הייטק משרדים
צילום: איירון סורס
ניתוח

אחרי תקופה של דשדוש: העניין המחודש בהייטק מחזיר את השוק השניוני לחיים

השוק השניוני, המאפשר לקרנות למכור את אחזקותיהם בחברות פרטיות, נהנה בתקופה האחרונה מעלייה בהיקף הפעילות בו הודות להתאוששות של סקטור ההייטק מהשפל אליו הגיע בשנה שעברה; מה זה אומר ואילו הזדמנויות זה מייצר למשקיעים?
חיים שיף | (6)

שתי עסקאות סקנדרי בולטות נרשמו לאחרונה בשוק הישראלי, משקיעי היוניקורן Redis מכרו מניות במסגרת עסקת סקנדרי, ואילו יוניקורן הסייבר Wiz משלים בימים אלה סבב גיוס סקנדרי, במסגרתו מכרו מספר משקיעים ותיקים בחברה חלק מאחזקותיהם. עסקאות אלו הן חלק ממגמה נוכחית של משקיעים וקרנות שמנזילים כעת את אחזקותיהם דרך עסקאות בשוק השניוני.

נתונים משוק הסקנדרי העולמי מראים כי לאחר תקופה ארוכה של דשדוש, מתחילת שנת 2024 עסקאות הסקנדרי שבות וצוברות תאוצה. כלומר, השוק מתרחב עם יותר חברות שמניותיהן נסחרות, והמשקיעים שוב מתעניינים בשוק השניוני. אומנם השוק רחוק מרמות השיא של 2021, אך המשקיעים חוזרים לאט לאט ומסמנים בעיקר חברות מסקטורים חמים. כך למשל, אם בפברואר 2024 עמדה עסקה ממוצעת בשוק הסקנדרי על היקף תמורה של 900 אלף דולר, הרי שכיום, כעבור 60 יום בלבד, שווי עסקה ממוצע כבר עומד על 1.72 מיליון דולר, כך לפי נתוני חברת CAPLIGHT.

בנוסף, ברבעון הראשון של 2024 ראינו עלייה משמעותית בפעילות המסחר של חברות בתחומי הבינה המלאכותית, הפינטק/קריפטו, הסייבר והמשחקים בשוק השניוני. זאת לאור התפוצצות תחום הבינה המלאכותית, ההתאוששות בפינטק/קריפטו והרוח הגבית לסייבר. חברות כמו OpenAI, Anthropic, מצטרפות לשמות החמים המוכרים כמו SpaceX ו-Databricks. בין השמות הבולטים האחרים ניתן למנות גם את Discord, Epic Games, Klarna, Rippling  Vanta, Revault  ו-Circle.

המגמה בהייטק מעצבת את השוק השניוני

שוק הסקנדרי, וביתר שאת שוק הסקנדרי בסגמנט הון מניות פרטי בחברות הייטק, הינו מאפיקי ההשקעה הצומחים ביותר בעולם בשנים האחרונות. בשנת 2021, תקופת הבועה של ההייטק, היקף עסקאות הסקנדרי הכולל הגיע לשיא של 132 מיליארד דולר, כך לפי Jefferies. במהלך תקופה זו, חלה תופעה חסרת תקדים בה מרבית ההיצע לעסקאות סקנדרי היה במחירי ביקוש גבוהים ממחירי הגיוס האחרון בחברות. 

אלא שאז הגיעה ההאטה העולמית וההזדמנויות לאקזיטים הלכו והתרחקו, ועיצבו מחדש את השוק השניוני. המציאות בה אין כמעט הנפקות בוול סטריט ורכישות הסטאטראפים גם כן הצטמצמו, אפשרה למשקיעים בחברות להיפגש עם הכסף גם מבלי לחכות להנפקה או למכירת החברה, כאשר הקרנות מוכרות חלק או את כל האחזקות שלהן בסטארטאפים למשקיעים אחרים. מה שהביא לכך שמאמצע שנת 2022 כאשר שוק הטכנולוגיה ספג ירידות ערך משמעותיות, מוכרים נאלצו לרדת במחיר המוצע ולתת דיסקאונטים משמעותיים למשקיעים.

