בנק ישראל מבקש מהבנקים לתת לנו ריבית על העו"ש. הוא הוציא מכתב למנהלי הבנקים, אבל האם מכתב מספיק? למה לא לדרוש? בנק ישראל לא רוצה להתערב בתחרות בין הבנקים, הוא לא רוצה להתערב בכוחות השוק. יש לכאורה שוק חופשי. אבל אין באמת שוק חופשי. כשהבנקים מרוויחים תשואה של 15% עד 20% על ההון שלהם זה מוכיח דבר אחד ברור - אין תחרות אמיתית. תחרות מורידה מרווחים ומביאה למצב של "רווח הוגן". הבנקים בשנים האחרונות קפצו מתשואה של 8%-10% על ההון לפי 2. זו תשואה שטייקוני השקעות ונדל"ן, ואנשי עסקים בכלל, היו חולמים עליה.

 

רווחי הבנקים ברמת שיא

הרווח של הבנקים היה פנומנלי ברבעון הראשון של השנה למרות המלחמה וברבעון השני הוא צפוי להיות באותם סדרי גודל (רווח של כ-7 מיליארד שקל לחמש הבנקים הגדולים בלי אירועים חד פעמיים). רווח שמבטא תשואה של 15%-20% על ההון העצמי נובע מכך שבנק ישראל דרך הפיקוח על הבנקים מוביל אג'נדה ברורה מאוד בעשרות השנים האחרונות - יציבות הבנקים היא מעל הכל. הפחד מכך שבנק יקרוס, מביא לכך שהפיקוח מספק להם הגנות לצד מבנה פיננסי שמאפשר להם להרוויח באופן מופרז. בנק ישראל בשם היציבות פוגע בתחרות ופוגע בצרכנים. בפועל, הבנקים היו יכולים להרוויח חצי מזה והציבור היה נהנה מפחות ריבית על הלוואות ויותר תשואה על הפיקדונות, אלו כלים שלובים - מה שהבנקים מרוויחים יוצא מהציבור. וההיפך.

 

בנק ישראל מעביר מסר לסמוטריץ'

המכתב שהודלף על המהלך של בנק ישראל מול הבנקים לא נועד באמת לבנקים. בנק ישראל  העביר מסר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שאמר לאחרונה שהוא היחיד שהטיל מס יתר על הבנקים ואם הבנקים ימשיכו להרוויח בצורה חזירית הוא יעלה את המיסוי. בנק ישראל רוצה לשדר לאוצר ולנו שהוא מטפל בבעיה, אבל מבחינתו זו לא באמת בעיה. בנקים צריכים להיות יציבים, כדי להיות יציבים הם צריכים להרוויח, גם אם זה על חשבון הציבור.

בימים ובשבועות הבאים, אתם תקבלו הודעות בסגנון - בנק X נענה לבקשה של בנק ישראל ויעלה את הריבית על העו"ש ל-0.5%, בנק Y יעלה את הריבית בעו"ש ל-1%. יהיה סוג של יישור קו, אבל אלו פירורים. 

• הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
• בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלו פירורים, אבל זה יעזור להוריד את הלחץ ואת העיניים מהבנקים. הם יחזרו להרוויח בשקט. וככה בנק ישראל יהיה מרוצה, הבנקים יהיו מרוצים וסמוטריץ' יזכה לנחת - כי הוא זה שגרם לציבור לקבל כמה עשיריות של תשואה. סמוטריץ', צריך להגיד, הוא אומנם הראשון שהעביר מס יתר על הבנקים (מסים מעל רף רווח מסוים), רק שהאמת היא שאין דבר כזה מס יתר על הבנקים כי ברגע שהוא הגדיל מסים - הבנקים הגדילו רווחים על חשבוננו. ורק להמחיש כדי שיהיה נוח - הם העלו את הריבית על ההלוואות של כולנו ב-0.1%, ואופס, יש להם את כל מס היתר שהם שילמו ויותר מזה. סמוטריץ' הטיל מס יתר על לקוחות הבנקים, לא על הבנקים.

