דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין

מהי ההשקעה הכי בטוחה בעולם והאם קיים תיק השקעות עם "אפס סיכון"?

איש הייטק אתגר את ד"ר אדם רויטר בשאלה "מהי ההשקעה הבטוחה בעולם שתהיה עמידה בפני כל הסתבכות מקומית או גלובלית?". זה מה שהוא ענה לו
ד"ר אדם רויטר | (11)

לפני לא מעט שנים, איש הייטק אתגר אותי בשאלה "מהי ההשקעה הבטוחה ביותר שבנמצא?". הוא ביקש לבנות לעצמו תיק השקעות שיהיה עמיד בפני כל הסתבכות מקומית או גלובלית. הבקשה שלו היתה הרבה יותר קשה מכפי שנדמה במבט ראשון.

אצל רבים מאלו ההופכים לעשירים מאד, נעשה יותר חשוב לשמור על הקיים ולהשיג תשואה סבירה, מאשר להמשיך ולהשקיע ברמות סיכון גבוהות. צורת חשיבה זו שונה מאד מצורת החשיבה בה הם עצמם נהגו כאשר היו כמעט חסרי כל והיו מוכנים לקחת סיכונים גדולים על כספם המועט. הקונספט מאד לוגי: לקבל תשואה ממוצעת סולידית של 5% לשנה על 10 מיליון דולר, משמע חצי מיליון דולר בשנה, זה בהחלט סכום נאה עד מאד. לקבל 5% לשנה על 100 אלף דולר, זה נחמד אך אינו סכום שמשנה את חייו של אף אחד. לכן מי שיש לו רק 100 אלף דולר להשקעה, יטה להסתכן הרבה יותר עם כספו מאשר מי שיש לו פי 100 מכך. שלא יובן לא נכון, גם העשירים מאד משקיעים חלקים מסוימים מכספם בהשקעות מסוכנות, אפילו מסוכנות מאד. אך באופן יחסי מדובר בפרופורציות הרבה יותר נמוכות.

רמת הסיכונים הגיאופוליטיים והמקומיים היא כיום הגבוהה מאז מלחמת העולם השנייה. כבודנו במקומו מונח אך אין מדובר רק בישראל. הסיכונים הגדולים באמת הם מלחמת רוסיה אוקראינה המייצרת פוטנציאל נפיץ ביותר למדינות אירופה. המתיחות הגרעינית בין צפון לדרום קוריאה, המערבת גם את ארה"ב ויפן. מלחמת השבבים הסינית - אמריקאית שמתבררת כבעיה קשה ביותר. שינויי האקלים שגורמים לבצורות במקומות מפתיעים כמו דרום ומרכז אירופה. חששות מווירוס חדש דוגמת הקורונה שיגרום שוב לכאוס גלובלי. המגמה הדמוגרפית של הזדקנות האוכלוסיה בעולם המערבי והצרות שהיא נושאת בחובה. על כל אלו נוספו הקפיצה האינפלציונית ועליית הריביות. מדובר בעננות כבדה השורה מעל הבורסות בעולם ש"חוגגות" כעת (וטוב שכך) והיא לא עומדת לפוג.

 

השקעות בנדל"ן? לא אם אתם רוצים להיות נזילים

נניח שלאור מה שקורה בארץ ובעולם אתם רוצים להיות סופר שמרנים בהשקעות שלכם. מה כדאי לעשות? רבים יאמרו שההשקעה הבטוחה ביותר היא נכסי נדל"ן, כי הם מושפעים מעט מאד מהנעשה בבורסות. אך האם נכס נדל"ן הוא השקעה בטוחה כאשר משקיע רוצה להיות גם נזיל? ונכס נדל"ן באיזו מדינה? פעם, למשל, אמרו לישראלים שכדאי להשקיע בברלין. זה היה נראה בזמנו כרעיון סביר בהחלט בכל הנוגע לפיזור סיכונים, ודאי לאלו מביננו שלא למדו על השואה בבית ספר. אך לאלו שהשקיעו שם יש כעת בעיה – מלחמת רוסיה אוקראינה פתאום שמה את גרמניה בחזית והאיומים של פוטין מגובים בארסנל הנשק הגרעיני הגדול בעולם. שלא לדבר על ההזדקנות המואצת (המדינה בעלת האוכלוסיה השנייה הכי זקנה בעולם) - ככל שאוכלוסייה מזדקנת כך יש פחות קונים ויותר מוכרים של דירות. בעיניים שלנו, גם עליית האנטישמיות באירופה אינה עניין של מה בכך. כל הטוב האירופאי הזה נראה פתאום כהשקעה לא משהו. בכל מקרה זה חוטא למטרה של להיות נזילים ולו רק כדי להיות מוכנים לכל תרחיש.

