וול סטריט
צילום: Ahmer Kalam, Unsplash

מה הגורמים לעליות ב-S&P 500, מה קרה בעבר ולמה אפשר לצפות ממנו בעתיד?

ברמת המחירים של הסנופי היום, צריך תרחיש יוצא דופן ולא ממש סביר כדי שבעשור הקרוב משקיעי הסנופי יראו תשואה טובה; הרבה יותר סביר שההיסטוריה תחזור על עצמה כפי שהיה כל פעם בעבר

כריסטופר בלומסטרן הקים את חברת ההשקעות שלו בשנת 1999. הימים היו ימי צמיחה אדירים.  מדד ה-S&P 500 (להלן "סנופי" מטעמי נוחות כתיבה) סיים עשור של תשואות מטורפות. בין ינואר 90 ועד דצמבר 99 השלים המדד תשואה כוללת של 434%, כ-18.4% אחוז לשנה במשך 10 שנים רצוף. התחושה הייתה שהשווקים רק עולים ואין צורך ממש לנהל השקעות. 

אולם בלומסטרן הוא אדם מלומד. הוא הכיר את ההיסטוריה. וידע שתמיד אחרי תקופת גאות בשווקים מגיע שפל. התקופה הקדומה ביותר שמצא לכך תיעוד היא הולנד של המאה ה-17.

בתחילת המאה ה-17 הכלכלה ההולנדית פרחה. הסחר העולמי הביא עושר גדול להולנד. אחד הביטויים של העושר הזה, היו הצבעוניים. הפרח היפיפייה הגיע להולנד מקונסטנטינופול ושיגע את עשירי הולנד. גידול גינת צבעונים בבית הפך להיות סמל סטטוס בין מתעשרי הולנד החדשים.  והצבעוני היפה ביותר והיקר ביותר היה הסמפר אוגסטוס.

בשנת 1623 פקעת צבעוני של סמפר אוגוסטס עלתה כ-1000 פלורין. 10 שנים לאחר מכן, המחיר קפץ פי 5.5 ל 5,500 פלורין, ובשנת 1637, המחיר הגיע לשיא של 10,000 פלורין. סכום זה שווה למחיר של בית על גדת תעלה יפה באמסטרדם, מה שמקביל לפנטהאוז בשדרה החמישית כיום.

אולם כדרכן של בועות מחירים, גם בועה זו התפוצצה, והמחירים ירדו למחירים נמוכים הרבה יותר מהמחירים של 1623. בדרך המוני הולנדים איבדו את כל רכושם.

בלומסטרן בחר לקרוא לחברה שלו סמפר אוגוסטס. הוא ניצל את הידע שלו, והבין שהוא צריך לפעול אחרת. הוא אכן נזהר ממניות שתומחרו בצורה יקרה. והבחירה הזו השתלמה. בעשור הבא מדד הסנופי עשה תשואה כוללת של מינוס 6.9, תשואה שלילית של 0.72% לשנה. הקרן של בלומסטרן בעשור הזה עשתה תשואה של 92.4%, כ-6.7% לשנה. 

מהקמת הקרן של בלומסטרן ועד סוף 2023 עשתה הקרן שלו תשואה כוללת של 719% אל מול תשואה של 512% של המדד. סמפר אוגוסטוס מנהלת היום קרוב ל–600 מיליון דולר. 

לאחרונה פרסם בלומסטרן את האיגרת שלו לסיכום 2023. בין 144 עמודי האיגרת בלומסטרן מנתח לעומק את הגורמים לתשואות הגבוהות של הסנופי בשנים האחרונות ומעריך מה הוא צפוי לייצר בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הגורמים לעליית הסנופי?

ישנם חמישה גורמים לתשואה שמניה מניבה למשקיע:

הגורם הראשון הוא שינוי במכירות של החברה, האם החברה מצליחה להגדיל את המכירות שלה?

