פאלו אלטו בדרך לרכישת טאלון ב-600-700 מיליון דולר
עסקת ענק בשוק הישראלי בדרך - פאלו אלטו פאלו אלטו של ניר צוק קרובה לרכישה של טאלון - חברה בקטגוריית הדפדפנים המאובטחים לארגונים. טאלון הוקמה ב-2021 על ידי עופר בן-נון, לשעבר מייסד ארגוס שנמכרה לקונטינטל המשמש מנכ"ל, ואוהד בוברוב, (CTO), מייסד לשעבר של לקון מובייל סקיוריטי שנמכרה לצ'ק פוינט. החברה מעסיקה 130 עובדים, 85 מהם מועסקים בישראל והשאר בארה"ב.
הדפדפן המאובטח שפיתחה - TalonWork, מבוסס על פרויקט הקוד הפתוח כרומיום, זאת במטרה לאפשר לחברות להגן ביעילות על כוח עבודה מבוזר, הכולל מיקור חוץ רחב ונסמך רבות על שימוש באפליקציות SaaS.
טאלון גייסה מאז הקמתה 126 מיליון דולר. באפריל 2021 גייסה בסבב סיד 26 מיליון דולר, אז השתתפו הקרן האמריקאית לייטספיד, הקרן Team8 ומשקיעים פרטיים בהם זהר זיסאפל (ז"ל). באוגוסט 2022, החברה השלימה סיבוב של 100 מיליון דולר מסדרה A. שהובל על ידי אבולושן ובהשתתפות בליסטיק, פאלקון קראודסטרייק, מרלין, SYN וג'ורג' קורץ.
הרכישה המסתמנת של טאלון על ידי פאלו אלטו תהיה הראשונה של ניר צוק מאז רכש את את סיידר סיקיוריטי בנובמבר האחרון בסכום של 300 מיליון דולר. בפאלו אלטו ובטאלון לא מסרו תגובה.
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- אקזיט ישראלי: DigitalOwl נמכרת לפי שווי של כ-200 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדוחות האחרונים פאלו אלטו (שוב) הפתיעה לעומת תחזיות האנליסטים שציפו לקבל דוחות חלשים כאשר פרסמה דוח רבעון שני חזק. את הרבעון השני סיימה החברה עם צמיחה של 26% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אשר עמדו על כ-2 מיליארד דולר, נתון גבוה מצפי האנליסטים להכנסות של 1.96 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח מתואם של 1.44 דולר למניה, גבוה בהרבה מצפי האנליסטים לרווח מתואם של 1.28 דולר.
אם מסתכלים על ההיסטוריה של החברה העובדה שהיא הכתה את צפי האנליסטים פעם נוספת, היא הכל חוץ מהפתעה. למעשה, הפעם האחרונה שהחברה פספסה את תחזית ההכנסות של וול סטריט הייתה עם פרוץ הקורונה. בכדי למצוא את הפעם היחידה והאחרונה בה החברה פספסה את תחזיות הרווח צריך לחזור עשור אחורה לספטמבר 2013. בששת הרבעונים האחרונים זינקה מניית החברה זינקה בממוצע ביותר מ-9%, מה שעשוי ללמד האופן שבו האנליסטים תופסים את החברה, וכן על כך שהדוחות האחרונים תפסו משקיעים רבים לא מוכנים.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
