צים
צילום: ויקיפדיה

קנון נערכת למימוש מניות צים בחצי מיליארד דולר

בעקבות זינוק של 240% במניית צים ורווח של מיליארד דולר ברבעון השלישי, קנון בשליטת עידן עופר מתכננת לממש החזקות בשווי 472 מיליון דולר

אדיר בן עמי |

שוק הספנות העולמי חווה טלטלה בשנה האחרונה, והמרוויחה הגדולה היא דווקא חברת הספנות הישראלית צים צים . אחרי שמניית החברה רשמה זינוק מרשים של מעל 240%, קנון, חברת ההחזקות בשליטת עידן עופר, רואה בתוצאות אלה הזדמנות למימוש והיא כבר החלה בתהליכי מכירה באמצעות בנקי ההשקעות המובילים ג'יי.פי מורגן וסיטיגרופ.

התוצאות האחרונות של צים מדברות בעד עצמן: רווח נקי של מיליארד דולר ברבעון, שיא של 970 אלף מכולות שהובלו, ומחירי הובלה שזינקו לגבהים חדשים של 2,480 דולר למכולה. נתונים אלה מספקים לקנון, המחזיקה ב-16.5% מהחברה, פלטפורמה אידיאלית למימוש החזקות בשווי 472 מיליון דולר.

המהלך הנוכחי אינו מפתיע - הוא חלק מאסטרטגיה מתמשכת של קנון. החברה כבר מימשה מניות בשווי 111 מיליון דולר לפני חצי שנה, ועכשיו מתקדמת עם עסקת אופציות שתכניס לקופתה עוד 93 מיליון דולר. 

עם זאת, העיתוי של המכירה מעורר שאלות מעניינות. האנליסטים צופים ירידה בביצועים ב-2025, למרות שצים העלתה את תחזיותיה שלוש פעמים השנה. האם עופר וקנון מזהים את השיא? הרווחיות המרשימה של צים משתקפת בחלוקת דיבידנד נדיבה של 440 מיליון דולר, המצטרפת לשורה ארוכה של חלוקות שהסתכמו ב-43.26 דולר למניה לאורך השנים. קנון, כמובן, נהנתה מנתח משמעותי מהתקבולים הללו.

מעניין לעקוב אחר ההתפתחות של קנון עצמה מאז הפיצול מהחברה לישראל ב-2015. החברה ביצעה מהלכים אסטרטגיים כמו חלוקת מניות טאואר והנפקת או.פי.סי אנרגיה, מה שהוביל לעלייה של 37% בשווי החברה השנה לכ-5.5 מיליארד שקל. מבנה הבעלות הנוכחי בצים מעניין במיוחד: מלבד קנון, רק Jane Street מחזיקה מעל 5% מהמניות. רוב המשקיעים הם פרטיים, מה שיוצר דינמיקה מיוחדת של סחירות גבוהה לצד תנודתיות משמעותית.

הפעם האחרונה שקנון מימשה מניות התרחשה בחודש יוני, אז קנון מכרה 5 מיליון מניות צים – 4.2% מהונה – תמורת 110.6 מיליון דולר ונותרה עם ההחזקה של 16.6%. כלומר, במחיר 22.12 דולר למניה. המכירה עוד לפני כן התבצעה במארס 2022, בסמוך לשיאה של המניה. קנון מכרה אז 6 מיליון מניות צים בתמורת כוללת של 463 מיליון דולר, כלומר במחיר של 77 דולר למניה (לא מתואם לדיווידנדים שחולקו מאז).

הדוחות האחרונים של צים

ענקית הספנות הכתה את צפי האנליסטים בדוחותיה עם הכנסות של 2.77 מיליארד דולר לצד רווח מתואם של 9 דולר למניה. על רקע התוצאות החזקות העלתה החברה את תחזיותיה לשנה כולה, אותה היא צופה לסיים עם EBITDA מותאם של  3.3-3.6 מיליארד דולר. בעקבות הדוחות מניית החברה מזנקת בכ-9% במסחר המוקדם בוול סטריט.

הכנסות החברה ברבעון השלישי עמדו על כ-2.77 מיליארד דולר, עלייה של 117% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ומעל צפי האנליסטים המוקדם להכנסות של 2.41 מיליארד דולר. בשורה התחתונה דיווחה החברה על מעבר לרווח נקי של 1.13 מיליארד דולר (9.3 דולר למניה), לעומת הפסד נקי של 2.27 מיליארד דולר (הפסד של 18.9 דולר למניה) ברבעון השלישי של 2023, ומעל לצפי האנליסטים לרווח של 7.21 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

ה-EBITDA המתואם עמד על 1.53 מיליארד דולר, עלייה של 626% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי (EBIT) המתואם עמד על 1.24 מיליארד דולר, בהשוואה להפסד של 213 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה. 

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

דיימון, שמנהל גוף עם יותר מ-300 אלף עובדים ברחבי העולם, מאמין שדווקא היכולת להתנתק מהטלפון היא סמל למנהיגות ולשליטה. "אנשים חושבים שתגובה מיידית לכל הודעה היא סממן של יעילות", אמר באחד הנאומים שלו בעבר, "אבל בפועל הם רק מוסחים יותר. היכולת להתרכז, לשמוע, להבין  - היא זו שבונה מנהלים טובים".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

מתקפה על דור הזום: ככה לא בונים חברה

באותו קו ביקורתי, דיימון ממשיך להביע ספקנות עמוקה כלפי תרבות העבודה מהבית ואל מול דור ה-Z, שלדבריו "שכח מה זה לעבוד באמת יחד". בראיון פנימי שהודלף מוקדם יותר השנה נשמע דיימון כשהוא מאבד סבלנות כלפי עובדים שמסרבים לחזור למשרד. "אל תספרו לי שעבודה מהבית ביום שישי זה משהו שבאמת עובד,” הטיח בעובדיו. "אני מתקשר להרבה אנשים בימי שישי, ואי אפשר להשיג נפש חיה. נמאס לי מהשטויות האלה".