אביחי שניר 2023
צילום: אביחי שניר

הכלכלה הטורקית קורסת - אינפלציה של 60%, עליית ריבית ועליית מסים

ארדואן משלהב את העם הטורקי נגד ישראל, אולי כדי לברוח מהבעיות הכלכליות שעוטפות אותו

כלכלת טורקיה ידעה עליות ומורדות תלולות בעשרים וכמה השנים האחרונות. תרשים 1, שמראה את התוצר לנפש בטורקיה, מדגים את התנודות החריפות הללו. אפשר לראות את הירידה החדה בתוצר לנפש, ירידה של כ- 27%, בין שנת 2000 ל-2001, בעקבות פיצוץ משבר הדוט-קום בעולם. המיתון הזה חיזק את מפלגת החירות והצדק של ארדואן, והוביל להשתלטות של המפלגה על השלטון בראשית שנות ה- 2000. ומה קורה היום? הכלכלה קורסת. ארדואן משלהב את העם הטורקי נגד ישראל, כפי שתראו מיד - אולי כדי לברוח מהבעיות הכלכליות שעוטפות אותו.

ארדואן (Voice of America)

מלהיט את העם - אבל מה עם הכלכלה הקורסת? ארדואן (Voice of America)

הבעיות של ארדואן וטורקיה

בתחילת שנות השלטון של מפלגת החירות והצדק, המפלגה נקטה מדיניות שנחשבת לתומכת בשווקים. היא הפריטה עסקים ממשלתיים רבים, וקידמה קבלת השקעות מחו"ל. כתוצאה מכך, הכלכלה צמחה, והמפלגה התחזקה.

תוצר לנפש (בדולרים, מחירים קבועים). מקור: הבנק העולמי

תרשים 1: תוצר לנפש (בדולרים, מחירים קבועים). מקור: הבנק העולמי

הבעיה היא שצמיחה כלכלית יכולה להסתיר בעיות, אבל לא להעלים אותן. בעיה מרכזית אחת של טורקיה היא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. תרשים 2 מראה את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (אחוז האנשים בגילאים 15-64 שמועסקים או מחפשים עבודה באופן פעיל) בטורקיה לעומת ארה"ב, ישראל, והממוצע באיחוד האירופאי. אפשר לראות ששיעור ההשתתפות בתורכיה נמוך משמעותית מאשר במדינות מפותחות אחרות. הסיבה המרכזית לכך היא שיעור השתתפות נמוך של נשים בכוח העבודה.

תרשים 3 מראה את השינויים בשיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה מאז שנות ה- 1990. אפשר לראות שבארה"ב הוא היה ונשאר סביב ה- 70%, בזמן שבאירופה ובישראל הוא טיפס מכ-53% לאזור ה-70%. בטורקיה, לעומת זאת, שיעור התעסוקה של נשים היה ונשאר סביב ה- 36%.

כשלא מנצלים חלק גדול מכוח העבודה, פוטנציאל הצמיחה של המדינה מוגבל. זאת אחת הסיבות לכך שהתוצר לנפש של טורקיה היה בשיאו כ- 12 אלף דולרים, בזמן שבישראל הוא סביב ה-55 אלף דולרים, והממוצע של האיחוד האירופאי הוא סביב ה-41 אלף דולרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

כדי לפצות על פוטנציאל הצמיחה הנמוך, השלטון הטורקי נקט במדיניות יותר ויותר מתערבת לאורך השנים. אם בתחילת תקופת הכהונה של ארדואן המגמה הייתה להפריט חברות ממשלתיות, ולהפחית את ההתערבות של הממשלה בשוק, הרי שבעשור הקודם המגמה התחלפה. זה כלל מינוי מקורבים לתפקידי מפתח, התערבות בוטה בפעילות של הבנק המרכזי, והתערבות בפעילות של הבנקים כדי שאלו ייתנו אשראי בזול לחברות ולאנשים פרטיים. בפרט, המשטר עודד מתן אשראי לחברות בענף הבנייה (שחלקן הגדול נשלט על ידי מקורבים לשלטון), כדי שאלו יבנו כמה שיותר, וכך יעודדו את הצמיחה.

