ספייס איקס
צילום: רשתות חברתיות

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

חברת החלל של מאסק היא החברה הפרטית הגדולה בעולם; בכמה עלה שוויה בשנים האחרונות, מה היעדים הטכנולוגיים והפיננסים שלה ומתי היא תגיע לוול סטריט?
עמית בר |

חברת החלל של אילון מאסק, ספייס אקס, ממשיכה לשבור שיאים. לפי דיווחים, החברה מנהלת מגעים להנפקת מניות לפי שווי של 255 מיליארד דולר, עלייה משמעותית מהערכת השווי הקודמת של 210 מיליארד דולר. מהלך זה מחזק את הגדרתה של ספייס אקס כחברה הפרטית הגדולה בעולם.

הישגים טכנולוגיים ועסקיים - ספייס אקס מובילה את תעשיית החלל עם פרויקטים כמו סטארלינק, המספק אינטרנט לווייני ברחבי העולם, ושיגורים מסחריים עבור נאס"א וגופים פרטיים. החברה הצליחה להפוך את תחום השיגורים לחלל ליעיל וזול יותר באמצעות טכנולוגיות חדשניות, כולל שימוש חוזר במשגרים.

שווי השוק של ספייס אקס, המבוסס על עסקאות אחרונות, עומד על 255 מיליארד דולר. עם זאת, בשוק המשני (סקנדרי), שבו עובדים ומשקיעים מוקדמים מוכרים את מניותיהם, המחירים עשויים להיות נמוכים יותר כדי לעודד נזילות. הנחות אלו מאפשרות למשקיעים חדשים להיכנס לחברה במחירים אטרקטיביים יחסית ובמקביל מאפשרות לעובדים להיפגש עם מזומנים. 

השווי של החברה מזנק מגיוס לגיוס כשאוקטובר 2021: החברה גייסה 755 מיליון דולר לפי שווי של 100.3 מיליארד דולר, עלייה של 33% מהגיוס בפברואר אותה שנה. ביולי 2022 החברה גייסה גייסה 1.7 מיליארד דולר לפי שווי של מעל 125 מיליארד דולר, ולפני כשנה כבר גייסה לפי שווי של 210 מיליארד דולר. 

 

מה כל כך מיוחד בספייס אקס?

ספייס אקס (SpaceX), שהוקמה בשנת 2002 נחשבת לחלוצה עולמית בתחום חקר החלל והטכנולוגיה האווירית. החברה שואפת להפוך את המסע לחלל לזול ונגיש יותר, תוך התמקדות בחדשנות טכנולוגית ושימוש ברכיבים מתקדמים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר. החזון המרכזי של מאסק הוא ליצור חיים רב-פלנטריים, עם תוכניות שאפתניות להנחתת בני אדם על מאדים והקמת מושבות שם בעתיד.

החברה מנהלת מספר פרויקטים עיקריים, בהם תוכנית סטארלינק (Starlink) שמטרתה לספק אינטרנט לווייני מהיר וזמין לכל נקודה בעולם באמצעות מערך לוויינים מתקדם. בנוסף, ספייס אקס מבצעת שיגורים מסחריים ונחשבת לספקית העיקרית של שירותי שיגור לוויינים לחברות פרטיות ולממשלות, כולל נאס"א. אחד מהפרויקטים המוכרים ביותר של החברה הוא פיתוח רקטות פלקון 9 ו-פלקון Heavy, המוכרות בזכות יכולתן לשגר מטענים לחלל ולשוב לנחיתה מדויקת לשימוש חוזר.

מעבר לכך, ספייס אקס מקדמת את פרויקט סטארשיפ (Starship), רקטה רב-פעמית המיועדת למשימות בין-פלנטריות ולשיגור מטענים כבדים. סטארשיפ מהווה את הבסיס לתוכניות העתידיות של מאסק להגעה למאדים, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת וקיצוץ משמעותי בעלויות. פרויקטים אלו הפכו את ספייס אקס לאחת החברות המשפיעות ביותר בתחום החלל, עם פוטנציאל עצום לשנות את הדרך שבה האנושות חוקרת את היקום.

קיראו עוד ב"גלובל"

יעדים טכנולוגיים:

פיתוח הסטארשיפ: החברה מתמקדת בפיתוח חללית הסטארשיפ, המיועדת למשימות בין-פלנטריות, כולל טיסות למאדים. לאחרונה, בטיסת הניסוי החמישית, הצליחה ספייס אקס להנחית בהצלחה את המאיץ "סופר הבי" באמצעות זרועות מתכת, צעד משמעותי לקראת שימוש חוזר מלא ברקטות 

הרחבת מערך סטארלינק: החברה ממשיכה להגדיל את מערך לווייני סטארלינק, המספק אינטרנט מהיר לאזורים נרחבים בעולם. נכון להיום, המערך מונה כ-6,000 לוויינים, עם תוכניות להרחיבו ולהציע שירותים נוספים, כולל יישומים צבאיים במסגרת פרויקט "סטארשילד". 

שיגורים מסחריים מתקדמים: ספייס אקס שואפת להמשיך ולהוביל בתחום השיגורים המסחריים, עם דגש על יעילות, אמינות והפחתת עלויות באמצעות טכנולוגיות חדשניות ושימוש חוזר במשגרים.

יעדים פיננסיים: הגדלת שווי החברה וכנראה הנפקה בוול סטריט תוך שנה עד שלוש שנים. אלו ההערכות בשוק, אבל מאסק לא התבטא בעניין באופן מפורש. בכל מקרה, אם וכאשר זה יגיע, זה יהיה בשווי מרשים עם פרמיה גדולה על המחיר כעת. 

הרחבת מקורות ההכנסה: מעבר לשירותי השיגור, החברה מפתחת מקורות הכנסה נוספים, כגון שירותי האינטרנט של סטארלינק, המיועדים להגיע למיליוני משתמשים ברחבי העולם, ובכך להגדיל את ההכנסות ולבסס את מעמדה בשוק התקשורת הגלובלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.