גראלד קושנר
צילום: עזרא לוי

ג'ארד קושנר חשוד בקבלת כסף תמורת השפעה

מאז שעזב את הבית הלבן, ג'ארד קושנר נמצא תחת ביקורת גוברת על קשריו עם ממשלות זרות והחשדות להפקת רווחים פיננסיים בעקבות השפעתו הפוליטית. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא קשריו עם ערב הסעודית
גיא אבטליון | (5)

מאז 2021, חברת ההשקעות של ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, גבתה כ-112 מיליון דולר בעמלות מממשלות ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות. חקירה שנערכה על ידי ועדת הכספים של הסנאט, שהחלה ביולי האחרון, גילתה כי הקרן Affinity Partners לא העבירה עד כה רווחים למשקיעים הזרים.

יו"ר הוועדה העלה שאלות בנוגע להתנהלות הקרן, ורמז שייתכן שהמכשיר הפיננסי הזה הוקם מתוך אינטרסים פוליטיים ולא עסקיים. הוא הציע כי המשקיעים בקרן אינם פועלים משיקולים כלכליים טהורים, אלא מנצלים את ההזדמנות להעביר כספים למשפחת טראמפ, כלומר לג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ.

ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, הפך לדמות מרכזית בפוליטיקה ובעסקים האמריקאיים מאז בחירתו של טראמפ ב-2016. נשוי לאיוונקה טראמפ, ג'ארד הפך במהירות ליועץ קרוב של הנשיא טראמפ, כשהוא מחזיק בתפקידים חשובים והשפעה רבה בנושאים רבים. בין תפקידיו היו ניהול המגעים לשלום במזרח התיכון, רפורמה במערכת המשפט הפלילי, והובלת תגובת ארצות הברית למגפת הקורונה.

לפני כניסתו לפוליטיקה, קושנר היה כבר איש עסקים מצליח. הוא ניהל את חברת הנדל"ן המשפחתית Kushner Companies, שהחזיקה נכסים משמעותיים, והיה גם הבעלים של כלי התקשורת The New York Observer. עם זאת, הקריירה העסקית שלו לא הייתה חפה ממחלוקות. החברה המשפחתית הייתה שקועה בחובות כבדים, ותקופתו בבית הלבן עוררה שאלות אתיות רבות, במיוחד סביב ניגודי עניינים והשפעות של ממשלות זרות.

 

המחלוקת סביב קשריו של קושנר עם ממשלות זרות

מאז שעזב את הבית הלבן, ג'ארד קושנר נמצא תחת ביקורת גוברת על קשריו עם ממשלות זרות והחשדות להפקת רווחים פיננסיים בעקבות השפעתו הפוליטית. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא קשריו עם ערב הסעודית. קושנר מילא תפקיד מפתח בטיפוח יחסים קרובים בין ממשל טראמפ לממשלת ערב הסעודית, ובפרט עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן (MBS). הקשרים הללו הובילו לעסקת נשק רחבת היקף ולתמיכה אמריקאית במלחמת ערב הסעודית בתימן, למרות ביקורת נרחבת והאשמות להפרות זכויות אדם על ידי הכוחות הסעודים.

זמן קצר לאחר עזיבתו את התפקיד, חברת ההשקעות הפרטית של קושנר, Affinity Partners, קיבלה השקעה בגובה 2 מיליארד דולר מקרן העושר הריבונית הסעודית, בראשות MBS. השקעה זו עוררה סערה רבה, כאשר רבים ראו בכך תגמול אפשרי על היחס המועדף שקיבלה סעודיה במהלך כהונת טראמפ. התעוררו שאלות אם קושנר השתמש בהשפעתו הפוליטית להפקת רווחים אישיים, תוך ניצול קשריו הקרובים עם מנהיגי סעודיה.

חקירה של הסנאט גילתה כי חברת ההשקעות של קושנר, Affinity, לא חילקה רווחים למשקיעים הסעודים והזרים למרות העמלות הכבדות שגבתה. רון ווידן, יו"ר הוועדה הדמוקרטית, כתב השבוע לחברה ושאל מדוע לא חילקה "אפילו אגורה אחת של רווחים ללקוחות". הוא ציין כי החקירה מעלה חששות לגבי ניגודי אינטרסים שנוצרו בשל ההשקעות בחברות שמנוהלות על ידי Affinity, במיוחד כשמדובר במשקיעים זרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

ויידן הוסיף כי המשקיעים של Affinity עשויים להיות מונעים לא משיקולים מסחריים, אלא מתוך מטרה להעביר כספים של ממשלות זרות לבני משפחתו של טראמפ, בדגש על ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ. הסנאט גם מציין כי Affinity סירבה לחשוף את זהותו של משקיע זר חמישי ומסתורי.

גם נציגים רפובליקנים, כמו ג'יימס קומר, הביעו חששות לגבי קשרי Affinity עם סעודיה. קומר אמר כי קושנר "עבר את גבולות האתיקה" בקבלת מימון סעודי לחברתו.

 

חשדות נוספים והשלכות ההאשמות

בנוסף לערב הסעודית, התעוררו חששות גם לגבי קשריו של קושנר עם ממשלות זרות אחרות, כולל ישראל, איחוד האמירויות וקטר. החשד העיקרי הוא שקושנר השתמש במעמדו כדי להעניק לממשלות זרות גישה להחלטות מדיניות אמריקאיות, ובתמורה גורמים זרים העניקו הזדמנויות השקעה לעסקיו של קושנר כפיצוי או תמריץ.

למרות שההאשמות נותרות ספקולטיביות והחקירות נמשכות, ההשלכות עשויות להיות רחבות היקף. אם יתברר שקושנר אכן השתמש במעמדו בבית הלבן כדי להפיק רווחים מממשלות זרות, זו תהיה הפרה חמורה של נורמות אתיות וחוקיות. זה גם יערער את אמון הציבור במערכת הפוליטית האמריקאית.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 27/09/2024 13:03
    הגב לתגובה זו
    נתניהו למד שטיקים וטריקים אצל חתנו של ג'ארד ,וג'ארד המשיך ולמד מנתניהו
  • 2.
    את הבן של ביידן, הנרקומן, כבר סיימו לחקור?? (ל"ת)
    שמאלנים רקובים 27/09/2024 00:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הון שלטון, טראמפ "במיטבו" (ל"ת)
    הון שלטון 26/09/2024 20:55
    הגב לתגובה זו
  • שמחון 26/09/2024 22:16
    הגב לתגובה זו
    מנסים למנוע מטרמפ לנצח בכל מחיר
  • כאילו ביבי ודמוקרטים שונים במשהו... (ל"ת)
    Robin Hood 26/09/2024 21:28
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".