טבריה
צילום: תמר מצפי

דיירים בטבריה יקבלו פיצוי אסטרונומי - והבניין שלהם ייהרס

הבניין עצמו אוכלס ב-2013, אך כעבור זמן קצר התגלו בו ליקויים רבים, שכללו סדקים, שיפועי רצפה ותזוזות במבנה - ובהמשך אף הכריזה עליו העירייה מבנה מסוכן ודייריו פונו. במהלך השנים ניסו חברות הבנייה לבצע תיקונים בבניין, אך הבעיות לא נפתרו
עוזי גרסטמן | (6)

רכישת בית היא החלום של רוב הישראלים, וכשנכנסים לבסוף על הנכס שרכשתם בכספכם (ובכספי המשכנתה שנתן לכם הבנק) קשה לעתים לדמיין שמשהו עלול להשתבש. המקרה הבא ממחיש שלא רק שזה יכול להשתבש, אלא אתם גם עלולים לראות את הבניין כולו נהרס, רק כמה שנים אחרי שעברתם אליו.

במקרה הזה מדובר בכשל הנדסי חמור בבניין מגורים בטבריה, שהגיע באחרונה להכרעה משפטית בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל. בפסק דין שפורסם באחרונה, חויבו חברות בנייה ויזמות לפצות את הדיירים על הנזקים שנגרמו להם, לאחר שהתברר שהבניין שבו התגוררו נוטה על צדו בשל גלישת קרקע. השופט ערפאת טאהא קבע כי הכשלים התכנוניים והביצועיים הם שגרמו להרס הבניין, שלא ניתן לשיקום.

טבריה. זמן קצר לאחר אכלוס הבניין החלו להתגלות ליקויים צילום: תמר מצפי

הבניין, שנבנה במסגרת מכרז שפורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אוכלס בתחילת 2013. הוא כלל 27 יחידות דיור ונבנה בשכונת מצפה רקת בטבריה. ואולם זמן קצר לאחר אכלוסו, החלו להתגלות ליקויי בנייה חמורים, שכללו סדקים, שיפועי רצפה ותזוזות במבנה. הדיירים דיווחו על בעיות חוזרות ונשנות, ובשלב מסוים החמיר המצב עד כדי כך שהעירייה נאלצה להכריז על הבניין כמבנה מסוכן ודייריו פונו.

"הסטיות בעמודי הבניין חורגות בהרבה מהתקן המותר"

במהלך המשפט הציגו הדיירים עדויות מצולמות, חוות דעת של עדים מומחים ותכתובות שהתנהלו בינם לבין חברות הבנייה. מחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המהנדס סוהיל סאבא, עלה כי הבניין סבל מגלישת קרקע בעומק האדמה, שגרמה לתזוזת היסודות שלו ולשקיעתו. סאבא קבע כי "הבניין נוטה לכיוון דרום, והסטיות שנמדדו בעמודי הבניין חורגות בהרבה מהתקן המותר".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופט טאהא קבע כי הגורמים המרכזיים לנזקים היו שילוב בין גלישת קרקע באזור לבין הנחת חומרי מילוי מאחורי הבניין. לפי פסק הדין, חומרי המילוי לא הופרדו כראוי מהמדרון הסמוך, וכתוצאה מכך נגרמו עומסים אופקיים שהשפיעו על היציבות של המבנה. בפסק הדין נכתב כי, "המילוי שימש כמעין גשר שהעביר כוחות מהמדרון ישירות לבניין, ותרם להאצת הליקויים המבניים".

במהלך השנים ניסו חברות הבנייה לבצע תיקונים בבניין, אך אלה לא באמת הצליחו לתקן את הבעיות. הדיירים תיארו את ההתמודדות היומיומית עם ליקויי הבנייה, שכללו שיפועי רצפה שגרמו לתזוזת חפצים, דלתות ומגירות שנפתחו מעצמן, וסדקים רחבים שנפערו בקירות. אחד הדיירים העיד כי, "כבר ב-2015 החלו השקיעות הראשונות, ואפילו אחרי שתוקנו, המצב רק החמיר".

קיראו עוד ב"משפט"

ב-2020, לאחר שהבניין הוכרז מבנה מסוכן, נאלצו הדיירים לעזוב את דירותיהם. חלקם פונו לצמיתות, וחלקם נשארו ללא פתרונות דיור חלופיים מספקים. בית המשפט ציין את ההשפעה הנרחבת של המצב הזה על חייהם של הדיירים, כולל פגיעה כלכלית ונפשית.

השופט טאהא פסק לטובת הדיירים, וקבע כי על חברות הבנייה לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם. סכום הפיצוי הכולל שנפסק הגיע להיקף עצום של 46 מיליון שקל, והוא נועד לכסות את הנזקים הפיזיים למבנה, העלויות שנגרמו לדיירים עקב הפינוי והפגיעה באיכות חייהם. השופט קבע בפסק הדין כי, "אין אפשרות לשקם את הבניין. האפשרות היחידה היא להרוס אותו ולבנות מחדש". נדגיש כי מדובר בסכום של כ-1.7 מיליון שקלים לכל משפחה, הרבה יותר מעלות הדירה ובהינתן שהקרקע של הבניין היא שלהם, זה מאפשר להם לגור בשכירות עד להשלמת ההריסה והבנייה וכנראה להרוויח כלכלית, אבל כנראה שאיש לה היה רוצה להתחלף איתם. 

