סוף למבצעי 90/10? כל מה שצריך לדעת על מבצעי הקבלנים והאם כדאי להשתתף?
החולשה בשוק הדיור כעת מתבטאת בעיקר בדירות חדשות. במקביל, בבנק ישראל מציגים נתונים שהלוואות הקבלן עלו לשיעור של 18%, והמסקנה משילוב של שתי המגמות האלו היא ברורה - הקבלנים מוכרים פחות למרות שהם מגבירים את מאמצי השיווק, ונותנים מתנות מרשימות - הלוואות קבלן לצד מבצעי 80/20, 90/10.
בפיקוח על הבנקים מציינים שהגיעה השעה לפקח על ההלוואות האלו, שהמערכת הבנקאית צריכה לשים ברקס. בבנק לאומי כבר שמו ברקס עם הלוואות ה-90/10 והם מקשיחים עמדות גם ב-80/20. בבנקים האחרים עדיין לא, אבל בפיקוח מצפים לראות הקשחה, אחרת הם ישנו את כללי המשחק. הסיבה העיקרית היא החשש ההלוואות האלו יצאו מששליטה. "הלוואות הקבלן" שמיד נסביר שהם בפועל הלוואות של הרוכשים, כבר הגיעו ל-18% מההלוואות במערכת ושיעורם הולך ועולה.
אבל, הבעיה של הבנקים היא כנראה הבעיה הקטנה בכל האירוע הגדול הזה שנקרא - מבצעי קבלן / 80/20, 90/10 / הלוואות קבלן. נתחיל בסיפור שמאחורי הקלעים. הקבלנים מציעים מבצעי מימון יצירתיים: רוכשי דירות יכולים לשלם אחוז נמוך ממחיר הדירה בעת הרכישה, ואת היתרה רק עם מסירת המפתח. השיטה מגבירה את האטרקטיביות ברכישת דירה. היא מבטאת בפועל הנחה מאוד משמעותית על מחיר הדירה. ההנחה הזו לא נלקחה בחשבון על ידי הלמ"ס ועיוותה את המחירים כלפי מעלה ויצרה תחושה אצל אנשים שהמחירים עולים - וכך נוצרה נבואה שמגשימה את עצמה והמחירים אכן עלו. ההנחה עשויה להיות 5% וגם 10% במקרים מסוימים. יש לזה השלכות על מחירי הדירות בכלל, על הרווחים של הקבלנים, ועל שוק הדיור בהמשך.
שיטה מתוחכמת - אבל אין ארוחות חינם
בשיטה הזו, רוכשי הדירות משלמים מקדמה של 10%-20% בלבד ומקבלים לרוב הטבות נוספות לרבות סבסוד ריבית משכנתא, פטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה, שדרוגים בדירה עצמה ועוד.הרוכשים לרוב לוקחים במקביל "הלוואות קבלן", הם לא מתייחסים אליה, כי היא לא יוצאת מהכיס שלהם, אבל היא משכנתא לכל דבר ועניין. הרוכשים חותמים על משכנתא מול הבנק כשהקבלן ערב לתשלומי הריבית, והוא זה שמלשלם את ההלוואה בפועל. נניח לדוגמה שהמשכנתא היא על 30% מערך הדירה. הרוכשים לא סופרים אותה כי הם לא משלמים אותה, הם שילמו 20% או 10% בלבד. אבל הקבלן קיבל אותה מהבנק ולכן הוא בעצם קיבל 40%-50% מערך הדירה. אבל חשוב לציין - מי שחתום על המשכנתא הוא רוכש הדירה.
