אלי גרינברג סקודיקס
צילום: אוריין ברטוב

סקודיקס מדווחת על זינוק של 52% בהכנסות הרבעון השלישי של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 מסתכמות ב-22.2 מיליון דולר; חברות באירופה רכשו ממערכות החברה; לחברה גם מכירות בהודו
חיים בן הקון |

ההכנסות של חברת סקודיקס  סקודיקס -0.34% , המתמחה בפתרונות השבחה דיגיטליים לתעשיית הדפוס, עמדו ברבעון השלישי של השנה על 8.8 מיליון דולר, מה שמשקף צמיחה של כ–52% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד - כך עולה מתוצאותיה המקדמיות של החברה. 

בתשעת החודשים האחרונים החברה הכניסה 22.2 מיליון דולר - מדובר בעלייה של כ–11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, החברה ממשיכה לחזק את מעמדה בשוק העולמי עם רכישות של מערכותיה על ידי חברות דפוס מובילות בעולם.

הזמנות חדשות באירופה והזמנה מהודו

לאחרונה, הודיעה החברה כי חברות דפוס בכל העולם רכשו ממנה מערכות: חברת הדפוס Printhouse GmbH בגרמניה – מהמובילות בשירותי הדפסה וגימור איכותיים, רכשה שלוש מערכות מסוג  Ultra2500S HD בהיקף של מעל ל–2 מיליון יורו; חברת הדפוס ADC בהולנד, זוכת פרסים ומתמחה בהדפסה, רכשה מערכת; בנוסף, חברת הדפוס הדיגיטלי Celebrate בגרמניה, מחברות הדפוס הגדולות בעולם בתחום כרטיסי ברכה דיגיטליים בהתאמה אישית, רכשה שתי מערכות; חברת הדפוס Srinivas Fine Arts  בהודו – ענקית בתחום הדפוס המספקת מוצרי פרימיום להפקות ספרים בהודו – המרחיבה את חדירת סקודיקס בשוק ההודי, רכשה מערכת.

תערוכת דרופה – קפיצה בודדת או מקפצה?

תערוכת דרופה היא תערוכה המתקימת בגרמניה אחת לארבע שנים למשך כשבועיים. התערוכה נועדה עבור תעשייני דפוס מכל הסוגים ומכל העולם. השתתפו בה תשעה חברות ישראליות, רובן פרטיות אך חלקן נסחרות בבורסה, ביניהן סקודיקס ומאסיבית. מדובר באירוע מרכזי וחשוב בתעשיית הדפוס המתקיים בדוסלדורף, עיר תעשייה חשובה במערב גרמניה.

אבל עד כמה היה האירוע חשוב לסקודיקס? צבר ההזמנות של החברה עמד בחציון על 9.7 מיליון דולר, זאת לעומת 1.7 מיליון דולר באותו מועד בשנה שעברה. מדובר בצבר גדול ביותר מפי חמש, שעל פי דוחות החברה הגידול מיוחס לתערוכה. 

השאלה החשובה והמתבקשת היא, האם הצמיחה ברבעון בהיקף של 52% והגדילה בתשעת החודשים בהיקף 22% הם אורגניים או שהם בעקבות התערוכה. השאלה היותר יסודית היא האם סקודיקס מסוגלת לייצר קשרי לקוחות דומים לאלו שהיא הצליחה לייצר בתערוכה, ואז התערוכה הייתה עבורה מקפצה של מכירות, או שהיא לא מסוגלת, ואז התערוכה היתה עבורה רק קפיצה חד־פעמית. ואז ׳מה שיהיה הוא שיהיה׳: הצבר שהיה לה בחציון של 2023 הוא הצבר שצריך לצפות לו בעתיד; והצבר הנוכחי הוא סתם צ׳ופר מגרמניה.

אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס, מסר: "הצמיחה המרשימה בהכנסות משקפת את אסטרטגיית החדשנות ואת הביקוש הגובר לפתרונות ההשבחה הדיגיטליים המתקדמים שלנו. ההצלחה בתערוכת דרופה חיזקה את מעמדנו כמובילי שוק והאיצה את המומנטום החיובי. אנו מזהים הזדמנויות צמיחה בשווקים מגוונים, תוך התמקדות בפיתוח פתרונות פורצי דרך שיעצבו את עתיד תעשיית הדפוס ויתמכו בהתרחבותנו הגלובלית". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?