הבעיה עם ביצוע של בנייה ללא מגבלה היא שזה אומנם מגדיל את התוצר, אבל לא בהכרח יש ביקוש לכל מה שבונים. ב- 2018, הפער בין הביקוש להיצע התפוצץ, כשהתברר שיש בטורקיה כ- 2 מיליון דירות לא מכורות, כמות שמספיקה ל- 3 שנים. חברות בנייה נאלצו להוריד מחירים, חלק מהן פשטו את הרגל, והנשיא עודד את הבנק המרכזי לחתוך את הריבית כדי לסייע לביקוש וזה העלה אותה החודש ל-40%.

זה אומנם עודד את הביקוש לדירות, אבל יצר סדרה של בעיות חדשות. ראשית, האינפלציה התעוררה. האינפלציה בתורכיה מעולם לא הודברה לחלוטין - בראשית שנות ה- 2000 היא ירדה למעט מתחת ל-10%, ונשארה יציבה ברמה הזאת. המדיניות הממשלתית שעודדה מתן אשראי זול גרמה להתחלה של עלייה באינפלציה ב-2018, עלייה שנבלמה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה ב-2020. אבל כשהמגיפה נגמרה, האינפלציה טיפסה במהירות, והגיעה לאזור ה- 70% ב- 2022. גם ב- 2023, היא תישאר כנראה ברמה גבוהה של סביב ה-60%.

התפרצות האינפלציה ביחד עם הריבית הזולה שהחזיק הבנק המרכזי הובילה למשבר דיור מחודש כי הביקוש התעורר הרבה יותר מהר מההיצע. כשיש אינפלציה משתוללת והריבית נמוכה, אנשים רוצים לרכוש נכסים שהערך שלהם נשמר, וזה מוביל אנשים לשוק הדיור. אבל כשכולם רוצים לרכוש, והאינפלציה משתוללת החלשים נפגעים, כי הם מוצאים את עצמם במצב שבו גם אין להם דירה, וגם אין להם איך לשלם שכר דירה.

איך משפיע המחסור במט"ח על הכלכלה הטורקית?

בעיה נוספת, וקשה יותר מבחינת הממשלה היא מחסור כרוני במטבע חוץ. טורקיה היא יבואנית גדולה, ויש לה גירעון תמידי במאזן התשלומים. כל זמן שהריבית בעולם הייתה נמוכה, אפשר היה להתמודד עם זה באמצעות גיוס של חוב בחו"ל. אבל כשהריבית בעולם עולה, והמשקיעים הזרים בורחים ממדינה שבה הם לא סומכים על השלטון, נעשה הרבה יותר קשה לממן את הייבוא. טורקיה ניסתה להתמודד בעזרת סיוע ממדינות המפרץ. בנקודת זמן מסוימת, זה אפילו הביא את הממשל הטורקי לנסות להתקרב לממשלה בישראל.

אבל זה לא מספיק, ולכן הממשלה בטורקיה הבינה שאין לה ברירה אלא לנסות לנהל את הכלכלה בצורה שקולה יותר. לצורך כך, מונתה נגידה חדשה לבנק המרכזי, חפיזה גאיה ארקאן, שבאה אחרי שנים של לימודים ועבודה בארה"ב. היא הביאה איתה לבנק בכירים נוספים שיש להם רקע אמריקאי, וביחד הם מנהלים מדיניות מוניטרית שמרנית. בתוך מספר חודשים הם העלו את הריבית ל-40%, וכנראה שהם יעלו אותה עוד.

במקביל, הממשלה נאלצת להעלות את המיסים, כולל את המע"מ ואת המס על הדלק ועל מכוניות. עליות הריבית ביחד עם עליות המיסים יכניסו, כנראה, את הכלכלה הטורקית למיתון בשנה הבאה. אם הממשלה תמשיך את התהליך הזה, זאת יכולה להיות ההתחלה של תהליך הבראה. אלא אם כן הנשיא יגלה שהמשבר הכלכלי פוגע בפופולריות שלו, ואז הכל יכול להשתנות.

ד"ר אביחי שניר, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן

תרשים 2: שיעור השתתפות בכוח העבודה. מקור: הבנק העולמי

תרשים 2: שיעור השתתפות בכוח העבודה. מקור: הבנק העולמי

 

 

