"האמריקאים", אמר וינסטון צ'רצ'יל, "תמיד יעשו את הדבר הנכון, רק אחרי שהם ניסו את כל השאר". המשפט הזה, שאמר או לא אמר צ'רצ'יל, מלווה את התנהגותה של ארה"ב בתחומים רבים מאז החליטה ארה"ב, במהלך מלחמת העולם הראשונה, לזנוח את בדלנותה כלפי שאר העולם.

ארה"ב אגב, שלאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה למעצמה הכלכלית הגדולה בעולם היא גם זו שבמהלך השנים מאז יצאה מבדלנותה, יצרה את המשברים הכלכליים הגדולים בהיסטוריה, החל מ-1929 דרך משבר האנרגיה של שנות ה-70, המיתון של 1987-1993, משבר הבועה של 2000, משבר הנדל"ן של 2008-9 ושורה ארוכה של "כמעט משברים" בין 2019 ל-2022. מסתבר שלמרות כול המשברים נכנסת ארה"ב לשנת 2024 כמעצמה הכלכלית המובילה בעולם וללא עוררין וזאת למרות כול האירועים המפחידים שצצו בעולם מאז 2018.

אם נניח על כפות המאזניים את ההתפתחויות הכלכליות-פוליטיות וחברתיות מאז פתח הנשיא טראמפ את מלחמות הסחר מול סין, ב-2018 נגיע למסקנה שהעובדה שמצבה הכלכלי של ארה"ב בתחילת 2024 אינו פחות ממתריס אל מול אווירת הפסימיזם שהשרו המומחים המובילים והתקשורת על המשקיעים. זו אינה טענה שלנו, זו טענה שמעלה השבועון המוביל, אחד מהמובילים בתחזיות האימה של 2022, האקונומיסט, בכתבה שהביא בשבוע שעבר תחת הכותרת "הכלכלה יוצאת הדופן של ארה"ב ממשיכה להתריס מול הפסימיסטים", בכתבה מנסה השבועון המוביל להסביר כיצד התופעה המוזרה הזו, לדעת העורכים, מתרחשת. 

"כלכלת ארה"ב", מסכם השבועון, "סיימה את שנת 2023 בצמיחה של כמעט 3%, בהשוואה ל-12 חודשים קודם לכן. שוק העבודה נמצא, במשך 25 חודשים רצופים, במצב בריאותי מצוין עם שיעור אבטלה מתחת ל-4%, התקופה הארוכה ביותר מזה למעלה מ-50 שנה. מאז סוף 2019 הכלכלה צמחה בכמעט 8% במונחים ריאליים, יותר מפי שניים מהר יותר מזה של גוש האירו ופי עשרה מזה של יפן. כל החששות, כולל משבר השבבים הנוראי שהובטח כתוצאה מהריב מול סין, התבדו. הסתבר, בשורה התחתונה, למרות כל הבעיות, המשיכו האמריקאים לצרוך, התעסוקה המשיכה להתחזק וארה"ב מובילה בביטחון את הכלכלה הגלובלית".

• אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
• הנאסד״ק ירד ב-0.3%; אנבידיה איבדה 3%, אלביט נפלה ב-6%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עורכי הכתבה שכחו לציין שבין השאר מציגה ארה"ב, לראשונה מזה כ-15 שנים, עלייה מרשימה בפריון כתוצאה מההתקדמות טכנולוגית, מכישורי העובדים שהולכים ומשתפרים, עלייה ברמת הניהול וניצול יעיל יותר של "יתרון הגודל (Economies of scale)".

"כשמתבוננים בהתפתחויות הכלכליות מאז 2018 קשה שלא להתרשם מעוצמתה של הכלכלה האמריקאית", מסכם השבועון ומתאר את  הבעיות שהתעוררו מאז התחיל הנשיא טראמפ את מלחמות הסחר של הנשיא טראמפ מול סין מה שהרעיד את הכלכלה הגלובלית. "הדברים אינם קשורים ביניהם אבל אי אפשר להתעלם מההשפעה השלילית של צבר ההתפתחויות הרעות על הכלכלה האמריקאית והציפיות (של המומחים) למיתון בהחלט היו במקומן אבל הכלכלה האמריקאית, בניגוד לכול הציפיות, מראה חוזקה".

