היישובים נחשפים: כך יחולקו המגרשים למילואימניקים ונכי צה"ל
רמ"י חושפת את מפת הקרקעות המלאה לחיילי מילואים ונכי צה"ל - כ-900 מגרשים ב־64 יישובים ברחבי הארץ, שייצאו להגרלה כבר בחודשיים הקרובים. אבל מעבר להנחות שיכולות להגיע עד ל-90% על ערך הקרקע, השאלה הגדולה היא - האם זה יהיה כלכלי בפועל?
כמעט שבוע עבר מאז שכתבנו על שיווק הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל בהגרלה עבור מילואימניקים ונכי צה"ל. המפה המלאה של היישובים שבהם תצא התוכנית לפועל - עם כ-900 מגרשים ברחבי הארץ. לפי הערכות ראשוניות של רמ"י, ההגרלות הראשונות צפויות לצאת לדרך כבר בעוד כחודשיים, בחלק מהיישובים שבהם המגרשים כבר מוכנים לשיווק.
איך נכנסים להגרלה?
על מה מתמודדים בהגרלה?
ההטבה בפועל עבור הזוכים
ההבדל בין המכרזים
להבדיל ממכרזים
פתוחים שבהם ההקצאה נעשית למרבה במחיר, המכרזים במסגרת היוזמה הנוכחית הם סגורים ועבור חיילי מילואים ונכי צה"ל, והם פועלים במתכונת של הרשמה והגרלה.
כלומר, כל מי שעומד בתנאי הזכאות יכול להירשם, והזכייה לא נקבעת לפי גובה ההצעה אלא באמצעות הגרלה אקראית.
השיטה הזו נועדה להבטיח שוויון הזדמנויות, ולמנוע מצב שבו בעלי הון, משקיעים או יזמים מצליחים "לעקוף בתור" באמצעות הצעות גבוהות.
בפועל, ההליך פשוט יותר, מאפשר תכנון מראש, ובעל פוטנציאל להפוך את הקרקע לנגישה באמת עבור האוכלוסייה שעבורה קמו המכרזים
האלו - ולא רק על הנייר. עם זאת, חשוב לזכור: גם כאן הביקוש צפוי להיות גבוה, ולכן ייתכן שסיכויי הזכייה לא יהיו פשוטים - אבל נראה שאכן מדובר על מודל של זכאות בפועל ופחות ש'הכסף מדבר'.
יבוא לידי ביצוע?
בתקופה
שבה מחירי הדיור והריביות ממשיכים להקשות על זוגות צעירים לרכוש בית. עבור רבים, עצם ההזדמנות לרכוש מגרש צמוד קרקע בתנאים מועדפים עשויה להיות צעד ראשון לקביעות ולביטחון כלכלי - במיוחד בפריפריה ששם ההטבות מגיעות לסכומים נאים.
מצד שני, ההצלחה של המהלך
לא תימדד רק בכותרות - אלא ביכולת ובכדאיות הכלכלית של הזוכים לבנות את הבתים בפועל: האם הקרקעות נמצאות במיקומים נגישים? האם קיימות תשתיות? האם ניתן יהיה לקבל מימון בנקאי? מדובר בשאלות קריטיות שככל הנראה ייקבעו אם המהלך הזה באמת יוקיר את האנשים שנלחמו עבורנו
או שימסמס זאת כבעבר.
צריך לזכור, זו לא הפעם הראשונה בה המדינה מציעה לחיילים משוחררים או מילואימניקים פתרונות נדל"ן שנשמעים מבטיחים: בעבר הושקו יוזמות כמו "דיור למשתחררים" או מכרזים ייעודיים לצעירים בפריפריה, אך רבות מהן כשלו בשלב הביצוע - בשל היעדר
תשתיות, קשיי מימון, או מורכבות תכנונית.
גם במקרה הנוכחי, לא די בהגרלה וזכאות - כדי לבנות בפועל נדרשים הליכי רישוי, פיתוח, מימון בנקאי ויכולת כלכלית להתמודד עם עלויות הבנייה, שמגיעות לעיתים ליותר ממיליון שקל גם ביישובים מרוחקים. לכן, יש מי שמזהירים
מפני הפיכת ההטבה ל"הנחה על הנייר", שתישאר בגדר חלום לא ממומש.
- 4.אנחנו 09/05/2025 11:50הגב לתגובה זוערים שלמות בהזנחה מבחינת בנייה ישנה איכות סביבה עולם שלישי.
- 3.אנונימי 06/05/2025 16:20הגב לתגובה זוגם לפני שנה יצאו בהכרזות וכמובן לא יצא מזה שום דברמה קרה בממשלה מריחים בחירותוגם אם יתממש מה הסיכוי לזכות 0.2%
- 2.אנונימי 06/05/2025 16:17הגב לתגובה זוסיכוי של 1500 יותר גרוע מהמחיר למתמסכן
- הארי המזוהם 08/05/2025 12:27הגב לתגובה זוכמות המגרשים לא מספיקה ולמה רק מגרש למה לא דירות בקיצור תוכניתעל הנייר ! בפועל מעשי זה טיפה בים יש לא מעט מילואימניקים עם דירותאז שיתנו להם הנחות למשל בארנונה 50 אחוז ועוד יש פה אינטרס סמוי.. וגם המחירים שפרסמו גבוהים
- 1.כל הכבוד לממשלה!! רק תגדילו קצת את כמות המגרשים.. (ל"ת)ימני לא חמוץ 06/05/2025 13:35הגב לתגובה זו
- אנונימי 06/05/2025 15:45הגב לתגובה זואם ההממשלה הזאת מגרשים יגיעו לחרדים !!
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
