סין מניותסין מניות

מיליוני סינים לא טועים? צעירי סין משקיעים במניות ומתנערים משוק הנדל"ן

הצעירים הסינים קונים מניות וכמו כולם בשנה-שנתיים האחורנות מרוויחים ויוצרים גל נוסף של ביקושים למניות; מיהם הצעירים האלו והאם זה יימשך?
גיא אבטליון | (7)

בסין נרשמת תופעה כלכלית מעניינת: דור ה-Z הסיני עובר מהשקעות מסורתיות בנדל"ן להשקעה בבורסות המקומיות, תוך ניצול הגישה הקלה לשוק המניות לצבירת הון. התופעה הזו הולכת ומתחזקת ומדובר בעשרות מיליונים רבים של צעירים סינים שמשקיעים באופן ישיר במניות. הסינים הצעירים ולא רק הם מגלים את "הכסף הקל" בשנים האחורנות בהשקעות במניות אמריקאיות, בשבע המופלאות, באנביידה ובאחרות וההצלחה שלהם במקביל לעליות בשווקים מייצרת גלים נוספים של ביקושים ממצטרפים חדשים.

 

דור ה-Z הסיני ודפוסי השקעה

דור ה-Z בסין, שנולד בין השנים 1995 ל-2010, בולט בגישה גלובלית, חיבור עמוק לטכנולוגיה, ונקודת מבט שונה בתכלית מהדורות הקודמים על השקעות וניהול פיננסי. בניגוד להוריהם, שהתמקדו בעיקר ברכישת נדל"ן ובחסכונות בנקאיים לשם יציבות כלכלית, צעירים סינים רבים רואים בהשקעה בשוקי ההון דרך לגיטימית לשיפור רווחתם הכלכלית ואף כמסלול לצבירת הון אישי בגיל מוקדם. השינוי בגישה נובע לא רק מהשפעת התפתחות הטכנולוגיה, אלא גם משינויים חברתיים וכלכליים – רובם גדלו בעידן של כלכלה סינית צומחת, גישה גלובלית, וטכנולוגיות פיננסיות מהירות.

הגישה לטכנולוגיות מתקדמות כמו "Alipay" ו-"Tencent" השפיעה על דפוסי ההשקעה של דור זה, משום שהיא מאפשרת להם נגישות לשוק ההון בלחיצת כפתור ובאופן פשוט. באמצעות אפליקציות המסחר, דור ה-Z הסיני יכול לקנות ולמכור מניות במהירות, ולבחון את ביצועי התיק האישי שלו בזמן אמת. בכך, הוא מגלם את רוח ההשקעות העצמאיות של ימינו, ללא תלות ישירה ביועצים פיננסיים כמו בעבר. למרות זאת, השקעה בשווקים בינלאומיים מאתגרת עדיין, בעיקר בשל חסמי רגולציה וגישה מוגבלת לשווקים מערביים.

 

היקף ההשקעות של הצעירים הסינים בשוק המניות

בשנים האחרונות, מספר הצעירים המשקיעים בסין גדל בצורה דרמטית, ונכון לשנת 2024, רשומים למעלה מ-200 מיליון חשבונות מסחר פעילים בשוקי ההון הסיניים בשנחאי ושנז'ן, צמיחה משמעותית ביחס לעשור הקודם. היקף החשבונות הפרטיים מדגים את התיאבון הפיננסי של דור זה והשאיפה לעתיד כלכלי עצמאי. הבורסות הסיניות מושכות אחוז גבוה מאוד של משקיעים פרטיים, ובפרט דור ה-Z, שנוטה להסתמך על ההשכלה הפיננסית העצמאית שרכש ועל הכלים הדיגיטליים המספקים נתוני שוק והמלצות בזמן אמת.

בקרב צעירים סינים יש גם נטייה משמעותית למסחר מהיר ותנודתי, משום שהמודל הדיגיטלי מאפשר להם להתאים במהירות את תיק ההשקעות לפי מגמות השוק המשתנות. סקר שנערך ב-2023 גילה כי רוב המשקיעים הפרטיים בגילאי 18–30 מתעניינים בהשקעות במניות טכנולוגיות, קריפטו, ומניות מקומיות מהבורסות הסיניות – תחומים הנתפסים כמאופיינים בצמיחה מהירה ובהזדמנויות רווח פוטנציאליות גבוהות.

