עורך דין
צילום: FREEPIK

האם הסכם בעל פה על שכר טרחה יכול להחליף הסכם כתוב?

עורכת דין פנתה למשרד עורכי דין כדי שייצג אותה בתביעה נגד שכניה. היא סיכמה עם אנשי המשרד בעל פה על שכר הטרחה, אך בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי הסכום שסוכם, ובית המשפט נדרש להכריע בסוגייה
עוזי גרסטמן | (1)

מקרה מעניין של סכסוך משפטי על גובה שכר הטרחה בין עורכת דין ששכרה את שירותיו של עורך דין אחר לבין המשרד המייצג, הגיע להכרעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השאלה המרכזית היתה לפי מה ניתן לפסוק את שכר הטרחה, מכיוון שהיה הסכם בעל פה אבל לא היה מסמך כתוב וחתום - ושני הצדדים חלוקים ביניהם לגבי גובה הסכום שהוסכם בעל פה.

עורכת הדין איריס שטגמן פנתה למשרד עורכי הדין בויאר, אור ושות' כדי לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בסכסוך שהיה לה עם שכניה, שביצעו עבודות בנייה בסמוך לביתה. בתחילה שילמה שטגמן למשרד 5,323 שקל עבור הייעוץ הראשוני, אך המחלוקת היתה סביב שכר הטרחה שנדרש בגין הגשת עתירה מנהלית ובקשה לסעד זמני מבית המשפט. שטגמן טענה כי סוכם בין הצדדים על סכום של 10,000 שקל כולל מע"מ, בעוד שהמשרד טען כי הסכום שסוכם היה בין 45 ל-50 אלף שקל.

בית משפט השלום החליט שיש לקבוע שכר ראוי צילום: FREEPIK

שטגמן שילמה את הסכום שלדבריה סוכם, אך סירבה לשלם את יתרת הסכום שדרש המשרד. בתגובה, הגיש המשרד תביעה על סכום של 40,840 שקל (כולל מע"מ) בבית משפט השלום.

עורכת הדין ערערה על פסיקת בית משפט השלום

בית משפט השלום, בראשות השופט עדי סומך, קבע כי לא ניתן להכריע באופן ברור בין גרסאות הצדדים לגבי גובה שכר הטרחה שהוסכם. השופט הסתמך על סעיף 46 לחוק החוזים, שקובע כי במקרה שבו לא הוסכם על שכר מפורש, ניתן לקבוע שכר ראוי בהתאם לנסיבות. בפסק הדין נפסק כי השכר הראוי במקרה זה הוא 30 אלף שקל, בניכוי הסכום שכבר שולם. לפיכך, חויבה שטגמן לשלם למשרד 25.1 אלף שקל נוספים, לצד הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 שקל.

שטגמן ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, בטענה שכשיש הסכם שכר טרחה, גם אם הוא בעל-פה, אין מקום לפסוק שכר ראוי. היא טענה שהשופט חרג מסמכותו בכך שפסק שכר ראוי לפי אומדנה ולא הסתמך על ראיות מוצקות.

השופט יונה אטדגי, שדן בערעור, קיבל את טענותיה של שטגמן וקבע כי "משנעשה הסכם שכר טרחה, גם אם לא בכתב, הרי שיש להכריע בתביעה החוזית בהתאם להסכם, ולא ניתן לפנות למסלול של שכר ראוי".

קיראו עוד ב"משפט"

בפסק הדין שפרסם בית המשפט המחוזי הדגיש השופט כמה עקרונות חשובים. לגבי היעדר מסמך כתוב, הוא נטען כי, "כאשר הוסכם על גובה השכר, גם אם בעל-פה, ההכרעה חייבת להיעשות על בסיס אותו הסכם ולא על פי אומדנה או שכר ראוי". עוד כתב השופט כי, "כאשר יש מחלוקת בין הצדדים ואין בידי התובע להוכיח את גרסתו לגבי גובה השכר שהוסכם, יש לדחות את התביעה ולא לפנות להכרעת אומדנה".

"החטא הקדמון הוא היעדרו של הסכם כתוב"

בנוגע לחשיבותו של הסכם כתוב, הדגיש השופט אטדגי את חשיבות העלאת הסכמות בין עורך דין ללקוח על הכתב, כדי למנוע סכסוכים מסוג זה בעתיד. הוא ציטט את דברי שופט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין, שלפיהם, "החטא הקדמון הוא היעדרו של הסכם כתוב".

פסק הדין קיבל את הערעור במלואו, ביטל את חיוביה של שטגמן, והורה למשרד להשיב לה את הסכומים ששילמה בצירוף ריבית והצמדה. בנוסף, חויב המשרד לשלם לשטגמן הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל.

פסק הדין מדגיש את הצורך בשקיפות ובהבהרת תנאי ההתקשרות בין עורך דין ללקוח, תוך הצבת גבול ברור לשימוש באפשרות של שכר ראוי. הוא משמש תזכורת למשרדי עורכי דין להקפיד לערוך הסכמי שכר טרחה בכתב - בייחוד כשמדובר בתיקים מורכבים ועתירי עלויות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נועם 22/11/2024 07:42
    הגב לתגובה זו
    מתנהגים כמו חזירים שוחםים את החוטים כל היום באדמה בחיפוש אחר מזון. משכך,מנסחים הסכם שכר טרחה עם סעיפים שתולים שלא ברורים להדיוט ממוצע גוזרים אקסטרה רווח חזירי בנוסף לשכר טרחה הוגן. ראו הוזהרתם
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים