קוקה קולה
צילום: Taras Chernus, Unsplash
דוחות

קוקה קולה עקפה את הציפיות וזה לא הודות לקולה

החברה רשמה לרבעון השני רווח למניה של 84 סנט על הכנסות של 12.4 מיליארד דולר. האנליסטים ציפו לרווח למניה של 81 סנט על הכנסות של 11.8 מיליארד דולר
אדיר בן עמי | (1)

ענקית המשקאות קוקה קולה COCA COLA דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני ועקפה את הציפיות של וול-סטריט למרות החולשה בביקושים בקרב הצרכנים האמריקאים. מותגי הפרימיום של החברה בקטגוריות כמו חלב ומיצים עזרו. החברה רשמה ברבעון רווח למניה של 84 סנט על הכנסות של 12.4 מיליארד דולר. האנליסטים ציפו לרווח למניה של 81 סנט על הכנסות של 11.8 מיליארד דולר.

השורה העליונה והתחתונה של חברת השתייה המתוקה עלו ב-3.3% ו-7.7% בהתאמה לעומת השנה שעברה. "אנו מרוצים מהתוצאות שלנו לרבעון השני, שסיפקו צמיחה איתנה בשורה העליונה וברווח התפעולי בנוף המשתנה ללא הרף", אמר המנכ"ל ג'יימס קווינסי.

בנטרול ההשפעה של מט"ח ושינויים מבניים כמו רכישות ומכירה, הצמיחה האורגנית בהכנסות עמדה על 15%. קוקה קולה צופה כעת כי הרווח לשנה כולה יצמח בין 5% ל-6% לעומת שנה קודם לכן, בהשוואה לתחזיות קודמות ל-4% עד 5%. הצמיחה האורגנית צפויה לעמוד על 9%-10%, לעומת הצפי הקודם לעלייה של 8%-9%. 

 

הצרכנים לא ממהרים לבזבז

החברה ראתה גידול בנפח המארזים שלה בכל אזור מלבד צפון אמריקה, שם היא ירדה ב-1% לעומת השנה הקודמת, כאשר המחיר הממוצע של המוצרים עלה ב-11%. קווינסי הוסיף לאחר פרסום הדוחות כי למרות שהצרכנים יחסית "עמידים" בדרך כלל, כן הייתה חולשה במכירות משקאות למסעדות, כאשר הצרכנים מעדיפים לרכוש ארוחות הכוללות שתייה במחיר ולא לרכוש בנפרד.

הצרכנים העדיפו לאכול פחות מזון מהיר בתקופה האחרונה, שכן המחירים הגבוהים יותר הכבידו על התקציב שלהם. זה פגע במכירות של קוקה קולה. רשתות כמו מקדונדל'ס ובורגר קינג פרסמו ארוחות ב-5 דולר בניסיון לפתות את הצרכנים לחזור ולקנות וזה עבד, אבל פגע בחברות כמו קוקה קולה.

עם זאת, צרכנים בעלי הכנסה גבוהה יותר המשיכו לרכוש את מוצרי הפרימיום של החברה, מה שקיזז את ההשפעה השלילית של האינפלציה. תמהיל המחירים של קוקה קולה בצפון אמריקה ראה עלייה של 11%, כאשר רק מחצית מהעלייה הגיע מעליית המחירים בשוק והמחצית השנייה נבעה מגידול במכירות של מוצרי הפרימיום היקרים יותר כמו חלב ומותגי המיצים השונים.

הפספוס של פפסיקו

מוקם יותר החודש דיווחה היריבה הראשית של קוקה קולה, פפסיקו PEPSICO INC , על הכנסות נמוכות מהצפוי לרבעון השני, שהגיעו בקושי מעל ההכנסות של השנה שעברה. התוצאות נבעו חלקית מחולשה בעסקי החטיפים והמשקאות של החברה בצפון אמריקה. בשני המגזרים נרשמה ירידה של 4% ו-3% בהתאמה בהיקף המכירות לעומת השנה שעברה.

הצרכנים הרבה יותר מודעים למחיר היום ומחפשים יותר ערך, אמר אז מנכ"ל פפסיקו, רמון לגוארטה. החברה הודיעה כי תשקיע יותר על מנת לעורר צמיחה, כולל הצעות ערך נוספות עבור חלק ממוצרי החטיפים שלה, כמו גם הגדלת הוצאות הפרסום והשיווק.

האתגרים של קוקה קולה

למרות שעליית האינפלציה גרמה לעליית ההוצאות של קוקה קולה בשנתיים האחרונות, החברה הצליחה לגלגל את רוב העלויות הללו לצרכנים מבלי לאבד יותר מדי עסקים. עם זאת, ככל שהאינפלציה תמשיך להתמתן, התמחור הגבוה יותר עשוי לפגוע לה בצמיחה. אם הצרכנים ישתו פחות משקאות מוגזים, ההכנסות החברה עלולות לצמוח לאט יותר ואף לרדת ברבעונים הקרובים.

קיראו עוד ב"גלובל"

התחזקות הדולר גם היא עשויה להוות בעיה עבור ענקית המשקאות, המייצרת שני שליש מהכנסותיה בחו"ל. למרות שהחברה משתמשת בתוכניות לגידור על מנת לקזז חלק מהשפעת המטבע, ההנהלה עדיין צופה השפעה של בין 5% ל-6% על הרווח הנקי לשנת 2024.

נראה כי לטווח הארוך, המשקיעים יותר מודאגים משוק התרופות להשמנת יתר שממשיך להתפתח ולהציג ביקושים חזקים, כאשר תרופות כמו אוזמפיק, גורמות למשתמשים לאבד את התאבון לחטיפים ומשקאות ממותקים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכל בגלל ישראל והחרדים ששותים קוקה קולהעם סוכר (ל"ת)
    23/07/2024 22:12
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.