חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

"המתקפה על העוטף יכולה לפגוע בשמה של תעשיית הסייבר המקומית"

רם לוי, ראש מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה לשעבר ומייסד חברת הסייבר קונפידס, אומר כי אין עדויות לכך שהייתה מתקפת סייבר על מחשבי צה"ל, אבל את הגלים של המתקפה התעשייה תרגיש היטב  
ארז ליבנה | (10)
נושאים בכתבה ביטחון סייבר

ישראל אוהבת להתהדר בתואר "אומת הסטארט-אפ". בשנים האחרונות המיתוג הזה חדר גם לצבא, כשבנוסף לחידושים במודיעין, בסייבר, בחיל האוויר, במערך שלם של לוחמה אלקטרונית חובק ישראל, שנועד לנטר כל תדר אפשרי במדינה, בצה"ל ואפילו הציגו אפליקציה מיוחדת וחדשה להסעות והטבות לחיילים, שאמורה למנוע את העומס על התחבורה הציבורית בימי ראשון וחמישי. אבל כמו כל קונספציה, גם זו קרסה אל מול הפשטות והיעילות שבה חמאס ניצל כוח מדולל בגבול בחג, כדי להשיג את הניצחון הצבאי הכי גדול בהיסטוריה שלו.

 

לא מעט דברים קרסו בקונספציה הטכנולוגית, עם כל המידע המודיעיני המתקדם, עם לווינים, כטמ"מים וכל הסייעים לא יכולים לסייע אם אין מספיק אנשים בשטח. לדוגמה השיתוק של עמדות של מערכת "רואה יורה" נעשה באמצעות רחפנים שהפילו פצצות לתוך המערכת. עוד אחת אחת לדוגמה היא מה יכולה להשפיע תצפיתנית ברגע שפוגעים בציוד שאמור לסייע לתצפת ולמה מראש הם יושבים כל כך קרוב לגבול.

 

תצפיתנית בגבול עזה פרסמה את שעבר עליה ברשתות החברתיות. "חברים שלי אני בסדר גמור ברוך ה', תודה לדואגים", כתבה בסטורי באינסטגרם. "הגעתי לסגירת שבת האחרונה שלי ובחלומות הכי רעים לא דמיינתי דבר כזה. קמתי למשמרת 4 בבוקר, משמרת שהתבררה כסיוט. לא חשבתי בחיים שאני אראה דבר כזה בתצפית. עשיתי כמיטב יכולתי עד שצלפו לי בפסקל. כולנו נלחמנו הכי טוב שאפשר, גדוד 51 שאני משתחווה בפניו, עשה הכול כדי להגן עלינו. כן הפתיעו אותנו ולא היינו מוכנים לזה, חצי סדק (סד"כ – סדר כוחות, א.ל.; הטעות במקור) בבית ברגילה של סוכות, סדק של סופ"ש ושום מידע מודיעיני בנוגע לזה.

במקביל, כשתיאוריות הקונספירציה מתחילות לרוץ ברשתות, נשמעים גם דיבורים על מתקפת סייבר שעזרה למחבלים לבצע את ההתקפה. אבל לפי מומחים בתחום, אין לכך שום עדות, כשבכיר לשעבר במערך הסייבר, שערך סיור באזור הלחימה רק לפני שבוע כדי לבדוק שם מערכות, אמר כי להערכתו לא הייתה מתקפה שכזו.

 

"לא שמעתי על תקיפות סייבר ואני בספק אם הן יכולות לקרות נגד מערכות הצבא, כי מהיכולות ההתקפיות שראינו בשנים האחרונות של היריבים שלנו, אני מעריך שהן בינוניות, אבל אני לא חושב שהם יכולים לבצע כזו מתקפה", אומר רם לוי, מייסד חברת הסייבר קונפידס, ומי שהוביל להקמת מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה ב-2011 ואף ניהל אותו.

