פרופ ירון פלוס
צילום: למס

איך הטעויות של הלמ"ס משפיעות על הכסף שלכם?

המידע שהלמ"ס מספקת משפיע משמעותית על החיים שלנו וכל עיוות או חוסר דיוק במדדים יכול להוביל לשיבושים רחבים בתפקוד הכלכלה ובכסף שלנו
אדיר בן עמי | (11)

הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) היא אחד הגופים המרכזיים ביותר בכלכלה הישראלית. המידע שהיא מספקת משפיע על מגוון רחב של תחומים בחיי היומיום של האזרחים: מדדים כלכליים, הצמדות שכר, הלוואות צמודות מדד, קביעת ריביות ומדיניות מוניטרית, מחירי דיור, ועוד. במילים אחרות, הנתונים הללו חודרים כמעט לכל פינה במשק ומשפיעים ישירות על כל אחד מאיתנו. לכן, כל עיוות או חוסר דיוק במדדים אלה יכול להוביל לשיבושים רחבים בתפקוד הכלכלה.

העיוותים בנתוני הלמ"ס משפיעים על קביעת מדיניות ברמה הלאומית. ממשלות ומקבלי החלטות מסתמכים על נתונים אלה בעת תכנון תוכניות כלכליות וחברתיות ארוכות טווח. למשל, תוכניות לדיור בר השגה או מדיניות מיסוי על נדל"ן עשויות להיות מעוצבות על בסיס נתונים מוטים.

באופן דומה, מדיניות התעופה והתיירות עלולה להיות מושפעת מהערכות שגויות של מגמות במחירי הטיסות. יתרה מזאת, בנק ישראל, האמון על קביעת הריבית במשק, מסתמך באופן משמעותי על נתוני האינפלציה והמחירים בקבלת החלטותיו. אם נתונים אלה אינם משקפים במדויק את המצב בשטח, הדבר עלול להוביל להחלטות מוניטריות שאינן אופטימליות, ובכך להשפיע על כלל המשק. לפיכך, הצורך בשיפור שיטות המדידה והדיווח של הלמ"ס הוא קריטי לא רק ברמת הפרט, אלא גם לבריאותה הכלכלית והחברתית של המדינה כולה.

  פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

עיוותים במדידת מחירי הדירות

נתחיל מעולם הנדל"ן. אחת הבעיות הגדולות ביותר שהתגלו בשנים האחרונות קשורה למדידת מחירי הדירות על ידי הלמ"ס. מתברר שהלמ"ס לא כללה במחיריה את ההנחות שהקבלנים מציעים, כמו מבצעי מימון משמעותיים שמקנים הנחות בפועל של 5%-10%. עיוות זה גרם לכך שהנתונים שפורסמו לא שיקפו את המציאות האמיתית בשטח, והציגו עליות מחירים גבוהות יותר ממה שהיה בפועל. התוצאה: ציבור רוכשי הדירות ראה את הדיווחים על עליות מחירים והתחיל לרוץ לקנות דירות, מה שהוביל לביקוש מוגבר, שבסופו של דבר העלה את המחירים עוד יותר, ובכך יצר גל של עליות שבתחילתו נבע מטעות במדידה.

למרות הביקורת שנשמעה לאורך זמן על שיטת המדידה הזו, רק במהלך 2025 הלמ"ס מתכננת לעדכן את השיטה ולהכניס את מבצעי הקבלנים לחישוב. השאלה הגדולה היא האם השינוי הזה יוביל לירידה משמעותית במדדי המחירים שיתפרסמו, או שההשלכות של הגל כבר התייצבו והן ייבלעו בתוך העליות שכבר התרחשו בשוק הנדל"ן.

המהלך הזה מגיע בזמן שבו נגישות הדיור בישראל נמצאת בירידה, לזוגות צעירים יותר קשה כלכלית לקנות דירה, וזה כמובן לא מפתיע. נתונים אחרונים מראים כי רק כרבע ממשקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה המתאימה לצורכיהם, ירידה משמעותית לעומת שנים קודמות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בעיית מחירי הטיסות

בעוד מדידת מחירי הדירות גרמה לעיוות משמעותי בשוק הדיור, נושא מחירי הטיסות גורם לחוסר יציבות במדד המחירים לצרכן, ומקשה על החזאים לנבא את המגמות בשוק. בשנה האחרונה, הלמ"ס שינתה את שיטת המדידה של מחירי הטיסות והחלה לבדוק את המחירים לפי מועד הטיסה ולא לפי מועד ההזמנה. כך נוצר מצב שבו מחירי הטיסות שפורסמו במדד המחירים לצרכן נראים מנותקים מהמציאות: בחודש אוגוסט דווח על עלייה של 22% במחירי הטיסות, אך חודש לאחר מכן, בספטמבר, דווח על ירידה חדה של 17%. העיוות הזה שיבש את התחזיות של הכלכלנים, שכן אם נתוני מחירי הטיסות לא היו משתנים כל כך קיצונית, מדד המחירים היה עולה ב-0.2% בספטמבר ולא יורד ב-0.2%. הטיסות הורידו את המדד ב-0.4%, אחרי שהעלו אותו ב-0.45% בחודש קודם. 

השינויים במדד משפיעים ישירות על תחומים רבים במשק, כמו חוזים צמודי מדד, שכר והצמדה של תשלומים נוספים. השאלה הגדולה היא איך שיטת מדידה שכזו מצליחה לשקף את המציאות בשטח, כשידוע שהמחירים האמיתיים של הטיסות רק עלו. חברות כמו אל על מדווחות בדוחותיהן הרבעוניים על עליות מחירים משמעותיות, מה שמחדד את הפער בין מה שקורה בשטח לבין הנתונים שמציגה הלמ"ס.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זה לא טעויות זה בכוונה פושעים (ל"ת)
    רועי 22/10/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אזרח 22/10/2024 09:44
    הגב לתגובה זו
    זו הכוונה של הממשלה, עוד תפקיד ציבורי שהפך להיות פוליטי
  • 8.
    גם הלמ"ס שבוי בידי מכונת ההרס של נתניהו הארור וקלגסיו (ל"ת)
    קלבסיאלה 22/10/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זה מכוון מהממשלה (ל"ת)
    יותם 22/10/2024 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אכן גוף לא מקצועי שעושה נזק (ל"ת)
    רחל 22/10/2024 07:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שלי 22/10/2024 07:06
    הגב לתגובה זו
    טעיות ?המדד צריך להיות השנה 7%ישראבלופ
  • 4.
    אלה הם רק מקצת העיוות במדידת יוקר המחיה. רבים אינם מאמי (ל"ת)
    ישראל 22/10/2024 04:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קובי 22/10/2024 03:40
    הגב לתגובה זו
    שום דבר לא חדש חוכמה בדיעבד
  • 2.
    הלמ"ס קוסם ,עושה פוף לאינפלציה (ל"ת)
    בלוף 22/10/2024 00:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בת אל 21/10/2024 23:12
    הגב לתגובה זו
    כמה חרדים באמת מתגייסים לצה"ל וכמה בוחרים להשתמט משירות בחסות נתניהו המפקיר? לדעתי רובם עמלקים.
  • סבטלנה 22/10/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה בעת מלחמה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.