הקבלן מרוצה כי הוא מכר דירה, הוא קיבל משכנתא בריבית טובה, שמחליפה לו מימון יקר יותר - מפני שמשכנתא היא ההלוואה הזולה ביותר והוא כמובן מעדיף אותה על הריבית שהוא ישלם בליווי של הפרויקט. מעבר לכך, ככל שהוא מתקדם בשיעור המכירות, כך משתחררים לו כספים ועודפים מהפרויקט לטובת פרויקטים אחרים. ה"עלות" של הקבלן היא בכל זאת, הנחה גדולה שהוא נותן שאומנם מתקזזת מול הוצאות מימון שיפחתו (הלוואה בריבית נמוכה מול הרוכשים שהוא מממן, לעומת הלוואה בריבית גבוהה כשזה ישירות מול הבנק), ובל זאת מדובר על השפעה עתידית על הרווח הגולמי של השחקנים בתחום. זה כנראה לא יהיה דרמה גדולה אצל קבלנים ויזמים חזקים, אבל אצל הקטנים זה יכול להיות משמעותי.
הסיכון לרוכשים
הרוכשים מתפתים לעסקאות המפתות האלו, אבל חלקם נמצא במינוף יתר. זה לא הגיוני שזוג עם הון של 10% יכול לרכוש דירה. כשיגיע הדד-ליין והם יצטרכו לשלם את היתרה, לא בטוח שיוכלו. מה הם יעשו? יצאו מהעסקה ואז יגלו שיש להם משכנתא גדולה.ויהיו גם כאלו שהעסקה כבר לא תהיה כדאית להם, באם יהיו ירידות מחירים. הם ירצו לצאת מהעסקה, אבל גם הם (בחלקם) יגלו שיש להם משכנתא וקנסות באם ירצו לצאת מהעסקה. זה תלוי בשיעור המימון וההסכמים הפרטניים בכל עסקת רכישה, אבל יהיו רוכשים שיסתבכו עם העסקאות האלו.
הסיכון ליזמים
כשבוחנים את הסיכון ליזמים צריך לבחון את זה ביחס לאלטרנטיבה. נחזור לבסיס: ירידות בהיקף המכירות ומבצעי קבלנים שדוחפי את המכירות למעלה. אם לא היו מבצעים המצב היה גרוע יותר, היקף העסקאות היה נמוך יותר. כך שגם אם יש למבצעי המימון והלוואות הקבלן האלו מחירים שיתבטאו בהמשך, הרי שבנקודת הזמן הזו מדובר בעזרה גדולה לענף.וכאמור, הקבלן אומנם מוזיל את מחיר הדירה משמעותית, אבל גם חוסך במימון - כנראה סדר גודל של 2%-3% בין הריבית שהוא משלם בבנק לבין הריבית שבמסגרת ההלוואה המשולשת (הלוואות קבלן שהן הלוואות של הרוכשים מהבנק כשהקבלן משלם את הריבית).
בשורה התחתונה, הקבלן בהערכה גסה ייפגע על פני זמן ברווחיות שלו בכמה אחוזים טובים בשנה. זה עניין חשוב, אבל הקבלנים הגדולים והבינוניים לא ייפגעו מזה. הפגיעה הגדולה תהיה אם יהיו ירידות מחירים ושוק של מוכרים לצד המשך דשדוש במספר העסקאות. הקושי ובעיות התזרים יהיו בעיקר אצל גופים קטנים-בינוניים.
הסיכון לבנקים
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מגביר את הלחץ על הבנקים והקבלנים לנקוט בזהירות
בכל הנוגע למבצעי הלוואות הקבלן. לפי הפיקוח על הבנקים חלה עלייה דרמטית בהלוואות קבלן שכבר מגיעות ל-18% מההלוואות השוטפות בתחום. השאלה היא האם העלייה החדה בשימוש בשיטות אלו מגבירה את הסיכונים למערכת הבנקאית? לא בטוח. אחרי הכל, הרוכשים הם החותמים על המשכנתא,
מבחינת הבנק יש סוג של פיזור סיכונים. נכון שמדובר במקרים רבים באנשים שאין להם הון עצמי משמעותי, אך האלטרנטיבה היא להיתקע עם הקבלן שלא מצליח למכור דירות ולייצר תזרים. יכול להיות שהפתרון של הלוואות קבלן דווקא טוב לבנקים.