הגורם השני האו שינוי בשיעור הרווח של החברה, האם החברה מצליחה להגדיל הרווח שלה מכל דולר שנמכר (אם חברה מצליחה להגדיל את המכירות אבל מקטינה את שיעור הרווח אנחנו כמשקיעים לא בטוח נרוויח מזה).

הגורם השלישי הוא שינוי במכפיל הרווח שמשקיעים מוכנים לשלם עבור החברה. מכפיל רווח הוא מונח פיננסי ששווה לשווי החברה חלקי רווחי החברה. אם חברה מרוויחה 100 שקל והשווי שלה בשוק הוא 1,000 שקל משמעות הדבר שמשקיעים מוכנים לשלם לנו סכום שווה ל-10 פעמים הרווח של החברה – כלומר המניה נסחרת במכפיל 10. אולם אם משקיעים יאמינו כי לחברה צפוי עתיד טוב, יכול להיות שהם יהיו מוכנים לשלם לנו מכפיל 20 על אותם רווחים, משמעות הדבר שהחברה שלנו תהיה שווה כפול, מבלי שהגדילה את הרווח כלל, רק כי השוק מאמין שהעתיד שלה טוב.

הגורם הרביעי הוא השינוי במספר המניות של החברה, אם החברה מדללת אותנו על ידי הנפקת מניות חדשות אז חלקנו ברווחים קטן ולהפך.

הגורם החמישי הוא דיבידנדים שהחברה מחלקת לנו.

בלומסטרן בוחן את ביצועי הסנופי משנת 2011 ועד 2021 והמסקנות שלו הם:

סך התשואה למשקיעי המדד בשנים הללו הייתה 16.6% לשנה, הרבה מעל הממוצע הרב שנתי של 10.5%.

הגורמים לתשואה הם: גידול של 3.4% לשנה במכירות של החברות במדד; גידול בשיעור הרווח של החברות של 3.8% לשנה (לשיעור רווח שיא של 13.3%); קיטון של 0.7% לשנה במספר המניות; גידול במכפיל של 5.8% לשנה (ממכפיל 13 למכפיל 22.9);  תשואה דיבידנד של 2.3%.

ניתן לראות כי הגורמים המשמעותיים ביותר לתשואה הם הגידול במכפיל של 5.8% לשנה וגידול בשיעור הרווח.

מה קרה בשנים 21 עד 23?

המכירות גדלו ב-8.8% לשנה, והדיבידנד שחולק היה 1.7% לשנה, אז האם התשואה למשקיעים הייתה 10.5%? לא. בתקופה זו שיעור הרווח של החברות פחת ב-7.3% לשנה, והמכפיל ירד ב-1.3% לשנה. כך שהתשואה הכוללת למשקיעים הייתה רק 1.7% לשנה.

מה קרה בהיסטוריה?

בלומסטרן מנתח את השוק בין השנים 1989 ועד 2009 ומחלק את התקופה לשני עשורים.

העשור בין 89 ל-99 מזכיר את העשור של 2011–2021. המכפילים הוכפלו מ-14.5 ל-28.4, גידול של 6.9%. שיעור הרווח גדל מ-5.4% ל–8%. נתונים מדהימים אלו הביאו לתשואה שנתית מרשימה של 18.2%.

אולם בעשור לאחר מכן, המגמה התחלפה, תשואה שלילית של 0.9% לשנה שנבעה בעיקר מירידה של המכפיל מרמה גבוהה מאוד של 28.4 חזרה לעולם שפוי של 19.6 וירידה בשיעור הרווח של 8% ל-6.3%.

הנקודה המעניינת היא שהמספרים של 2009 לא היו מספרים רעים. חלקים היו גבוהים מאד בהשוואה היסטורית. הבעיה הייתה שלפני כן הנתונים היו גבוהים מאד.

במבט קצת יותר רחוק ניתן לראות שהתופעה הזו לא חדשה. בגרף הבא ניתן לראות את התשואה של 10 שנים קודמות בכל נקודת זמן:

ניתן לראות כי יש תקופות בודדות שבהם התשואה השנתית לתקופה של 10 שנים עלתה מעל 15% ובכל פעם שזה קרה מיד אחריו התשואה קטנה לתשואה אפסית ואף שלילית.