תרשים 3: שיעור השתתפות של נשים בכוח העבודה. מקור: הבנק העולמי

תרשים 3: שיעור השתתפות של נשים בכוח העבודה. מקור: הבנק העולמי

תרשים 4: אינפלציה. מקור: הבנק העולמיתרשים 4: אינפלציה. מקור: הבנק העולמי

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    שאול 29/11/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    שני עמים מטומטמים . הטורקים לא מעיפים את הצורר המושחת שלהם ארדואן .הישראלים לא מעיפים את הצורר המושחת שלהם נתניהו . שני צדדים לאותה מטבע .
  • 16.
    כשיש מנהיגים טיפשים וקיצוניים העם סובל (ל"ת)
    29/11/2023 15:38
    הגב לתגובה זו
  • דרור 30/11/2023 10:00
    הגב לתגובה זו
    מנהיגים מושחתים נרקיסיסטים ואישה פסיכופטית שתיינית .
  • המגיב 30/11/2023 21:29
    עגיל שאיבדה במדבר ?
  • 15.
    הבנקים ובכירי מערכת הביטחון והמשפט = דיפ סטייט (ל"ת)
    Q 29/11/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    שיקרסו אמן (ל"ת)
    א 28/11/2023 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    גרפים 1-3 מראים שפור במדדים ה-3 שנים האחרונות. כתב אהבל (ל"ת)
    כלכלן בכיר 28/11/2023 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ואנחנו רוצים דיקטטורה אצלינו. עם מטומטם בישראל (ל"ת)
    28/11/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מצוין. ארדואן התגלה כגאון פיננסי שיודע להעלים הלירה (ל"ת)
    חוזר לאנטישמי 28/11/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הם צריכים עוד רעידת אדמה הפעם ללא עזרה מישראל (ל"ת)
    ברי 28/11/2023 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כמו כל המנהיגים.המובלמים מאשימים את היהודים בהכל (ל"ת)
    28/11/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דני 28/11/2023 14:01
    הגב לתגובה זו
    האם מישהו אצלנו היה מתעניין בכורדים אם לחם היה עולה 20 ₪?
  • מת בפעם האחרונה קנית לחם ? (ל"ת)
    המגיב 28/11/2023 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    את מי מעניינת טורקיה 28/11/2023 13:54
    הגב לתגובה זו
    ברוח העתון הביביסטי
  • 6.
    לילי 28/11/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
    דיכוי , שחיתות , הוצאות להורג , רדיפה , וכליאה וכפייה . אלה הפעולות של האחים המוסלמים בכל מדינה בה אחזו בשילטון .
  • 5.
    יעקב 28/11/2023 12:40
    הגב לתגובה זו
    תיכף ביבי האפס יעזור להם
  • 4.
    מה חשבתם (ל"ת)
    דיקטטרה 28/11/2023 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חבל שלא מינו את אליעזר פישמן לנגיד הבנק של טורקיה (ל"ת)
    תוהה 28/11/2023 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מאייר 28/11/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעמיק של הסתבכות הכלכלה הטורקית ,וזה בסמיכות להחלטת הנגיד שלנו להילחם באינפלציה ,שנון, אבל המסקנה שבגלל זה הוא משלהב את עמו נגד ישראל לדעתי קצת שגויה ,כי השנאה ליהודים קיימת המון דורות ובמקומות רבים בעולם ותמיד כשאנחנו חלשים ,משל "ראה את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצריים ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים "אני מפנה אותך לספרו של נג'יב מחפוז על גביריוני שכונתנו ,וכן למתחולל בכל בית ספר תמיד יש הערצה לחזק וכאפות לחלש ,ולאחר מלחמת ששת הימים היתה אלינו הערצה מקיר לקיר ,ואחרי נפילות וויכוחים בתוכנו כשאנחנו חלשים אנחנו הופכים לילדי הכאפות של העולם ,אנחנו צריכים לעבוד חזק על האחדות בתוכינו ולהציג תמונה חזקה מבפנים כדי שהעולם יכבד אותנו ובעיקר הערבים ,
  • שמנהיגים סמכותנים כמו ארדואן ושוחדיהו מובילים לאבדון (ל"ת)
    מה הלקח 28/11/2023 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גבי 28/11/2023 11:31
    הגב לתגובה זו
    אתה חי בעננים ובגדול לא מבין הרבה כי אתה מסתכל על המזרח במשקפיים מערביות וזו הטעות של כל הכתבים והמנתחים של המערביים ולא ניתן לשנות את זה כי לא שומעים אף כתב מזרחי את דעתו וכך גם פה במדינה שלנו , אז חבל בכלל להתיחס למה שכתבתה
  • זכות דיבור רק למזרחי 28/11/2023 13:51
    הגב לתגובה זו
    רק מנהיג מזרחי כמו שוחדיהו יכול להצליח במזרח התיכון בן גוריון קטן ליד יאיר נתניהו המזרחי חחח
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.