שבע שנות מאסר נגזרו על אדם שהונה בני משפחה של חטופים בעזה
ישראל עדיין נמצאת במלחמה, ונדמה ששלב הסיכומים עוד רחוק מאוד. אבל נדמה ששום דבר כבר לא יפתיע אותנו במצב הנוכחי. יש מי שמנצלים את הלחימה וההתגייסות של הציבורי, גם בפן הצבאי וגם בפן האזרחי, כדי לנצל ולהונות. במקרה הבא נתפס ונשפט אדם שניסה להנרוויח מהסבל של משפחות של נפגעי הטבח של 7 באוקטובר.
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, בראשות השופטת דלית שרון-גרין, גזר באחרונה עונש של שבע שנות מאסר בפועל על אדם שהורשע בשורת עבירות חמורות, בהן התחזות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במרמה. הנאשם ניצל את המצוקה הלאומית סביב אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל כדי להונות עשרות קורבנות, כשהוא מציג את עצמו כקרוב משפחה של נפגעים ומשתמש בשמם כדי לגייס כספים בטענת שווא של תרומות.
הנאשם השתמש בפרטים של נפגעים במלחמה ובני משפחותיהם צילום: דובר צה"ל
לפי כתב האישום, הנאשם ביצע לפחות 44 מעשי התחזות שונים. הוא השתמש בפרטים של נפגעי המלחמה ושל משפחותיהם, כולל שמותיהם ותמונותיהם, והציג את עצמו כבן משפחה או מקורב. באמצעות הודעות טקסט ושיחות טלפון, הוא פנה לאנשים שהכירו את הנפגעים וביקש מהם כספים, בטענה שמדובר בתרומות למימון טיפול רפואי, סיוע למשפחה או הוצאות דחופות אחרות.
ביקש 10,000 שקל "לסיוע מיידי להחזרת החטוף"
- המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הדוגמאות המזעזעות מתארת כיצד הנאשם התחזה לבן דוד של אדם שנחטף על ידי חמאס. הוא פנה למכרי המשפחה וביקש 10,000 שקל, תוך הבטחה שהכסף ישמש "לסיוע מיידי להחזרת החטוף". באירוע אחר, ניצל הנאשם את אבלה של משפחה שאיבדה את יקיריה והציג את עצמו כבן משפחה הזקוק לתרומה כדי לממן את עלויות הלוויה.
השופטת ציינה בפסק הדין שפרסמה כי "הנאשם הפגין תחכום רב וקהות חושים מוחלטת. הוא ניצל את הרגשות העמוקים ביותר של אבל, דאגה ופחד כדי להפיק רווח אישי".
לפי הנתונים שהוצגו בבית המשפט, הנאשם קיבל במרמה סכום כולל של 100,840 שקל וניסה לקבל סכום נוסף של 155 אלף שקל. הכספים שהתקבלו נועדו למטרותיו האישיות, כולל תשלום חובות ושימושים פרטיים אחרים.
מעבר לנזק הכלכלי, עדויות נפגעי העבירה תיארו פגיעה רגשית קשה. אחת הקורבנות סיפרה כיח, "הרגשתי שבגדו בי. איבדתי אמון לא רק בנאשם אלא גם באנשים אחרים שמבקשים עזרה". אחרים דיווחו על תחושות אשמה ובושה על כך שלא הצליחו לזהות את התרמית בזמן.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
בפסק הדין הודגש כי המעשים של הנאשם אינם פוגעים רק בקורבנות הישירים, אלא גם במרקם החברתי. "מעשים כאלה מערערים את יסודות הסולידריות החברתית ואת הנכונות של אנשים להושיט יד ולסייע לנזקקים", כתבה השופטת שרון-גרין. היא הוסיפה כי התנהגות הנאשם עלולה להרתיע אנשים מתרומות בעתיד ולפגוע בקשרי אמון בתוך הקהילה.