הם אפילו "מוכנים" להפסיד ריבית
של כמה אחוזים בהעברת המימון מהקבלן לרוכשים, וזה מעיד על ירידה בסיכון. אבל, החשש מגיע ממקום אחר. המבצעים האלו יכולים ליצור מצב של עצירה גדולה בשוק הנדל"ן בהמשך. תדמיינו שהמחירים תקועים ומגיעים למצב שאנשים שרכשו לא יכולים לשלם את המחיר ומנסים לצאת מהעסקה.
הם לא ישלמו את המשכנתא, יהיו הפרשות גדולות להפסדי אשראי, וגם אם זו לא תהיה דרמה, יהיה קושי גדול בשוק הדירות - המצב הזה עלול לגרום להיצע דירות וללחץ על הורדת מחירים. החשש הגדול של המפקח על הבנקים ובנק ישראל הוא מסוג של כדור שלג. זו הסיבה שהם מתערבים
והם יעשו זאת בעסקות 90/10 שלהם ממש אין מקום. בעסקאות 80/20 הם יהיו יותר מדודים - הם יגבילו את העסקאות כך שהקבלנים לא ימכרו את כל הדירות בפרויקט בשיטה הזו, אלא חלק מסוים מהפרויקט.
בכל מקרה, הם יעשו זאת, אם הבנקים לא יעשו זאת בעצמם. לאומי כאמור התיישר
לגישה של בנק ישראל, שאר הבנקים עדיין לא. אולי הם ישנו את הכללים, אבל גם אם לא, בקרוב - עניין של כמה חודשים, כבר לא תשמעו על מבצעים של 90/10.
שאלות ותשובות על מבצעי המימון החדשים
מהם היתרונות העיקריים
של עסקאות 20/80?
הן מאפשרות לרוכשים לשלם סכום ראשוני נמוך, ליהנות מהטבות כלכליות משמעותיות, ולמנוע תשלומים כפולים במהלך תקופת הבנייה.
מהם הסיכונים לרוכשים בעסקאות אלו?
רוכשים עלולים להיתקל בקשיים כלכליים בתשלום
יתרת המחיר, במיוחד במצבים של ירידת מחירים או אבטלה, או שפשוט נכנסו למהלך בלי הון עצמי מספק.
כיצד משפיעים ההסדרים על המערכת הבנקאית?
הבנקים נחשפים לסיכונים מוגברים בשל עלייה בהיקפי הלוואות הבולט, אך נהנים מהגדלת נתח שוק המשכנתאות
שלהם. בשלב זה, אין סיכון משמעותי למערכת הבנקאית.
מה הפתרונות המוצעים לצמצום הסיכונים?
חיתום קפדני לרוכשים, הגבלת שיעור הדירות הנמכרות במודלים אלו, והגדלת ההפרשות לחובות מסופקים במערכת הבנקאית.
האם הרוכשים
חייבים במיסוי נוסף בעסקאות "פליפ"?
מכירת זכות לפני תשלום יתרת המחיר עשויה להיחשב לעסקה בעלת אופי מסחרי, ולחייב במס בהתאם - אם כי לא תמיד היזם נותן לרוכש את האופציה שמישהו אחר "יכנס בנעליו"
- 13.פיזדץ 20/12/2024 21:15הגב לתגובה זומי שחושב שדירה ב3 מליון והון כצמי של 300 אלף זה הגיוני... שימשיך לחלום... כשמשפחות ייזר-ו לרחוב כי עיקלו להם את הדירה ניראה רת הפראיירים או המשוגעים שקנו בתים .... חושבים שאני טועה?! תרשמו תאריך אחרון 6.25 -קריסת נדלן כללית
- 12.פולי 20/12/2024 15:41הגב לתגובה זוזאת לאחר שקבלנים לא עמדו בהתחייבויותיהם. בבתי המשפט בשנים הקרובות צפוייה להיות סחבת של שנים עקב מחסור בשופטים ועקב יבוש מערכת המשפט בכלל על ידי הממשלה.