מה קרה מאז 2018? נראה היה שמלחמות הסחר מול סין יפגעו אנושות בכלכלה הגלובלית, במיוחד באמריקאית ובעוד המומחים עסוקים בניסיון לפענח את תוצאות מלחמות הסחר הגיעה הקורונה ובעקבותיה (בגלל הסגרים) החשש ממיתון עמוק בארה"ב (עקב הירידה שצפו בצריכה). ובעוד המומחים מתלבטים בבעיות הסחר והקורונה פרץ המשבר בשרשראות האספקה, רוסיה פלשה לאוקראינה ומחירי האנרגיה והמזון האמירו במהירות ואתם האינפלציה. תגובת הבנק המרכזי של ארה"ב לא אחרה וסדרה של העלאות ריבית "הבטיחה" מיתון כבד שלא להזכיר את החוב האמריקאי ששבר שיאי עבר. אין זה פלא שבין הציפיות להאטה בצריכה לבין הציפיות למיתון פרחה גם הדעה שהתעסוקה תפגע קשות.

• הפד הוריד ריבית והשווקים מזנקים – אילו אתגרים מחכים בהמשך
• טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אבל כל סיפור האימים הזה (שבטור זה לא הסכמנו אתו) פשוט לא התקיים, ההפך, כלכלת ארה"ב הלכה והתחזקה, אפילו "תיקון 2022" בבורסה לא השפיע על הצמיחה הכלכלית, לא על התעסוקה ולא על הצריכה שהמשיכו לעלות!!

מה קרה? מהפכת הטכנולוגיה זה מה שקרה ואנחנו הרי חוזרים וטוענים זאת מאז 2008. מהפכת הטכנולוגיה מייעלת משמעותית את התהליכים הכלכליים, מרחיבה משמעותית את התעסוקה ומגדילה את הצריכה, כול אלו הם תהליכים שמשפיעים חיובית על הכלכלה האמריקאית והם, כשמדובר בכלכלה האמריקאית, עוצמתיים הרבה יותר מכול התפתחות שלילית שבימים שלפני התמזגות הטכנולוגיה לתוך כלכלת המיינסטרים הייתה עלולה לפגוע בצמיחה.

זוכרים את "משבר 2008"? כאשר כל המומחים (גם אז בראשות האקונומיסט) חששו מאסון כלכלי "נוסח 1929"? אז הצליחו הפוליטיקאים האמריקאים, לאחר שעשו כל טעות אפשרית (כמו ההחלטה לתת לליהמן ברדרס לפשוט רגל כדוגמה אחת), לגבש תוכנית פעולה שפשוט הצילה את העולם מקריסה כלכלית נוסח 1929.

הם אישרו את "תוכנית ההצלה" של 2008, שהתבססה על הצפת הכלכלה בכסף זול ואבטחת קיומן של החברות האמריקאיות (ולא רק). התוכנית, שכאמור הבהילה את המומחים צלנוכח החוב הענק שנוצר אל מול הצריכה שהמומחים האמינו שתרד, הסתיימה לבסוף ברווחי עתק לממשל והחזרת האמון למשקיעים תוך יצירת תנאים לחידוש הצמיחה הכלכלית בארה"ב ובעקבות כך לעולם כולו.

במקרה או שלא במקרה הופעלה תוכנית ההצלה של 2008 בדיוק באותו הזמן שבו התחיל המיזוג הגדול בין המהפכה הטכנולוגית לכלכלת המיינסטרים בהובלת ה-IT (הטלפוניה החכמה). ישנם הטוענים שההחלטה להציף השווקים בכסף זול ובניגוד לדעת כלכלנים אקדמאיים שחששו שכסף זול רק יחריף את המשבר, הייתה קשורה ישירות לעובדה שאנשים כמו נגיד הבנק המרכזי דאז, הפרופסור ברננקי ושר האוצר דאז, פולסון, האמינו שתהליך המיזוג נמצא בעיצומו ושהכסף הזול יתמוך בכך ויעזור להחזיר הביקושים לכלכלה.