הנאשם, בן 30, הגיע להליך המשפטי עם היסטוריה פלילית עשירה. בתשע הרשעות קודמות נרשמו לו עבירות דומות של מרמה, התחזות וקבלת דבר במרמה. תסקיר שירות המבחן העלה כי הוא סובל מהתמכרות לסמים ומהפרעות נפשיות, וכי סיכויי השיקום שלו נמוכים. שירות המבחן ציין כי קיימת סבירות גבוהה שהנאשם ימשיך לבצע עבירות דומות בעתיד.
ישלם פיצוי של 300 אלף שלכל מי שנפגע ממנו
בית המשפט גזר על הנאשם שבע שנות מאסר בפועל, ובנוסף חייב אותו בפיצוי כספי בסכום כולל של 300 אלף שקל למי שנפגעו מהעבירות שביצע. העונש כלל גם הפעלה של עונשי מאסר על תנאי שנגזרו עליו בעבירות קודמות. השופטת הדגישה כי יש להטיל עונשים חמורים במקרים מסוג זה כדי להרתיע עבריינים אחרים. לדבריה, "העונש משקף את חומרת המעשים ואת הנזק האדיר שנגרם לקורבנות ולחברה כולה".
פסק הדין מבטא את עמדתה הנחרצת של מערכת המשפט נגד עבירות של ניצול ציני של מצבי משבר לצרכים אישיים. השופטת סיכמה בפסק הדין וכתבה כי, "בעתות משבר לאומי, החברה זקוקה לאחדות ולערבות הדדית, ולא לפעולות חמדניות שמנצלות את המצוקה והאבל".
נכון ל-26 בנובמבר, דיווח צה"ל על 805 חללים שלו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. מתוכם 378 נפלו במהלך התמרון ברצועת עזה שהחל ב-27 באוקטובר 2023. בנוסף, 56 חיילים נהרגו בתאונות מבצעיות, כולל ירי דו-צדדי ותאונות אחרות.
- 7.שאולי 03/12/2024 19:29הגב לתגובה זושמו הוא מידע חשוב לציבור
- 6.למ אין שם הנוכל 27/11/2024 15:56הגב לתגובה זומה שם הנוכל........?
- 5.אבג 27/11/2024 10:58הגב לתגובה זוכשבתי המשפט רוצים הם נותנים גזר דין בשיא המהירות
- 4.ההבדל 27/11/2024 01:13הגב לתגובה זואבא של דני, בגלל זה לא צופים יותר בדני משחק
- 3.צדק עכשיו 26/11/2024 19:05הגב לתגובה זומסרסר בחיי חטופים וחילים למטרות פוליטיות ומונע משיקולים אישיים. חייבים ועדת חקירה ממלכתית כדי לחשוף את פשעיו ופשעיה של ממשלת המחדל. כל האשמים צריכים לתת את הדין
- 2.יש שופטים בירושלים!! אין לרחם על הפושעים נוכלים!!!!!! (ל"ת)סוף סוף יש צדק!!!! 26/11/2024 16:42הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 26/11/2024 16:04הגב לתגובה זוומה עם הקפלניסטים שהונים את משפחות החטופים כאילו הן חשובות להם - שבעצם מה שאכפת להם זה רק הפלת הממשלה
- שמעון מבת ים 27/11/2024 08:10הגב לתגובה זובוט אירני
- אהבל שימושי 26/11/2024 19:06הגב לתגובה זואתה ככ טיפש ועילג שעדיף שתחזור לחור השחור שיצאת ממנו
- פצ 26/11/2024 18:48הגב לתגובה זוחשובה להם המדינה, בניגוד לביבי וגמדיו. פשוט הדרך להציל את המדינה מהטירוף שלו ושל שותפיו עוברת דרך הפלת הממשלה. ויפה שמצאת דרך להכניס את השטויות שמחדירים למוח שלך גם בנושא נוראי כזה
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
