בריל מתרחבת: רוכשת את רשת אלדו בכ-8 מיליון שקל
קבוצת בריל, המחזיקה במותגי נעליים והלבשה לרבות, גלי, לי קופר, טימברלנד וניין ווסט, ממשיכה לחזק את נוכחותה בשוק ההנעלה המקומי. בריל רוכשת את רשת הנעליים אלדו, בתמורה ל-6-8 מיליון שקל ובתוספת ערך המלאי. המהלך מהווה חלק מאסטרטגיית ההתרחבות של בריל בשוק האופנה, שכוללת שדרוג מותגים קיימים והרחבת הפעילות הדיגיטלית וכל זה כשהדוחות האחרונים היו טובים במיוחד.
25 סניפים ברשת אלדו
רכישת רשת אלדו
רשת אלדו כוללת 25 סניפים, אתר אינטרנט פעיל ומלאי מוצרים. העסקה, שצפויה להגדיל את נתח השוק של בריל, מותנית בקבלת אישורים מהממונה על התחרות ובאישורי משכירים בקניונים להסבת הסכמי השכירות. היקף הפעילות של אלדו מוערך בשוק בכ-35-50 מיליון שקל, אך זו הערכה גסה.
במסגרת הרחבת פורטפוליו המותגים שלה, בריל מתכננת להשקיע ברשת אלדו על ידי חיזוק הנוכחות בחנויות הפיזיות ובערוצי האונליין. החברה, שמפעילה רשתות נוספות כמו נאוטיקה, טימברלנד ואמפוריום, מעוניינת ליצור בידול בין אלדו למותגים אחרים, בעיקר ניין ווסט. בנוסף, ההנהלה מצפה שהשיפור בחוויית הלקוח ובתשתיות האונליין יאפשר להגדיל את מחזורי המכירות של הקבוצה.
שיפור עסקי ברבעונים האחרונים
קבוצת בריל דיווחה על צמיחה של כ-9% בהכנסות הרבעון השני, שהסתכמו בכ-154.3 מיליון שקל ברבעון השני של 2024, זאת בהשוואה ל-141.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הנתונים הראו שיפור משמעותי ברווח הנקי, שהגיע לכ-7.9 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-165 אלף שקל בלבד באותו רבעון בשנת 2023.
החברה ציינה כי הגידול נבע בעיקר מעלייה במכירות הסיטונאיות, באונליין, ובחנויות הזהות, כאשר חלק מרכזי מהעלייה חל בחודש אפריל. מניית בריל זינקה ב-90% מתחילת השנה לשווי של 110 מיליון שקל. הזינוק היה דרמטי אחרי פרסום הדוחות הכספיים והוא נמשך מאז.
יו"ר החברה, שחר תורג'מן, הביע שביעות רצון מהביצועים, וציין שהם הטובים ביותר בשנים האחרונות, ואמר כי החברה ממשיכה לפתח את מותגי הקבוצה כמו גלי, לי קופר וניין ווסט ולפתוח חנויות חדשות. מנכ"ל החברה, יהודה אלבז, ציין כי רמת הביקושים הגבוהה בכל ערוצי המכירה תרמה לשיפור בשיעור הרווח הגולמי ולצמצום בעלויות המלאי והאשראי, תוך שמירה על מצבת כוח אדם יעילה
- 4.איציק 27/10/2024 16:59הגב לתגובה זוהדמעות שלו...מראה שלא אשכח
- 3.מרוסקת קשות צריכה לעלות עוד המון לחזור לשיא שלא יגיע (ל"ת)בריל 27/10/2024 12:16הגב לתגובה זו
- 2.דש 27/10/2024 10:44הגב לתגובה זוהשיטה של פוקס עובדת .החברה עובדת על מתח רווחים של 700% ומעלה וככה הם ממשיכים לקנות עוד חברות ומיקומים בקניונים והחגיגה נמשכת
- לרון 27/10/2024 12:05הגב לתגובה זולא הלך ועכשיו התחלף המזל,אני במניית בריל לאורך זמן,לא המלצה,בארץ נעליים זה מוצר מבוקש
- 1.שמונדר 27/10/2024 10:26הגב לתגובה זותעשו לעצמכם טובה ותתרחקו מחברות שבשליטת ג'קי בן זקן

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?