80 אחוז מהדברים שאני עושה. לכן התחלתי ללמוד עליו אין ברירה. מציע לך גם במקום סתם לכתוב תגובות חסרות משמעות.
- אנונימי 17/04/2025 01:39אין לך מה ללמוד עליו הוא יחליף אותך בכל מקרה.
אנתרופיק קלוד (X)350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT והפכה לענקית ה-AI השלישית בעולם
אנתרופיק, שנוסדה ב-2021 בסן פרנסיסקו, היא כיום אחת משלוש חברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות והחשובות בעולם, עם שווי של 350 מיליארד דולר
אנתרופיק, שמחזיקה בצ'אט - קלוד, נוסדה ב-2021 בסן פרנסיסקו, והיא כיום אחת משלוש חברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות והחשובות בעולם, עם שווי של 350 מיליארד דולר.
החברה הוקמה על ידי שבעה עובדים בכירים לשעבר מ-OpenAI, בראשם האחים דריו אמודאי (מנכ"ל) ודניאלה אמודאי (נשיאה), שהיו בין האחראים המרכזיים על פיתוח GPT-4 ו-GPT-3. הם עזבו את OpenAI מתוך חשש שהחברה מתקדמת מהר מדי לכיוון מסחור ללא מספיק דגש על בטיחות, והקימו את אנתרופיק כחברת Public Benefit Corporation, מבנה משפטי שמחייב אותה לאזן בין רווח כלכלי לבין תועלת ציבורית ארוכת טווח.
הדגש על בטיחות הוא ה-DNA של החברה. אנתרופיק פיתחה את שיטת Constitutional AI, מערכת חוקה כתובה של עקרונות אתיים שהמודל מחויב להם באופן פנימי, ולא רק דרך פילטרים חיצוניים. השיטה הוכיחה את עצמה כיעילה במיוחד בהפחתת תופעות של הזיות, הטיות והתנהגות מסוכנת. בנוסף, החברה הקימה Long-Term Benefit Trust, גוף נאמנות עצמאי שבוחר חלק מדירקטוריון החברה ומטרתו היחידה היא להבטיח שהחברה לא תסטה ממשימתה המקורית גם כשלחצים מסחריים יגברו.
בארבע השנים האחרונות אנתרופיק התקדמה בקצב מטורף. Claude 3 (מרץ 2024) היה המודל הראשון שהתעלה על GPT-4 במרבית המבחנים. Claude 3.5 Sonnet (יוני 2024) הביא שיפור של 2–3× בביצועי קידוד וזרימות עבודה מורכבות, והוסיף את תכונת Artifacts, חלון אינטראקטיבי שבו המודל בונה אפליקציות, דיאגרמות וקוד בזמן אמת מול המשתמש.
- מיקרוסופט ואנבידיה ישקיעו מיליארדים באנתרופיק - מה היא תיתן בתמורה?
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוקטובר 2024 הושקה תכונת "Computer use" – היכולת של Claude לשלוט במחשב כמו בן אדם: צילום מסך, הזזת עכבר, הקלדה, מה שהפך אותו לכלי אוטומציה חזק ביותר. ב-2025 כבר ראינו את Claude 4 Opus ו-Sonnet 4, Claude Sonnet 4.5 (ספטמבר) ו-Claude Haiku 4.5 (אוקטובר) – מודלים שמקבלים ציונים גבוהים מ-95% במבחני קידוד, מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה, ועולים בביצועים על GPT-4.5 ו-Gemini 2.5 Pro ברוב הקטגוריות.
עמוס פלד מיכאל ויינשטיין ודניאל סירוטה, גארדיו (עומר הכהן)גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI
מתקרבת ל-ARR של 100 מיליון דולר בשנה
תחום הסייבר ממשיך לספר גיוסים ואקזיטים. Guardio, חברת סייבר ישראלית המתמקדת בהגנה על משתמשים פרטיים, גייסה 80 מיליון דולר בסבב שני בהובלת קרן ION Crossover Partners ובהשתתפות Vintage Investment Partners, Union Tech Ventures ו Emerge. לפי נתוני החברה, בשלוש השנים האחרונות רשמה Guardio צמיחה שנתית של מעל 100% בהכנסות החוזרות השנתיות (ARR, Annual Recurring Revenue, הכנסות חוזרות ממנויים בקצב שנתי), והיא מכוונת לחצות את רף 100 מיליון הדולר בתחילת 2026.
החברה מציינת כי ההון שגויס ישמש להרחבת פיתוח מנועי ההגנה והזיהוי שלה, התאמתם לעידן הבינה המלאכותית, חיזוק הנוכחות הגלובלית והעמקת שיתופי פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיות. בנוסף, Guardio מתכננת לבחון רכישות נקודתיות בתחום הגנת הסייבר לצרכן הפרטי, במטרה להרחיב את היצע המוצרים. הסבב הנוכחי מגיע כארבע שנים לאחר סבב גיוס קודם שבו גייסה החברה 47 מיליון דולר, כך שמאז השלמת הסבב הקודם היקף ההון שגוייס מצטבר ל 127 מיליון דולר.
הצמיחה נובעת מביקוש גובר לפתרונות הגנה ייעודיים לצרכן הפרטי, במיוחד על רקע עלייה בהיקף ההונאות המקוונות ובשימוש בכלי בינה מלאכותית. Guardio מדגישה כי המשך ההשקעה בטכנולוגיה ובשיתופי פעולה מסחריים נועד לתמוך ביעד חציית רף 100 מיליון הדולר.
את סבב הגיוס הובילה כאמור קרן ION Crossover Partners (ICP ) , שהובילה סבבי השקעה בחברות צמיחה טרום-הנפקה ישראליות כגון Monday.com, Via, Fiverr ו-Taboola. בגיוס השתתפו גם המשקיעים הקיימים Vintage Investment Partners, Union Tech Ventures ו-Emerge.
- אלוט מעלה תחזיות ומסבירה זינוק של פי 7 בשנה וחצי; המניה מגיבה בחיוב
- פאלו אלטו עם תחזית סייבר בעידן ה-AI: שנת 2026 תהיה "שנת המגן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר בסבב גיוס שני לחברה, שמגיע כארבע שנים לאחר סבב הגיוס הקודם - אז גייסה החברה 47 מיליון דולר. הכסף שגויס, יושקע בהמשך פיתוח מנועי ההגנה והזיהוי של החברה ובבניית שכבות הגנה שמתאימות לעידן שבו בינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מחיינו. במקביל, החברה תמשיך לחזק את המותג הגלובלי, תבסס שיתופי פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיות מובילות, ותבחן רכישת חברות שיחזקו את היצע פתרונות ההגנה שהחברה מספקת.
