צים
צילום: ויקיפדיה

קו פרשת המים: כך ישפיעו איומי החות'ים על מחירי הסחורות והרכבים

האיום מתימן כנראה לא ממש מדאיג את ישראל מבחינה ביטחונית, אבל הוא איום שיכול להשפיע על מחירי הסחורות והרכבים שמגיעים לכאן. תשאלו את חברות הביטוח ואת ספינות התובלה, ש"מסלול עוקף" לישראל יגרום להן להעלות מחירים
איציק יצחקי | (6)

"בינתיים אין לנו קושי להביא סחורה. אנחנו עובדים מאוד חזק עם סין ואין מגבלות, ומחירי השילוח כבר במחירי סבירים", אמר משה ממרוד, הבעלים של תדיראן. "יש לנו שתי אוניות שאמרו לנו שהם לא יעברו את תעלת סואץ' וייקח להם עוד 14 יום להגיע". ממרוד לא דואג כי יש לתדיראן מספיק מלאי, אבל האמירה שלו לצד אמירות של יבואנים נוספים, לרבת משוק הרכב וכן העקיפות שעושות הספינות של צים - מדלגות על תעלת סואץ ומפליגות מסביב לאפריקה מייקרות את עלויות היבוא באופן משמעותי - הרחבה: החות'ים ממשיכים לתקוף ספינות ישראליות - ויש לזה גם השפעה על יוקר המחייה

מכולה של צים (צים)ישר לכיס שלנו. מכולה של צים (צים)

תחת האיום הזה, של עיכובים בסחורות נמצאות חברות רבות. ההתערבות של החות'ים במלחמה מוגדרת על ידי המנהיגים שלו כמעטה וככזו שתטופל בהמשך, אבל יש כבר נזקים לא מעטים מהתקפות החות'ים גם ישירות על ישראל וגם על הספינות שעוברות בקרבתם.

בין היתר, נזכיר, הם תקפו מכלית ישראלית נוספת באזור תימן - המיכלית "סנטרל פארק" שנמצאת בבעלות חברת זודיאק מריטיים של משפחת עופר. לפחות 3 פעמים הם תקפו ספינות בבעלות של ישראלים - עידן עופר ורמי אונגר. באחת הפעמים הצי האמריקאי נכנס לפעולה ונטרל אותם. 

בפעם הראשונה מאז תחילת המתקפה נודע כי צים  "מחשבת מסלול מחדש". היא תשנה את קו התובלה מהמזרח לישראל בגלל המצב. "החברה שומרת על המחויבות שלה לשרת את הנמלים בישראל ובמזרח הים התיכון. לאור הסיכון למעבר בטוח בים הערבי (מול חופי המפרץ הפרסי וחצי האי ערב) ובים האדום, צים נוקטת בצעדים 'פרו-אקטיביים' זמניים כדי להבטיח את הביטחון של הצוותים, האוניות והמטענים של הלקוחות באמצעות שינויי נתיב לחלק מהספינות שלה", כך בהודעת החברה, "כתוצאה מצעדים אלה ניתן לצפות לזמני שייט ארוכים יותר למרות שנעשים כל המאמצים להקטין למינימום את השיבושים".

כבר עתה ברור שעיכובים כאלה יכולים לגרום לעליית מחירים של הסחורות המיובאות (בין היתר בגלל עליה במחירי השינוע וכן גם בפרמיות הביטוח). עליית מחירים כזאת תורמת לאינפלציה וגם עלולה להשפיע על החלטות הריבית הבאות - אבל זה עדיין מוקדם מדי לקבוע מה יקרה, משום שלא ברור כמה זמן האיומים מהחות'ים יימשכו ומה יהיו ההתפתחויות בהמשך המלחמה.

מההודעה של צים לא ברור כמה זמן יהיה העיכוב בהגעת הסחורות לישראל אבל על פי ההערכות מדובר בעיכוב של שבועיים-שלושה, כלומר, בערך פי שניים מהמקובל. כיום, צים משנעת רכבים מאסיה, בעיקר יפן, קוריאה וסין, תוך פחות מעשרה ימים. החשש הוא שעיכובים יגרמו להעלאות מחירים גם בענף הרכב.

קיראו עוד ב"בארץ"

השאלה היא איך מהלך כזה ישפיע על המחירים בענף הרכב. בכל חודש מגיעים כמה אלפי רכבים מהמזרח. צים היא חברת הספנות שאמונה על המשלוחים האלה לישראל, בשיתוף חברה יפנית. ככל הידוע, לפחות ספינה אחת של צים שינתה מסלול ולא תעבור דרך תעלת סואץ אלא תעשה "מסלול ארוך יותר", מה שיגרום לעיכוב משמעותי.

עניין כזה לא רק מעכב את הגעת כלי רכב (שבזמן המלחמה הביקוש אליהם ירד), אלא יכול לגרום גם לעליית משמעותית של מחיר התובלה. בסוף, זה משפיע גם על מחירי הרכב. גם חברות הביטוח לא מוכנות לבטח לאחרונה חלק מספינות התובלה ואלה שהן כן מבטחות משלמות פרמיה גבוהה הרבה יותר. אז מה יקרה עכשיו? זה תלוי כמובן בהיקף ואורך הלחימה. הלוחמים מתימן עדיין לא צריכים להדאיג את ישראל מבחינה ביטחונית, אבל מה שקורה בימים האחרונים צריך להיעצר, לפני שיהפוך ל"קו פרשת המים".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כמה קשקושי אשכים. עוד כתב תבהלה. (ל"ת)
    רק 14 29/11/2023 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא מדויק, נכון שההפלגה ארוכה אך זה מתקזז עם המס בסואץ. (ל"ת)
    לדייק חברים לדייק 29/11/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פטריוט 28/11/2023 21:55
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין. חבורה של לועסי גת עם גלביות וסנדלים מורידה את כלכלת ישראל על הבירכיים. כל הכבוד לצהל? לא בטוח.
  • 3.
    Davidasulin 28/11/2023 21:00
    הגב לתגובה זו
    צים סחטנים,לא חייבים לייבא סחורה באמצעות צים .אפשר לייבא דרך חברות אחרות.ולא יהיה צריך להעלות מחירים.
  • 2.
    סבטלנה 28/11/2023 19:38
    הגב לתגובה זו
    לפני נתניהו, הייתה לנו הרתעה בעולם חבל
  • 1.
    מעניין מתיי ישאירו אח החותים, רק עם חוטיני...ויפה שעה אחת קודם. (ל"ת)
    מ. כהן 28/11/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.