אישה מבוגרת קשישים
צילום: Istock

הורשעה בעושק קשישים - וכעת תובעת לממש צוואה של אחד מהם

האשה, בעלת עבר פלילי שכולל גם קבלת דבר במרמה וניצול של מיניותה, תובעת למלא אחר צוואתו של קשיש שהוריש לה את רכושו, אחרי שבית משפט לענייני משפחה דרש ממנה ערובה של 70 אלף שקל להבטחת הוצאות המשיבים - והיא עתרה לביטול הדרישה
עוזי גרסטמן | (3)

בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דן השופט שאול שוחט בפרשה סבוכה שבה מעורבת אשה שהורשעה בעבר בעושק קשישים חסרי ישע. האשה, שהיא בעלת עבר פלילי עשיר, מבקשת לקיים צוואה של מנוח שהיה אחד מקורבנותיה בעבר. המקרה הזה עורר דיון חשוב על ניהול נכסים, השפעה בלתי הוגנת, ומעמדו המשפטי של אדם המבקש לממש צוואה בתנאים אלה.

המבקשת, שהורשעה בשורה ארוכה של עבירות ניצול כלפי קשישים, נמצאת במוקד תיק זה לאחר שהגישה בקשה לקיום צוואת המנוח שהלכה לעולמו ב-2018. הצוואה, שנכתבה ב-2012, מעניקה למבקשת את כל עיזבון המנוח - דבר שהוביל להתנגדות חריפה מצד קרובי משפחתו הרחוקים. המשיבים טוענים כי המנוח נפל קורבן לתחבולה מצדה של המבקשת, שפעלה מתוך כוונה לנצל את מצוקתו ולזכות ברכושו.

הצוואה נכתבה כמה שנים לאחר שהאשה ריצתה עונש מאסר צילום: Pixabay

בפסק הדין נחשף כי למבקשת יש עבר פלילי לא קטן, הכולל עושק קשישים, קבלת דבר במרמה וניצול מיניותה לצורך השתלטות על רכושם של קשישים בודדים. על פי גזר הדין שניתן נגדה בעבר, השופט קבע אז כי היא "פיתחה שיטה לפיה היא מפילה בפח קורבנות גברים קשישים... המלכודת היא 'מלכודת דבש'... ומטרתה להשתלט על רכושם של אותם אנשים".

לטענת האשה הצוואה נערכה מרצונו החופשי של המנוח

במרכז הפרשה הנוכחית עומדת צוואה שנערכה ב-2012, שבה מצוין כי המנוח הוריש את כל רכושו למבקשת. הצוואה נכתבה כמה שנים לאחר שהמבקשת ריצתה עונש מאסר על עבירות כלפי אותו מנוח, והיא טוענת כי הצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המנוח. מנגד, המשיבים טוענים כי מדובר בצוואה שנערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, וכי יש לבטלה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופט שוחט ציין בפסק הדין כי "יש לתת לכל בעל דין את יומו בבית המשפט, גם אם הוא נושא עבר פלילי", והוסיף כי יש לבחון את תוקפה של הצוואה בצורה מקיפה ורצינית, ולא באמצעות פסילת הבקשה על סמך עבר פלילי בלבד.

קודם להחלטתו של השופט שוחט, קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בראשות השופט ארז שני, כי המבקשת נדרשת להפקיד ערובה בסכום כולל של 70 אלף שקל, להבטחת הוצאות המשיבים במקרה של דחיית תביעתה. השופט שני ציין כי "לתובענה יש שורת בעיות", בין היתר בשל העבר הפלילי של המבקשת והקשר המפוקפק עם המנוח. הוא הדגיש כי הצוואה מעוררת שאלות קשות באשר לנסיבות עריכתה ולתוקפה - בייחוד לאור העובדה שהמבקשת ניסתה להינשא למנוח זמן קצר לפני מותו.

קיראו עוד ב"משפט"

ההחלטה לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה נומקה בצורך להגן על המשיבים מהוצאות משפטיות כבדות, אך גם נבעה מהתחושה כי קיים סיכוי נמוך לקבלת תביעתה.

המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי, וטענה כי אין לה אפשרות כלכלית להפקיד את הסכום הנדרש, וכי החלטת בית המשפט לענייני משפחה חוסמת את דרכה לזכות בבירור תוקפה של הצוואה. היא הדגישה כי הצוואה נערכה כחוק, ושהמנוח היה כשיר קוגניטיבית במועד עריכתה.