 

התשובה של הבינה המלאכותית

אך למה להתאמץ ולחשוב כאשר יש מישהו שכבר יודע את התשובה ברגע. שאלתי בינה מלאכותית מהי ההשקעה הכי נזילה ובטוחה בעולם וקיבלתי את התשובה הבאה: "אג"ח של משרד האוצר האמריקאי – הטרז'ריס, נחשבת להשקעה הבטוחה ביותר בעולם. זאת בגלל שהן מגובות לחלוטין ע"י ממשלת ארה"ב והנזילות של השוק היא הגבוהה ביותר". אך האם זה באמת כך? האם התשובה הזו נכונה בכל תרחיש?

 

איש ההייטק שלא רצה להפסיד כסף אפילו במקרה של מלחמה גרעינית

עד כמה אתם מוכנים ללכת רחוק כדי להשקיע באופן הכי שמרני? האם כספכם בהכרח מוגן מפני כל תרחיש? לפני כ-20 שנה נתקלתי במקרה קיצוני. פנה אליי איש הייטק, ששמו מוכר למעטים, שהיה מהמייסדים של אחת מחברות ההייטק הגדולות והמפורסמות בישראל, שמכר את חלקו וקיבל סכומים אסטרונומיים. הוא ביקש לקבל ממני תשובה איך הוא יוכל לשמור על כספו ברמת הביטחון המירבית וגם להיות מאד נזיל (ולכן השקעות בנדל"ן לא עניינו אותו). בהתחלה בניתי לו תיק השקעות מפוזר היטב, הן מבחינה ענפית והן מבחינה גיאוגרפית, כאשר חלק מסוים מהכספים מצויים ליתר ביטחון בפקדונות בנקאיים, בבנקים בעלי דירוגים מהגבוהים בעולם. לא היו בתיק זה נכסים לא סחירים. ואז הוא שאל אותי מה יקרה אם כל שוקי ההון בעולם יפלו?

הצעתי לו לוותר על השקעה במניות ובאג"ח קונצרניות ולהתמקד רק באג"ח ממשלתיות של מדינות חזקות מאד כלכלית, שהיסטורית הן מקומות מפלט במצבי שוק קשים וכן בפיקדונות בנקאיים, בעיקר דולריים (היסטורית בתרחישי מפולות הדולר מתחזק), בפיזור גיאוגרפי חוצה יבשות. זה יבטיח לו שאפילו אם שוקי ההון בעולם יפלו ושוקי אג"ח יפגעו בגלל עליית פרמיית הסיכון, הוא עדיין יחזיק אג"ח ממשלתיות שכולם רצים אליהן ופיקדונות בנקאיים שלא אמורים להיות מוטרדים מהתרחיש הזה. יתירה מזו, גם אם מערכת בנקאות באחת המדינות תיפגע כתוצאה מהמפולות עדיין יהיה לו מספיק כסף במערכות בנקאות במדינות אחרות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הצעתי לו גם שחלק מהכסף יושקע בטרז'ריס – הנכס שנחשב, אז לפחות, ולפי הבינה המלאכותית גם כיום, להכי בטוח בעולם. במצבי שוק בהם הכל קורס, ברוב המקרים הטרז'ריס דווקא מתחזקים – כי כולם בורחים אל חוף המבטחים של הדוד סם. אולי לא פחות חשוב מכך ומי שלא יודע כדאי שידע: גם אם הבנק שלכם קורס ופושט רגל, ניירות ערך על שמכם, המצויים באותו בנק, ממשיכים להיות מוחזקים עבורכם בגוף נאמנות שאינו קשור לבנק וניתנים להעברה לבנק אחר, זאת גם אם אינכם יכולים לקבל גישה לפקדונות הכספיים שלכם בבנק שנמצא בפשיטת רגל.

"ומה יקרה אם גם שוק הטרז'ריס יקרוס?" שאל אותי. "איך אתה חושב שתרחיש קיצוני כזה יכול לקרות?" שאלתי בחזרה. "נניח ותהיה מלחמה גרעינית בין ארה"ב לרוסיה" הוא ענה לי. אני חייב לציין שבאותה נקודה השאלות שלו הזכירו לי את הבדיחה על הצוער בקורס חובלים ששואלים אותו מה הוא עושה אם באה סערה גדולה ותשובתו היתה שהוא זורק עוגן. ואם באה עוד סערה גדולה נוספת? אני זורק עוד עוגן. ואם באה סערה גדולה שלישית במקביל? זורק עוד עוגן! מאיפה אתה מביא את כל העוגנים האלו? שאלו אותו הבוחנים. מאיפה שאתם מביאים את כל הסערות, הוא ענה.

 

מה עושים בעולם פוסט אפוקליפטי?

