מענקים והטבות: הסכם שכר חדש לעובדים הלא בכירים בביטוח הלאומי
הסכם שכר חדש בביטוח הלאומי, לעובדים שאינם בכירים, נחתם היום. ההסכם מתמקד בהכשרות מקצועיות רלוונטיות וההסכם כולל מענקים דיפרנציאליים בהתאם לפרמטרים קבועים על ידי ההנהלה, הגדלת תוספות ביחס להעמקת תחומי פעילות המוסד, הרחבת מסלולי קידום מקצועיים ועוד. הוא נחתם בטקס בהשתתפות יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, מ"מ מנכ"לית הביטוח הלאומי ירונה שלום והממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין.
ההסכם נועד לשפר את השירות לאזרח באופן ישיר, לאפשר לביטוח הלאומי לגייס עובדים איכותיים, לעודד מצוינות בארגון, להעמיק התמקצעות בליבת העבודה של המוסד וכן לאפשר רציפות תפקודית חיונית. ההסכם, שנחתם לאחר משא ומתן ממושך, מאפשר מתווה קידום מקצועי שמעודד הכשרות, מנגנון לשיפור קליטה של עובדים איכותיים ומנגנון שמאפשר ביצוע מטלות חדשות כחלק מהעבודה השוטפת ובהתאם להסכם.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר: "עובדי ועובדות הביטוח הלאומי פועלים כבר שנים רבות למען רווחת הציבור והשגת הזכויות המגיעות לציבור. פעילותם החשובה קיבלה משנה תוקף עם פרוץ המלחמה כשהם פעלו ופועלים רבות למען האוכלוסייה. הסכם השכר החדש מכיר בחשיבות העבודה שלהם ובחשיבות חיזוק הביטוח הלאומי. אני מודה לממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין, ליו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד ולכל הנוגעים בדבר על השגת הסכם חשוב לעובדי הביטוח הלאומי ולכל אזרחי ישראל״.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "אני מברך על ההסכם המשמעותי הזה, שמשפר שכר ותנאים של אלפי עובדים שעובדים במסירות למען עם ישראל. הביטוח הלאומי הוא גוף שעובד היטב ונמצא כל הזמן בשיא העשייה. לראייה, גם כעת – בזמן מלחמה, פעלתם באופן יצירתי ופתחתם את הלב, בדיוק כמו שהציבור שאף שיקרה בעת חירום. וכל זאת, מעבר לעבודה השוטפת. ההסכם נותן דחיפה קדימה ומעודד את המצוינות, והוא יחזק את הארגון כולו. תודה לכל העוסקים במלאכה – מצד הסתדרות עובדי המדינה, ועדי העובדים, ההנהלה והאוצר. חזקו ואמצו".
- מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממונה על השכר, אפי מלכין: "הביטוח הלאומי ועובדיו נמצאים, בשגרה ובחירום, בחזית המענה האזרחי לתושבים. מדובר בהסכם טוב ומאוזן, שיסייע לשיפור השירותים השונים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בתהליך, ובפרט לעובדות ועובדי אגף השכר על העבודה המקצועית והמאומצת".
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי: "הביטוח הלאומי זה אי של מצוינות. שיתוף פעולה בין עובדים והנהלה – שבסוף משרת את עם ישראל. במיוחד ברגעים קשים אלה, בולט לטובה הטיפול באלפי הנפגעים מהמלחמה שנעשה ברגישות, במקצועיות ובאנושיות. אני רוצה לומר תודה לעובדים המסורים שעושים מלאכתם נאמנה בשוטף וביתר שאת כרגע. ההסכם לא רק מעודד מצוינות, אלא גם משפר שכר, במיוחד בדרגות הנמוכות. אודה כמובן גם לוועד העובדים, לעו"ד ארז אופינקרו מצד הסתדרות עובדי המדינה, ללשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי, להנהלה ולאנשי האוצר".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "מה שקיים פה אצלנו בארגון זה חיבור שאינו תמיד טריוויאלי, אבל זהו חיבור מוצלח בין הנהלה ועובדים, ובמובן היותר רחב גם בין ההסתדרות לאוצר. בשנים האחרונות הצלחנו לשנות את הדי-אן-איי של הביטוח הלאומי, לחתור למצוינות ולשירות טוב יותר לאזרח וראינו את זה בתקופות משבר - וזה קרה, בין היתר, בזכות השותפות בין הצדדים. תודה ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי על הדרך שמייצרת לכידות ובאה לידי ביטוי ביחסי העבודה הטובים. זהו הסכם טוב לעובדים ויחזק את הביטוח הלאומי".
- חצי מיליון שקל פיצויים על פגיעה בזכות ההתארגנות
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות...
ירון צרפתי, יו"ר הוועד הארצי של עובדי הסניפים, ויורם עדיקה, יו"ר הוועד הארצי של עובדי המטה: "מה שמאחד אותנו זה השירות לאזרח. אנחנו שמחים להיות חלק מארגון ששם לו למטרה את ערך המצוינות והשירות. נודה ליו"ר ההסתדרות שמתווה את הדרך, ואנחנו בביטוח הלאומי לוקחים את זה קדימה. אודה גם ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, שהמחויבות שלו לארגון ראויה לכל הערכה. תודה להנהלה על האמון ועל שיתוף הפעולה".
- 1.ערן 28/12/2023 18:25הגב לתגובה זוהמשתפים פעולה עם הבוזזים החרדים ומעבירים להם קצבאות על חשבונינו
- גלית 30/12/2023 19:35הגב לתגובה זותלמידי ישיבות אינם זכאים לקצבה מביטוח לאומי. אתה טועה ומטעה צא ולמד
- מילק 31/12/2023 15:28הבוזזים את קופת המדינה
- מילק 31/12/2023 15:12אז ממה מורכב סל ההטבות של אברך ממוצע? הרכיב הראשון, והפחות מעורר מחלוקת, הוא קצבת האברך העומדת על כ- 800 שקל בחודש. כל אברך במוסד מוכר מקבל מהמדינה לאורך כל תקופת לימודיו בכולל קצבה של כ-800 שקלים לחודש. תקופה זאת יכולה להמשך עד גיל 67. בנוסף, זכאי אברך למלגת הבטחת הכנסה, שמוסיפה לפי בדיקת אילן 1,040 שקל כל חודש. קרוב לעשרת אלפים אברכים, לדבריו, זכאים למלגת הבטחת הכנסה. למלגה זו זכאים אברכים שלהם 3 ילדים ומעלה, ורעייתם אינה עובדת או מצהירה על עבודה בהיקף מצומצם, ומשתכרת עד 1,500 שקל. אברך שרעייתו עובדת ומשתכרת יותר מ-1,500 שקל בחודש אינו זכאי למלגת הבטחת הכנסה, אולם אבדן המלגה מתקזז בהטבה אחרת - מס הכנסה שלילי. בחדו"ש מחשבים את גובה הטבה זו בסכום של 400 שקל בחודש. "רבות מהמשפחות שבהן האם עובדת מקבלות תחליף משמעותי לקצבת הבטחת הכנסה לאברכים בדמות מס הכנסה שלילי"
- עובדיה 30/12/2023 01:02הגב לתגובה זורק ממלאים פקודות
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
