ספייס איקס
צילום: רשתות חברתיות

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

חברת החלל של מאסק היא החברה הפרטית הגדולה בעולם; בכמה עלה שוויה בשנים האחרונות, מה היעדים הטכנולוגיים והפיננסים שלה ומתי היא תגיע לוול סטריט?
עמית בר |

חברת החלל של אילון מאסק, ספייס אקס, ממשיכה לשבור שיאים. לפי דיווחים, החברה מנהלת מגעים להנפקת מניות לפי שווי של 255 מיליארד דולר, עלייה משמעותית מהערכת השווי הקודמת של 210 מיליארד דולר. מהלך זה מחזק את הגדרתה של ספייס אקס כחברה הפרטית הגדולה בעולם.

הישגים טכנולוגיים ועסקיים - ספייס אקס מובילה את תעשיית החלל עם פרויקטים כמו סטארלינק, המספק אינטרנט לווייני ברחבי העולם, ושיגורים מסחריים עבור נאס"א וגופים פרטיים. החברה הצליחה להפוך את תחום השיגורים לחלל ליעיל וזול יותר באמצעות טכנולוגיות חדשניות, כולל שימוש חוזר במשגרים.

שווי השוק של ספייס אקס, המבוסס על עסקאות אחרונות, עומד על 255 מיליארד דולר. עם זאת, בשוק המשני (סקנדרי), שבו עובדים ומשקיעים מוקדמים מוכרים את מניותיהם, המחירים עשויים להיות נמוכים יותר כדי לעודד נזילות. הנחות אלו מאפשרות למשקיעים חדשים להיכנס לחברה במחירים אטרקטיביים יחסית ובמקביל מאפשרות לעובדים להיפגש עם מזומנים. 

השווי של החברה מזנק מגיוס לגיוס כשאוקטובר 2021: החברה גייסה 755 מיליון דולר לפי שווי של 100.3 מיליארד דולר, עלייה של 33% מהגיוס בפברואר אותה שנה. ביולי 2022 החברה גייסה גייסה 1.7 מיליארד דולר לפי שווי של מעל 125 מיליארד דולר, ולפני כשנה כבר גייסה לפי שווי של 210 מיליארד דולר. 

 

מה כל כך מיוחד בספייס אקס?

ספייס אקס (SpaceX), שהוקמה בשנת 2002 נחשבת לחלוצה עולמית בתחום חקר החלל והטכנולוגיה האווירית. החברה שואפת להפוך את המסע לחלל לזול ונגיש יותר, תוך התמקדות בחדשנות טכנולוגית ושימוש ברכיבים מתקדמים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר. החזון המרכזי של מאסק הוא ליצור חיים רב-פלנטריים, עם תוכניות שאפתניות להנחתת בני אדם על מאדים והקמת מושבות שם בעתיד.

החברה מנהלת מספר פרויקטים עיקריים, בהם תוכנית סטארלינק (Starlink) שמטרתה לספק אינטרנט לווייני מהיר וזמין לכל נקודה בעולם באמצעות מערך לוויינים מתקדם. בנוסף, ספייס אקס מבצעת שיגורים מסחריים ונחשבת לספקית העיקרית של שירותי שיגור לוויינים לחברות פרטיות ולממשלות, כולל נאס"א. אחד מהפרויקטים המוכרים ביותר של החברה הוא פיתוח רקטות פלקון 9 ו-פלקון Heavy, המוכרות בזכות יכולתן לשגר מטענים לחלל ולשוב לנחיתה מדויקת לשימוש חוזר.

מעבר לכך, ספייס אקס מקדמת את פרויקט סטארשיפ (Starship), רקטה רב-פעמית המיועדת למשימות בין-פלנטריות ולשיגור מטענים כבדים. סטארשיפ מהווה את הבסיס לתוכניות העתידיות של מאסק להגעה למאדים, תוך שילוב של טכנולוגיה מתקדמת וקיצוץ משמעותי בעלויות. פרויקטים אלו הפכו את ספייס אקס לאחת החברות המשפיעות ביותר בתחום החלל, עם פוטנציאל עצום לשנות את הדרך שבה האנושות חוקרת את היקום.

קיראו עוד ב"גלובל"

יעדים טכנולוגיים:

פיתוח הסטארשיפ: החברה מתמקדת בפיתוח חללית הסטארשיפ, המיועדת למשימות בין-פלנטריות, כולל טיסות למאדים. לאחרונה, בטיסת הניסוי החמישית, הצליחה ספייס אקס להנחית בהצלחה את המאיץ "סופר הבי" באמצעות זרועות מתכת, צעד משמעותי לקראת שימוש חוזר מלא ברקטות 

הרחבת מערך סטארלינק: החברה ממשיכה להגדיל את מערך לווייני סטארלינק, המספק אינטרנט מהיר לאזורים נרחבים בעולם. נכון להיום, המערך מונה כ-6,000 לוויינים, עם תוכניות להרחיבו ולהציע שירותים נוספים, כולל יישומים צבאיים במסגרת פרויקט "סטארשילד". 

שיגורים מסחריים מתקדמים: ספייס אקס שואפת להמשיך ולהוביל בתחום השיגורים המסחריים, עם דגש על יעילות, אמינות והפחתת עלויות באמצעות טכנולוגיות חדשניות ושימוש חוזר במשגרים.

יעדים פיננסיים: הגדלת שווי החברה וכנראה הנפקה בוול סטריט תוך שנה עד שלוש שנים. אלו ההערכות בשוק, אבל מאסק לא התבטא בעניין באופן מפורש. בכל מקרה, אם וכאשר זה יגיע, זה יהיה בשווי מרשים עם פרמיה גדולה על המחיר כעת. 

הרחבת מקורות ההכנסה: מעבר לשירותי השיגור, החברה מפתחת מקורות הכנסה נוספים, כגון שירותי האינטרנט של סטארלינק, המיועדים להגיע למיליוני משתמשים ברחבי העולם, ובכך להגדיל את ההכנסות ולבסס את מעמדה בשוק התקשורת הגלובלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.