איך שלא נבחן את התוצאה הרי שהצמיחה הכלכלית בין 2009 ל-2020 הוכיחה שההחלטה על "תוכנית ההצלה של 2008" הצליחה בגדול. תהליך כזה בדיוק הוא שגרם לכלכלה האמריקאית להתחזק גם במהלך 2018-2023 ולמרות כול ענני הסערה שהתקבצו. 

דעתי היא (ואני חוזר על כך מאז 2008) שהסיבות לחששות של המומחים קשורות לתיאוריות הכלכליות שהיו נכונות לפני התמזגות מהפכת הטכנולוגיה אבל כאלה שעוברות שינויים בעקבות ההתמזגות. המומחים, לדעתי, התעלמו מהעובדה שמהפכת הטכנולוגיה מייעלת משמעותית את התהליכים הכלכליים, מרחיבה משמעותית את התעסוקה ומגדילה את הצריכה, תהליכים שמשפיעים חיובית על הכלכלה האמריקאית. 

האקונומיסט, תומך למעשה בדעתי כשהוא מפרט את הסיבות לביצועים יוצאי הדופן של המשק האמריקאי. "המפתח לביצועים שמציגה כלכלת ארה"ב", נכתב בכתבה, "התחיל בפעולה של 'גירוי מגיפה נדיב' (הממשל שפך כסף עם פריצת המגפה, שהסתכם ב-26% מהתמ"ג, יותר מכפול מהממוצע בעולם המפותח).

הגדלת הנזילות הזו עוררה אמנם את האינפלציה אך גם הבטיחה צמיחה מהירה. הצרכנים עדיין לא הוציאו את כל המזומנים שקיבלו בהמחאות "קשות". הממשלה המשיכה ללוות גם כשמשבר הקוביד חלף, הגירעון הבסיסי בשנה האחרונה היה כמעט 8% מהתמ"ג. זה תמך בביקוש גם כשהמחירים עלו.

בנוסף, העלייה בהשתתפות בכוח העבודה, שוק העבודה הגמיש של אמריקה הקל כמעט בוודאות על הכלכלה להסתגל במהירות לעולם משתנה. השוק הפנימי העצום של ארה"ב מעודד חדשנות ופירושו שהוא תלוי פחות בסחר חוץ מאשר כלכלות עשירות קטנות יותר. מכיוון שתנופת הפצלים של שנות ה-2010 הפכה את אמריקה ליצואנית אנרגיה נטו, היא בסך הכל הרוויחה ולא סבלה ממחירי האנרגיה הגבוהים שפגעו בארנקם של האירופים.

האמת היא שאמריקה שגשגה כאשר החברות והעובדים שלה חידשו והסתגלו לעולם המשתנה במהירות.

שיבוש תעשיות הרכב, האנרגיה, העברת האינפורמציה, הרפואה, החלל, הצריכה ושאר מרכיבי הכלכלה שמובילה מהפכת הטכנולוגיה מהווה מנוף צמיחה חזק, כשמדובר בכלכלת ארה"ב, מכול גורם שבימים שלפני התמזגות המהפכה יכול היה להוביל למיתון. מה שבפועל קרה מאז 2018 הוא שכלכלת ארה"ב הולכת ומתחזקת, סוחפת בעקבותיה את הכלכלות המערביות שמאמיניות בשוק פתוח, קפיטליסטי ועל חשבונן של המדינות (במיוחד סין) שמאמינות בכלכלה שמנוהלת מרכזית, והתמזגות הבינה המלאכותית רק תמשיך ותתמוך בכך.

לכול הנ"ל אין קשר ישיר למצב בוול סטריט שם הזעזועים יימשכו בגלל החששות מהערכות יתר. אבל הכיוון, בגדול, הוא עדיין למעלה.