מאסק על ה-F-35: "יש טיפשים שעדיין מפתחים מטוסי קרב מאוישים"
מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, אילון מאסק, שוב מעורר סערה, אלא שהפעם בתחום שהוא לא מרבה להתבטא בו - הביטחוני. בציוץ שפרסם ברשת X (לשעבר טוויטר) שבבעלותו, התייחס מאסק בזלזול למטוסי הקרב המתקדמים של לוקהיד מרטין מדגם F-35: "בינתיים, יש טיפשים שעדיין מפתחים מטוסי קרב מאוישים כמו ה-F-35", הוא צייץ לצד סרטון של רחפנים אוטונומיים שמבצעים תמרונים מורכבים.
האם רחפנים באמת יחליפו את מטוסי הקרב?
ה-F-35, מטוס הקרב המתקדם של לוקהיד מרטין, נחשב אחד החידושים הגדולים בעולם הביטחון. הוא משלב טכנולוגיות חמקנות, טיסה על-קולית ומערכות נשק מתקדמות. ישראל הצטיידה בו כבר לפני שנים והגדילה לאחרונה על רקע המלחמה את ההצטיידות. ה-F-35 גם היה חלק מאוד חשוב במערך התקיפה באיראן (להרחבה: איך ישראל תתגבר על מערכות ההגנה של איראן ומה מיוחד ב-F-35?)
אך מאסק, שמתמקד בטכנולוגיות חדשות וחדשניות ובעלות נמוכה, רואה את הרחפנים והמערכות האוטונומיות כעתיד של שדה הקרב המודרני. הוא צודק. זה די ברור שלשם זה הולך, וגם היצרניות סבורות כך, רק שהם מדברים על עוד 6-7 שנים והוא מדבר על אוטוטו. בינתיים רק נזכיר שישראל רכשה במיליארדים טייסות F-35 נוספות שייכנסו בשנים הבאות למערך, השאלה אם יהיה בהם צורך, ואם הרחפנים העתידיים והמטוסים הלא מאוישים העתידים לא "יגנבו להם את ההצגה".
- מאסק קונה מניות טסלה - והמשקיעים נופלים בפח
- זינוק של 71 מיליארד דולר ביום: לארי אליסון סוגר פערים עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילון מאסק צילום: טוויטר
למרות האופטימיות של מאסק, מומחים צבאיים סבורים אחרת. מנהל AeroDynamic Advisory, ריצ'רד אבולאפיה, הדגיש כי למטוסי קרב מאוישים יש תפקידים שאי אפשר להחליף. לדבריו, "רחפנים לא יכולים ליירט מפציצים של האויב או לשגר מבצעים אסטרטגיים ממרחק של אלפי קילומטרים".
למטוסי קרב מאוישים יש תפקידים שאי אפשר להחליף צילום: לוקהיד מרטין
לוקהיד מרטין לא נותרת מאחור
במקביל, גם לוקהיד מרטין עצמה מתקדמת בתחום הרחפנים. היוזמה הביטחונית של משרד ההגנה האמריקאי, המכונה "Replicator Initiative", שואפת לשלב אלפי מערכות אוטונומיות בשדה הקרב. עם זאת, כפי שציין מפקד כוחות האינדו-פסיפיק, אדמירל סמואל פפרו, "רחפנים לא מספיקים להתמודד עם כוחות צבאיים כמו של סין, שמחזיקים אלפי מטוסי קרב ונושאות מטוסים".
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
אילון מאסק, שעומד גם בראש SpaceX – החברה הביטחונית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם, 250 מיליארד דולר – אינו זר לתעשייה הביטחונית. הציוץ האחרון שלו עשוי להשפיע גם על לוקהיד מרטין, שמנייתה ירדה ב-1.3% במסחר המוקדם, לעומת מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס שרשמו עליות קלות.
האנליסטית שילה קהיאוגלו מבנק ג'פריס ציינה בדו"ח שפורסם כי תוכנית ה-F-35 היא הגדולה ביותר בתקציב משרד ההגנה האמריקאי, ומהווה כ-25% מהכנסות לוקהיד. מדובר בתוכנית ענק, עם מכירות שנתיות של כ-150 מטוסים בעלות של כ-80 מיליון דולר ליחידה, לצד הכנסות משירותי תחזוקה ופיתוח.
טכנולוגיות מתנגשות ותפישת הביטחון העתידית
מאסק, שמונה באחרונה לעמוד בראש מחלקת "יעילות ממשלתית" בממשל טראמפ, מעודד מעבר למכרזים מבוססי עלות-תועלת, בניגוד למודל החוזים המסורתיים של עלות פלוס. המהלך עשוי לאתגר חברות ביטחוניות כמו לוקהיד מרטין, שהסתמכו על המודל המסורתי.
- 3.יש משהו בדבריו וצריך להקשיב לו כי האיש עם קבלות (ל"ת)אנונימי 12/03/2025 14:54הגב לתגובה זו
- 2.החיים 25/11/2024 16:46הגב לתגובה זונראה לי שיוכל לתת תובנות לחייזרים כל מי שבוח שהוא יודע מה יהיה בעתיד בהכרח טועה
- 1.לרון 25/11/2024 16:24הגב לתגובה זורואה "סוף למלחמות" לפחות בתקופתו ושלח את מאסק "למכור" את רעיון הקיצוץ בבטחון שברצונו לקדם,אני לא ממליץ ולא הייתי מהר כ"כ "נפטר" ממטוסי לוקהיד ומוצריה
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי
מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"
צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.
אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.
הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.
המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.