- 11.... 17/12/2024 15:59הגב לתגובה זומישהו עושה רווח מכל זה ואני מניח שזה לא האנשים הרגילים
- 10.קוקו 15/12/2024 18:32הגב לתגובה זוזה יהיה משבר הסאב פריים של ישראל
- 9.אשק 15/12/2024 16:45הגב לתגובה זוהמעורבות של המפקח על הבנקים ושל בנק ישראל זו רק עדות שאין בישראל שוק חופשי של נדלן, אלא שוק נשלט ומנופח ע"י הבנקים בסיוע בנק ישראל. אין כאן דאגה לציבור אלא רק לבנקים ובעלי המניות בו. התירוץ שקרנות הפנסיה של הציבור מושקעות בו הן התירוץ של כולם למהלכים המושחתים הללו.
- 8.אייל 15/12/2024 13:45הגב לתגובה זוהמחייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם במדינות המערב, והכל תודות לפוליטיקאים המושחתים בכנסת שכל מערכת בחירות מספרים שקרים לציבור שהם יטפלו ביוקר המחייה. הציבור פשוט מטומטם ולכן ישלם.
- צחי 16/12/2024 07:56הגב לתגובה זושיכולה לממן בטחון לשמור עלייך ועל משפחתך ללא "יוקר מיחייה " אתם באמת חושבים שלהגן על המדינה זה בחינם ??@@!
- 7.שי 15/12/2024 13:28הגב לתגובה זותשאלו את השכנים שלכם בעלי הדירות, האם במצבם הכלכלי הנוכחי ובמחיר הדירה הנוכחי הם היו יוכלים לרכוש את דירתם? תתפלאו לשמוע כי 80% + יגידו שלא היו מצליחים.
- 6.ישראל 15/12/2024 13:00הגב לתגובה זוממה שקרה בארה"ב ב 2008.
- 5.[email protected] 15/12/2024 10:50הגב לתגובה זוחייבים לתק א הסוס המת של הנדלן ממחשירי ההנשמה ולמנוע אסון בהרבה יותר גדול.....המחשירי הנשמה הם ההגרלות הזדוניות של ויסות למסתכן....והמבצעים הונאת הפונזי של הקבלנים הפושעים 90.10 20.80
- 4.יפה 15/12/2024 10:25הגב לתגובה זוהקבלנים מבצעים את עסקאות 80/20 בעיקר ואולי רק בפריסייל כשהבנקים מחייבים אותם למכור 20-30 אחוז מהפרוייקט לכן זה מאוד משתלם לקבלנים העסקאות הללו הם חוסכים מליונים רבים על ריבית ליווי בנקאי. אחכ לאחר שמכרו את כמות הדירות הם רגועים יותר ויכולים למכור 2 דירות בחודש בלי לחץ
- 3.רפי 15/12/2024 10:01הגב לתגובה זואיזה פרויקט מציע את הדירה הזולה ביותר?
- 2.דליה 15/12/2024 10:00הגב לתגובה זורוצים דוגמה: יגאל דימרי קנה את השטח של חנן מור בשדה דב, הוא הציע עליו 1 מילארד שח, 500 מילון פחות!!! כן פחות ממה ששילם עליו חנן מור, ואז הגיע בנק גדול ושיכנע את יגאל לשלם על הקרקע במקום 1 מילארד, 1.1 מילארד שקל! איך הבנק הגדול עשה את זה, הוא נתן ליגאל דמרי הלוואה של 550 מיליון שקל בלי ריבית.
- BOOM פשש ולא כותבים על זה כלום (ל"ת)WOW 15/12/2024 14:52הגב לתגובה זו
- 1.הקריסה מתקרבת !!! (ל"ת)דן 15/12/2024 09:37הגב לתגובה זו

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.
משכנתא (גרוק)ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.
למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.
בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.
לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.
המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.
- עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?
- משכנתאות ב-8.9 מיליארד שקל בספטמבר - למרות הירידה במכירות דירות - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים,
והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.