בכך, דור ה-Z בסין מייצג דור של משקיעים צעירים המעוניינים לגשת לשוק ההון בקלות, לפעול בעצמאות כלכלית רבה ולהתמקד במודלים מהירים ודיגיטליים שמתאימים לסגנון החיים הטכנולוגי שלהם. השפעתם על כלכלת סין ניכרת, ויכולת ההתפתחות שלהם משפיעה גם על הכלכלה הגלובלית בשל גודלה העצום של אוכלוסיית המשקיעים הזו.

 

העדפה להשקעות בבורסה ולא בנדל"ן

בשונה מהדורות הקודמים, דור ה-Z בסין מפגין ירידה ברורה בהעדפת השקעות בנדל"ן, ומאמץ חלופות כלכליות אחרות, בעיקר בשוק ההון. אם בעבר השקעה בנדל"ן נחשבה לאבן יסוד בבניית ביטחון כלכלי, במיוחד בשוק הנדל"ן הסיני שהיה בשיאו, הרי שבעקבות משבר הנדל"ן החריף בסין בשנים האחרונות יציבותו הפכה למוטלת בספק בעיני משקיעים צעירים. בנוסף, מחירי הדירות הגבוהים בבירות הכלכליות של סין כמו בייג'ינג ושנחאי הפכו את הרכישה לבלתי אפשרית כמעט עבור רבים, מה שדוחף אותם להתרחק מהשקעה בנדל"ן.

קיראו עוד ב"גלובל"

כיום, כ-70% מחסכונות משקי הבית הסיניים עדיין מושקעים בנדל"ן – עדות לתפיסה המסורתית שעדיין קיימת בקרב הדורות המבוגרים. אולם, הדור הצעיר, שחווה מגבלות כלכליות רבות ומודעות גוברת להשפעת תנודות כלכליות בינלאומיות, נוטה להעדיף את שוק המניות. הבחירה הזו מאפשרת להם גמישות רבה יותר, תשואות גבוהות בטווחי זמן קצרים יחסית, ונזילות גבוהה יותר לעומת נכסי נדל"ן יקרים וכבדים לתחזוקה.

 

שוק המניות בהונג קונג והבורסה האמריקאית

צעירי דור ה-Z בסין מגלים עניין גובר בשוקי המניות בהונג קונג ובארצות הברית, שניהם מציעים עבורם גיוון השקעות ואפשרות לחשיפה לחברות בינלאומיות מובילות. בניגוד להשקעות המקומיות, הבורסה בהונג קונג מהווה עבורם נקודת גישה נוחה יחסית בשל קרבתה הגיאוגרפית, הקשרים הכלכליים ההדוקים עם סין, ופלטפורמות כמו "Stock Connect" – תוכנית המאפשרת להם להשקיע בבורסות חו"ל. בנוסף, מערכת המסחר בבורסה בהונג קונג נתפסת כאמינה ומבוססת, מה שהופך אותה למוקד אטרקטיבי עבור המשקיעים הסיניים הצעירים, במיוחד כשהם מחפשים חשיפה לשווקים בינלאומיים ויציבים.

גם בארצות הברית, השוק נחשב למגוון במיוחד ולמספק אפשרויות השקעה במניות טכנולוגיה מבוקשות כמו אפל, אמזון וטסלה, שהפכו לפופולריות בשל הצלחתן המתמשכת. משקיעים סיניים רבים מעריכים את השוק האמריקאי בזכות נזילותו הגבוהה, תחושת היציבות הכלכלית שהוא משדר והיכולת להשתלב בכלכלה הגלובלית. מספר חשבונות ההשקעה שנפתחו על ידי סינים להשקעות בחו"ל גדל משמעותית בשנים האחרונות, עדות לכך שיותר ויותר צעירים סינים נכנסים לשוקי המניות הגלובליים, מנסים להבין את הניואנסים שלהם ולבנות תיקי השקעות גלובליים יותר.

