מדד תשומות הבנייה עלה מתחילת השנה באחוזים בודדים וכך גם מדד התשומות בתשתיות. הקבלנים טוענים שאין קשר בין המדד ובין המציאות. שכר העבודה של העובדים הזרים עלה בין 50%-30%, ושכר העבודה הוא מרכיב חשוב בתוך המדד. אז איך יכול להיות שהעלייה היא כל כך מינורית? הרי היינו מצפים שבימים שבהם שכר העבודה עולה וטורקיה עצרה את הייבוא, מה שגרם לעלייה משמעותית של חומרי הגלם, המדד יקפוץ.  העלייה היחסית מינורית נובעת מכמה סיבות - ראשית, לא כל העובדים הם עובדים זרים. שנית, מסתבר שחלק גדול מהעלויות בגין העובדים האלו לא נכנסות לחישוב של הלמ"ס, לרבות הוצאות תיווך, השמה, לינה וכל המסביב.  בפועל, טוענים קבלני ביצוע יש עלייה במדדי התשומות של כ-6% פלוס בשעה שהמדד על פי הלמ"ס עלה בפחות מחצי.  בלמ"ס, כך נודע לביזפורטל, שוקלים לשנות את שיטת החישוב. הוועדה המייעצת לעניין המדד עשויה לשנות את השיטה. זה יגרום לשתי מגמות - קבלני הביצוע יקבלו יותר כי רוב החוזים שלהם צמודים למדד התשומות והקבלנים-יזמים שמוכרים לציבור את הדירות יקבלו יותר מהציבור.  פועל בניין (Getty images Israel)​

הרווחים של קבלני הביצוע התאפסו; היזמים לא נפגעו

קבלני הביצוע בתחום הבנייה והתשתיות עובדים במרווח גולמי מאוד נמוך. מדובר על 2%-3%. מכיוון שהם עובדים בהיקפים גדולים מאוד, יש גם רווח משמעותי, אלא שהוא מאוד רגיש לשינויים. פיפס של שינוי בעלויות והרווח מזנק או צונח.  זו הסיבה שהם מגדרים את הסיכון על ידי הצמדה למדד התשומות. כל הפרויקטים של קבלני התשתיות והביצוע מול המדינה ומול לקוחות אחרים, לרבות יזמי בנייה, צמודים למדד התשומות. ואז אם יש עלייה בתשומות הם מקבלים על כך פיצוי. הפעם זה כאמור שונה וזה גרם למצב מפחיד בדוחות שלהם - הרווחיות בתחום התאפסה. ברגע שיש עלייה של 6% ומעלה בעלויות בעוד שבמדד זה פחות מחצי מכך, יש שחיקה של כ-3% ברווחיות, וזה כל הרווחיות שלהם.   

הפער בין הלמ"ס לשטח

השאלה המרכזית והמעניינת בסיפור הזה, היא הפער בין הלמ"ס לשטח. כדי להבין, לקחנו כדוגמא את מדד התשומות לחודש יוני. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-1.2% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.2% ושכירת ציוד רכב ב-3.7%. מדד חומרים ומוצרים עלה ב-0.3, מדד שכר העבודה עלה בחודש יוני, ב-0.4% בלבד, זאת למרות הדיווחים של הקבלנים על עלייה של עשרות אחוזים. מבחינת חומרים, מחירי העפר עלו ב-1%, אבל רוב הפרמטרים עלו ב-0.5%. שאלנו את היזמים איך ייתכן ששכר העבודה עלה בשיעור נמוך כל כך בלמ"ס? הם שלחו אותנו ללמ"ס. הגורמים בלמ"ס הפנו אצבע מאשימה בחזרה לקבלנים. הם טוענים שחלקם כנראה עושה שימוש בכסף שחור ולא מדווח על חלק מהעובדים, מה שגורם לשכר העבודה הממוצע לרדת. הקבלנים טוענים כי בלמ"ס עורכים את חישוב שכר העבודה בצורה קצת שונה ומכלילים בו רכיב נמוך של עובדים זרים, כלומר, בדיוק כמו בתקופה שלפני המלחמה, אז העובדים הפלסטינים היוו את הכוח העיקרי והעובדים הזרים היו חלק שולי במשוואה הזאת. כעת, הם אומרים, הלמ"ס צריך לעדכן את שיטת החישוב, מה שלא קורה בפועל ולכן שכר העבודה נאמד בעיקר דרך שכרם של העובדים הישראלים, בהם מהנדסים ואחרים, ששכרם לא השתנה או עלה במעט.  

תגובת הלמ"ס: "ייתכן ונערוך שינוי בחישוב שכר העבודה"

בלמ"ס מעודכנים בעניין וגורמים מסרו כי ייתכן ובהמשך יקבע שינוי במתודולוגיית החישוב של שכר העבודה. לדבריהם העניין יובא לדיון ולהכרעה בוועדה הציבורית המייעצת לעניין מדד תשומות הבניה למגורים. עם זאת, הם מתעקשים על איכות הנתונים - "הלמ"ס מפרסמת את כל הסדרות הסטטיסטיות על סמך נתונים המבוססים על סקרים, נתונים מנהליים, ומקורות מידע נוספים שעומדים לרשותה, ולא על סמך תחושות או טענות כאלה ואחרות. "הלמ"ס נמצאת בקשר שוטף עם כל בעלי העניין בענף הבניה על מנת לנטר ולטייב את המידע. בכלל זה פועלת הלמ"ס בשיתוף פעולה עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ ובהתייעצות עם חברות מרכזיות בענף, במטרה לבחון את השינויים הנדרשים במדד בעקבות מלחמת חרבות ברזל. ככל שיעלה צורך בשינוי מהותי במתודולוגיית החישוב ובוודאי במרכיב מרכזי כמו שכר עבודה, הוא יובא לדיון ולהכרעה בוועדה הציבורית המייעצת לעניין מדד תשומות הבניה למגורים. "חשוב לציין כי מדד זה, בניגוד לרוב הסדרות הסטטיסטיות, משפיע ישירות באופן כספי, באמצעות חוזי התקשרות, על שחקנים שונים בענף. לפיכך יש לנהוג בכל שינוי בקפדנות יתרה תוך התייעצות ושיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלבנטיים ועם נציגי הציבור".