בנייה נדלן דירה
צילום: שלומי יוסף

איחור במסירת דירות: האם הקבלנים באמת אשמים במצב ומי ישלם את המחיר?

מאז המלחמה, אתרים רבים מושבתים, הפועלים לא מגיעים והקבלנים מעכבים את מסירת הדירות. מנגד, הרוכשים מנפנפים בחוק וטוענים: מלחמה בישראל היא לא אירוע כוח עליון. משרד השיכון לא מתעכב בינתיים - איך זה ייגמר ומי צודק במאבק הזה?
איציק יצחקי | (4)

על השאלה האם אירועי המלחמה נחשבים ל"כוח עליון", ענינו כאן בעבר. התשובה היא חד משמעית: הקבלנים צריכים לדעת להיערך לאירוע מלחמה או מבצע - מה שהפך למעין שגרה בישראל.

בניית דירות (שלומי יוסף)

מתי העיכוב הופך ללגיטימי? דירות בבנייה (שלומי יוסף)

המלחמת הפכה לזירת קרב בין רוכשים לקבלנים. העיכוב בבנייה בעקבות מגבלת הפועלים ואיום הטילים בתחילתה הוביל קבלנים רבים לשלוח מכתבים לדיירים, בהם הם מודיעים על איחור במסירת הדירות. הרוכשים, מצדם, לא מוכנים לקבל זאת. הם טוענים כי מדובר בסדרת אירועים שלא בשליטתם ומצד שני - ממשיכים לגבות מדד תשומות בניה. הרוכשים מבולבלים, הם פונים לעורכי דין, מנסים למצות את הזכויות שלהם. הם מרגישים שהקבלים מנצלים את התקופה ואותם - מאריכים את משך הבנייה מצד אחד ומחייבים אותם במדד מצד שני. הקבלנים טוענים, מצדם, שאין להם שום אינטרס לעכב את הבנייה. אחרי הכל, הם אומרים, אנחנו משלמים עלויות מימון גבוהות והנזק נאמד במיליונים.

לאחרונה דובר על כך שהמדינה תסייע לקבלנים ותפצה אותם, לפחות באופן חלקי, בגין איחורים שנבעו מהמלחמה, אך לא ראינו כל התייחסות לכך בתכנית החדשה של האוצר. במשרד השיכון יצאו בהצהרות לגבי העניין הזה בשבועות האחרונים, אבל בינתיים שום דבר לא מקודם. הסיבה לכך היא בעיקר משפטית - הם יודעים שלקבלנים יהיה קשה להוכיח שהעיכוב נגרם רק בשל המלחמה. על פי הערכת הקבלנים, כמחצית מאתרי הבנייה מושבתים.

להגנתם של הרוכשים אפשר לומר שהם גם לא אחראים על המלחמה. הקבלנים מעכבים אותם, הם תכננו לצאת מהדירה שלהם בתאריך מסוים וכעת האיחור משבש להם את התכניות. לעומת זאת, הקבלנים טוענים, ובצדק, שאי אפשר לעבוד ללא פועלים ושהמדינה, שדיברו על נהירה של עשרות אלפים מדי חודש, הביאה לכאן בסך הכל מאות או אלפים בודדים, שעדיין לא הוכשרו לעבוד באתרים השונים. סיבה נוספת למחסור בכוח אדם הוא נושא הגיוס למילואים. חלק ממנהלי האתרים, המהנדסים והאדריכלים גויסו, מה שיוצר עיכוב בפרויקט.

כעת החשש הוא לא רק מנזקי המלחמה, אלא שהקבלנים יתרצו כל עיכוב, שיכול לנבוע גם מסיבות אחרות, בנזקים שנגרמים מהמלחמה. אם עד כה נשלחו מכתבים בודדים לדיירים, כעת ההיקף עשוי לעלות. הקבלנים מצפים שהמדינה תתערב וינסו לעלות את זה לסדר היום בקבינט הדיור.

לאחרונה סיפרה לנו עו"ד קרן פרשקר, בעלים משותף במשרד רז-כהן פרשקר ושות'. כי "צריך לעשות הפרדה בין הסכמים בתחום ההתחדשות העירונית, תמ"א 38 ופינוי בינוי לבין רכישה מקבלן, מכר. לגבי מכר - חל סעיף 5 א' לחוק המכר (הסעיף הזה תוקן ביולי 2022, ותכף תבינו למה זה חשוב, א"י), שעוסק בפיצוי בשל איחור במסירת דירה - הוא קובע שרק במקרה של סיכול הסכם, כלומר רק במקרה של כוח עליון, התרחשות אירוע שאי אפשר לצפות הקבלן פטור מתשלום פיצוי על איחור במסירה. צריכות להיות נסיבות שמצדיקות את הפטור והסיכול, שהוכרו ככוח עליון".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

במילים פשוטות, המלחמה היא אינה כוח עליון. בפסיקה נקבע בפסקי דין שהיו תקפים במלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון וגם ממבצע צוק איתן, שבישראל מלחמה היא משהו שהקבלן צריך לצפות. כלומר, לא פוטר אותו מתשלום פיצוי על איחור במסירה. "גם קורונה היא לא כוח עליון", היא הדגישה. "חשוב לציין שזה לא חל על חוזים לפני התיקון (כאמור, יולי 2022, א"י)".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הרוכשים צודקים -הקבלנים בסוף ישלמו - (ל"ת)
    אלקין 13/02/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 12/02/2024 14:22
    הגב לתגובה זו
    מלחמה בארץ אינה כוח עליון. קורונה לא כוח עליון היזמנים וקבלנים פשוט התרגלו שהם יכולי ם חנצל את הסחבת בבתי המשפט וגוררים את האזרחים שנים במשפטי פיצויים. לאזרח לא מוותרים שקל על משכנתא ולא על שכירות בזמן שהקבלן מעקב מסירה וכמו שהקבלן יודע לגבות מדד תשומות בניה על כל המחיר ולא רק על החלק היחסי של הבניה. וכמו שהקבלנים בארץ מוסרים דירות מתפרקות במחיר של פנטהאוז במנהטן שידעו שחוזה זה חוזה, ותאריך מסירה מחייב עם מלחמה ובלי מלחמה אז הפרו חוזה, עיכבו מסירה = תשלמו לפי החוק ואם מגיע למשפט אז לחייב גם בהוצאות משפט ופיצוי על עוגמת נפש !!! די לחזירות חוק זה חוק !!!
  • 2.
    הרוכשים סתם מתלוננים (ל"ת)
    קבלן 12/02/2024 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה? 12/02/2024 08:57
    הגב לתגובה זו
    מי מגן על הרוכשים? אני חושב שבשבוע שבועיים האחרונה ירד קצב כתבות הפמפום דרסטית. האם מחירי הנדל"ן לפני קריסה? האם גם לתמימים האחרונים שנשארו נפל האסימון? איציק יצחקי - מקווים לראות כתבות חדשות ברוח הדברים! וחכם... עיניו בראשו!
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?