פסק הדין מדגיש את החשיבות של תכנון וביצוע על פי התקן בפרויקטים של בנייה - בייחוד כשמדובר בבנייה באזורים עם תנאים גיאולוגיים ייחודיים. השופט טאהא קרא לחיזוק הפיקוח על קבלנים ולהבטחת עמידות המבנים בפני תזוזות קרקע.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עם 1.7000 אפילו לא יוכלו לעזוב את טבריה פיצוי עלוב על סבל של שנים (ל"ת)
    אנונימי 07/07/2025 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 07/07/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    כשמוכרים לכם אטרקטיביות נוף היזהרו
  • 2.
    יוחנן סטאר 28/11/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
    יהודים כצאן לטבח
  • אתה יוחנן המטביל אשריך. (ל"ת)
    אני 07/07/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
  • יוחנן? מגיב? (ל"ת)
    פצ 28/11/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נועם 27/11/2024 17:34
    הגב לתגובה זו
    לפי החישוב, זה 1,700,000 ש"ח לכל דירה ובטח לא בניכוי שכ"ט. בדיחה וחרפה.
בנימין נתניהובנימין נתניהו

החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?

רן קידר |

עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק. 

בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.

חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.

עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?

חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.


הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?

חבקין: נכון.

עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?

חבקין: מה זו "היענות חריגה?"

חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?

חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.


בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה. 

גירושים
צילום: Pixabay

העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות

פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד

עוזי גרסטמן |

זה אחד מאותם מקרים שבהם סכסוך גירושים נהפך גם לדיון עקרוני על צדק ושוויון בין בני זוג. בני זוג מחיפה, הורים לשלושה ילדים - אחד מהם בעל נכות מלאה - מצאו את עצמם בלב מאבק משפטי לא רק על מזונות ומדור, אלא על השאלה מי יישא בחובות הכבדים של העסק המשפחתי שקרס. האשה טענה כי החובות שנצברו על שם בעלה נעשו מאחורי גבה, תוך הסתרת מידע ומניפולציות כספיות; מנגד, הבעל טען כי מדובר בחובות שנוצרו במהלך ניהול העסק ששימש את שניהם, ולפיכך הם חובות משותפים. השופטת לירון זרבל קדשאי הכריעה בפסק דין ארוך ומפורט כי האחריות לחובות מוטלת על שני בני הזוג גם יחד. לדבריה, לא הוכח כי החובות נבעו מהתנהלות חריגה או מהברחת כספים, אלא מתוך ניסיונות לגיטימיים להמשיך ולהפעיל עסק שהיה "מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאִפשר את רמת החיים הגבוהה יחסית שהצדדים סיגלו לעצמם".

בני הזוג נישאו ב-2009 וניהלו חיים שנראו כלפי חוץ רגילים. היא עבדה כמורה, והוא הפעיל עסק פרטי, שבשלב מסוים הוסב לחברה בע"מ. לפי עדות האשה, היא לא היתה מעורבת בניהול העסק, לא ידעה על חובותיו ואף הופתעה לגלות מהיקפם רק כשחבר של בעלה סיפר לה על "מיליון שקלים חוב שהסתיר ממנה". היא תיארה מערכת יחסים שבה הבעל שלט בכלכלה המשפחתית באופן בלעדי, בעוד שהיא נשאה בעיקר הנטל של גידול הילדים. הבעל, לעומת זאת, טען אחרת. לדבריו, העסק נפתח ב-2014 בהסכמה מלאה של שניהם, וההחלטות המרכזיות התקבלו במשותף. הוא הדגיש כי גם האשה נהנתה מפירות העסק - קיבלה משכורת חודשית מהחברה, השתמשה בחשבון העסקי והיתה שותפה להחלטות על שיפוצים, משכנתאות והלוואות. "שני הצדדים משכו כספים כדי לעמוד ברמת החיים שסגלו לעצמם", העיד.

האשה ניסתה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בחובות אישיים של הבעל, שנוצרו מתוך חוסר תום לב ומניפולציות. לדבריה, הוא הסתיר ממנה חובות, משך כספים מהחברה, ביטל כרטיסי אשראי והפסיק להעביר משכורת לחשבון המשותף. היא טענה כי חלק מהכספים שימשו להימורים, כי העסק נמכר מאחורי גבה לחברו של הבעל, וכי הוא פעל "ללא כל שיתוף פעולה ותוך הפרת אמון מוחלטת". היא ביקשה מבית המשפט להחריג את החובות מהאיזון הרכושי ולטעון כי מדובר בהתנהלות אישית שאין לה קשר למשפחה.

"האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה"

הבעל הציג גרסה שונה בתכלית. הוא סיפר כי האשה ידעה היטב על המתרחש בעסק, השתתפה בהחלטות ואף טיפלה בשיווק ובאתר האינטרנט. לדבריו, השם של החברה שנרשמה ב-2019 כלל את ראשי התיבות של שמותיהם המשותפים - עדות לשותפות המלאה. הוא הדגיש כי הגדלת המשכנתא שנעשתה ב-2018, בסכום כולל של 400 אלף שקל, נועדה להציל את העסק מקריסה, והאשה היתה שותפה מלאה להחלטה וחתומה בעצמה על ההלוואה. גם רכישת שעון הרולקס המדוברת, שהאשה הציגה כהוכחה לפזרנות, התבררה כמעשה שנעשה בידיעתה. "האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה", ציינה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי לא ניתן להציג זאת כהוצאה שנעשתה מאחורי גבה.

הנקודה המרכזית בפסק הדין נוגעת לשאלת השיתוף בחובות. השופטת הסבירה כי בדין הישראלי קיימת "חזקה כי חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין הם חובות משותפים, אלא אם הוכח אחרת". היא ציטטה את דברי בית המשפט העליון בעניין אבנרי נ' אבנרי: "אין לדרוש מאת אחד מבני הזוג יותר מאשר להוכיח כי חייב כספים... חזקה על החובות שהם חובות משותפים עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי מדובר בהוצאות שאין לראותן כחובות משותפים".