המשיבים טענו שיש להגן על רכוש המנוח מניסיון נוסף לנצל אותו

מנגד, המשיבים המשיכו לטעון כי מדובר בתביעת סרק, וכי יש להגן על המנוח ועל רכושו מפני ניסיון נוסף של המבקשת לנצל את מצוקתו. הם הזכירו את העבר הפלילי הכבד שלה וההיסטוריה שלה בניצול קשישים, והדגישו את החשיבות בהבטחת הוצאותיהם בהליך המשפטי.

השופט שוחט קיבל את ערעור המבקשת, והורה לבטל את חיובה בהפקדת ערובה. הוא הבהיר כי על אף העבר הפלילי של המבקשת, יש לאפשר לה את ההזדמנות להוכיח את תוקף הצוואה בבית המשפט. השופט ציין כי "אין למנוע ממנה את זכותה להליך משפטי רק בשל היעדר אמצעים כלכליים או עבר פלילי מכביד".

בנוסף, השופט שוחט מתח ביקורת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שלדבריו לא נומקה בצורה מספקת לגבי סיכויי ההצלחה של תביעת הצוואה. הוא הדגיש כי העובדה שהמבקשת הורשעה בעבר בעבירות חמורות אינה מצדיקה פסילה אוטומטית של בקשתה לקיום הצוואה.

פסק הדין של השופט שוחט מעורר שאלות רבות סביב התוקף של צוואה שנכתבה על ידי אדם במצוקה, תחת השפעה של אדם בעל עבר פלילי. מצד אחד, הוא מבטא את העיקרון של מתן הזדמנות לכל אדם בבית המשפט, ומצד שני הוא מדגיש את החשיבות של בחינת תוקפן של צוואות בצורה מעמיקה, בייחוד כשיש חשש להשפעה בלתי הוגנת.

המשמעות הרחבה של פסק הדין היא שלא ניתן למנוע מאדם להגיש תביעה לקיום צוואה, גם אם הוא בעל עבר פלילי. עם זאת, פסק הדין מדגיש את הצורך בבחינה זהירה של נסיבות עריכת הצוואה, תוך התחשבות במצבו הנפשי של המנוח ובקשר בין הצדדים.

המקרה שבו מעורבת אשה שהורשעה בניצול קשישים ועכשיו מבקשת לממש צוואה של אחד מקורבנותיה, מעורר דיון נוקב על הגנה על חסרי ישע, אתיקה משפטית, וזכויותיהם של מבקשים בעלי עבר פלילי. פסק הדין של השופט שוחט מציב איזון עדין בין זכויות בעלי הדין, תוך הדגשת חשיבות בחינת רצון המנוח בצורה מקיפה והוגנת.

במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביוני בהתנגדות שהגיש גבר לצוואה שהותירה אחריה אשתו, שמנשלת אותו ואת בתם המשותפת מירושתה לטובת שני בניה. המנוחה, אמם של המבקשים ורעייתו של המתנגד, חתמה במאי 2013 על צוואה שלפיה בעלה הוא היורש הבלעדי של רכושה אחרי מותה. בשלב מסוים עלו היחסים בין המנוחה ובעלה על שרטון והם נפרדו. לאחר מכן, בתחילת 2019, חתמה המנוחה על שלושה מסמכים: ייפוי כוח מתמשך שניתן לאחד מבניה, צוואה חדשה לטובת בניה בלבד והודעה על ביטולה של הצוואה הראשונה. בספטמבר 2021 הלכה האשה לעולמה כשהיא בת 85. פטירת האשה היתה אות הפתיחה למאבק עיקש בין הזוכים על פי שתי הצוואות שלה. לטענת הבעל, שהיה הזוכה בצוואה הראשונה, הצוואה השנייה היא תוצר של השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה מצד אחד הבנים, שניצל את חולשת אמו, תלותה הפיזית, מצבה הרפואי הירוד והיעדר עצמאותה - כל זאת לטובת האינטרס האישי שלו. הבעל גם הוסיף כי כשנה לפני שנכתבה הצוואה השנייה, אובחנה אשתו כסובלת מאלצהיימר, כך שהיא כלל לא היתה כשירה לחתום עליה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בא 20/09/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    אם זה נישמע לכם ילדותי....אז המציאות ילדותית.
  • 2.
    בא 20/09/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
    במוות קליני...וזה גרוע מאוד ...הבעיה שחוקי בני האדם שונים מחוקי העולם הבא ...ולכן מי שלא נכנס לגן עדן ...גמור!!!
  • 1.
    מתפלא מאוד 20/09/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
    צודק מאוד השופט שני, תביעת עושק
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.