OpenAI עומדת להפוך לארגון למטרות רווח - איך זה יעזור לה לגייס משקיעים?
OpenAI, החברה המפתחת את ChatGPT, עומדת בפני שינויים משמעותיים. על פי דיווחים בוול סטריט ג'ורנל, החברה מתכננת לשנות את מבנה הארגון שלה מעמותה ללא מטרות רווח לחברה למטרות רווח. מהלך זה עשוי להפוך את החברה לאטרקטיבית יותר עבור משקיעים גדולים כמו מיקרוסופט ואפל.
כיום, OpenAI מאורגנת כעמותה ללא מטרות רווח עם דירקטוריון המפקח על פעילות עסקית למטרות רווח. השינוי המתוכנן יהפוך אותה לתאגיד למטרות רווח עם תועלת ציבורית. דובר החברה הגיב לדיווחים באומרו כי החברה נשארת ממוקדת בפיתוח בינה מלאכותית לטובת כולם, וכי העמותה תמשיך להתקיים כחלק מרכזי במשימתה.
במקביל לשינויים המבניים, OpenAI מתמודדת עם עזיבה של דמויות מפתח. מירה מוראטי, מנהלת הטכנולוגיות הראשית, התפטרה באופן פתאומי. היא מצטרפת לשורה של עזיבות בכירות מאז המשבר שפקד את החברה בשנה שעברה, כאשר המנכ"ל סם אלטמן פוטר לזמן קצר על ידי הדירקטוריון הקודם.
בין העוזבים הבולטים נמנים גם אילייה סוצקבר, המייסד המשותף והמדען הראשי לשעבר, ג'ון שולמן, מייסד משותף וחוקר בכיר לשעבר, וכן יאן לייקה, חוקר בכיר נוסף. גרג ברוקמן, מייסד משותף ונשיא לשעבר, יצא לחופשה עד סוף השנה.
- הסטארטאפ הישראלי ששומר על ChatGPT בגיוס ענק
- אורקל זינקה ב-36% בעקבות העסקה עם OpenAI - למה האנליסטים חוששים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלטמן התייחס לשינויים בהנהלה במזכר שפרסם ברשתות החברתיות, ואמר כי שינויים בהנהגה הם חלק טבעי בחברות, במיוחד אלו הצומחות במהירות. עם זאת, הוא הודה כי אין זה טבעי שהשינוי יהיה כה פתאומי.
ענקיות הטכנולוגיה רוצות להשקיע
מיקרוסופט, שהשקיעה 13 מיליארד דולר ב-OpenAI מאז 2019, החלה לאחרונה להפחית את תלותה בחברה על ידי הקמת יחידת בינה מלאכותית פנימית. במקביל, OpenAI מפתחת קשרים קרובים יותר עם אפל, כולל שיתוף פעולה בהטמעת בינה מלאכותית באייפון.
לאחרונה דווח כי מיקרוסופט, אפל ויצרנית השבבים אנבידיה עשויות להיות מעורבות בסבב גיוס הון עבור OpenAI בסכום של לפחות 5 מיליארד דולר, המכוון לשווי שוק של 150 מיליארד דולר.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
המבנה למטרות רווח המוצע נראה כמכוון בחלקו להפוך את העסקה למושכת יותר עבור משקיעים. בניגוד למשקיעים קודמים ב-OpenAI, אלה שישקיעו בסבב הנוכחי לא יהיו מוגבלים ברווחים שהם יכולים להרוויח. יתרה מזאת, אם השינוי המבני לא יתרחש תוך שנתיים, המשקיעים החדשים יוכלו לבקש את כספם בחזרה.
זקוקה למימון משמעותי
OpenAI צפויה להזדקק למימון משמעותי נוסף כדי לסייע בהשקת מספר תכונות בינה מלאכותית שטרם הגיעו לשחרור כללי, כולל מחולל הווידאו מטקסט Sora. החברה בחרה לבצע שיפורים הדרגתיים במודל הבינה המלאכותית GPT-4 שלה במקום להכריז על יורשו.
החברה עומדת גם בפני הסחת דעת פוטנציאלית כאשר אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ואחד ממייסדי OpenAI, חידש את תביעתו נגד החברה. מאסק טוען כי הוא הוטעה לחשוב שחברת הבינה המלאכותית שעזר להקים תהיה מיזם ללא מטרות רווח.
OpenAI עומדת בפני אתגרים משמעותיים בעת שהיא מנווטת בין שינויים ארגוניים, עזיבות בכירים, והצורך בהשקעות נוספות. היכולת של החברה להמשיך ולחדש בתחום הבינה המלאכותית תיבחן בתקופה זו של שינויים ואי-ודאות.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.