שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

כל אחד יכול: כך תגישו תביעה קטנה לבית המשפט

לא קיבלתם את המוצר שהזמנתם? בעל הדירה לא תיקן את המקרר? בית המשפט לתביעות קטנות הוא המקום שבו תוכלו לקבל פתרון לבעיות מסוג זה, אבל כנראה שתצטרכו להצטייד גם בסבלנות. כך תעשו זאת בקלות, ובלי עורכי דין - מדריך "ביזפורטל"
עוזי גרסטמן | (1)

הגשת תביעה קטנה היא הליך משפטי פשוט יחסית שמאפשר לאזרחים לפתור סכסוכים קטנים בצורה מהירה ויעילה, מבלי להזדקק לעורכי דין. זהו כלי אפקטיבי לקבלת מענה בנושאים כמו מחלוקות עסקיות, חובות קטנים, או תביעות נגד חברות בגין שירות לקוי.

בחודשים האחרונים מקדם משרד המשפטים רפורמה בתחום, שתאפשר, בין השאר, לשופטים לךקבל החלטות על סמך מסמכים בלבד, ולנהל את הדיונים בשיחות וידאו. ההצעה בנושא גובשה על ידי אנשי המשרד, ונדרש לה אישור של השר, יריב לוין, בלבד, מכיוון שמדובר בתקנות. הרקע להצעה הוא הצורך להקל בעומס שקיים כיום על המערכת השיפוטית בשל התביעות הקטנות הרבות שמוגשות. כמו כן, הדבר עשוי לסייע לאנשים שלא מורגלים בסיטואציה של עמידה בפני שופט וחוששים מכך. מנגד, גופים שונים הביעו התנגדות למעבר לפסיקה על בסיס מסמכים בלבד, וטוענים כי החלטה שכזו דורשת דיון ציבורי הולם ולא הליך פנימי במשרד המשפטים.

חברות לא רשאיות להגיש תביעות קטנות צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

 

מי יכול להגיש תביעה קטנה?

כל אדם פרטי יכול להגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות, כשסכום התביעה אינו גבוה מ-36 אלף שקל (נכון ל-2024). חברות אינן רשאיות להגיש תביעות במסגרת זו, אך הן עשויות להיתבע.

השלבים להגשת תביעה קטנה

1. הגשת התביעה - השלב הראשון הוא מילוי טופס תביעה, שאותו ניתן להגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד המשפטים, או פיזית בבית המשפט לתביעות קטנות. בטופס יש לכלול את כל פרטי המקרה, כמו הסיבות לתביעה, סכום הכסף שנדרש ופרטי הצדדים המעורבים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כך לדוגמה, נניח ששירות שהוזמן מחברה מסוימת לא סופק כפי שהובטח. ניתן להגיש תביעה קטנה להחזר הכסף ששולם או לתיקון המוצר/שירות. למשל, אם רכשתם מקרר שלא עבד כהלכה והחברה סירבה לתקן אותו, תוכלו לתבוע את עלות התיקון או המקרר החדש.

2. תשלום אגרה - בעת הגשת התביעה, יש לשלם אגרה, שגובהה תלוי בסכום התביעה. נכון ל-2024, האגרה היא כ-1% מסכום התביעה, או סכום מינימלי של כ-50 שקל. את האגרה משלמים בעת ההגשה והיא לא ניתנת להחזרה - גם אם התביעה לא מתקבלת.

קיראו עוד ב"משפט"

3. שליחת התביעה לצד הנתבע - לאחר הגשת התביעה, על התובע לוודא שהנתבע מקבל את כתב התביעה. ניתן לעשות זאת באמצעות דואר רשום או למסור את המסמך ישירות לצד השני.

4. הדיון בבית המשפט - בשלב הזה שני הצדדים מגיעים לבית המשפט לתביעות קטנות לצורך הדיון. הדיון עצמו נערך באופן לא פורמלי, והשופט מבצע הערכה ישירה של הראיות והטענות של שני הצדדים. לעתים השופט מנסה להגיע לפשרה, אך אם לחא ניתן להשיג אחת כזו – הוא יכריע במקרה שלפניו בפסק הדין.

היתרונות של תביעות קטנות

הליך פשוט ומהיר: בניגוד לתביעות רגילות, תביעות קטנות מתבררות לרוב תוך זמן קצר - לעתים בתוך כמה חודשים בלבד.

אין צורך בעורכי דין: תביעה קטנה נועדה להיות נגישה לכולם בצורה שווה, ולכן הצדדים אינם מחויבים לייצוג משפטי. הדבר מפשט את ההליך ומקטין את העלויות של התביעה.

אגרות נמוכות: לעומת תביעות רגילות, העלויות שכרוכות בהגשת תביעה קטנה הן נמוכות יחסית - מה שתורם גם כן להפיכת התהליך לנגיש יותר לכולם.

החסרונות של תביעות קטנות

הגבלה על סכום התביעה: כאמור, ניתן לתבוע עד סכום של 36 אלף שקל בלבד. אם הנזק גבוה יותר, צריך להגיש תביעה רגילה לבית המשפט המתאים (שלום, מחוזי, עבודה וכו').

קושי באכיפה: גם אם פסק הדין ניתן לטובת התובע, אכיפת התשלום מצד הנתבע עלולה להיות מורכבת במקרים שבהם הנתבע לא משתף פעולה. במקרים כאלה, יש לפנות להוצאה לפועל כדי שזה תבצע את גביית הכסף.

אם הנתבע לא מגיע לדיון, השופט יכול לפסוק לטובת התובע צילום: Pixbay

אחד המקרים הנפוצים ביותר לתביעות קטנות הוא כשלקוח מקבל שירות לקוי מחברה או מוצר פגום. כך לדוגמה, אם טכנאי אינטרנט אמור לתקן תקלה ולא הגיע במועד שנקבע או שלא פתר את הבעיה – ניתן להגיש תביעה בגין השירות הלקוי ולדרוש פיצוי על הזמן והכסף שהושקעו.

מקרה נוסף הוא תביעות נגד בעלי דירות. כך לדוגמה, אם בעל דירה לא דואג לתיקון של נזקי צנרת בדירה מושכרת, הדיירים עשויים לתבוע אותו בבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.

מה ניתן לתבוע במסגרת תביעות קטנות?

ניתן להגיש תביעות קטנות במגוון תחומים:

הפרת חוזה: אי עמידה בהתחייבויות חוזיות מצד נותן שירות או חברה.

נזקים לרכוש: נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מהתנהגות רשלנית של צד אחר.

החזר כספי: במקרים שבהם לא סופק מוצר/שירות או שסופק בצורה לקויה.

אם הנתבע לא מגיע לדיון בבית המשפט, השופט יכול לפסוק לטובת התובע בהיעדרו של הנתבע, כלומר פסק דין בהיעדר התייצבות. עם זאת, הנתבע יכול לבקש דיון נוסף אם יספק הסבר מניח את הדעת להיעדרות שלו מהדיון הראשון שנקבע.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זה מה שחסר לנו,עוד תביעות סרק של משועממים.,ולא חסר כאלה (ל"ת)
    שי.ע 21/10/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

אמזון
צילום: טוויטר

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ

השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים

עוזי גרסטמן |

בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.

לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.

במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.

בסיס עובדתי "רעוע"

בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".

השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.