ההוצאות בכרטיסי אשראי באוגוסט הסתכמו ב-43.8 מיליארד שקל - עלייה של 3.3%
על רקע המשך ביטולי הטיסות גם בחודש אוגוסט, ישראלים רבים נשארו בארץ בחודשי הקיץ מה שהביא לעלייה בצריכה, כפי שמשתקף גם בנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי של ש.ב.א לחודש אוגוסט. סך הוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי באוגוסט עמד על 43.77 מיליארד שקל, עלייה של 3.3% לעומת חודש אוגוסט בשנה שעברה. היקף העסקאות ברכישות פיזיות הגיע לשיא של למעלה מ-19.5 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי באוגוסט עמד על 1.41 מיליארד שקל והוא היה נמוך ב-5.4% ו-80 מיליון שקל לעומת הסכום היומי הממוצע ביולי 2024 שעמד על 1.49 מיליארד שקל.
בנוסף, באוגוסט נרשמה עליה של 2.9% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת אוגוסט 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו לסכום שיא של 24.2 מיליארד שקל, מדובר על עליה של כ-700 מיליון שקל לעומת סכום של 23.5 מיליארד שקל שנרשם באוגוסט 2023. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין עמד על 780.24 מיליון שקל, מדובר על ירידה של כ-90 מיליון שקל ו-10.3% לעומת הסכום היומי הממוצע במהלך יולי 2024 שעמד על 869.6 מיליון שקל.
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם ירידה בשיעור של 4.8% בהשוואה לאוגוסט 2023. סך משיכות המזומן באוגוסט 2024 עמד על סכום של 5.75 מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן של 6 מיליארד שקל באוגוסט 2023. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד באוגוסט 2024 על 185.8 מיליון שקל והיה נמוך בכ-8.5 מיליון שקל ו-4.4% לעומת ממוצע משיכות המזומן היומי שנרשם ביולי 2024 ועמד על סכום של 194.3 מיליון שקל. לפני שנה, באוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.9 מיליון שקל.
איפה הישראלים הוציאו יותר החודש?
בהמשך לרבעון השני החזק שהציגו רשתות המזון, גם כן על רקע ביטולי הטיסות שהביאו להגדלת הביקושים, ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש אוגוסט הסתכמו בכ-5.7 מיליארד שקל לעומת 5.3 מיליארד שקל בחודש אוגוסט בשנה שעברה, עלייה של 7.5%. הממוצע היומי של ההוצאות בכרטיסי אשראי ברשתות המזון עמד על 184.7 מיליון שקל לעומת כ-171.9 מיליון שקל באוגוסט בשנה שעברה.- הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שצפויות להרוויח מהגידול בהוצאות הצרכנים בתחום הן רשתות הקמעונאות הגדולות כמו שופרסל שופרסל 0.94% , יוחננוף יוחננוף -0.73% , ויקטורי ויקטורי -1.91% , רמי לוי רמי לוי 0.96% , ועוד.
צפי לדוחות טובים גם ברבעון השלישי - שופרסל
לקריאה נוספת:
>> רבעון חזק לשופרסל - המניה מזנקת; ככה יכולתם להרוויח 7%.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
>> יוחננוף: רווח של 72 מיליון שקל - כפול מהרבעון המקביל.
תחום נוסף שהציג רבעון שני חזק הוא תחום רשתות האופנה, שגם כן צפוי להציג רבעון שלישי חזק אם כי בחודש אוגוסט לא היה גידול משמעותי בהוצאות בכרטיסי אשראי של הצרכן הישראלי בתחום. בחודש אוגוסט ההוצאות בכרטיסי אשראי בתחום ההלבשה וההנעלה הסתכם ב-2.45 מיליארד שקל לעומת כ-2.43 מיליארד שקל בחודש אוגוסט בשנה שעברה. הממוצע היומי עמד על 78.94 מיליון שקל לעומת 78.53 מיליון שקל בחודש אוגוסט אשתקד.
החברות שצפויות להרוויח מהגידול בהוצאות הצרכנים בתחום הן פוקס פוקס 0% , בריל בריל -0.91% , ריטיילורס ריטיילורס 2.42% , דלתא דלתא מותגים 0.83% , גולף גולף -0.71% ועוד.
לקריאה נוספת:
>> שיא הכנסות לפוקס: 1.6 מיליארד שקל; זינוק בחנויות האופנה בחו"ל.
>> אחרי השקת ויקטוריה׳ס סיקרט: דלתא מותגים עם צמיחה של 36% בהכנסות.
בתחום התיירות, ההוצאות בכרטיסי אשראי אצל חברות התעופה הסתכמה באוגוסט בכ-423.6 מיליון שקל, זאת לעומת 255.3 מיליון שקל בחודש אוגוסט אשתקד, עלייה של 66%, בעיקר על רקע עליות המחירים שנבעו מביטולי הטיסות, כאשר המרוויחה העיקרית צפויה להיות אל על אל על 2.65% .
דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על; קרדיט: דוברות אל על
מנגד ההוצאות בכרטיסי אשראי בסוכנויות הנסיעות הסתכם ב-936.8 מיליון שקל, ירידה של 20% לעומת אוגוסט בשנה שעברה. ההוצאות בתחום המלונאות וחדרי אירוח הציגו ירידה של 18% לעומת אוגוסט בשנה שעברה והסתכמו ב-979 מיליון שקל לעומת 1.2 מיליארד שקל בשנה שעברה.
״חודש אוגוסט התאפיין בירידה בפעילות העסקית במשק ובהאטה של הצמיחה שראינו בחודשים הקודמים וזאת על רקע ההסלמה שחווינו בצפון הארץ אשר הגיעה לשיאה בהגבלות שהוטלו על פעילות המשק ב-25 באוגוסט", מסרה סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג. "למרות זאת, היקף הרכישות בעסקאות פיזיות בבתי העסק עצמם רשם שיא חדש והוא מתקרב לרף ה-20 מיליארד שקל בחודש. במהלך אוגוסט, ענפי מסחר מרכזיים במשק חוו ירידה בפעילות ובראשן ענפי התיירות שהיו במגמת התאוששות בחודשים האחרונים וחוו רגרסיה. למעשה, רק ההוצאות בענפי המזון השונים באוגוסט גבוה יותר מאשר בחודשים הקודמים יולי".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
