מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.3%, מתחת לצפי
מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש אפריל עלה ב-0.3% כאשר בשיעור שנתי האינפלציה עמדה על 3.4%. הכלכלנים בארה"ב צפו עלייה חודשית של 0.4% במדד, ועלייה שנתית של 3.4% (לעומת 3.5% בחודש הקודם). מדד הליבה עלה ב-0.3% בהתאם לצפי.
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה כאמור על 3.4%, אומנם האטה קלה מ-3.5% בחודש מרץ, אך עדיין רחוק מיעד האינפלציה של הפד שעומד על 2%. המדד אומנם הפתיע מעט כלפי מטה אך כנראה אין בו מספיק בשביל לגרום לפד' להוריד ריבית באחת מההחלטות הקרובות, כאשר כרגע ההערכות האופטימיות צופות הורדת ריבית רק בחודש ספטמבר.
"ההפתעה היום מהווה משב רוח דפלציוני מרענן", כתב יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות מזרחי טפחות. "אבל חשוב לשים לב שהנטייה לכיוון 0.3% הייתה גבולית קצת. ורוב האינדיקציות האחרות (שינוי שנתי, ליבה) עומדות על הצפי. כנ"ל, הסדרה הזו מנוכת עונתיות, והנתון של היום מגיע לאחר עליות חזקות מתחילת השנה, המשלימות למעשה ל-1.4% אינפלציה בארבעה חודשים, קרי, קצב אינפלציה שנתי של מעט מעל ל-4% עד כה השנה – לא נעים, וקשה גם לראות איך פתיחה כזו תתכנס בקרוב למשהו שיאפשר עמידה ביעד האינפלציה של הפד.
אם נחפש את הצד החיובי, נעיר כי הקטליזטור העיקרי לאותה פתיחה חזקה נובעת במידה רבה ממחירי הנפט – אם בדצמבר אשתקד היה צריך להיפרד מכ-72 דולר בלבד עבור חבית נפט בארה"ב, הנתונים החזקים יותר משוק התעסוקה, האינדיקציות האינפלציוניות, ולא פחות מאלה, עליית מפלס החששות הגיאופוליטי כבר העלו את זה לממוצע של כ-85 דולר, באפריל. העלייה הזו מסבירה הרבה מהאינפלציה בסדרות כמו מחירי הדלק בתחנה, או אפילו הטיסות לחו"ל, בנתוני מדד המחירים היום. מאז, ראוי לציין, ירדנו אל מתחת לרמת ה-80 דולר לחבית, בין היתר תודות לרוח הפנים הראויה לציון מנתוני שוק התעסוקה האחרונים".
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"רכיבי השכירויות ממשיכים להוות את הגורם האינפלציוני העיקרי בארה"ב", מוסיף פנינג. "עם משקל של קרוב ל-35% במדד המחירים האמריקאי, ועליית מחירים דביקה של קרוב, ל-5.5% במדד, הקטגוריה הזו ממשיכה לתרום קרוב ל-2% לאינפלציה הכוללת לבדה, קרי, קרוב לסך יעד האינפלציה של הפד.
- 4.את מי מעניין כלכלת ישראל?? מה אתה מערבב עם כלכלת ארה"ב. (ל"ת)נו באמת 15/05/2024 16:43הגב לתגובה זו
- 3.עוקב של אבא של בבר 15/05/2024 16:14הגב לתגובה זושכונה. העיקר ענד בצפי האנליסטים. רמז ממני, האינפלציה תמשיך לתת בראש אז שלא יעבדו עליכם.
- 2.כלכלת ארה"ב מבוססת חובות אסטרונומיים - הקריסה קרובה !!! (ל"ת)דן 15/05/2024 16:08הגב לתגובה זו
- לדן 15/05/2024 18:35הגב לתגובה זוחובות בסך 350 טריליון דולר שלעולם לא יוחזרו שהרי אין אפילו מספיק נייר במדפסות להדפיס כל כל הרבה זבל אמריקאי...ארצות הברית בדרך לאבדון כלכלי ולמעשה לא רק....
- כן גם כולנו נמות בסוף.. נו באמת. (ל"ת)ממש 15/05/2024 16:43הגב לתגובה זו
- 1.רון גל 15/05/2024 15:42הגב לתגובה זוכל כך לא התגעגעתי לתורים הארוכים בנתב"ג של כל אלו שאין להם שקל על התחת אבל לוקחים הלוואות מפה עד הודעה חדשה כי הריבית אפסית.
- סע כבר לאמריקה נודניק (ל"ת)חח 15/05/2024 16:44הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח?
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.
מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.
בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.
אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות
האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.
