האם רוסיה באמת תפרוש מהסכם התבואה שלה עם אוקראינה?
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאותת שהוא מתכוון לצאת מהסכם התבואה של אוקראינה. "יוזמת גרגירי הים השחור", כפי שההסכם מכונה רשמית, אפשרה לאוקראינה לשמור על יצוא נורמלי עד כמה שאפשר של חיטה, תירס ומוצרי מזון אחרים במהלך השנה האחרונה, מה שהרגיע את המחירים העולמיים שהאמירו לאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022.
מוסקבה פרשה מההסכם ב-17 ביולי, בטענה שהאו"ם והשותפים המערביים התעלמו מההתחייבויות להקל על רוסיה לייצא בעצמה תבואה ודשן. ההפצצות האינטנסיביות האחרונות של רוסיה על נמלים אוקראינים רק מחזקים את עמדתו החדשה של פוטין בעניין. נשיא ועדת ההצלה הבינלאומית, דיוויד מיליבנד, אמר כי "פקיעת ההסכם מסכנת את אבטחת המזון העולמית".
בהתאם, גם החוזים העתידיים על חיטה הנסחרים בשיקגו, שמתוכם סיפקה אוקראינה לפני המלחמה עשירית מהיצוא העולמי, עלו ב-6%. עם זאת צריך להדגיש כי לא מדובר בפאניקה במונחי סחורות היות שעדיין יש סיכוי טוב שרוסיה תחזור בה ולא תצא מההסכם. מנקודת מבט עסקית, מדובר בעסקה רעה עבור מוסקבה, לתת לאוקראינה ה"אויבת" להרוויח מיליארדים בתקופת המלחמה תוך הורדת המחירים של רוסיה עצמה. אבל הסכם התבואה מועיל לשתי חברותיו הבינלאומיות החשובות ביותר של פוטין - סין וטורקיה. בייג'ינג הייתה ללא ספק הלקוח המוביל עבור היצוא האוקראיני, וטורקיה מנגד מתווכת בכל המשלוחים וקוצרת רווחים.
"הסכם התבואה חשוב הן לטורקיה והן לסין, ולרוסיה אין אלטרנטיבה לתלות שלה בהן", אומרת אלכסנדרה פרוקופנקו, חוקרת ב'מרכז קרנגי רוסיה אירואסיה'. נזק מקרי שגרמו טילים רוסיים לקונסוליה הסינית באודסה, הנמל הראשי של אוקראינה, לא יקל על היחסים עם בייג'ינג. לדברי פרוקופנקו, פוטין עשוי לחזור בו מהיציאה מההסכם כאשר הוא יארח פסגת מנהיגים אפריקאים החל מה-27 ביולי, בעודו מחפש יחסי ציבור חיוביים מצד כמה מדינות. פוטין העביר בעבר תבואה רוסית בחינם עבור "מדינות אפריקאיות נזקקות במיוחד".
- יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
- "שלום ממקום של עוצמה. טראמפ עושה שלום, כשהנשיאים הקודמים נתנו לרוסיה להשתלט על שטחים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, אוקראינה פיתחה במהירות את תוכנית ב' שלה. היא הגדילה את הקיבולת עד פי שמונה במסופי גיבוי של תבואה ליד שפך נהר הדנובה, אומר מיכאל מגדוביץ, אנליסט סחורות בכיר ב-Rabobank. משם, היצוא יכול להגיע לים השחור דרך רומניה או מולדובה השכנות. בסך הכל, אוקראינה יכולה להמשיך לייצא כ-80% מיצוא התבואה שלה לפני המלחמה דרך מסלולים חלופיים המוגנים מהתקפות רוסיות, מספר מגדוביץ. קייב עשויה להמשיך בשילוח מנמלי הים השחור שלה למרות עדיית השרירים של רוסיה, אומרת אוקסנה אנטוננקו, עמיתה עולמית במכון קנאן. "המינוף הצבאי של רוסיה די קלוש", היא אומרת. "זה אפשרי לחלוטין 'להפעיל את המצור' אם בעלות ברית מערביות תוכלנה לספק קרן ביטוח". משרד ההגנה של רוסיה התכוון לדכא דיבורים כאלה באזהרה שספינות מסחריות המגיעות לאוקראינה יראו כ"מעורבות" במלחמה.
השווקים כבר מגלמים בתוכם את נזקי המלחמה לחקלאות האוקראינית, אומר מגדוביץ. מחירי החיטה בעולם גבוהים ברבע מהרמות שלפני המגיפה. התירס, הייצוא החקלאי האסטרטגי של אוקראינה, גדל ביותר מ-40%. כ-15% מיכולת התבואה של אוקראינה אינה בשימוש בגלל הקרבה לאזורי לחימה. "אוקראינה הייתה בעלת משקל כבד בחקלאות העולמית", אומר מגדוביץ. "המשך ההצטלקות הכלכלית של החקלאים שלה תמשיך להעלות את מחירי הדגנים".
- 2.לילי 21/07/2023 19:26הגב לתגובה זוסין , מדינות ערב , ואפריקה הנפגעות העיקריות . הנהנות מדינות אירופה . כי מה שלא מיוצא נשאר באירופה . עד עתה לא שמענו על החמרת הסנקציות נגד רוסיה . חוזרים לעסקים עם המלחמה
- 1.האם היא תחזור לשער 80?????????????????????????????????? (ל"ת)כיל 21/07/2023 18:14הגב לתגובה זו

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.