אך איש ההייטק התעקש. הוא אף ביקש להרחיב את האפוקליפסה גם לפעימות אלקטרו-מגנטיות באטמוספירה, כאלו שעלולות למחוק את כל הרישומים הדיגיטליים הנוגעים לפקדונות, לניירות הערך (ובימינו גם מטבעות דיגיטליים).

מעניין שתרחיש למלחמה גרעינית בין שתי המעצמות נמצא כיום שוב על השולחן. איך ששר ההיסטוריה מהתל בנו... בכל מקרה, כשחושבים על זה לעומק, איש ההייטק אכן העלה שאלה מאד קשה. כי בתרחיש הקיצוני ביותר עליו הוא דיבר, גם כל מערכת הבנקאות העולמית יכולה לקרוס ואיתם גם כל הנכסים הפיננסיים של כולנו...

נקדים ונאמר שבתרחיש כזה ברור שהשרידות הפיזית והבריאות שלנו ושל יקירנו תהיינה לנו יותר חשובות מכספנו. אך ללא ספק יהיה לנו יתרון הישרדותי ברור, על פני יתר תושבי השכונה או העיר, אם נישאר עם הון פיננסי גם במצב עולם פוסט אפוקליפטי. כמו שאמר איינשטיין - במלחמת העולם הרביעית האנושות תחזור להילחם רק עם מקלות ואבנים. בהחלט יתכן שנחזור לכלכלת ברטר (עסקאות החלף) ואז לחקלאים ולרועי הצאן מביננו יהיה יתרון מובנה. אך איזה נכס פיננסי יכול להיות יעיל עבורנו בעולם בו ערך כל הכסף קרס או נעלם? כנראה שכמו באותם מצבי קיצון שהיו בעת מלחמות העולם - תכשיטים, זהב ויהלומים ששומרים ליום פקודה, הם בהחלט פתרון.

ברור שהשאלה האחרונה שלו כבר היתה על גבול הביזארי (אם כי לעולם אין לדעת...) ולכן הפתרון שנתתי לו לבסוף, שהיה כבר חצי בצחוק חצי ברצינות, היה שאם הוא מתכונן לסוף העולם, אז כדאי לפתוח מספר כספות בבנקים שונים בניו זילנד, בהן יפקיד מטילי זהב ויהלומים. עדיף שגם יעבור לגור שם, בתקווה שניו זילנד כ"כ רחוקה ולא חשובה, שפצצות גרעיניות לא יגיעו אליה. כנראה שהוא החליט שזה כבר מוגזם, כי הוא ממשיך לחיות ברמת השרון. אבל אולי יש לו יהלומים בניו זילנד.

 

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    עופר 28/07/2023 21:25
    הגב לתגובה זו
    הפועל יהוד שיחקה על אפס אפס האם היא קיימת ?
  • 9.
    מי ירצה לחיות במלחמה גרעינית... (ל"ת)
    דגימי 24/07/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דגימי 24/07/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
    לסדר לו פסיכיאטר שיוריד לו תפרנויה...
  • 7.
    סווינגר 23/07/2023 18:16
    הגב לתגובה זו
    העולם דינאמי, והדינאמיות מייצרת תנודות - מעלה ומטה. בזכות התנודות יש תשואות, ובגללן יש מפולות. אפיק מסוכן, יניב רווח גדול או הפסד גדול, ולהיפך עם אפיק פחות מסוכן. מינימום סיכון, זה לחפש אפיק עם תנודתיות מינימאלית. אפס תנודתיות זה רק אצל מתים, אבל מתים לא מחפשים תשואה בכלל, גם לא מזערית לשימור הערך (כי למת אין ערך בממון גשמי).
  • 6.
    לא חושב שיהיה מה לעשות עם זהב ויהלומים כשהכל יקרוס (ל"ת)
    משה 23/07/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
  • חקלאי בשטח 23/07/2023 20:54
    הגב לתגובה זו
    במקרה כזה , 3 שקים אורז , וחבית מיים יהיו ההשקעה הטובה ביותר
  • 5.
    אוסטרלי 23/07/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    מאוד מעניין, הרבה תודה. שים לב שניו זילנד יושבת על קו שבר פעיל ויש בה מלא רעידות אדמה. אולי עדיף מקום שקט גם מבחינה טקטונית ?? אם כבר אז כבר
  • 4.
    קורא 23/07/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    כיף ומעניין לקרוא
  • 3.
    ביום שהכל יקרוס לא יהיה משמעות לכלום חוץ ממים וקצת אוכל (ל"ת)
    שלמה 23/07/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שיקח דחוף ציפרלקס..איזה חרדתי יאללה (ל"ת)
    דורון 23/07/2023 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 23/07/2023 08:42
    הגב לתגובה זו
    שווייץ,אוסטריה,בנלוכס,צרפת,גרמניה בחלוקה המעדפת על המשקיע
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.