בורסה מסחר משקיע מניות ניתוח
צילום: Freepik

השוק מבולבל? הסחורות מצביעות לכיוון אחד והאג"ח לכיוון השני

השווקים אומנם עדיין באופוריה מהחלטת הריבית של הפד שאותתה על כך שהורדות ריבית צפויות אפילו במחצית הראשונה של 2024 - אבל בינתיים הסחורות והאג"ח מצביעות על שני כיוונים שונים לגמרי; האם השוק מבולבל?
רוי שיינמן | (1)

השווקים מבולבים לגבי עתידה של הכלכלה, ומישהו חייב לטעות - הודעת הפד ביום רביעי אומנם הציתה גל של אופטימיות בשווקי המניות, אבל השווקים האחרים, כמו הסחורות והאג"ח שנחשבים גם לשווקים המעידים על הכיוון הכללי של הכלכלה, מגיבים בצורות מנוגדות המביאות אותנו למסקנה שקיים חוסר ודאות לגבי עתיד הכלכלה בטווח הקרוב והבינוני.

מצד אחד - הזהב והנפט

הזהב והנפט זזים בכיוונים מסוימים כאשר הכלכלה נכנסת למיתון: מחיר הזהב בד"כ עולה מאחר והוא נחשב למקום בטוח לשמירה על ערך הכסף בתקופה של מיתון, וזה בהחלט מה שקורה לזהב בחודשים האחרונים - בחצי השנה האחרונה מחיר הזהב עלה ב-4%, ואם מסתכלים על המחיר לעומת לפני שנה, רואים כבר עלייה של 13.5%.

מחיר הזהב בשנה האחרונה

גם מחירי הנפט מעידים על האטה בכלכלה כאשר הם ירדו כבר ב-25% מאז ספטמבר ובכמעט 50% מהשיאים של 2022. השוק מוריד את מחירי הנפט כאשר הוא חושש שיש מיתון מהסיבה הפשוטה שמשק במיתון צורך פחות נפט - מפעלים עובדים פחות, מטוסים טסים פחות ואנשים נוהגים פחות, חלקם כנראה מהסיבה שהם מחוסרי עבודה. ב-2008 למשל מחירי הנפט נפלו ב-80%.

אז הסחורות מציגות מסר ברור: המיתון בדרך, אבל שוק האג"ח מעיד על כיוון אחר.

מצד שני - תשואות האג"ח

תשואות האג"ח מציירות תמונה שונה - כשהשוק צופה מיתון, תשואות האג"ח יורדות מתוך הציפייה שהבנק המרכזי יוריד את הריבית בשביל להניע את הכלכלה, ותשואות האג"ח אכן היו בירידה עד לא מזמן והגיעו עד ל-3.5% וזאת אחרי שהן כבר התקרבו לשיעור של 5%, אבל זה לא מה שקורה - תשואות האג"ח דווקא עולות ונמצאות כרגע סביב השיעור של 3.9%.

אז מה באמת יקרה?

כמו תמיד, אף אחד לא באמת יודע. אבל אחת האפשרויות היא שהמשק ייכנס לסטגפלציה, שהיא שילוב נדיר של אינפלציה עם מיתון. במצב כזה עליית המחירים תהיה כל כך חזקה שהבנקים המרכזיים יהיו חייבים להשאיר את הריביות ברמה גבוהה, מה שיביא להאטץ המשק. המצב הזה יהיה קשה מאוד - השוק יהיה נתון תחת לחץ אדיר משני הכיוונים ושיעור האבטלה יזנק.

במצב של סטגפלציה עליית המחירים לא נובעת מצמיחה ושפע כלכלי, אלא היא מתרחשת למרות שהכלכלה דווקא "קפואה", כלומר במיתון. במצב זה כוח הקניה של הציבור נשאר מצומצם, ואף מתכווץ, והוא מתקשה יותר ויותר לצרוך, מה שמקטין את הייצור ומגדיל את האבטלה. להבדיל ממצב של אינפלציה רגיל, שבו הבנק המרכזי יכול להתמודד בעזרת העלאת ריבית, במצב של מיתון הכלי הזה יצור נזק, שכן העלאת הריבית תקטין את ההשקקעות ואת הצריכה, וכך תדכא עוד יותר את הכלכלה שמתקשה גם כך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי 17/12/2023 20:41
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה וערך הכסף יותר חשובים מהדירות של אנשים
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -12.81%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

פראמאונט נופלת 7%, ויקטוריה'ס סיקרט ממריאה 16%; המדדים עולים עד 0.6%

המדד המועדף על הפד נותר יציב בספטמבר, עם ירידה קלה בקצב השנתי ל-2.8%, בעוד הצריכה הריאלית נחלשה; בנוסף, התפרסם מדד אמון הצרכנים של דצמבר, שעלה ל-53.3 נקודות; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והזהב חוזר לעלות; מה קורה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

העליות במדדי הדגל של וול סטריט מתחזקות, לאחר פרסום מדד ה-PCE, כשה-S&P500 עולה עד 0.5%, הדאו גם הוא עולה 0.5% והנאסד"ק עולה 0.7%.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות


מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.