קרקע חקלאית
צילום: איציק יצחקי

עשרות זכו בקרקע בדימונה ב-300 אלף שקל - למה לא בטוח שזה חלום?

אם היו מציעים כם קרקע במאות אלפי שקלים בודדים, סביר להניח שהייתם רוכשים אותה גם אם לא הייתם מתכוונים להתגורר במקום, אבל יש דבר אחד שלא כל הרוכשים לוקחים בחשבון. מה קרה במכרז רמ"י בדרום ומה צריך להסיק ממכרזים דומים?
איציק יצחקי | (2)

לא בטוח שכל האנשים שניגשו למכרז על הקרקעות בשכונת יוני נתניהו בדימונה חשבו פעמיים לפני שהגישו הצעה להשתתף בו. הכותרת של המכרז זעקה: "קרקעות ב-350 אלף שקל, בשכונה חדשה, איפה עוד תמצאו מחיר כזה?", אבל המציאות מעט שונה: הקרקע במכרז הזה, בו שווקו קרקעות של 300-500 מ"ר בממוצע בשכונה החדשה בצפון העיר, היא בכלל לא הסיפור.

מחיר שפוי - האמנם?

לפני שנסביר מדוע כשהמדינה מחלקת לכם קרקעות בסכומים נמוכים זה לא תמיד אטרקטיבי, כמה מילים על המכרז: רמ"י החליטה לשווק את הקרקעות בשכונה חדשה ואטרקטיבית בסכומים נמוכים יחסית, שלא ניתן למצוא במקום אחר - בטח לא בערים הסמוכות כמו באר שבע. העסקה נראית חלומית - אתם משלמים החל מ-300 אלף שקל על קרקע בשכונה חדשה, מופרדת ממרכז העיר הרועש, בדרך לחלום: צמוד קרקע במחיר שפוי.

ההרשמה ל-70 המגרשים שחולקו בהגרלה (כלומר, לא היה מחיר מינימום, אלא כל מי שהשתתף, עשה זאת תמורת מחיר ידוע מראש), הייתה מהירה מאוד. עשרות רבות נשארו בחוץ, כשהמילואימניקים ומחוסרי הדיור קיבלו עדיפות וזכו בקרקע במחיר מוזל. בשורה התחתונה, כשניגשים למכרזי רמ"י, לעתים נתקלים בחומה כשמגיעים לשלב המימוש: הוצאות הפיתוח. במקרה הזה, הוצאות הפיתוח גם הן ידועות מראש ויחד עם עלות הקרקע הרוכש משלם סכום ממוצע של 650-750 אלף שקל.

אם נשווה את זה לערים במעגל השלישי בתל אביב, המחיר כמעט בלתי נתפס. קרקע בערים שאינן אזורי ביקוש במרכז הארץ, כמו פרדס חנה ואור עקיבא, עלולה להגיע ל-2-2.5 מיליון שקל לרבע דונם. כלומר, מחיר הקרקע במקרה הזה הוא בערך 15% מערים אחרות. בבאר שבע, למשל, היה אפשר לזכות בקרקע בשכונת הרקפות במחיר של 1.3 מיליון שקל תמורת 465 מ"ר למשל - זול משמעותית מהמחיר הנהוג בסביבה שגבוה ב-400-500 אלף שקל. אבל בניגוד לבאר שבע, בדימונה הסיפור הוא אחר - צמודי הקרקע זולים מאוד.

יש מחיר כפול לפיתוח

כלומר, לפי התחשיב, אם אדם שילם 700 אלף שקל עבור הקרקע והפיתוח, הוא יצטרך להוסיף כ-1.6 מיליון שקל עבור בנייה בסיסית (ברוב המקרים, המחיר אפילו יכול להיות גבוה יותר, תלוי ברמת הגמר), כלומר - וילה ממוצעת ב-2.3 מיליון שקל. נשמע נהדר. אבל בסביבה, כך מתברר, אפשר לרכוש כיום וילות מוכנות במחיר הזה. כך למשל, חברת גשם החזקות מכרה לאחרונה צמודי קרקע דומים סביב 2.1 מיליון שקל. גם אם המחיר עלה בשבועות האחרונים (ונניח שמלכתחילה היה גבוה יותר), עדיין, צריך להבין שוילה ביד היום, שווה יותר מוילה מוכנה בעוד 4 שנים. כלומר, לפני שאתם ניגשים למכרז עתידי אתם צריכים "להוון" את הכסף שלכם.

שלא תבינו לא נכון - שכונת יוני נתניהו אמורה בסוף התהליך להיות שכונה אטרקטיבית ביחס לאזור - כ-2,700 יחידות דיור, כשמלבד המכרז הזה, לא יהיו כמעט עוד צמודי קרקע באזור (עשרות בודדות בלבד, כמעט כל הבנייה היא רוויה), בטח לא כאלה שנשקף מהם נוף לשטחים ירוקים פתוחים. במקום יוקמו בתי ספר ואפילו מבני מסחר ומשרדים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    השאלה בכותרת היא רטורית, נכון? (ל"ת)
    מיואש 30/09/2024 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סעדן 29/09/2024 12:04
    הגב לתגובה זו
    חחח , אין עליכם כאילו כתבה מפתה מהיהודים אתם דורשים 300000 שקל ליחידת קרקע קטנה שיוכל לבנות עליה בית ועל ידו ומיסביבו בכל צפון הנגב הבדווים פשוט לוקחים קרקע חינם בלי לשאול אף אחד בונים על זה ווילה , יחי ההבדל הגדולמ
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.