הביקוש לתרופות נגד השמנת יתר עולה - איך תושפע תעשיית המזון ומי המרוויחות?
הגידול בביקוש לתרופות נגד השמנת יתר שמדכאות את התיאבון, כדוגמת Wegovy של נובו נורדיסק NOVO NORDISK A/S , גרם לחששות בקרב המשקיעים שמא תיגרם פגיעה לביקושים בתעשיית המזון, אבל יתכן שקיימות גם פה הזדמנויות ליצרני המזון.
וולמארט דיווחה החודש כי חוותה ירידה קלה בביקושי המזון בזמן שאנשים החלו לקחת את התרופה, הדיווח גרם לירידות במניות חברות המזון, כדוגמת נסטלה, יצרנית המזון הארוז הגדולה בעולם. התרופה Wegovy נהנית מהצלחה רבה בארה"ב וכעת היא מושקת בשווקים נוספים כמו נורבגיה, דנמרק וגרמניה, מה שהזניק את החששות בקרב חברות המזון. "פריצת הדרך של נובו בהחלט יכולה להוביל לשינויים גדולים - גם עבור חברות המזון והמשקאות, אבל גם עבור מניות של חברות הקשורות לבריאות בתעשיית ההשמנה", אמר קירן עזיז, ראש השקעות בקרן הפנסיה KLP.
עזיז ציין כי כדאי לשים לב יותר לחברות הסופרמרקטים, שבהם המרווחים קטנים יותר וההשפעה על הרווחיות עשויה להיות גדולה יותר. נסטלה כבר החלה לעבוד על מוצרים "מלווים" לתרופות נגד השמנת יתר. מנכ"ל החברה, מארק שניידר, אמר בשבוע שעבר כי נסטלה תייצר מוצרים שיכללו תוספי מזון על מנת לפצות על "אובדן מסת שריר" ובעלייה חוזרת מהירה במשקל לאחר הפסקת השימוש בתרופה.
היוזמות הללו והזמינות המוגבלת של התרופה החדשה, כאשר נובו מתקשה לעמוד בביקושים, הפחיתו את החששות בקרב המשקיעים מפגיעה של התרופה בתעשיית המזון בטווח הארוך. בנוסף, גם המחיר צפוי להוות מגבלה, "קבוצות כלכליות נמוכות יותר חוות יותר השמנת יתר והעלות של נטילת התרופות הללו מהווה גורם מגביל עבורן", אמר ארדה אוראל, מ-EY Americas Industry.
- העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
- טראמפ מכריח את ענקיות התרופות להוזיל את התרופות לירידה במשקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, עדיין יש חברות שיתכן ויחטפו מכה די קשה מהתרופות החדשות. החברות בעלות הסיכון הגבוה ביותר הן חברות הג'אנק פוד ורשתות של מסעדות שלא מציעות יותר מדי אלטרנטיבות בתפריט שלהן, היות ורוב האנשים שסובלים מהשמנת יתר מהווים חלק נכבד מהלקוחות של הרשתות הללו.
חברה נוספת שצפויה להרוויח מהביקוש ומחכה לאישור התרופה שלה נגד השמנת יתר היא חברת אלי לילי ELI LILLY & COMPANY . התרופה של החברה Monjaro, שמשמשת בעיקר לטיפול בסוכרת, צפויה להיות מאושרת לטיפול בהשמנת יתר בעתיד הקרוב ולהכניס ללילי כ-60 מיליארד דולר, עם 37 מיליארד דולר שמגיעים מטיפולי השמנת יתר, לפי אנליסט סיטי - אנדרו באום. "בטווח הקרוב אנחנו מסתמכים על הגדלת הקיבולת של Mounjaro וקבלת האישורים לטיפול בהשמנת יתר, על מנת שימשך המומנטום במנית החברה", כתב באום. האנליסט העלה את מחיר היעד שלו ל-675 דולר מ-525 דולר, תוך שהוא שומר על המלצת הקניה שלו למניה.
התרופה Monjaro של אלי לילי, מתחרה ישירות ב-Ozempic של נובו נורדיסק שגם היא נועדה בעיקר לטיפול בסוכרת. התרופות נמצאות בקבוצת תרופות להורדה במשקל שנקראות אינקרטינים והוכחו כמדכאות תיאבון ועל ידי כך מפחיתות את צריכת המזון. לילי עובדת על עוד שתי תרופות שיצטרפו לקבוצה - רטטרוטיד ואורפורגליפרון.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
באום ציין כי הוא מעריך שהכנסותיה של לילי מקבוצת האינקרטינים יגידו ל-71 מיליארד דולר ב-2035 וציין כי קשה לצפות את היתרונות לטווח הארוך של התרופות הללו, בהתחשב בכך שהשמנת יתר משפיעה על כ-42% מאוכלוסיית ארה"ב. בג'יי פי מורגן דווקא לא היו אופטימיים כמו באום ומעריכים שב-2030 הכנסותיה של לילי מהקבוצה יעמדו על 50 מיליארד דולר, לעומת כ-8 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שאומר שלילי ונובו נורדיסק יחזיקו כל אחת ב-50% משוק התרופות לירידה במשקל.
כדאי לציין שהאנליסט מסיטי לא צופה כי פקיעת הפטנט של נובו נורדיסק על החומר הפעיל ב-Ozempic ב-2032 תפגע באופן ניכר בקצב הצמיחה של השוק. לדבריו, ההוצאות על ייצור התרופות הללו מגבילות את התחרות.
- 3.גם לבע יש תרופות נגד השמנה והמניה צוללת כבר 3 שבועות (ל"ת)שלמה 24/10/2023 22:19הגב לתגובה זו
- 2.מפוקח 24/10/2023 09:10הגב לתגובה זוחברות המזון וההשקעות מרוויחים ממוות של אנשים. זה לא יאמן, אף אחד לא מנסה אפילו להסתיר את זה
- 1.המגיב 23/10/2023 22:56הגב לתגובה זוהאם אפשר לדעת מה תופעות הלוואי לטווח הארוך ? לפני שיתחילו לחלק אותן כמו סוכריות ?
- הצודק 24/10/2023 11:35הגב לתגובה זוכל התופעות לוואי הן קצרות מועד ועוברות אחרי חודש חודשיים של שימוש.
- המגיב 25/10/2023 09:54התרופה בשימוש כבר עשרות שנים, ויש מידע בדוק ?? האם אתה זוכר מין פלא שכזה - חמאה ללא כולסטרול, משומן צמחי בלבד, שאחרי כשלושים שנה, התברר שזה רעל מזוקק ?
- בטווח קצר--יממה אחדי ההזרקה..,מתקפה רבת תופעות בעיכול. (ל"ת)ARTICK19 24/10/2023 11:06הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
