איך הטעויות של הלמ"ס משפיעות על הכסף שלכם?
הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) היא אחד הגופים המרכזיים ביותר בכלכלה הישראלית. המידע שהיא מספקת משפיע על מגוון רחב של תחומים בחיי היומיום של האזרחים: מדדים כלכליים, הצמדות שכר, הלוואות צמודות מדד, קביעת ריביות ומדיניות מוניטרית, מחירי דיור, ועוד. במילים אחרות, הנתונים הללו חודרים כמעט לכל פינה במשק ומשפיעים ישירות על כל אחד מאיתנו. לכן, כל עיוות או חוסר דיוק במדדים אלה יכול להוביל לשיבושים רחבים בתפקוד הכלכלה.
העיוותים בנתוני הלמ"ס משפיעים על קביעת מדיניות ברמה הלאומית. ממשלות ומקבלי החלטות מסתמכים על נתונים אלה בעת תכנון תוכניות כלכליות וחברתיות ארוכות טווח. למשל, תוכניות לדיור בר השגה או מדיניות מיסוי על נדל"ן עשויות להיות מעוצבות על בסיס נתונים מוטים.
באופן דומה, מדיניות התעופה והתיירות עלולה להיות מושפעת מהערכות שגויות של מגמות במחירי הטיסות. יתרה מזאת, בנק ישראל, האמון על קביעת הריבית במשק, מסתמך באופן משמעותי על נתוני האינפלציה והמחירים בקבלת החלטותיו. אם נתונים אלה אינם משקפים במדויק את המצב בשטח, הדבר עלול להוביל להחלטות מוניטריות שאינן אופטימליות, ובכך להשפיע על כלל המשק. לפיכך, הצורך בשיפור שיטות המדידה והדיווח של הלמ"ס הוא קריטי לא רק ברמת הפרט, אלא גם לבריאותה הכלכלית והחברתית של המדינה כולה.
פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיוותים במדידת מחירי הדירות
נתחיל מעולם הנדל"ן. אחת הבעיות הגדולות ביותר שהתגלו בשנים האחרונות קשורה למדידת מחירי הדירות על ידי הלמ"ס. מתברר שהלמ"ס לא כללה במחיריה את ההנחות שהקבלנים מציעים, כמו מבצעי מימון משמעותיים שמקנים הנחות בפועל של 5%-10%. עיוות זה גרם לכך שהנתונים שפורסמו לא שיקפו את המציאות האמיתית בשטח, והציגו עליות מחירים גבוהות יותר ממה שהיה בפועל. התוצאה: ציבור רוכשי הדירות ראה את הדיווחים על עליות מחירים והתחיל לרוץ לקנות דירות, מה שהוביל לביקוש מוגבר, שבסופו של דבר העלה את המחירים עוד יותר, ובכך יצר גל של עליות שבתחילתו נבע מטעות במדידה.
למרות הביקורת שנשמעה לאורך זמן על שיטת המדידה הזו, רק במהלך 2025 הלמ"ס מתכננת לעדכן את השיטה ולהכניס את מבצעי הקבלנים לחישוב. השאלה הגדולה היא האם השינוי הזה יוביל לירידה משמעותית במדדי המחירים שיתפרסמו, או שההשלכות של הגל כבר התייצבו והן ייבלעו בתוך העליות שכבר התרחשו בשוק הנדל"ן.
המהלך הזה מגיע בזמן שבו נגישות הדיור בישראל נמצאת בירידה, לזוגות צעירים יותר קשה כלכלית לקנות דירה, וזה כמובן לא מפתיע. נתונים אחרונים מראים כי רק כרבע ממשקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה המתאימה לצורכיהם, ירידה משמעותית לעומת שנים קודמות.
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
בעיית מחירי הטיסות
בעוד מדידת מחירי הדירות גרמה לעיוות משמעותי בשוק הדיור, נושא מחירי הטיסות גורם לחוסר יציבות במדד המחירים לצרכן, ומקשה על החזאים לנבא את המגמות בשוק. בשנה האחרונה, הלמ"ס שינתה את שיטת המדידה של מחירי הטיסות והחלה לבדוק את המחירים לפי מועד הטיסה ולא לפי מועד ההזמנה. כך נוצר מצב שבו מחירי הטיסות שפורסמו במדד המחירים לצרכן נראים מנותקים מהמציאות: בחודש אוגוסט דווח על עלייה של 22% במחירי הטיסות, אך חודש לאחר מכן, בספטמבר, דווח על ירידה חדה של 17%. העיוות הזה שיבש את התחזיות של הכלכלנים, שכן אם נתוני מחירי הטיסות לא היו משתנים כל כך קיצונית, מדד המחירים היה עולה ב-0.2% בספטמבר ולא יורד ב-0.2%. הטיסות הורידו את המדד ב-0.4%, אחרי שהעלו אותו ב-0.45% בחודש קודם.
השינויים במדד משפיעים ישירות על תחומים רבים במשק, כמו חוזים צמודי מדד, שכר והצמדה של תשלומים נוספים. השאלה הגדולה היא איך שיטת מדידה שכזו מצליחה לשקף את המציאות בשטח, כשידוע שהמחירים האמיתיים של הטיסות רק עלו. חברות כמו אל על מדווחות בדוחותיהן הרבעוניים על עליות מחירים משמעותיות, מה שמחדד את הפער בין מה שקורה בשטח לבין הנתונים שמציגה הלמ"ס.
- 10.זה לא טעויות זה בכוונה פושעים (ל"ת)רועי 22/10/2024 11:43הגב לתגובה זו
- 9.אזרח 22/10/2024 09:44הגב לתגובה זוזו הכוונה של הממשלה, עוד תפקיד ציבורי שהפך להיות פוליטי
- 8.גם הלמ"ס שבוי בידי מכונת ההרס של נתניהו הארור וקלגסיו (ל"ת)קלבסיאלה 22/10/2024 09:04הגב לתגובה זו
- 7.זה מכוון מהממשלה (ל"ת)יותם 22/10/2024 08:35הגב לתגובה זו
- 6.אכן גוף לא מקצועי שעושה נזק (ל"ת)רחל 22/10/2024 07:41הגב לתגובה זו
- 5.שלי 22/10/2024 07:06הגב לתגובה זוטעיות ?המדד צריך להיות השנה 7%ישראבלופ
- 4.אלה הם רק מקצת העיוות במדידת יוקר המחיה. רבים אינם מאמי (ל"ת)ישראל 22/10/2024 04:01הגב לתגובה זו
- 3.קובי 22/10/2024 03:40הגב לתגובה זושום דבר לא חדש חוכמה בדיעבד
- 2.הלמ"ס קוסם ,עושה פוף לאינפלציה (ל"ת)בלוף 22/10/2024 00:24הגב לתגובה זו
- 1.בת אל 21/10/2024 23:12הגב לתגובה זוכמה חרדים באמת מתגייסים לצה"ל וכמה בוחרים להשתמט משירות בחסות נתניהו המפקיר? לדעתי רובם עמלקים.
- סבטלנה 22/10/2024 09:41הגב לתגובה זובוזזים את הקופה בעת מלחמה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