 

"אם כן הייתה פה מעורבות מדינתית מאוד משמעותית ואני לא מאמין שיש כזו לאיראן, שגם אם הלוותה יכולות, נניח מרוסיה, אז זה לא מספיק, כי כדי לתקוף כל ארגון צריך יכולות מאוד גבוהות, צריך מודיעין שמגיע מתוך מערכת הביטחון, צריך לדעת אילו מערכות לתקוף וזה מורכב. כמעט כל התקיפות שקורות בישראל, זה נגד אירגונים שאין להם הגנות טובות ומדובר על כופר לשם כסף. ארגונים שתוקפים שלא למטרת כסף, צריכים להשקיע הרבה בעצמם הרבה מאוד זמן וכסף כדי לבצע את התקיפה בהצלחה", הוסיף.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

איזו קונספציה קרסה להערכתך במתקפה הנוכחית?

"ישראל אמנם נתפסת כמעצמת סייבר וכבר כשהקמנו את מערך הסייבר כתבנו שיהיו שצריך שלישראל יהיו יכולות שישפיעו בכל העולם, תוך יכולות לייצר מודיעין ברמה הגבוהה, אבל זה לא אומר שישראל היא מדינה מוגנת. יש תפיסה שגויה שאנחנו מוגנים. בהרבה מאוד מקומות אנחנו רחוקים מלהיות מוגנים.

 

"אם יהיה אירוע דומה לעזה מצד לבנון, המדינה צריכה את השוק הפרטי, אבל לא בטוח שהם יהיו שם. כרגע אני יודע שהרבה מאוד מעובדי הסייבר בחברות השונות גויסו לצו 8, ולא מעט מקומות מבקשים ממומחי סייבר לבוא להתנדב ולהגן על חברות.

 

מה הבעיות הקשות בתחום הסייבר הישראלי?

"כרגע אין נוהל חדירה לאומי, אין מספיק כוחות בתחום הסייבר, אין אחריות ברורה בחלוקה בין המערכים ומשרדי הממשלה השונים. אם יהיה עוטף עזה קיברנטי נהיה בבלאגן יותר גדול. כי התשתיות הצילו אותנו בקורונה, אבל אם יפגעו בהם במהלך לחימתי, הם לא יהיו שם להציל אותנו. זו יכולה להיות מכה לשוק הסייבר הישראלי ומה שעשו פה לחברות הסייבר ההתקפיות זו בורות. כשיש לכל אדם טלפון, בלי מרגלים, אין אופציה אחרת חוץ מלפרוץ לטלפון".

 

האם הפגיעה יכולה להערכתך לפגוע בשמה של תעשיית הסייבר הישראלית בעולם?

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    Grapes 10/10/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
    שמה של תעשיית הסייבר איתן, שמם של מוכרי רוגלות למדינות זרות מוכתם.
  • 9.
    יכולה ? מסתבר שהיא לא שווה כלום (ל"ת)
    אייל 09/10/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אקספרט 09/10/2023 10:22
    הגב לתגובה זו
    הם הצליחו בגדול.
  • 7.
    צאו מהבואה אנחנו נלחמים על הבית והחיים שלנו (ל"ת)
    אזרח 09/10/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דודי חתוכה 09/10/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
    הבנתם ... עכשיו הוא התקדם..קיבל את האחריות על הועדה לאנרגיה אטומית איזה אפס נתניהו
  • 5.
    זה בערך הדבר האחרון שכרגע מטריד את אזרחי ישראל (ל"ת)
    אנחנו במלחמה על הבית 09/10/2023 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    Five dollar ranch attack אתה יכול לעצור? (ל"ת)
    Yatz 08/10/2023 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עופרי 08/10/2023 20:43
    הגב לתגובה זו
    נתניהו המושחת אחראי לכל כך הרבה צער ומוות.... דרכו של הנוכל הרשלן לגיהינום מובטחת.
  • 2.
    שחצנות וקשקוש 08/10/2023 19:16
    הגב לתגובה זו
    הם עסוקים הקפלן להכין שלטים 8200 מפורק...
  • 1.
    שידאגו הסעודים (ל"ת)
    מתן 08/10/2023 17:57
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).