כעת אנו רואים שקיים בשוק הסקנדרי בידול בין חברות בתחומים ה"חמים" ושאר החברות שמתבטא במחיר הסופי שבו עסקאות מתבצעות לעומת המחיר ההתחלתי של הביקוש מצד המשקיע מול המחיר המבוקש על ידי המוכרים. בחברות בתחומים ה"חמים" מחיר הסגירה נמצא קרוב למחיר הראשוני המבוקש על ידי המוכרים, והמשקיעים נאלצים ליישר איתם קו על מנת לקבל גישה למניות אלו. בעוד שהמחיר הסופי בתחומים האחרים נוטה להיסגר בערך באמצע בין מחיר הביקוש ההתחלתי והמחיר המבוקש ההתחלתי. בסך הכל, הנתונים מראים כי המרווח של הצעות המחיר ברבעון הראשון של 2024 היה 12.9%.

כך לדוגמא, בחברות כמו Stripe (פינטק) ,OpenAI (בינה מלאכותית) , ו- Anthropic (ביג דאטה ובינה מלאכותית) אנחנו רואים פערים התחלתיים של 15%-22% בין המחיר המבוקש הראשוני שמוכרים מבקשים, לבין המחיר הראשוני שמשקיעים מוכנים לשלם ועסקאות שנסגרות במחיר המבוקש ואף מעליו (כשמגיעים הרבה ביקושים הדבר דוחף את המחיר למעלה - והמוכרים מעלים את המחיר תוך כדי מו"מ).

המציאות יוצרת הזדמנויות למשקיעים

שוק הסקנדרי בחברות בשלב הצמיחה וטרום-ההנפקה ממשיך להתאושש מהתחתית של הרבעון השני של 2023, כאשר הוא מונע על ידי גיוס כספים ופעילות הנפקות שחוזרות לחיים. שנת 2024 התחילה אומנם באופן איטי עם נפח עסקאות בחודש ינואר שהיווה רק 16% מסך הנפח של הרבעון הראשון של 2024. אבל הנפח יותר מהכפיל את עצמו בכל חודש מאז  תחילת השנה, מה שמצביע על כך שהמומנטום של שוק הסקנדרי ממשיך את התנופה שהורגשה ברבעון הרביעי של 2023.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נתון זה גורם לכך שגם הזדמנויות השקעה דרך חברות/שותפויות השקעה ייעודיות SPV (Special Purpose Vehicle) מגיעות לשוק. הזדמנויות אלו מאפשרות למשקיעים להשקיע במניות חברות טכנולוגיה פרטיות באופן עקיף גם בחברות שלא מאפשרות מסחר ישיר (Direct transfers) במניותיהן. דוגמא למנגנון זה הינו הגיוס של חברת xAI של היזם אילון מאסק, אשר מגייסת 6 מיליארד דולר לפי שווי חברה (לפני הכסף) של 18 מיליארד דולר וחלק מהגיוס מתבצע ע"י משקיעים ספורים בלבד, שקיבלו אלוקציה עבור SPV שהם מקימים. דרכם הם מנגישים את האפשרות להשתתף בסיבוב למשקיעים נוספים ומסחר סקנדרי פוטנציאלי בהמשך הדרך ביחידות של ה-SPV.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רוצים נורמליות 17/05/2024 17:09
    הגב לתגובה זו
    להעיף את ממשלת האפסים עכשיו .
  • 4.
    הפוך גוטה 17/05/2024 16:56
    הגב לתגובה זו
    הכותב מתפרנס נסקונדרי מדבר מהפוזיציה
  • 3.
    "העניין המחודש בהייטק"??? מה זה הקשקוש הזה? (ל"ת)
    לפטר 1/2 מהכתבים כאן 17/05/2024 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ושבת לתרבות רעה מדינה סכנת הכחדה בדין שמיא. (ל"ת)
    בנק וואלי מוטט 17/05/2024 15:43
    הגב לתגובה זו
  • גהה, זה שברח מהמחלקה הסגורה - נמצא כאן (ל"ת)
    פסיכיאטר 18/05/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין סקנדרי ישות חוסן 17/05/2024 15:42
    הגב לתגובה זו
    ניתן האות למלא הקופה שרייך גמרו הגז לארץ מצרים וירדן. ויער בולענים חסת ארצו קדושה מפעלי אורניום וזיקוק.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).