המשקיעים זקוקים לתרחיש יוצא דופן ולא ממש סביר כדי להשיג תשואה טובה

מה צפוי בהמשך?

בלומסטרן מנתח 4 תרחישים עתידיים:

תרחיש הגיוני, מכפילים נשארים על 22.3 ושולי הרווח גם נשארים על 11.4%, מספרים גבוהים בראייה היסטורית. בתרחיש כזה, התשואה הצפויה למשקיעים בעשור הקרוב בסנופי היא 5.6% לשנה:

תרחיש יותר אופטימי כולל ששולי הרווח יחזרו לשיא של 13.3% שהיה ב-2021. כמו כן שהמכפילים יגדלו ל-22.9. בתרחיש כזה התשואה השנתית הצפויה למשקיעים בעשור הקרוב היא 7.4%.

כפי שניתן לראות משני התרחישים הללו, כדי שהסנופי יצליח לייצר למשקיעים תשואה של 10% לשנה בעשור הקרוב, נצטרך לראות רווחי שיא ומכפילים גבוהים הרבה יותר. תרחיש מאד מאד אופטימי. 

מה יקרה אם יהיו נתונים קצת פחות מוצלחים?

אם נראה חזרה לשיעור רווח של 8% (מה שהיה לנו ב-1999) ומכפיל סביר של 15, התשואה השנתית 0.1% במשך העשור הקרוב. 

ואם נגיע למכפיל 10, לא רחוק מה 13 שהיה לנו בשנת 2011, אז התמונה עוד יותר עגומה:

תשואה שנתית שלילית של 3.8% במשך עשור. 

בלומסטרן ממשיך וחוקר תרחישים שונים גם ל-15 השנים הקרובות. אולם הרעיון המכונן שניתן לראות בנתונים הוא דומה, ברמת המחירים של הסנופי היום, צריך תרחיש יוצא דופן ולא ממש סביר כדי שבעשור הקרוב משקיעי הסנופי יראו תשואה טובה. הרבה יותר סביר שההיסטוריה תחזור על עצמה כפי שהיה כל פעם בעבר, אחרי עשור של תשואה חלומית, נראה עשור של תשואה בינונית במקרה הטוב, או גרועה במקרה הסביר. 

אולם המסקנה של בלומסטרן היא לא שיש להיכנס למדד כאשר המחיר שלו נמוך ולמכור כאשר המחיר יקר. לא ניתן לתזמן את זה. אולם כן יש משמעות למחיר. בלומסטרן עצמו משקיע במניות אשר נסחרות במחיר נמוך ביחס לשווי הפנימי שלהן. המכפיל במניות שלו נכון לסוף 2023 עמד על 10.3 לעומת 22.3 של המדד. 

** יואב זליקוביץ הוא יועץ לקרן גידור ולקרן נאמנות איילון מניות גלובליות, וגלעד סלונים הוא מתכנן פיננסי ובעלי חברת באלנס.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גיל 19/04/2024 02:07
    הגב לתגובה זו
    אם היה עושה את האנליזה על 493 החברות, נראה לי שהיה מגיע למסקנות אחרות…
  • המכפיל של המדד שווה המשקלות הוא 21 בערך. (ל"ת)
    נקודה מעניינת 07/06/2024 22:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין (ל"ת)
    [email protected] 18/04/2024 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה שאתה לא מבין שבורסה זה לא מתמטיקה אחרת המתמטיקא 18/04/2024 17:33
    הגב לתגובה זו
    מה שאתה לא מבין שבורסה זה לא מתמטיקה אחרת המתמטיקאים היינו מנצחים את הבורסה ואף איד מהמשקיעים הגדולים לא היה כזה ההסטוריה חוזרת אבל שונה מה שאתה לא צופס ש7 המופלאים להשרא כאן 40 שמה כמו שהיו פעם גנרל אלקטריק כך שהתשואה של snp תכה את כולם
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.