השפעת הצעדים הכלכליים של ממשלת סין

המדיניות הכלכלית החדשה של הממשלה הסינית, שהושקה במטרה לעודד צמיחה ולתמוך במשקיעים הצעירים, כוללת שורה של צעדים נרחבים, בראשם הורדת ריבית, הפחתת שיעורי הרזרבות בבנקים והזרמת נזילות משמעותית לשוק. הפחתת הריבית ב-0.5%, והקטנת דרישות הרזרבות הבנקאיות, הביאו להקטנת עלויות ההלוואות והרחבת הנגישות לאשראי, במיוחד בקרב משקיעים צעירים ועסקים קטנים, שהינם הרגישים ביותר לשינויים כלכליים. בנוסף, המדינה הזרימה כטריליון יואן (כ-142 מיליארד דולר) לשוק, תמריץ שפעל ישירות להאצת הפעילות בשוקי ההון המקומיים והבינלאומיים.

התמריצים האגרסיביים הללו, שהובילו לעלייה חדה של כ-30% בשוקי המניות, הובילו לכך שמשקיעים צעירים בסין מוצאים יותר אפשרויות להשתלב בשוקי ההון. יש המחשיבים זאת כמעין "גאות כלכלית זמנית", שמעודדת השקעות מקומיות אך גם מעניקה תמריץ לצעירים להתרחב להשקעות בשווקים הבינלאומיים, לרבות בארצות הברית ובהונג קונג.

שינוי מבנה השוק על ידי דור ה-Z

דור ה-Z הסיני מביא רוח חדשה, לא בטוח שיותר נכונה. הסוחרים הצעירים מתאפיינים בנכונות לקחת סיכונים גבוהים יותר ובשאיפה לרווח מהיר.

כיום, כ-10% מהמשקיעים בשוק הסיני הם צעירים מתחת לגיל 30, והם פעילים ומעורבים מאוד בניהול ההשקעות שלהם. רבים מהם רואים בהשקעה זו חלק מאסטרטגיה כוללת של התקדמות אישית וכלכלית, בניסיון לפתח עצמאות כלכלית ולהימנע מהסתמכות על הנדל"ן, שכבר אינו השקעה מועדפת עבורם בשל המחירים הגבוהים והסיכון בשוק זה. כוח כלכלי זה, של צעירים משכילים ונועזים שמוכנים ליטול סיכונים, משפיע על השוק הסיני לא רק במונחים של ביקוש למניות מסוימות, אלא גם במובן של חדשנות והתעוררות כלכלית.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דור הטיקטוק (ל"ת)
    המוזיז הארצי 28/10/2024 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עושה חשבון 28/10/2024 09:03
    הגב לתגובה זו
    עד המשבר תהנו מעליות .
  • 5.
    אלון77 28/10/2024 08:03
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו מדיניות האפס ריבית מישהו ישלם את המחיר. מניות זה לא מוצר שמחירו אמור להיקבע על פי הביקוש אלא על פי נתוני החברה שזה משקיעים. מה שקורה כרגע זה שיש ביקוש אדיר למניות שמעלה את מחירן למחוזות לא הגיוניים. תגזרו ותישמרו
  • 4.
    השוק הסיני 28/10/2024 06:37
    הגב לתגובה זו
    מי שחשב שהוא משקיע לפנסיה וקנה מניות גז. טבע וכיל הפסיד . כנ"ל פמפמו פה מניות ועשו יחסי צבור מניה כמו פלוריסטים זכתה לכתבות בטלויזיה ושקרים שהאמירויות משקיעים בה הפסידה 90% מהשער. כנ"ל אבוגן. שיכון ובינוי בריל. אלוני חץ. בזן אין מניה מניה שלא ירדה פה. השוק פה על הפנים ויש אופציות דו שבועיות שזה פשוט התעשרות הבורסה מעמלות. כל עוד ביבי בשלטון תפסידו כסף
  • 3.
    בקיצור מהמרים. (ל"ת)
    יוסי ק 28/10/2024 06:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פלאי הדורות 28/10/2024 02:33
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שבסין לבני 15 יש הרבה כסף להשקיע בבורסה. בישראל בעולם המערבי לרוב חוסכים כסף קטן עד גיל 30. וכדי להשקיע צריך כסף.
  • 1.
    יריב 27/10/2024 22:42
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שסין מתנהגת בטץאגרסיביות ומאיימתצלתקוף את טאייוואן, במשקיעים נזכרים שזו מדינה דיקטטורית עם מנהיגות אכזרית ואף אחד לא רוצה להשקיע בכלכלה כסו.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.