הריבית על העו"ש, חשובה ככל שתהיה, היא רק קצה הקרחון. השאלות היותר גדולות הן - למה מרווח הריבית של הבנקים כה גדול, למה אנחנו מקבלים 4% על פיקדונות ומקבלים הלוואה ב-9.5%?

זאת השאלה העקרונית, הבסיסית והבאמת חשובה וממנה יוצאות שאלות "קטנות" יותר. אחת מקוממת במיוחד - למה צריך לשלם ריבית על אוברדרפט (מינוס בעו"ש) של 12%? רוב הציבור נמצא חלק מהזמן בתחום המסגרת ומשלם ריבית רצחנית. זה לרוב מימון לזמן קצר כי כשמתקבלת משכורת עוברים לפלוס ובהמשך עוברים למינוס, אבל היא לא כמו בתנאים למימון לזמן קצר (ריבית נמוכה שמבטאת סיכון קטן). הבנקים יודעים שהסיכון קטן, הם מכירים את אופי הלקוח ואישרו לו מסגרת, אז למה בנק ישראל מאפשר לבנקים לגבות כסף גדול כשהסיכון קטן? זה חשוב פי כמה מעוד כמה פירורים על העו"ש. 

• לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
• הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים

הנה הנתונים האחרונים על ריבית העו"ש מאתר בנק ישראל. בנק מרכנתיל ובנק מזרחי טפחות בראש - הם גובים על מינוס בעו"ש 13.52% ו-13.24% בהתאמה. וזה כשהם נותנים שברי אחוזים על הפלוס בעו"ש. 

  ריבית רצחנית על מינוס בעו"ש 

 

משפחה שנמצאת חצי מהחודש במינוס וחצי בפלוס - האם היא תשלם רייבת לבנק? 

כדי להבין את האבסורד, תניחו משפחה שביום תשלום השכר בסכום נטו (של שני בני הזוג) עוברת ל-10 אלף שקל בפלוס ובאופן ליניארי הסכום יורד עד למינוס 10 אלף שקל ואז מגיע השכר שמעלה שוב את היתרה בחשבון ל-10 אלף שקלים.

האשראי הממוצע של המשפחה הזו הוא אפס! חצי חודש היא בפלוס (בין 0 ל-10 אלף שקל) וחצי חודש היא במינוס (בין 0 למינוס 10 אלף). ולמרות שממוצע האשראי הוא אפס, המשפחה הזו תשלם ריבית.

על חצי החודש היא במינוס (מינוס ממוצע של 5 אלף שקל) היא תשלם 12% שנתי - זה יוצא 50 שקל ועל חצי החוד שהיא בפלוס היא תקבל (בהגזמה) 1% שנתי שזה 4 שקל. היא משלמת 46 שקל בחודש. כ-540 שקל בשנה. 

זה יחסית כסף קטן, רוב המשפחות לא מתעסקות עם זה, אבל זה כל כך לא הוגן. זו משפחה שהבנק יודע שהיא בסיכון קטן, זו משפחה שמשלמת קנס של מעל 500 שקל בשנה. יש  אולי מיליון משפחות כאלו, אולי יותר, רק שהסכומים גבוהים יותר.

 

קרטל צריך להיות מטופל בנשק לא קונבנציונלי

הבדיחה של סמוטריץ' עם מס יתר היא על חשבוננו - ככה לא מטפלים בריביות הגבוהות של הבנקים בהלוואות (ובמינוס בעו"ש) ובריביות הנמוכות בפיקדונות (ובפלוס בעו"ש). המכתב של המפקח על הבנקים הוא גם בדיחה. הדרך היחידה לתת לציבור יותר היא הגבלה-קביעה של מקסימום מרווח הריבית בין המקורות לשימושים. 

זה לא יקרה, כי יצעקו שזה לא שוק חופשי, והצעקות יהיו נכונות, אבל בנקים הם בהגדרה לא תוצר של שוק חופשי והדרך לטפל בגופים כאלו הם לא בכלים של שוק חופשי, אלא בדרכים לא קונבנציונלית.